מנורות מלח:
האם אכן יש להן השפעה בריאותית? (לא)

מנורות מלח נמכרות על ידי חברות רבות כפתרון קסם לשלל מחלות, החל מבעיות נשימה ונדודי שינה וכלה בלחץ דם גבוה והתקפי לב. אך אין כל ביסוס מדעי לטענה שהן מסייעות בטיפול בבעיות האלו.

המנורת האלה הן לא יותר מגוש מלח שולחן במשקל כמה קילוגרמים ובתוכו מנורה. החברות המוכרות אותן מצהירות בדרך כלל שהמלח מגיע מ"מכרות במזרח אירופה" או מההימלאיה. הטענה העיקרית המועלית לגבי מנורות המלח היא שהחום המופץ מהמנורה גורם לגוש המלח לפלוט חלקיקים בעלי מטען חשמלי (בדרך כלל מטען שלילי, אם כי לפעמים מצוין מטען חיובי) לאוויר החדר, למשל בעזרת רסיסי מים מהאוויר. היצרנים טוענים כי החלקיקים האלו פועלים בכמה דרכים:

1. נצמדים לחלקיקי אבק, לחיידקים ולנגיפים באוויר, ומנטרלים אותם

2. מטהרים את דרכי הנשימה

3. סופחים נוזלים בדרכי הנשימה (וכך מקלים על הוצאת ליחה, הרחבת סימפונות וכדומה). פעולה זו אמורה להקל על חולי אסתמה, מעשנים כבדים וחולים במחלות ריאה אחרות

4. תורמים לתחושת שלווה ורוגע ולמנוחה טובה יותר

5. מורידים לחץ דם ומונעים התקפי לב

6. מוסיפים מינרלים לגוף

הטענות הללו אינן נכונות (אולי למעט הטענות לתחושת שלווה ורוגע), בעיקר משום שמנורות המלח אינן מייצרות באמת חלקיקים טעונים. ג'ק בושאמפ (Beauchamp) מאוניברסיטת קאלטק, כימאי ומומחה לחלקיקים טעונים באטמוספרה שפיתח מכשור לזיהוי חלקיקים כאלו, בדק את הנושא. בושאמפ וצוותו בחנו מנורת מלח תחת מכשיר המגלה חלקיקים טעונים באוויר. לדבריו, "בדקנו חלקיקים במנורה כשהיא כבויה ולא מצאנו כלום. הדלקנו את המנורה וחיפשנו חלקיקים טעונים שלילית. חיפשנו גם חלקיקים טעונים חיובית [...] אבל לא מצאנו כלום."

בושאמפ מסביר כי הגורם המכריע בכל הנוגע לשחרור חלקיקים טעונים הוא צורתו של גביש המלח. הוא יודע על מה הוא מדבר: במאמר זה הוא מתאר איך חימום קל של גביש ליתיום טנטלאט גורם לשינוי צורת הגביש וליצירת שדה מגנטי אשר מביא לפליטת חלקיקים טעונים. מנורות המלח, כאמור, עשויות ממלח שולחן (נתרן כלורי), שהגביש שלו הוא בעל צורת קובייה. צורת גביש המלח אינה משתנה בחימום, והחימום אינו יוצר שדות חשמליים שיגרמו לשחרור חלקיקים טעונים חשמלית.

הגורם המכריע בכל הנוגע לשחרור חלקיקים טעונים הוא צורתו של הגביש. גביש מלח קובייתי | Science Photo Library 

החיפוש אחר האפקט האבוד

אבל האם חלקיקים טעונים בכלל עושים את מה שנטען שמנורות המלח עושות?

סקירה של מחקרים מהשנים 2012-1957, שעסקו בהשפעה הפסיכולוגית של עודף חלקיקים טעונים באוויר, מראה כי לא נמצאה השפעה עקבית של חלקיקים בעלי מטען חיובי או שלילי על חרדה, מצבי רוח, שינה, רוגע ופרמטרים דומים אחרים שנבדקו. לעומת זאת, נמצא מתאם בין אוויר טעון בחלקיקים שליליים לבין ירידה בדיכאון. אך יש לזכור שבניסויים אלו נעשה שימוש במכשור מעבדה היוצר כמויות גדולות של חלקיקים טעונים, ולא במנורת מלח.

באשר לטענות על שיפור במצבם של חולים במחלות של דרכי הנשימה, מאמר שבחן מחקרים מהשנים 2013-1933 העלה כי ליצירת חלקיקים טעונים באוויר לא הייתה השפעה, לטובה או לרעה, על החולים. מאמר נוסף, שבחן שישה מחקרים על השפעת חלקיקים טעונים באוויר על חולי אסתמה, מצא גם הוא שאין השפעה לטובה של החלקיקים הטעונים. גם במחקרים אלה (שנערכו בבתי הנבדקים או בתנאי מעבדה), נעשה שימוש במכשור הגורם ליצירת חלקיקים טעונים רבים, ולא במנורות מלח.

ב-2015, לאחר שתי הסקירות האלו,התפרסם עוד מחקר בהשתתפות 20 נבדקים שמצא גם הוא שאין השפעה של חלקיקים טעונים (שנוצרו בעזרת צבע מיוחד על קירות החדר) על תפקודי ריאות. עם זאת, כן היה הבדל בתפקוד הלב ושיפור קל בתפקוד הקוגניטיבי.

לבסוף, מאמר שבחן מחקרים על השפעת טיפולי מלח (חדרי מלח ומכרות מלח, לא נבחנו מנורות מלח) על חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מצא שמבין 151 מחקרים, רק ארבעה עמדו (בקושי) בקריטריונים של מחקר מדעי טוב. קריטריונים אלה כוללים, למשל, את קיומה של קבוצת ביקורת; סְמִיוּת כפולה, כלומר מצב שבו הנסיינים והנבדקים אינם יודעים באיזו קבוצה נמצא כל נבדק כדי למנוע השפעה על ניתוח התוצאות; דיווח על קריטריונים להכללה או לאי-הכללה של נבדקים בניסוי ועל קריטריונים לבדיקת התוצאות, ועוד. ממצאיהם של מחקרים אלו הצביעו על שיפור מסוים בנשימה ועל עלייה במספר תאי מערכת החיסון, אך יש צורך במחקרים טובים יותר כדי לקבוע אם הטיפולים אכן משפרים את בריאותם ואת איכות חייהם של החולים.

בקשר לטענה על טיהור האוויר מאבק, מחיידקים ומחלקיקים אחרים - זו פשוט אינה הגיונית. גם אם המנורה יוצרת חלקיקים טעונים, ואפילו אם הם נקשרים לאבק שבאוויר, החלקיקים לא יסלקו את האבק מהאוויר ללא מכשיר שישאב אותם ויסנן את האבק. טענות על פעילות דומה של מכשירים חשמליים המטעינים חלקיקים באוויר הופרכו גם הן.

ולבסוף, מכיוון שמנורות מלח אינן באמת משחררות חלקיקי מלח טעונים לאוויר, מובן שהן אינן תורמות למאגר המלחים והמינרלים לגוף, אלא אם כן, כמובן, מלקקים את המנורה (לא משהו שהיינו ממליצים).

לסיכום, מנורות המלח אינן מייצרות חלקיקים טעונים, וגם אם היו עושות כן – אין הוכחה שחלקיקים אלו אכן משפרים את הבריאות. אבל מנורות המלח בהחלט יכולות להשרות אווירה נינוחה ורגועה בזכות היותן, ובכן, מנורות יפות המפיצות אור אדמדם-כתום נעים.