מה הסיכוי לגשם
בסוכות ובפורים?

חגי תשרי מסמנים את סוף הקיץ ואת תחילתה של עונת הגשמים. ביהדות, הפסוק "משיב הרוח ומוריד הגשם" מתווסף לתפילה מיד עם תום חג הסוכות, בשמיני עצרת, אך מזג האוויר אינו מכיר את מועדי ישראל ולעיתים היורה מגיע כבר במהלך החג, או אפילו לפניו.

מטבע הדברים, ימים סגריריים, שמקלקלים את חוויית הישיבה בסוכה, ואף עלולים לשבש אירועים ופסטיבלים, נחקקים בזיכרוננו יותר מאשר ימי חג "רגילים", ללא גשם. על כן נדמה לנו שבסוכות "תמיד יורד גשם". חג נוסף שהתפרסם בסיכון הגבוה להירטב בו בחוץ הוא פורים, שנחגג בשלהי עונת החורף. אך האם באמת תמיד סוער בשני החגים הללו? בכמה מהם אכן ירד גשם, וכמה היו יבשים לחלוטין?

חגים יבשים וגשומים לפי המדידות בתחנת בית דגן (2020-1975) | מקור: נתוני השירות המטאורולוגי

מדידה פשוטה

כדי לענות על השאלה נעזרנו במדידות הגשם היומיות שמפרסם השירות המטאורולוגי. ראשית יש לזכור שפריסת הגשמים בישראל לאורך העונה הגשומה תלויה מאוד בגיאוגרפיה. כמות המשקעים ותדירותם גבוהות בעיקר בצפון הארץ, בקרבת הים התיכון ובמקומות הגבוהים, ופוחתות ככל שמתקדמים דרומה ומזרחה. לצורך הבדיקה בחרנו בתחנת המדידה בבית דגן במרכז הארץ, שכמות המשקעים היומית מתועדת בה ברציפות מאז שנת 1975, לפני 45 שנה.

ספירה פשוטה מגלה שרוב חגי סוכות היו יבשים לגמרי: ב-27 מהם לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת בבית דגן באף אחד משבעת ימי סוכות ובערב החג. לעומת זאת, רוב חגי פורים בתקופה הזאת היו גשומים – 30 חגים גשומים מתוך 45, כלומר ירד במהלכם גשם לפחות באחד משני הימים של החג עצמו וערב החג. ספירת ימי הגשם בחגים הללו מעלה שההסתברות הממוצעת ליום גשום בפורים היא 44 אחוז, יותר מפי ארבעה מאשר בסוכות, שההסתברות ליום גשום בו עומדת על כעשרה אחוזים בלבד.

חגי ישראל חלים בתאריכים עבריים קבועים, אך בתאריכים לועזיים שונים, בשל הבדלים בין לוחות השנה. בעוד לוח השנה העברי מבוסס על מחזור הירח, לוח השנה הלועזי מתבסס על סיבוב כדור הארץ סביב השמש, ולכן מייצג בצורה טובה יותר את מחזור העונות. סוכות נחגג מדי שנה בט"ו-כ"א בתשרי, במשך שבעה ימים, שעשויים לחול אי שם בטווח שבין אמצע ספטמבר לסוף אוקטובר. את פורים חוגגים בי"ד באדר, שחל בין סוף פברואר לסוף מרץ. בפועל חגיגות החג ולבישת התחפושות מתחילים כבר יום קודם, כך שכללנו בחג גם את י"ג באדר, שהוא גם יום תענית אסתר.

כשבוחנים את ההסתברות היומית לגשם לאורך השנה, קל להבין מדוע בדרך כלל פורים גשום יותר מסוכות. העונה הגשומה בישראל נמשכת כחצי שנה, בין אוקטובר לאפריל. מדידות הגשם בתחנת בית דגן מראות שההסתברות היומית לגשם עולה בהדרגה במהלך העונה, מגיעה לשיאה בחודש ינואר ולאחר מכן מתחילה לדעוך. את פורים חוגגים בסוף החורף, קרוב יותר לשיא העונה הגשומה בהשוואה לסוכות, שנחגג בסתיו. לכן ההסתברות לגשם בפורים גבוהה יותר: מכיוון שההסתברות היומית לגשם גבוהה יותר ככל שקרובים יותר לשיא העונה הגשומה, יש משמעות רבה למועד הלועזי של החג, ובמיוחד בחג הסוכות. ההסתברות ליום גשום בסוכות גדלה פי ארבעה, מ-5 אחוזים ל-20 אחוזים ככל שהחג נחגג בתאריך לועזי מאוחר יותר.

ההסתברות היומית לגשם על פי המדידות בתחנת בית דגן (2020-1975) | מקור: נתוני השירות המטאורולוגי

ומהם הסיכויים לגשם בסוכות השנה? סוכות חל השנה בין 2 ל-9 באוקטובר, שבוע שההסתברות הממוצעת ליום גשום במהלכו היא כ-10 אחוזים, וההסתברות לחג ללא גשם בכלל היא כ-50 אחוז. חשוב להדגיש שההסתברות הזאת לגשם מבוססת על מדידות גשם בעבר, בעוד הסיכוי האמיתי לגשם ביום נתון תלוי בהתפתחות מערכת אקלים מתאימה. לכן כדאי להתאים את התוכניות לחגים לתחזית מזג האוויר, העוקבת אחר התפתחות מערכת האקלים האזורית וצופה את ההסתברות לגשם בהסתמך על התצפיות המטאורולוגיות, וכמובן למגבלות הקורונה. מועדים לשמחה!