חדשנות בחינוך מדעי – לא הצהרה בלבד

כיום, במאה ה-21, מקובל לומר שהגבולות בין המורה לתלמיד היטשטשו. בראייה רחבה יותר אפשר לומר שהתערערו היררכיות הידע. השאלה המעניינת היא איך אפשר להפוך את טשטוש הגבולות לחוויה לימודית מהנה עבור כל העוסקים במדע – חוקרים, מורים, תלמידי בתי הספר והקהל הרחב כולו.

אחת הדרכים שבה אנו עושים את זה במכון דוידסון היא באמצעות פרויקטים מדעיים-חינוכיים "נטולי היררכיה", המשתפים את כל המעורבים בתהליך החקר המדעי.

הרעיון הבסיסי הוא שכולם לומדים וכולם חוקרים, כך שכל אחד תורם לקבוצה הלומדת/חוקרת בהתאם לנקודות החזקות שלו. המדענים נדרשים להיות קשובים לצורכי התלמידים וללמוד איך להנגיש להם את המחקר המדעי בצורה ברורה ובתוך כך לשתף אותם במחקר עצמו. הם גם צריכים להיות מוכנים ללמוד מהתלמידים ומהמורים, שלא פעם שואלים שאלות ומציעים פתרונות שמגיעים מנקודת מבט שונה מזאת של החוקר.

גם התלמידים צריכים להיות מוכנים ללמידה אחרת מזו שהורגלו אליה – במיוחד כשמדובר בנושאים בין-תחומיים. המורים צריכים לסייע לשני הצדדים בגישור פדגוגי מותאם. מדובר באתגר מורכב לכולם, אבל ניסיוננו מלמד שכולם מרוויחים מהתהליך הזה – ובגדול. שיתוף הפעולה בין חוקרים, מורים ותלמידים מייצר הנאה, הנעה והצלחה לכל המשתתפים, מקרב את המורים והתלמידים למחקר רלוונטי ועדכני ומטשטש את הגבולות בין מגדל השן המדעי לבין הציבור. בדרך, כל הצדדים יוצאים תורמים ונתרמים מהמעורבות החברתית/לימודית/מחקרית.

הנה כמה דוגמאות שליקטנו עבורכם:

יוזמת "מדע על הים"

מדעי הים – אוקיינוגרפיה – הוא תחום מחקר מרגש, הכולל חידושים ומידע עדכני שאפשר לתווך לתלמידים די בקלות, ואגב כך לחשוף אותם למחקר מדעי עכשווי. התוכנית "מדע על הים" מפגישה מורים, חוקרים, תלמידים ותחומי דעת מגוונים בכיתה, במרחב הוירטואלי ובמסע בכלי שיט מחקרי. מתוך מקורות מגוונים, הלומדים עוסקים ברובוטיקה ימית, בניטור תכונות פיזיקליות של מי הים, בימאות ועוד. במהלך הפעילויות הם שותפים באיסוף נתוני אמת מכלי המחקר, בניתוחם וגם בדיון בממצאי המחקר. התכנית היא פרי שיתוף פעולה בין ד"ר נעמה חריט-יערי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר איה לזר מהמכון לחקר ימים ואגמים ופרופ' אסף ורדי ממכון ויצמן למדע.

מיפוי המיקרוביום הצמחי

כמו החיידקים החיים על עורנו ובתוך גופנו, גם על צמחים יש מיקרואורגניזמים, והכרתם מספרת סיפור על הצמיחה, היבול והיכולת לשמור על סביבה בת קיימא. פרויקט מיפוי המיקרוביום הצמחי הוא יוזמה חדשנית וראשונה מסוגה, פורצת דרך בקנה מידה עולמי, שנועדה להכיר את הסיפור הזה, ועל כן היא מעוררת התעניינות רבה בקהילה המדעית והחינוכית גם יחד. המיזם הייחודי מחבר בין מדע לחינוך מדעי ומציע מודל של שותפות בין מדענים לבין מורים ותלמידים מכל רחבי הארץ, תחילה מאזור הערבה והנגב ובהמשך משאר אזורי הארץ.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין פרופ' זיו רייך וד"ר דגן שדה ממכון ויצמן למדע, ד"ר מיכל סטולרסקי בן-נון ממכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר עודד קינן ממו"פ ערבה וחוקרים ומחנכי מדע נוספים. כולם יחד חברו במטרה למפות את החיידקים והפטריות המצויים בקרקע ועל חלקי צמח כגון שורשים, עלים, פירות ופרחים ולבנות מאגר גנטי שלהם. המאגר ישמש כלי אפקטיבי בפיתוח "רפואה מותאמת אישית-צמחית", ותהליך יצירתו יאפשר למידה מעמיקה וחוויתית שבה התלמידים הם חלק בלתי נפרד מצוות המחקר, והתחום כולו יקדם ערכים של שמירת טבע והוקרתו.

מי מפחד מאוריגמי

במשך שבוע שלם, אירח מכון דוידסון מתמטיקאים, מומחים מהארץ ומחו"ל, אוריגמיסטים, אנשי חינוך מתמטי ונבחרת של תלמידי מצטיינים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון. המטרה: לחקור ביחד את הקשר המרתק בין קיפולי נייר ומתמטיקה באחת מיצירות אמנות הנייר שמשמש קוסמים – הפלקסגון – קיפול נייר שטוח, שלמרות זאת יש לו יותר משני צדדים. נוסף על החוויה הבלתי נשכחת והחשיפה הבלתי אמצעית לעבודת החוקר, הסדנה שמוביל ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי הניבה גם תגליות מתמטיות חדשות, ואף מגוון משחקים שמחדדים את החשיבה היצירתית ומחברים את משתתפיהם לתחומים מורכבים במתמטיקה, כמו תורת הקבוצות, טופולוגיה וקומבינטוריקה, דרך התנסות פעילה.