חושבים קדימה: האקתון חינוך מדעי טכנולוגי

כמה עשרות מורים, מדריכים ומפקחים מהעיר ראשון לציון וממחוז מרכז, תלמידי תיכון, יזמים, אנשי המחלקה להוראת המדעים של "מכון ויצמן למדע" ואנשי "מכון דוידסון לחינוך מדעי" התכנסו באחרונה בראשון לציון ל"מיני-האקתון" בנושא חינוך מדעי טכנולוגי. הנושא שעל הפרק: עידוד תלמידי חטיבות ביניים להתעניין בתחומי המדעים והטכנולוגיה ולהמשיך בלימודיהם בתחומים אלה בחטיבות העליונות. בתום שמונה שעות של פגישות והרצאות, הוגשו לשיפוט שמונה תכניות ונבחרה אחת, המתמקדת בהעשרה מדעית טכנולוגית בחטיבות הביניים בעיר.

מה זה האקתון? השם (והרעיון) מגיעים מעולם המחשבים: המילה היא שילוב של "האק" (hack) ו"מרתון", כלומר מרתון תכנות. במקור זה היה מפגש מתכנתים, יזמים, מעצבים ועוד לפרק זמן מוגדר של יום אחד עד כמה ימים במטרה לפתח יישום או שירות חדשני. במקרים רבים העבודה נעשית בקבוצות, המפתחות כל אחת רעיון משלה ומתחרות זו בזו. חברות טכנולוגיות רבות יוזמות האקתונים כדרך לעידוד יצירתיות וחדשניות, ולא מעט מוצרים, לדוגמה כפתור ה"לייק" של פייסבוק, החלו את דרכם באירועים כאלה.

ההקאתונים כבר אינם עוסקים רק בפתרונות טכנולוגיים – היום האקתון הוא כל ריכוז של אנשים בעלי כישורים שונים במקום אחד, לזמן מוגבל, במטרה להתמודד עם אתגר שנקבע מראש.

חשיבה יצירתית

היוזמה להאקתון לחינוך מדעי הגיעה מאגף החינוך של ראשון לציון, בשיתוף עם הפיקוח על הוראת המדעים והטכנולוגיה במחוז מרכז של משרד החינוך. כמיני-האקתון הוא נמשך שמונה שעות בלבד, ומטרתו הייתה לעודד תלמידי חטיבת ביניים לבחור במגמות מדעיות. כ-95 אנשים השתתפו במפגש שכלל שתי הרצאות, על חדשנות בגופי ציבור ועל יצירתיות, ורובו הוקדש לעבודה בקבוצות. בשמונה הקבוצות היו מורים, מדריכים, תלמידי תיכון, ובחלקן גם אנשי מדע ויזמים, וכל אחת מהן התמקדה בפתרון אחר.

בסוף הערב הציגו הקבוצות את הפלטפורמות שפיתחו. חלק מהרעיונות התמקדו בהגברת העניין בלימודי המדעים באמצעות משחקים, סרטונים של בעלי מקצוע המסבירים על הקשר שלהם למדע ופגישות עם חוקרים מהאקדמיה. קבוצות אחרות ניסו לפתור בעיות כגון חוסר השתתפות בשיעורים של חלק מהתלמידים, או התחושה של רבים ש"מדע זה לא בשבילי".

הקבוצה המנצחת הציעה לבנות מאגר של מתנדבים שהם הורים, תלמידי י"ב ואנשים מהקהילה שיעזרו לחשוף את התלמידים למדע בצורה מהנה וחווייתית אחרי שעות הלימודים. פעולות אלה יכולות להיות חד פעמיות, כמו סיורים מחוץ לבית הספר או ימי שיא, או בצורה קבועה יותר - הפסקות פעילות, סדנאות קבועות או חידה שבועית.

מורים, מדריכים, תלמידי תיכון, אנשי מדע ויזמים חשבו איך לגרום לתלמידים צעירים לבחור בתחומי המדעים והטכנולוגיה בתיכון. צילום: ברכה צוויליך

בהאקתון יש גורמים רבים המעודדים מציאת פתרונות חדשניים: המפגש של אנשים מתחומים שונים, עם כישורים שונים והשקפות שונות על הנושא הנדון, ריכוז המאמץ באתגר אחד שבשגרה לרוב אין זמן לעסוק בו, הזמן המוגבל שמונע התפזרות ודחייה, ואלמנט התחרות שדוחף את המשתתפים להשקיע ככל יכולתם. תחושת סיר הלחץ הזו יכולה להוביל את המשתתפים לרעיונות טובים שלא היו זוכים לפיתוח במקרים אחרים.

השאלה הגדולה היא מה יקרה עם רעיונות אלו לאחר מכן. הקבוצה המנצחת התבקשה לשוב ולהיפגש בשביל לסגור את הפרטים של הצעתם ולהביא ליישומה (ואפילו קיבלה ארוחת בוקר במתנה לשם כך). בשיחה שקיימתי עם ברכה צוויליך, מאגף החינוך בראשון לציון ומיוזמות המפגש, שבוע לאחר ההאקתון התברר שהפגישה כבר התקיימה.

צוויליך הביעה אופטימיות לגבי המשך התהליך, וסיפרה שיחד עם היוזמות האחרות, ד"ר נורית בר יוסף, ריבי גבע ודורית פנו-עייני ממשרד החינוך ומירי אורן ממכון ויצמן למדע, היא מתכוונת ללוות את הקבוצה במטרה להגיע ליישום בסיס התכנית עד סוף שנת הלימודים הנוכחית ולהמשיך בשנה הבאה: "אני מקווה גם שאוכל לשלב את ההצעות האחרות בתוך אותו מאגר פעילויות מתוכנן, ואני מתכננת לדבר על כך עם חברי הקבוצות שלא זכו.

"מה שחשוב באמת", אומרת צוויליך, "הוא שאם הדברים יישארו על הנייר נאבד את אמונם של המשתתפים". כמשתתפת בהאקתון כנציגת אנשי המדע, אין לי אלא להסכים. צוויליך מדגישה שהרשויות מחויבות להשקעה של זמן ומשאבים בפרויקט. אני מקווה שאכן נראה כבר בחודשים הקרובים את ההצעה המנצחת קורמת עור וגידים.