מחקר: המתנגדים הקיצוניים ביותר למזון מהונדס גנטית מבינים הכי פחות בנושא, אבל בטוחים שהם מבינים בו הכי טוב
כפי שרואים היטב ברשתות החברתיות, במקרים רבים האנשים הכי קולניים והכי בטוחים בעצמם הם אלה שטועים. עובדה זו נכונה גם מחוץ לרשתות החברתיות העמוסות בפייק ניוז. למשל, רובם המוחלט של המדענים יודעים שמזון מהונדס גנטית בטוח כמו כל מזון אחר ושיש לו יתרונות רבים כגון יבול מוגדל או עמידות למזיקים. למרות זאת, חלק גדול מהציבור מתנגד למזון מהונדס וחושש ממנו. המתנגדים הקיצוניים ביותר למזון מהונדס משוכנעים שהם מבינים היטב את המדע והטכנולוגיה שבבסיסו, אף שהמציאות שונה לחלוטין.
בסדרת סקרים בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת בדקו חוקרים את הקשר בין היחס של נשאלים למזון מהונדס ורמת הידע שהם חושבים שיש להם בנושא, לבין מה שהם יודעים באמת. המשתתפים בסקרים נשאלו לגבי מידת התנגדותם למזון מהונדס ועד כמה הם מודאגים ממנו, ונתבקשו להעריך את רמת הבנתם בנושא. בנוסף הם ענו על שאלות נכון/לא נכון שבחנו את הידע האמיתי שלהם במדע בכלל ובגנטיקה בפרט. השאלות כללו משפטים כגון: "אלקטרונים קטנים יותר מאטומים", או "לעגבניות רגילות אין גנים, בעוד לעגבניות מהונדסות גנטית יש". אפשר לנסות את החידון המלא בתחתית הכתבה.
לאחר ניתוח תשובותיהם של יותר מ-2,000 נשאלים, כתבו החוקרים במאמר שהתפרסם ב-Nature Human Behaviour: "ככל שההתנגדות למזון מהונדס גנטית הייתה קיצונית יותר, הידע האובייקטיבי במדע ובגנטיקה היה נמוך יותר, אך ההערכה העצמית של הידע – גדולה יותר". במילים אחרות החוקרים מצאו שהנסקרים שהתנגדו ביותר להנדסה גנטית במזון האמינו שיש להם ידע רב בנושא, אף שהבנתם במדע ובגנטיקה נמוכה במיוחד. לעומת הקיצוניים האלה, אצל נסקרים בעלי עמדות מתונות, או כאלו שתואמות את הקונצנזוס המדעי בנוגע למזון מהונדס, נמצא כי הערכת הידע שלהם אכן משקפת את הידע האמיתי.
פיליפ פרנבך (Fernbach) מאוניברסיטת קולורדו, שהוביל את המחקר, סיפר בהודעה לעיתונות ש"התוצאה נראית לא הגיונית, אך היא עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים על הפסיכולוגיה של הקיצוניות. לעתים קרובות עמדות קיצוניות נובעות מכך שאנשים מרגישים שהם מבינים בנושאים מורכבים יותר משהם מבינים בהם באמת".
עד כמה הם באמת מבינים את הסוגיה? הפגנה נגד מזון מהונדס גנטית בקרוליינה הצפונית | צילום: Shutterstock
בורות ופוליטיקה
התופעה הזו דומה לאפקט דאנינג-קרוגר שבו אנשים חסרי מיומנות נוטים להעריך הערכת יתר את היכולות שלהם, מאחר שאין להם המיומנות לזהות את חוסר המיומנות שלהם. או, כפי שכתב צ'רלס דרווין ב-1871 בספרו "מוצא האדם": "בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר משעושה זאת ידע".
פרנבך ועמיתיו בחנו גם את הגישה לסוג אחר של הנדסה גנטית: "שינוי הגנים בתוך תאי אדם בניסיון לטפל או לעצור מחלה" – ריפוי גֵני. הם מצאו תבנית זהה – מתנגדים קיצוניים ידעו פחות על הנושא מאחרים אך חשבו שהם מבינים בו יותר. אולם, כשהחוקרים בחנו נסקרים לגבי שינוי אקלים והשפעת האדם עליו לא התגלתה תבנית כזו. רמת הידע, האמיתית או המדומיינת, לא השפיעה על גישת הנסקרים כלפי שינוי אקלים.
לדברי החוקרים הסיבה לכך היא שבניגוד להנדסה גנטית, שינוי האקלים הוא נושא מקוטב מאוד מבחינה פוליטית. בנושאים כאלו אנשים נוטים להיצמד לעמדות של השבט הפוליטי או הדתי שלהם, בלי קשר לרמת הידע שלהם בנושא. אכן כשפרנבך ועמיתיו הפרידו בין הנסקרים בנושא שינוי אקלים על פי השתייכותם הפוליטית, הם מצאו אצל הליברלים והמתונים תבנית זהה לזו שהתגלתה בנושא מזון מהונדס גנטית: ככל שאנשים יודעים פחות הם מתנגדים יותר לקונצנזוס המדעי וקיצוניים יותר. אצל השמרנים לא התגלתה תבנית כזו. מחקרים אחרים אף הראו שדווקא בעלי ידע רב יותר נוטים להיות קיצוניים יותר בנושאים שמפולגים על פי זהות פוליטית או דתית, כגון שינוי אקלים או אבולוציה.
בנושא התנגדות לחיסונים, שאינו מקוטב פוליטית, גילתה קבוצת חוקרים אחרת תבנית דומה לזו שמצאו פרנבך ועמיתיו בנושאי הנדסה גנטית: המתנגדים הקיצוניים הם אלה שידעו הכי פחות, אך למרות זאת חשבו שהם יודעים יותר ממדענים ומרופאים. הם גם נטו לסמוך יותר על אנשים חסרי מומחיות, כמו ידוענים שמפיצים מידע מסולף.
אשליית הידע שנחשפת במחקרים אלה היא חדשות רעות במיוחד לעוסקים בתקשורת מדע ולאלה המנסים להגן על הציבור ממידע מסולף ולעתים מסוכן. דווקא בעלי העמדות הקיצוניות, שהם האנשים שהכי צריכים להיחשף למידע נכון ומהימן בנושאים מדעיים חשובים, לא פתוחים למידע חדש. הם משוכנעים שהם מבינים היטב את הנושאים, אפילו יותר ממומחים אמיתיים, ולעתים קרובות הם מוזנים במידע מסולף.
הצעד הראשון כדי לגרום לאנשים כאלו ללמוד ולשנות את דעתם הוא למצוא דרך לגרום להם להבין שיש פערים בידע שלהם. או אולי פשוט לשלוח אליהם ידוענים.
