איך נגרום למוח שלנו להתבלבל ולא להצליח להזיז את האצבעות שאנחנו רוצים להזיז?
בניסוי הזה נשלב את האצבעות בצורה מיוחדת, ש"תעבוד" על המוח שלנו ותקשה עלינו לבחור אצבע מסוימת ולהזיז דווקא אותה, ולא אחרות. אבל אל דאגה – אפשר לפתור את הבעיה בקלות בעזרת שילוב של חוש נוסף.
ציוד
- מישהו לעשות עליו את הניסוי
הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון:
איך הצלחנו לבלבל ככה את המוח?
המוח שלנו שולט בתנועה של כל אברי הגוף – כולל אצבעות הידיים. השליטה שלנו בכף היד היא בדרך כלל טובה מאוד, ומאפשרת לנו לבצע גם פעולות שדורשות כוח, כמו דפיקה בפטיש, וגם פעולות עדינות ומורכבות כמו כתיבה או נגינה בפסנתר. למרות המיומנות הרבה הזאת, מספיקה לנו מניפולציה פשוטה יחסית כדי לגרום למוח לאבד לרגע את השליטה באצבעות.
הצלחנו בכך לא מפני ששינינו את חיבורי המוח לשרירים שמזיזים את האצבעות, אלא פשוט הטעינו את המוח וגרמנו לו לזהות לא נכון את האצבע שאנו רוצים להזיז. וכל זה פשוט כי תנוחת כפות הידיים מול הפנים הייתה הפוכה ממה שהמוח התרגל אליו כל החיים.
כשאנחנו משלבים את אצבעות הידיים באופן רגיל, האגודלים תמיד פונים כלפינו, אך בניסוי שלנו הם פונים הרחק מאיתנו. בנוסף לכך, כף יד ימין נמצאת במקום שבו נמצאת בדרך כלל כף יד שמאל ולהפך. כך חוש הראייה מתבלבל ולא מזהה נכון את האצבעות שעליהן אנו מצביעים, ולכן המוח מעביר פקודת תנועה לאצבע לא נכונה. זה דומה קצת למה שקורה כשאנחנו מסתרקים מול המראה, כשהכיוונים שאנחנו רואים מתהפכים וקשה לנו להזיז את הידיים לכיוון הנכון.
יש שתי שיטות לפתור את הבלבול: הראשונה (שמודגמת בסרטון) היא להוסיף למוח עוד מידע על האצבע שרוצים להזיז. כפי שמודגם בניסוי, ברגע שנוגעים באצבע שרוצים להזיז – המוח מקבל מידע נוסף, מחוש המישוש. כל העור שלנו מרושת במערכת של תאי עצב וחיישנים שמעבירים למוח שלנו מידע על מגע בעור שלנו, מדגדוג קל ועד דקירה כואבת, ועל מקומה של התחושה הזאת. זה מספיק כדי לאפשר למוח לדעת בוודאות איזו אצבע להזיז – והבלבול נמנע.
השיטה השנייה, (שלא מוצגת בסרטון) היא לסלק מידע מבלבל: אפשר לנסות לחזור על הניסוי, הפעם כשהנסיין עוצם את עיניו ומתבקש להזיז את האצבעות באופן מילולי, למשל: "תזיז את הקמיצה של יד ימין". כשאנחנו עוצמים את העיניים, המוח לא מקבל מידע מבלבל מחוש הראייה ומצליח לעמוד במשימה. נסו ותראו.
