החיים הסודיים של הערפדים

חשבתם שערפדים נמצאים רק בסיפורי פנטזיה ובסרטים? ובכן, טעיתם. מתברר שיש ערפדים אמיתיים לחלוטין שחיים, ושותים דם, באמריקה. אבל לפני שתתחילו להתלהב – או לפחד – יותר מדי, נמהר להסביר שמדובר בעטלפים, שהם בדרך כלל אינם תוקפים בני אדם ושהם דווקא ידועים בהיותם נחמדים מאוד זה לזה.

עטלפי ערפד הם עטלפים קטנים וחמודים למראה. אפשר למצוא אותם ממקסיקו שבצפון אמריקה עד ארגנטינה שבדרום אמריקה. כשיורד הלילה הם יוצאים מהמערות שבהן הם ישנים במשך היום ומחפשים אוכל. הערפד מתקרב בשקט אל הקורבן שלו - פרה, חזיר, או אולי ציפור גדולה – כשהם ישנים. הוא משתמש בשיניו כדי לחתוך חתך קטן בעור ואז מלקק את הדם שיוצא ממנו. שלא כמו בסיפורים, הקורבנות של הערפדים לא הופכים לערפדים בעצמם... הרבה פעמים הם אפילו לא מרגישים שמישהו ניזון מדמם.

יש לילות שבהם עטלף הערפד אינו מוצא חיה שיוכל לשתות את דמה והוא חוזר למערה רעב. כשזה קורה הוא יכול לבקש מחברו לעזור לו, ולתת לו קצת מהדם ששתה באותו הלילה. החבר מקיא קצת מהדם לפיו של העטלף הרעב, וכך הם חולקים ארוחה.

תופעה זו סקרנה מאוד את המדענים. אמנם אצלנו נהוג מאוד לארח חברים לארוחה, או סתם להציע ביס מהסנדוויץ', אבל בעלי חיים בדרך כלל אינם נותנים זה לזה אוכל - אלא אם מדובר בהורים שמאכילים את הצאצאים שלהם. המדענים רצו לדעת איך מחליטים עטלפי הערפד למי לתת ממזונם: האם הם נחמדים לכולם, או רק לחברים, או לבני המשפחה שלהם? והאם הם זוכרים מי עזר להם לפני שבוע וכך מחליטים אם לעזור למי שמבקש היום?

זוכרים את החברים

כדי לברר זאת, חוקרים בארצות הברית לקחו 20 עטלפי ערפד, ומדי לילה הוציאו אחד מהם מהקבוצה ולא נתנו לו לאכול. ממי הוא יבקש עזרה כשיחזור לחבריו ומי יֵעָנֶה ויעזור לו? החוקרים גילו שהעטלפים בחרו לעזור למי שעזר להם בעבר, גם אם לא היה ממשפחתם. הם גם העדיפו לעזור לחברים שלהם – אלה שאיתם הם ישנים במשך היום, ושאיתם הם מבלים זמן גם כשהם ערים, מנקים ומסרקים זה את פרוותו של זה.

המסקנה היא שהערפדים הקיימים במציאות הם הרבה יותר נחמדים מהערפדים בסיפורים. הם לא גרים לבד בטירות עתיקות אלא יש להם חברים שאותם הם מכירים במשך שנים ולהם הם דואגים כשהם זקוקים למזון. הערפדים גם חכמים: הם זוכרים מי היה לצדם ועזר להם כשהם היו רעבים, כדי שיוכלו להחזיר להם טובה מאוחר יותר.

ואם זה לא היה ברור עד עכשיו - לא צריך לפחד מהערפדים. הם מעדיפים לשתות דם של פרה, לא של בני אדם, ובכל מקרה הם לא חיים בארץ. אצלנו יש עטלפים אחרים שאוכלים פירות או חרקים, וגם הם חברותיים, חכמים ומעניינים מאוד. אם אתם רואים עטלף מעופף בלילה, בדרכו לעץ שסק או לציד חרקים מעופפים, כדאי לכם לעצור ולהסתכל כיצד הוא מוצא את דרכו בחשיכה בדייקנות מרשימה. כל עוד לא מתקרבים אליהם ולא מציקים להם העטלפים שלנו, בדיוק כמו הערפדים שבאמריקה, אינם מסוכנים והם לא יתקפו אותנו – הם מעדיפים לחיות את חייהם בשקט, לידנו, אבל קצת יותר גבוה.

צמאים למתמטיקה ומדע ורוצים ללמוד עוד? להבין למה? לדעת איך? ריכזנו עבורכם את הנושאים הכי מעניינים והפכנו אותם לחוג מקוון