בניסוי הזה נראה איך עובד שלט-רחוק,  ואיך הוא מעביר את ההוראות למכשירים שעליהם הוא שולט.

ציוד

  • שלט רחוק – למשל של טלוויזיה, מזגן וכו'
  • מצלמה – אפשר להשתמש גם במצלמה של טלפון סלולרי, אבל עדיף להשתמש במצלמה יותר איכותית, כמו מצלמת "סטילס" איכותית או מצלמת וידאו

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

מומלץ לעשות את הניסוי בחדר חשוך - ואז רואים את האור גם במצלמות שבדרך כלל לא קולטות אותו.

הערה: בשלטים מודרניים, הבהוב האור של השלט שולח סדרה של מספרים בינאריים – כלומר מספרים שמורכבים מהספרות 0 ו-1 אל המכשיר הנשלט, כך שאור משמעו 1 והעדר אור הוא 0. המכשיר מפרש את סדרת המספרים בתור הפקודה הרצוייה.

הסבר

האור והצבעים שאנחנו, בני האדם, מסוגלים לראות הם בעצם סוג של קרינה אלקטרומגנטית. בני אדם מסוגלים לראות רק טווח קטן ביותר מתוך כל הקרינה האלקטרומגנטית הקיימת. הקרינה האלקטרומגנטית נעה במרחב כמו גל – ואנו מסוגלים להבחין רק בתדירויות (כלומר מספר שיאים של גל בשנייה) מסויימות. סביבנו קיימת קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות רבות שכוללות קרינת רדיו, קרינת מיקרוגל, קרינת אינפרה-אדום (תת-אדום), קרינה אולטרה סגולה (על-סגולה), קרינת X (רנטגן) וקרינת גאמה.

אנחנו מסוגלים לראות רק תחום צר של תדירויות, בין האינפרה-אדום לאולטרה-סגול – שנקרא 'האור הנראה'.

כשמעבירים את אור השמש הבהיר דרך מנסרה משולשת, הוא נפרד לתדירויות המרכיבות אותו (כלומר לצבעים שמהם הוא מורכב) כפי שניתן לראות באנימציה הבאה:


אור עובר במנסרה

בשנת 1800 החליט המדען ויליאם הרשל למדוד כמה כל צבע של אור במנסרה מחמם את הסביבה. להפתעתו, כששם את המדחום באזור שמעבר לאור האדום, הוא גילה שהמדחום מתחמם גם שם. מכך הוא הסיק שקיים בעולם עוד סוג של אור, שבני האדם לא מסוגלים לראות ושנמצא בטווח הצבעים שמעבר או מתחת לצבע האדום. מכך גם נובע השם אינפרה אדום משמעו "מתחת לאדום".

עם השנים הומצאו מכשירים שמסוגלים לקלוט את כל אורכי הגל הקיימים. בפועל, גם רוב המצלמות מצליחות לקלוט אור אינפרה-אדום, ולכן שימוש במצלמה מאפשר לנו לראות איך עובד השלט.

מעניין לציין

כפי שנאמר בסרט, לא רק מכשירי שלט-רחוק פולטים אור אינפרה-אדום, אלא כך עושים גם גופים חמים. בתמונה למטה, שמציגה כלב שצולם במצלמה שקולטת אור אינפרה-אדום, רואים שחלקים בפניו שנמצאים בטמפרטורות שונות פולטים עוצמות שונות של אור אינפרה-אדום.


כלב מצולם במצלמת אינפרה-אדום | כל התמונות לקוחות מוויקיפדיה

26 תגובות

  • יעקב

    שלום רב, הסרטון הוא מאוד נחמד

    שלום רב, הסרטון הוא מאוד נחמד, רק חבל שאתם לא מדייקים בהסברים. אין דבר כזה אור אינפרא אדום! או שזה אור נראה (ואז אנו רואים אותו בעיניים) או שזה קרינה אינפרא אדומה ואז אנחנו לא רואים אותה. גם השימוש במילים "תדרים שונים" מטעה, אפשר לחשוב שזה תדרים שונים של קרינה אינפרא אדומה וזה לא נכון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שפה

    שלום יעקב

    קראתי את הערותך - אך אני לא מסכים להן. אסביר את הרציונל:

    אני משתדל בסרטונים להשתמש בהסברים בשפה פשוטה בכוונה - כדי שיהיו ברורים גם לקהל רחב, כל זאת כמובן כל עוד זה שימוש לגיטימי ומקובל באופן נרחב. בעוד שהמונח 'קרינה' (שהוא אכן מדוייק יותר) לא ברור באמת לכולם ודורש רקע להבנתו, אור הוא מונח ידוע לכל - ומקובל לשימוש. כך גם הביטוי 'אור אינפרא-אדום' שבו השתמשתי (ובאנגלית infrared light) מקובל מאוד לשימוש גם בתיאור מדעי. למשל הביטוי מופיע בראש הערך בויקיפדיה האנגלית:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Infrared 
    (Infrared (IR), sometimes called infrared light)

    ומוזכר פעמים רבות לאורך כל הערך.

    או בסרטים שמפרסמת נאס"א - ראה כאן 

    https://www.youtube.com/watch?v=XCD6fAHc97c - 'פיזיקה בדקה - מה זה אור אינפרא אדום'.
    וכן בפירסומים בעיתונות המדעית, ראה כאן לדוגמא: https://www.sciencedirect.com/topics/engineering/infrared-light
    אם גופי מחקר רציניים כל כך בחרו להשתמש בביטוי כזה, אנחנו על אחת כמה וכמה.

    בנוסף, בניגוד למה למה שאמרת, המילה 'אור' - מתייחסת לשני דברים, גם לאור הנראה, וגם בשימוש מקובל - לכל סוג של קרינה אלקטרומגנטית. כך שהביטוי 'אור אינפרא אדום' - אינו שגוי, ואף מקובל - ולדעתי גם רצוי בהסברים לקהל הרחב.

    לגבי השימוש ב'תדירות': היא לא מילה ייחודית לאור, אלא לכל פעולה המתרחשת כל כמה זמן, לצורך העניין גם לקצבי הגעה של אוטובוס ציבורי יש תדירות. ובנוסף אני לא רק משתמש במילה, אלא מדגים ומסביר הכוונה - למספר ההיבהובים בשנייה, כך שלא נראה לי שצריכה להיות אי הבנה שמדובר בתדירות אחרת.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע 

  • רועי

    שלט שולט

    ד"ר אסייג שלום.
    לאחרונה הטלויזיה שלי החלה להחליף ערוצים מעצמה וכשאני מעביר לתחנה שרציתי זה שוב חוזר לHDMI,לדעתי הטלויזיה של אחד השכנים יושבת על אותו תדר. בתמיכה אמרו שהשלט הוא IR בטווח של -8 מטרים וכל הטלויזיות זהות בתד. אבל בפועל אין צורך בקו ישיר לטלויזיה כדי להפעיל אותה, אז יתכן והקישורית היא דרך בלוטות, או RF? בכל מקרה איך ניתן לחסום את האות? ניסיתי לחסום את ה"עינית" עם נייר עיתון או נייר כסף ועדיין יש קליטה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בהחלט יכול להיות

    היי רועי

    אם אתה חסמת את העיינית של השלט בנייר כסף (או אפילו סתם עם כף היד) ועדיין היא שולטת על הטלווזיה, אז די בטוח שהשלט שלך משדר בתדרי רדיו, ולא (או לא רק) אור אינפרא אדום. בטלווזיות החדשות בייחוד החכמות - השלטים כבר עובדים על תדרי רדיו שבהן ניתן להעביר הרבה יותר מידע (כמו Wi-Fi).

    לגבי חסימה - זאת בעיה, קשה לחסום תדרי רדיו (וזה מה שטוב בהם - שיכולים להגיע למרחקים גדולים ולעבור מכשולים). כדי לחסום אותם אתה צריך לעטוף את כל החדר לגמרי בנייר אלומיניום (נקרא כלוב פארדיי) - ראה כאן:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/physics/%D7%90%D7%9...

    אבל זה לא פתרון מעשי עבורך.

    תנסה לחפש אולי בפורומים באנגלית, או לפנות לתמיכה הטכנית של יצרנית הטלווזיה (באנגלית) האם ישנה אפשרות לשנות תדר, או להצפין את השלט שלך כדי לפתור את הבעיה.

    בהצלחה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מאיר

    סליחה, הפניה הקודמת ממוענת לדר אבי אסייג ולא ליוסי

    ראה בכותרת

  • מאיר

    שבוש בתפעול שלטי המכוניות ברחוב קלישר בכפר סבא

    היי יוסי,
    אני גר ברחוב קטן בכפר סבא. בתחילת הרחוב עמוד חשמל גדול.
    במהלך שבוע שעבר חווינו כל דיירי הרחוב הפרעה קשה בשלטי המכוניות, וכאשר נסע כל אחד למוסך לבדוק מה קורה התברר שההפרעה היא רק ברחוב שלנו , ומחוץ לו הכל היה תקין.
    בנתיים באופן גורף כל הבעיות של כולם פסקו.
    מה קרה? חייזרים נחתו כאן? יונים חשמליים בעקבות שנוי מזג האוויר?
    אודה לך על הסבר הגיוני.
    במוסך אמרו שמכירים את התופעה התלונות נוספות. בתודה , מאיר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שלט של רכב

    היי מאיר
    שלט של רכב שונה משלט של טלוויזיה - הוא עובד על משדר / קרינת רדיו ולכן - מצד אחד הוא לא חייב 'קשר עין' ישיר למכונית, ויכול לעבור גם דרך הגוף - כי תדרי רדיו יכולים לעבור דרך חפצים. מצד שני - הם פגיעים לדברים שמשבשים תדרי רדיו: למשל הפרעה חשמלית באיזור, משדר שמשדר באותו תדר (תחשוב על תחנת רדיו ש'עולה' על שידורי תחנה אחרת), פעולות כמו ריתוך שמיצרות הפרעות אלקטרומגנטיות, ובהחלט גם מזג האוויר. מי שזוכר מזמן כששידורי הטלוויזיה נקלטו באמצעות אנטנה - ימי מזג אוויר סוער, ומצד שני ימי שרב גרמו לשיבושים בקליטה, כך שלא חייבים לחפש חייזרים - המקור כנראה ארצי. אם זה ממש מעניין אתכם, אם התופעה תחזור - אולי אפשר להזמין מומחה עם ציוד מתאים - עם מקלט בורר תדרים ולנסות לזהות את מקור הבעיה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יוסי

    שאלה בעניין הפרעה לשלט אינפרא אדום

    הרכבתי לאחרונה מאוורר תקרה שמופעל בשלט אינפרא אדום.
    השלט עובד לסירוגין, לפעמים הפקודה נקלטת והמאוורר עובד, לפעמים אין כל תגובה.
    אחרי מספר ניסיונות, גיליתי שכאשר הטלוויזיה בחדר דולקת, השלט לא עובד, כלומר מייצרת הפרעה והפקודה שנשלחת ע"י השלט לא נקלטת בעינית של המאוורר.
    האם התופעה מוכרת ומה ניתן לעשות כדי לפתור אותה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    חסימה

    היי יוסי
    זה תופעה מוכרת באופן כללי - ברור שאם יש, למשל, שתי תחנות רדיו שמשדרות על אותו תדר - אז אחת תפריע לשנייה, שאם אתה נמצא בחוץ בשמש - לא תוכל אור של פנס מאיר. כנראה הטלווזיה מוציאה גם אור אינפרא אדום באותה תדירות כמו השלט - ויש הפרעה. תנסה אולי לסובב את העינית של המאוורר שלא תפנה לטלווזיה? פרט לזה - אין לי עצה בשבילך פרט לסיכוי קטן - שהשלט שלך בכלל לא על אינפרא-אדום. לי בבית יש שלט למאוורר תקרה, והוא דווקא עובד בתדרי רדיו. איך תוכל לדעת? - תסתכל על השלט - האם יש לו בקצה נורה? איזה פלסטיק שקוף? אם לא - כלומר אם הוא אטום לחלוטין זה כנראה שלט רדיו. ובשלטי רדיו אתה יכול לשנות את התדר בדיוק למקרים כאלה. תנסה להסתכל בהוראות ההרכבה, או לפתוח את בית הסוללות של השלט - לפעמים יש שם סדרה של מפסקים קטנים שקובעים את התדר, יש לשנות אותם וגם את המפסקים המקבילים שנמצאים בתוך בית המאוורר.

    בהצלחה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יוסי

    תודה רבה דר אבי סייג

    תודה רבה דר אבי סייג
    בקצה השלט יש נורה , לא משהו אטום.
    את האור בנורה ניתן לראות בהפעלה, באמצעות מצלמה של הטלפון הסלולארי שלי
    בנוסף, בבית הסוללות אין אפשרות לשנות תדר.
    לכן נראה לי שאכן מדובר בשלט אינפרא אדום.
    אנסה להזיז את העינית שליד המאורור

  • נעמה

    שאלה

    מדוע משתמשים דווקא באור אינפרה אדום בשביל הקרניים שהשלט שולח למזגן או לטלוויזיה? למה לא משתמשים בסוג קרניים אחרת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    סיבות בטיחותיות ופרקטיות

    מסיבות בטיחותיות ופרקטיות, אור אינפרה-אדום הוא הקרינה המועדפת:
    בטיחותיות: קרינה אולטרה סגולה ובטח כל קרינה אנרגטית יותר (בעלת אורך גל קצר יותר) כמו קרני X, מסוכנת לבריאות (גורמות נזקים לדנ"א ולכן לסרטן) – ולא היית רוצה שמכשיר בייתי ישתמש בהן.
    פרקטיות: אור נראה היה מפריע – מסנוור אחרים, מאיר בחדר היבהובים מעצבנים.
    קרינת מיקרוגל קשה ליצר, וגם בזמנו שידור של קרינת רדיו היה קשה ליצר במכשיר קטן כמו שלט. בנוסף האוויר מלא שדרים מהן בגלל שידורי הרדיו, הטלפונים הסלולארים והרשתות האלחוטיות מה שיכול ליצור הפרעות.
    כך שאת נשארת רק עם אינפרה אדום – שלא מזיק, שלא מפריע או מופרע ושקל ליצר (נורה פשוטה).
    עלי לציין שעם הזמן למדו ליצר גם מכשירים קטנים המשדרים קרינת רדיו ומיקרוגל ואכן שלטים של מכוניות, למשל, פתיחת שערי כניסה ואצלי בבית אפילו מאוורר תקרה – מבוססים על קרינת רדיו (גם חלק משלטי הטלוויזיות החכמות).
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נעמה

    תודה רבה!

  • דקל

    שלום,

    שלום,
    אני מאוד הסתקרנתי לדעת, מדוע השלטים המודרניים הועברו ל"שיטה הבינארית".
    כלומר, האם השיטה יעילה על השיטה הישנה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כל המכשירים

    כל מכשירי החשמל המודרניים הם כבר לא 'אנלוגיים' לגמרי. אפילו מכונת הכביסה והתנור, ובטח הטלווזיה מכילים סוג של מחשב / מעבד קטן בתוכם. ומחשבים כידוע 'מדברים' בשפה בינארית - אני מניח שזו הסיבה מדוע גם המידע בשלט עובר בצורה בינארית.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יותם

    באיזה אפנון משדר השלט.

    שלט טלוויזיה משדר בAM או בFM?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא זה ולא זה

    אפנון AM ו- FM מקובל בתדרי רדיו. שלט פשוט של טלוויזיה, עם נורה אינפרה אדומה, פועל בשיטה של 0/1 - on/off, יותר דומה לשדר מורס שהיה מקובל בעבר. כאשר אור - משמעו 1, רגע של חושך - משמעו 0, ללא אפנון של תדר האור (ממילא נורת לד של שלט פולטת אור בתדר קבוע).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אפ

    הרכבת חיישן אולטרה סגול

    שלום,
    כיצד זה אוכל להרכיב עצמונית, חיישן לזיהוי מידת מקור חום (שמש)??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לקנות

    דבר ראשון - זה גלאי אינפרה אדום, לא אולטרה סגול (זה הצד השני של סקלת הצבעים).
    דבר שני - פשוט לקנות, בזיל הזול - גלאי אינפרה אדום. תחפש בגוגל:
    IR detector
    לא אמור לעלות יותר משקלים בודדים.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דניאל

    לגבי זמן יציאת הפקודה מהעינית

    יש לי שאלה לשאול ולקבל הסבר עליה קשה לפרט לגבי זמן יציאת האינפרא מהשלט בעקבות זמן הלחיצה על הכפתור אם תוכל לפנות אליי במייל אני נורא ישמח

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אתה יכול לשאול כאן

    דניאל,
    אם זאת לא שאלה טכנית - אתה יכול לשאול כאן בפורום. אבל שים לב שבאופן כללי אתר דוידסון הוא אתר מדעי כללי (ולא עוסק בנושאים טכניים - אלא רק בעקרונות המדעיים).

  • דניאל

    תודה על המענה

    השאלה היא טכנית ואני מחפש מישהו שמבין ולכן חשבתי אם אתה מבין אולי תוכל לענות לי

  • בני

    כמה ביטים?

    כמה ביטים בערך מועברים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    זה תלוי בחברה, לכל חברה יש מה שנקרא 'פרוטוקול תקשורת' משלה, לחברת סוני למשל – הפרוטוקול כולל 7 ביטים לכל פקודה עצמה, שאליה מתווסף 'קוד התחלה' (שני ביטים) 'קוד מכשיר' (ארבע ביטים) ו'קוד סיום' (שני ביטים). בנוסף – בסוני הפרש הזמנים בין היבהובי האור הוא המיצג אם זה 0 או 1 – כלומר הפרש זמנים ארוך=1 הפרש זמנים קצר=0.

    אתה יכול לקרוא על הפרוטוקול של סוני (Sony Control-S protocol) בהרחבה (באנגלית) כאן:
    http://www.armory.com/~spcecdt/remote/control-S.html

    ובשפה פשוטה יותר (גם באנגלית) כאן:
    http://electronics.howstuffworks.com/remote-control2.htm

    אבי

  • תום

    שאלה

    למה האור האינפרא אדום מוצג כירוק במצלמה שלכם? הרי אין לו "צבע" לפי ההגדרה שלנו (בני האדם). איך האור "חסר הצבע" *מעובד לפלט בעל צבע?
    (*הכוונה במעובדה זה הופך, אני לא יודע אם זהו תהליך פיזקאלי שגורם לכך, או תהליך עיבוד במצלמה)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תגובה

    שאלה טובה. אין לי תשובה על השאלה הזאת, גם אותי זה הפתיע. האינטואיציה שלי הייתה שהאור יפוענח לאדום (שזה הכי קרוב באורך גל לאינפרא-אדום). אני מניח שזה קשור לאלגוריתם פענוח ערבוב הצבעים שבמעבד המצלמה, צריך לזכור שגם במצלמה עצמה, כמו בעין, יש רק 3 גלאים של צבעים טהורים, וכל שאר הצבעים מיוצרים בצורה מלאכותית על ידי תוכנת מחשב על פי ההפעלה היחסית של שלושת גלאי הצבעים. אני מניח (כמו שכתוב בתוך הסרט) שמצלמות מיצרנים שונים יראו צבע קצת אחר. לכל יצרן יש את האלגוריתם שלו (וכל אחד טוען שהמצלמה שלו 'תופסת' יותר במדוייק את הצבעים האמיתיים של העולם).
    אבי