בניסוי הזה נכין תמצית של צבענים (פיגמנטים – חומרים בעלי צבע) מתוך עלי הכותרת של פרחים צבעוניים. לאחר מכן נפריד את הצבעים עצמם למרכיביהם השונים, והכול באמצעים ביתיים פשוטים.
ראו גם את הניסוי "הצבעים האמיתיים של הפרחים" כדי לראות מהלך ניסוי דומה בשילוב סרטון וידאו.
ציוד
- צמחים במגוון צבעים, לדוגמה:
– כובע הנזיר (כתום)
– ורד אדום
– חרצית צהובה
– כל פרח צבעוני אחר שתמצאו
- כוסות או צלוחיות זכוכית כמספר הפרחים שאספתם
- כוס גדולה (1 ליטר) או צנצנת בעלת פתח רחב
- נייר סינון, פילטר של קפה חתוך למלבן, נייר בריסטול לבן או נייר לבן רגיל (בעדיפות האחרונה – עדיף להשתמש בנייר כמה שיותר עבה). על הנייר קצת פחות ארוך וקצת פחות רחב מהצנצנת, כדי שייכנס לתוכה בקלות
- אצטון (מסיר לק מציפורניים)
- מכתש ועלי (אפשר לקנות בכל חנות לציוד מטבח)
- עיפרון
- אטב כביסה
- קיסם או שיפוד
- מעט מים
הציוד הדרוש לניסוי
מהלך הניסוי
- קוטפים מאחד הפרחים 4-3 עלים, חותכים אותם לחתיכות ומכניסים למכתש כמתואר בתמונה.
- מוסיפים למכתש מעט אצטון (מספיקה כמות של מכסה בקבוק אחד) וכותשים במשך דקה. אם אין לכם מכתש, אפשר למעוך את חתיכות העלים באמצעות כף וכוס (למעוך אותם בחוזקה בין הכף לדפנות הכוס).
- את תמצית הפיגמנטים שקיבלנו מעבירים לתוך כוס או צלוחית זכוכית (אין להשתמש בפלסטיק, כי האצטון עלול להמס אותו).
- חוזרים על פעולות 3-1 שוב, בכל פעם עם פרח בצבע אחר.
- בעזרת קיסם לוקחים דגימה של נוזל ומורחים קו דק באורך של סנטימטר אחד מכל אחד מהצבעים על גיליון נייר הכרומטוגרפיה בגובה של כשני סנטימטר מתחתית הדף.
- ממלאים מים בכוס הגדולה או בצנצנת לגובה של כסנטימטר אחד.
- תולים את נייר הכרומטוגרפיה על העיפרון בעזרת אטב הכביסה ליצירת מתקן התלייה, כשקצה הנייר טובל במים אך לא נוגע בתחתית הכלי.
- המים נספגים בנייר והצבעים מתחילים להתרומם במעלה הנייר. כל צבע עולה בקצב אחר ומגיע לגובה אחר. אלו הם ההצבעים שמהם מורכב הצבע של הפרח. יש צבעים שמורכבים בעצמם מכמה צבעים שונים. מסיימים את הכרומטוגרפיה כשהמים מגיעים לקצה הנייר. אם הצבעים לא עלו עם המים, אפשר לנסות בצנצנת במקום המים תערובת של מים ואצטון ביחסים שונים, או מים ואלכוהול ביחסים שונים.
הסבר
הפרחים מופיעים בשלל צבעים. לכך קיימת סיבה אבולוציונית: צבעי הפרחים מושכים אליהם חרקים וציפורים שמאביקים אותם ועוזרים להם להתרבות. הצבעוניות של הפרחים בספקטרום הנראה של האור (הצבעים שבני אדם רואים) מסמנת את תוואי הכניסה לאזור ההאבקה הצבוע בתבניות ססגוניות בצבע על-סגול, שהוא תחום תדירויות שהמאביקים עצמם (בדרך כלל חרקים) רואים, אבל לא בני האדם. כלומר הצבעים אמורים למשוך את המאביקים ולסמן להם ש"כאן נמצא הפרח".
מקור הצבעים הוא בפיגמנטים (צבענים). פיגמנט הוא כל מולקולה הבולעת חלק מן האור מהתחום הנראה (כלומר שבני האדם רואים). חלק מן הפיגמנטים הקולטים חלקים מן האור הנראה מאפשרים לצמח להשתמש באנרגית האור ולהעבירה לתאי הצמח, כדי לאפשר לזרז תהליכים פוטוכימיים שונים. כך לדוגמה פועל הפיגמנט כלורופיל שמעניק את הצבע הירוק לעלי הצמחים.
להסבר על כרומטוגרפיה, היכנסו לניסוי הכרומטוגרפיה של טוש שחור. כרומטוגרפיה היא שיטה מקובלת בכימיה ובביולוגיה להפרדה של תערובות חומרים, ומעניין לציין שהכרומטוגרפיה הראשונה שנעשתה בהיסטוריה אכן בוצעה לצורך הפרדה של המרכיבים הצבעוניים של צמח. מכאן גם נובע השם: "כרומה" הוא "צבע" ביוונית.
היכנסו לקישור הבא כדי לראות איך חרקים רואים פרחים באור על-סגול.
