הפעם נבנה בקלי קלות רובה שיורה גומיות – ונדגים באמצעותו עיקרון מאוד חשוב בפיסיקה שנקרא "חוק שימור האנרגיה".

ציוד

  • גומיות משרדיות
  • אטב כביסה
  • קרש או ענף ישר וקצר יחסית (ראו סרט)

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הסבר

ברובה הגומיות אנו מותחים את הגומייה, וכשאנחנו משחררים אותה מהמתיחה היא מתכווצת במהירות ועפה אל הכיוון שאליו היא שוחררה, כלומר מאטב הכביסה קדימה.

הרובה אמנם פשוט מאוד, אבל הוא מדגים אחד מהעקרונות הפיסיקליים החשובים ביותר – שנקרא "חוק שימור האנרגיה". אבל כדי להבין את החוק צריך להגדיר קודם כל מה זה בכלל "אנרגיה"?

מתברר שזה דבר לא פשוט. למרות שאנו נתקלים מדי יום באנרגיה ובהשלכותיה, קשה לנו להגדיר מה היא בדיוק, והרבה פיסיקאים ומדענים אחרים התווכחו על הנושא הזה במשך השנים. למעשה, הוויכוח הזה נמשך עד היום, עד כדי כך שבערך "אנרגיה" בוויקיפדיה באנגלית החליטו לוותר על הגדרה ופשוט נותנים שם דוגמאות של אנרגיה.

אחת ההגדרות היותר מקובלות כיום לאנרגיה (כאמור, לא על כולם) היא שאנרגיה היא גודל שמייצג לנו את כמות העבודה שכוח יכול לעשות בעתיד. כלומר אם יש למשהו אנרגיה, הוא יכול להשתמש בה לעבודה כלשהי. ככל שיש למשהו יותר אנרגיה, כך הוא יכול לעשות יותר עבודה.

אחד הדברים המעניינים באנרגיה הוא שהיא לא הולכת לאיבוד, אלא רק פושטת כל הזמן צורה ולובשת צורה אחרת – מתהליך לתהליך ומחפץ לחפץ, בגלגול אינסופי. כשמתחנו את הגומייה השקענו אנרגיה בעבודה, כלומר הפעלנו כוח במתיחת הגומייה לאורך דרך מסוימת. העבודה שעשינו לא נעלמה – היא השתמרה בתוך הגומייה כ"אנרגיה פוטנציאלית אלסטית" (סוג האנרגיה שקפיצים וגומיות שומרים בתוכם). כשאנחנו משחררים את הגומייה, האנרגיה הזו משתחררת ולובשת צורה אחת: אנרגיה קינטית, כלומר אנרגיה של תנועה – והגומייה עפה באוויר.

את חוקי הכוח של קפיצים וגומיות גילה המדען הבריטי רוברט הוק במאה ה-17. לפי החוקים הללו, האנרגיה של קפיץ או של גומייה תלויה ב"קבוע הקפיץ" – גודל שאומר עד כמה הקפיץ או הגומייה קשים למתיחה או לכיווץ – כפול מרחק המתיחה של הקפיץ בחזקת 2. כלומר אם גומייה אחת מתוחה פי שלושה מגומייה אחרת, סימן שהיא היא מכילה גמות אנרגיה גדולה ממנה פי תשעה (כי 3 בחזקת 2 זה 9). ולכן, ככל שנתאמץ ונמתח את הגומייה קצת יותר, היא תכיל יותר אנרגיה פוטנציאלית ותעוף למרחק יותר גדול כשנשחרר אותה. צריך להיזהר לא למתוח את הגומייה יותר מדי, כי אז היא עלולה להיקרע.

מעניין לציין

מאחר שאנרגיה רק משנה צורה ומתהליך לתהליך אבל לא נעלמת, אפשר לעקוב אחריה לאחור ולזהות מה היה המקור הראשוני של האנרגיה שהניע את כל תהליך.

למשל בניסוי הנוכחי, תנועת הגומייה קרתה בגלל הטענת הגומייה באנרגיה פוטנציאלית אלסטית שהגיעה משרירי האדם (שעשו את עבודת המתיחה); השרירים הפיקו את האנרגיה באמצעות ניצול אנרגיה כימית של חומרי המזון שאנחנו אוכלים; המזון שאנחנו אוכלים מתחלק לשניים: צמחים – שמקבלים את האנרגיה שלהם מהשמש, ובשר של בעלי חיים – שמקבלים גם הם את האנרגיה שלהם מצמחים שהם אוכלים. כיוון שהכל בסוף מגיע לצמחים, שמקבלים אנרגיה מאור השמש, אפשר לסכם ולקבוע שהמקור לתנועת הגומייה הוא אור השמש, שפשוט שינה שוב ושוב ושוב את צורתו עד שהגיע לתנועת הגומייה!

למעשה, אפשר לעשות תרגילים דומים עם תהליכים רבים שקורים בעולם ולהראות שכמעט כל האנרגיה בעולם, פרט לתהליכים גרעיניים כמו פצצת אטום, פצצת מימן וכורים גרעיניים, מקורה באור השמש שלנו.
ומאיפה מקבלת השמש את האנרגיה שלה? תשובה לכך תמצאו במאמר על גלגולי האנרגיה בשמש, אבל בקצרה נספר לכם שהשמש הופכת חומר לאנרגיה, וזוהי הדרך היחידה שמאפשרת יצירה של אנרגיה חדשה בעולם, לפי נוסחה שגילה הפיסיקאי אלברט איינשטיין.

27 תגובות

  • איך?

    יכול להיות?

    כיצד יתכן שהאנרגיה עצמה חסרת הגדרה מוסכמת
    וחוק שימור האנרגיה הינו חוק מקובל
    איך יתכנו חוקים לדבר שלא עמדנו על טיבו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

  • תינוק

    פעם

    כשהייתי בן שנה הייתי גודל מדיד ולמרות זאת התארכתי
    האם זה נוגד את חוק שימור האנרגיה
    האם כל גודל מדיד הינו בכלל אנרגיה
    כל עוד אנרגיה היא נעלם
    גם אני וגם אתה נכללים בו בפוטנציה
    אני מוכרח לצטט את דר' סאייג ממכון וייצמן
    "כדי להבין את החוק צריך להגדיר קודם כל מה זה בכלל 'אנרגיה'?"

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    פילפולי מילים

    מדע איננו פילפולי מילים (וטוב שככה). זה שאין הסכמה רחבה על הגדרה של משהו לא אומרת שהוא לא קיים. וכפי שכתבתי הגדרה מקובלת מאוד  לאנרגיה היא יכולת לבצע עבודה (כאשר גם עבודה היא גודל פיזיקלי מוגדר – של הפעלת כוח לאורך דרך מסויימת, כאשר גם כוח זה גודל פיזיקלי מוגדר – וזה שינוי של תאוצה של מסה... מדע מדוייק מגדיר בדיוק את הגדלים והחוקים האוניברסליים בעולם).

    לשאלתך – גדילה של בן אדם איננה קשורה בכלל לאנרגיה (אם כבר למסה), ובכל מקרה לא נוגדת שום חוק פיזיקלי (כאלו הם החוקים הפיזיקלים – אי אפשר להפר אותם, ואם יש משהו שמפר אותם – סימן שזה לא חוק פיזיקלי). הגדילה של המסה מהילדות לבגרות – היא בעזרת האוכל. אם לא היית אוכל – לא היית גדל, כמובן wink

    בכלל – כל הדיון קצת התארך ובכלל לא קשור לניסוי הפשוט שמוצג בכתבה. אם יש לך שאלות ספציפיות נוספות – כדאי לשאול אותן בפורום המתאים – פורום שאל את המומחה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נמרודי

    עבודה בעיניים

    הפעלת כח לאורך דרך ?
    כמה דרך ?
    דרך זהו גם גודל פיזיקלי מוגדר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

  • מוסטפה

    טוב שככה

    יש באפשרותך לדבר בכל שפה שתבחר
    עליך להדגיש
    שזוהי שפה שונה מהמקובל
    שתי ילדים רבו ביניהם האחד החטיף סטירה לחברו
    לשאת המורה מדוע עשה כן ?
    ענה הילד כי לפי השפה שלו
    ביקש ההחבר את הסטירה
    למרות שבשפה המקובלת ביקש הלה סוכריה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן ואכן

    המדע מתחיל בהגדרות - כדי להישאר מדוייק. אי דיוק גורם לבילבול. כאשר לא מדייקים במונחים נוצר בלבול, ראה למשל הכתבה 'איך יתכן שחימום של כוס מים צורך יותר קלוריות מאדם ליממה'. שפת המדע היא אוניברסלית אין 'מדע סיני' ו'מדע גרמני' - אלא שפה אוניברסלית המגדירה גדלים ומונחים.

  • וכח המשיכה וההת...

    וכח המשיכה וההתמגנטות ותנועת הכדור הארץ?

    וכח המשיכה וההתמגנטות ותנועת הכדור הארץ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כוח ואנרגיה

    כפי שכתבתי לך בתגובות קודמות. כוח ואנרגיה זה שני גדלים פיזיקלים שונים – כך שאין משמעות לעובדה שלחומר יש כוח כבידה. אם אתה רוצה להרחיב את הידע שלך עיין בכתבה על כוחות וחוקי ניוטון, ובכתבה על אנרגיה (יש עוד כתבות רבות על הנושאים הללו באתר, אתה מוזמן לקרוא).

    לגבי תנועת כדור הארץ (המעגלית) גם היא – נגרמת על (מסת) השמש – שמפעילה עליו כוח משיכה חזק, שמשמש ככוח צנטריפיטלי (להרחבה ראה כתבה על תנועה מעגלית). אלמלא השמש כדור הארץ היה נע בקו ישר.

    אני מבקש ממך – לחדול מהעלאת האפשרויות שוב ושוב, הרי לא נוכל לעבור על כל תהליך בעולם ולראות מה מקורו האנרגטי, כפי שכתבתי כמעט כל התהליכים בעולם, חוץ מתהליכים גרעיניים (כמו כורים גרעיניים ופצצות אטום ומימן) – המקור האנרגטי הראשוני שלהם הוא השמש שלנו, ואתה מוזמן לחשוב טיפה ולזהות כיצד.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • והאטום?

    והאטום?

    והאטום?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כתוב בכתבה

    המילה אטום עצמה – זה חלקיק היסודי של החומר, כך שלא ברור מה הקשר לאנרגיה.
    אם התכוונת לתהליכים גרעיניים באטום – כתבנו שאלו מהמקרים הנדירים של מקור אנרגיה מקורם אינו בשמש.

    אני מבקש ממך – לחדול מהעלאת האפשרויות שוב ושוב, הרי לא נוכל לעבור על כל תהליך בעולם ולראות מה מקורו האנרגטי, כפי שכתבתי כמעט כל התהליכים בעולם, חוץ מתהליכים גרעיניים (כמו כורים גרעיניים ופצצות אטום ומימן) – המקור האנרגטי הראשוני שלהם הוא השמש שלנו, ואתה מוזמן לחשוב טיפה ולזהות כיצד.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ובעירת הנפט והג...

    ובעירת הנפט והגז והחמצן?

    ובעירת הנפט והגז והחמצן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שמש ושמש

    קרא כאן על מקור הנפט (בקצרה: יצורים ימיים – כמו אצות ופלנגטון – שקלטו את האנרגיה של השמש – והפכו לנפט). החמצן באוויר – מקורו מצמחים, שמבצעים פוטוסינתיזה, כלומר תגובה כימית באמצעות אור השמש (ראה כאן גם על מחזור הפחמן בטבע – שהחמצן והפוטוסינתזה חלק ממנו).
    אני מבקש ממך – לחדול מהעלאת האפשרויות שוב ושוב, הרי לא נוכל לעבור על כל תהליך בעולם ולראות מה מקורו האנרגטי, כפי שכתבתי כמעט כל התהליכים בעולם, חוץ מתהליכים גרעיניים (כמו כורים גרעיניים ופצצות אטום ומימן) – המקור האנרגטי הראשוני שלהם הוא השמש שלנו, ואתה מוזמן לחשוב טיפה ולזהות כיצד.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • והרוח ?

    והרוח?

    והרוח?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גם מהשמש, כמו שכתבתי - כמעט הכל מהשמש:

    והרוח בעולם - ממה היא נוצרת? מהפרשים של לחצי אוויר שנוצרים עקב הפרשים בטמפרטורה במקומות שונים, ובאידוי מים מהימים והאוקיינוסים. האידוי של מים והפרשי הטמפרטורה (בין איזורים חמים לקרים) - כולם נוצרים עקב חום השמש. כלומר - גם אנרגיית הרוח - מקורה בשמש.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • באמת?

    מה עם המים שמשקים את הצמחים ובעלי החיים?

    קצת רצינות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אם אתה מתכוון לאנרגיית מים - אז גם מקורה בשמש

    אם אתה מתכוון לאנרגיית מים - אז גם מקורה בשמש:
    המים מתאדים (ועולים למעלה) באמצעות חום השמש, כשהם יורדים אפשר להפיק מהם חזרה אנרגיה - בזרימה של נחלים שמסובבים טורבינות.
    לגבי השקיית בעלי חיים וצמחים - לא ברור לי למה התכוונת. המים עצמם לא מספקים אנרגיה לבעלי החיים או הצמחים.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נו

    בכדי לאדות צריך מים

    זאת אומרת שהמים קודמים לשמש
    ויש להם כח כבידה משלהם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מה?

    המדע הוא לא פילפולי לשון או מיסטיקה.
    אז מה אם 'כדי לאדות מים – צריך מים', גם כדי להרתיח מים כדי להכין כוס קפה צריך מים, זה לא משנה את העובדה שכדי לאדות מים צריך להשקיע אנרגיה – שבזה עוסק החלק האחרון בכתבה: במקרה של הקומקום – צריך להשקיע אנרגיה חשמלית (אם מדובר בקומקום חשמלי), או אנרגיה כימית (אם מחממים את הקומקום על הכיריים), ובמקרה של אידוי המים ליצירת גשם – המקור האנרגטי הוא חום השמש, כפי שכתבתי.
    כוח ואנרגיה זה שני גדלים פיזיקלים שונים – כך שאין משמעות לעובדה שלמים (כמו לכל חומר בעולם) יש כוח כבידה. אם אתה רוצה להרחיב את הידע שלך עיין בכתבה על כוחות וחוקי ניוטון, ובכתבה על אנרגיה (יש עוד כתבות רבות על הנושאים הללו באתר, אתה מוזמן לקרוא).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דוד

  • מפגר

    אנרגיה

    אם ההגדרה של אנרגיה היא היכולת לבצע עבודה
    הרי שכח הכבידה הינו אנרגיה
    שכן ביכולתו לבצע עבודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא

    אני רואה שמצד אחד אתה סקרן לדעת, ומצד שני יש לך קצת 'סלט' בין המונחים, אני מציע שאם הנושא מעניין אותך – תקנה ספר פיזיקה של רמת חטיבת ביניים. כפי שכתבתי קודם – מדע איננו פילפולי מילים (וטוב שכך). למילים ולמונחים הגדרה מדוייקת – למשל עבודה במובן הפיזיקלי היא הפעלה של כוח לאורך דרך מסויימת (למשל – לדחוף עגלה כבדה), ולכן כוח איננו עבודה – ואיננו אנרגיה, אלא גודל פיזיקלי נפרד. כלומר כוח הכבידה עצמו איננו אנרגיה – אבל אם למשל תיקח אבן ותרים אותה לגובה של מטר מעל פני הקרקע – אז אפשר לומר שלאבן יש כעת אנרגיה פוטנציאלית כובדית – כי יש לה את היכולת לעשות עבודה במובן הפיזיקלי: כשעוזבים את האבן היא יכולה ליפול חזרה לכיוון הקרקע (ואז כוח המשיכה יפעל עליה לאורך הנפילה שלה – וזו 'עבודה' במובן הפיזיקלי) והאנרגיה הפוטנציאלית – 'משתחררת' והופכת לאנרגיה של תנועה, תנועת האבן.

    בכלל – כל הדיון קצת התארך ובכלל לא קשור לניסוי הפשוט שמוצג בכתבה. אם יש לך שאלות ספציפיות נוספות – כדאי לשאול אותן בפורום המתאים – פורום שאל את המומחה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • החלקרח

    התחמקות

    תכל'ס
    מים שנובעים במקום גבוה משחר היקום
    מכילים אנרגיה פוטנציאלית כובדית
    שאינה קשורה לשמש כלל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן

    מים שנמצאים במטאורים מחוץ לכדור הארץ ונופלים אליו (כמו כל גוף מחוץ לכדור הארץ) – האנרגיה אליהם לא הגיע מהשמש. אבל זאת כמות בטלה שבבטלה: כל שנה יורדים בכדור הארץ 505 אלף קילומטרים מעוקבים של גשם שזה 505 טריליון (אלף-מיליארד) טון מים. כמו כן – מגיעים לכדור הארץ 40 אלף טון מטאורים בשנה (שכמעט-כל המסה שלהם זה אבנים ולא מים). כלומר מתוך הגשם היורד עלינו אולי רק 0.000000001% הוא לא בעקבות אנרגיית השמש של אידוי המים (כלומר זה הרבה הרבה פחות מבטל בשישים... וזה זניח לחלוטין)

  • אינפנט

    כיצד?

    כיצד יתכן חוק שימור האנרגיה
    כל עוד לא מוסכם אנרגיה מהי?
    לחוק זקוק נחקק

  • קפה קפה

    אנרגית המים

    היית מגדיר את הקפה כנוצר מהקומקום?
    הקפה מורכב ממים וקפה וחומו נוצר מהקומקום
    אנרגיית המים נוצרה מכבדותם של המים
    והמחוזריות של האנרגיה נובעת העאלתם לגובה על ידי איוד השמש ומצניחתם החופשית למטה מכח כבדותם
    כמו כן תתכן נביעה תהומית של נחל במקום גבוה
    ואז יד השמש לא תהיה בסיפור