זה כתב? זה קישוט?
אולי משהו אחר?

את קירותיהן של מאות מערות באירופה מעטרים ציורים מרהיבים של פרים, ממותות, איילים ובעלי חיים נוספים, שצוירו בין כ-40 אלף ל-13 אלף שנים לפני זמננו. בכמה קווים, הציירים הקדומים יצרו חיות מרשימות ומלאות הבעה, שהעין נמשכת אליהם מיד. אבל עינו של בן בייקון (Bacon), חוקר עצמאי מבריטניה, התמקדה דווקא בחלק אחר של הציור: נקודות וקווים שלעתים קרובות נמצאו לצד החיה. מה הם יכולים להיות?

"המשמעות של הסימונים האלו תמיד ריתקה אותי, אז התחלתי לנסות לפענח אותם, והשתמשתי בשיטות דומות לאלו שחוקרים אחרים נקטו בפענוח של כתבים יווניים עתיקים", אמר בייקון. "בעזרת מידע ותמונות של ציורי מערות מהספריה הבריטית ומהאינטרנט, אספתי כמה שיותר נתונים והתחלתי לחפש תבניות שחוזרות על עצמן".

כשמחקרו התקדם, בייקון יצר קשר עם חוקרים מאוניברסיטת דורהאם ומיוניברסיטי קולג' לונדון, וביחד הצוות העלה השערה נועזת למדי: הנקודות והקווים הם הניסיון הקדום ביותר של האדם להעביר מידע בעזרת סימנים על גבי משטח, או במילים אחרות, מדובר בצורה של קדם-כתב. לפי החוקרים, הסימנים מציינים את הזמן בשנה בו בעלי החיים המצויירים מזדווגים, ולעתים גם את מועד ההמלטות. חוקרים אחרים, לעומת זאת, סבורים שהם קופצים למסקנות מרחיקות לכת, מבלי לבסס אותן כראוי.

האם הסימנים האלו הם סוג של לוח שנה קדום? שלושה קווים מצוירים בתוך דג סלמון שנחקק לפני כ-17 אלף שנים על קיר מערת פינדל בספרד | צילום: Berenguer, M., 1994

לוח השנה הראשון?

בייקון ועמיתיו מצאו 606 ציורים עתיקים של חיות שלידן היו נקודות וקווים. בחלק מהמקרים היה מדובר פשוט בשורה של סימונים זהים, אך באחרים, בין הנקודות או הקווים נמצא סימן בצורת Y, קו אחד שממנו מתפצל קו שני. השורות הכילו לעתים שלושה סימנים, לעתים יותר, אך לעולם לא יותר מ-13. חוקרים שבחנו אותם בעבר הציעו שהם מייצגים דם שיורד מהחיה, או שהם חלק מציור החיה עצמה. במאמר החדש החוקרים דחו את ההשערות האלו, וציינו שבציורים ממקומות ומזמנים שונים, מספר הסימנים שנראה לצד חיה מסוימת הוא לרוב זהה. למשל, ליד פר הבר היו כמעט תמיד ארבעה קווים או נקודות. זה אינו מקרי, הם טוענים: הסימונים האלו מציינים מספר.

מה ספרו אותם אנשים קדומים? החוקרים שיערו שהסימונים קשורים לזמן, מעין לוח שנה קדום. אם היה מדובר בימים, או אפילו שבועות, היינו מצפים למצוא סימונים רבים יותר, ולכן הם הניחו שמדובר בחודשים, וספציפית בחודשי ירח. לוחות השנה המוקדמים ביותר הידועים לנו הם לוחות שנה שעוקבים אחר מופע הירח – זוהי תופעה שקל מאוד להבחין בה ולעקוב אחריה. העובדה שהשורה הארוכה ביותר של הסימונים מכילה 13 נקודות מעניקה תמיכה נוספת לכך: בשנת שמש, כלומר סיבוב של כדור הארץ סביב השמש, נכנסים כ-12.4 חודשי ירח, לכן שנה שמורכבת מחודשי ירח יכולה להיות בעלת 13 חודשים – כמו שנה מעוברת בלוח השנה העברי.

הסימנים, אם כך, מציינים מספר חודשים. אבל מספר חודשים ממתי? מתי השנה מתחילה? ההנחה של החוקרים היא שהאנשים הקדומים החלו את השנה באביב, בזמן שבו השלג נמס וצמחים רבים מתחילים לפרוח ולהוציא עלים. הסימנים האלו בולטים מאוד, ואולי זו הסיבה שלא מעט תרבויות החלו את לוח השנה שלהם באביב – מהלוח הרומאי הקדום ועד הלוח העברי, שבעבר החל בחודש ניסן. החוקרים שיערו שמספר הקווים או הנקודות מציין את מספר החודשים שעברו מתחילת השנה, באביב. מי שסימן אותם, הם סבורים, רצה להעביר מידע על אירוע שמתרחש באותו חודש, וקשור לבעל החיים שלצד הסימנים – למשל, החודש בו הם מזדווגים, נודדים או ממליטים.

מה מייצג סימן Y, שמופיע לעתים באמצע שורת הנקודות או הקווים? ההשערה של החוקרים היא שהסימן נמצא שם כדי לסמן את החודש בו מתבצעות ההמלטות. צורת ה-Y עשויה לסמל אחד שהופך לשניים, או פשוט לתאר את הרגליים הפסוקות בזמן ההמלטה. המספר הכולל של הסימנים, לפי ההשערה, מציין את החודש בו בעלי החיים מזדווגים – שהוא גם הזמן בו הם מבצעים טקסי חיזור, והזכרים נלחמים זה בזה.

"אלו בדיוק מסוג הדברים שהייתי מצפה שציידים-לקטים מתקופת האבן יתעדו", אמר פול פטיט (Pettitt), אחד החוקרים החתומים על המאמר, לאתר New scientist. "אם משהו ראוי לתיעוד ולזיכרון, אלו יהיו בעלי חיים, ובמיוחד הזמנים בשנה שבהם החיות שבני האדם צדים, ושבלעדיהם לא יוכלו לשרוד, נאספות יחדיו ועסוקות ברבייה ובהמלטה. זה הגיוני מאוד".

האם הציידים-הלקטים הקדומים סימנו מתי ממליטים הביזונים? ביזונים מצוירים על קיר מערת לה קובסייה בספרד | צילום: Javier Trueba / MSF / Science Photo Library

"החודש שבו ממליטים הביזונים"

כדי לבדוק את השערותיהם, השוו החוקרים את החודשים שבהם בעלי חיים שונים שצוירו בציור המערות מזדווגים וממליטים, לחודשים שמצוינים בסימנים שלצידם, לפי הפירוש שלהם. הם מצאו התאמה טובה בין השניים, בעיקר בכל הנוגע לסוסים, ביזונים ופרים, וגם ממותות, שאת מנהגי הרבייה שלהם הסיקו מאלו של קרוביהם הפילים. למשל, לצד רוב הציורים של ביזונים היו שלושה או ארבעה סימנים, והיו גם לא מעט עם חמישה. ביזונים לרוב מזדווגים בחודש הרביעי או החמישי לאחר הפשרת השלגים באביב. ברצפים בהם היה הסימן Y, הוא כמעט תמיד נמצא במקום השני – תואם לזמן בו נקבות הביזון ממליטות. 

עם זאת, הממצאים היו פחות ברורים עבור צבאים, וגם עבור עיזי בר. נראה שבציורים שונים הם קיבלו מספר שונה מאוד של סימונים, מאחד ועד 13, ללא קונצנזוס ברור כמו אצל הביזונים או הממותות. כך היה גם אצל הדגים, אם כי ייתכן שזה משום שהחוקרים לא הפרידו בין מינים שונים של דגים, ואילו האנשים שהשאירו את הסימנים הללו כן כיוונו למין מסוים. אצל ציפורים, לעומת זאת, החוקרים מצאו שסימון ה-Y היה כמעט תמיד במקום השני או השלישי, מתאים לחודש שבו במינים רבים של ציפורים הנקבות מטילות ביצים. 

סך כל הנתונים האלו, סבורים החוקרים, תומך בהשערותיהם: הסימונים הם מעין לוח שנה מוקדם, ומציינים אירועים בחייהם של בעלי החיים שמצוירים לצידם. אבל לא כולם שותפים למסקנות הללו.

יש הרבה דרכים טובות לחזות מתי חיות בר ימליטו ולכן אין צורך לתעד זאת. ציור קדום של ביזון וציפור אנושית על קיר במערת לאסקו שבצרפת | צילום: Javier Trueba / MSF / Science Photo Library

ספקות ושאלות

חוקרים לא מעטים הטילו ספק ברעיונות של כותבי המאמר. חלק מההתנגדויות נוגעות לרצפי הנקודות והקווים עצמם. לאחר זמן כה רב הסימונים נשחקים, ולא תמיד ברור אם צורה מסוימת היא Y מתפצל או פשוט קו, אמרה הארכיאולוגית האמריקאית קארן-לי אוברמן (Overmann). "לדעתי, ההגדרה של מה נחשב כאחד הסימנים החוזרים הללו היא קצת בעייתית".

האנתרופולוג האמריקאי ג'ון הוקס (Hawks) התייחס למאמר בטוויטר, והעלה שאלה מעניינת: גם אם זיהינו נכונה את סימון ה-Y, כשאנחנו רוצים לקבוע את המיקום שלו ברצף הנקודות או הקווים, מאיפה אנחנו צריכים להתחיל לספור – מימין או משמאל? ואיך יכול להיות שמאמר שמדבר על מערכת הדומה לכתב כלל לא מזכיר את השאלה הזו?

להוקס היו גם ספקות הנוגעים לעניינים מהותיים יותר בהשערות של החוקרים. כותבי המאמר הצביעו על התאמה בין המיקום של סימון ה-Y לצד ציורים של בעלי חיים מסוימים, ובין החודש בו אותם בעלי חיים ממליטים. אלא שלדברי הוקס, "כל המינים אוכלי העשב הללו ממליטים בתקופה של כחודש או שניים לאחר התחלת האביב. אין פה שום מידע שונה. הם כולם אותם דבר". הרצפים קצרים ופשוט מראים בחלק גדול מהמקרים את ה-Y במיקום השני, בלי קשר למין של בעל החיים שמצויר לצידם. זה מפחית מאוד מכוח השכנוע של הנתונים הללו. 

האנתרופולוג האוסטרלי פירס קלי (Kelly) כתב בבלוג שלו שבניגוד לפטיט, הוא דווקא אינו חושב שהמועד המדויק של ההמלטות או החיזור של בעלי חיים ראוי לתיעוד מסוג כזה. "מחזור החיים של בעלי חיים, בכל סביבה שהיא, קשור לאין-ספור סמנים עונתיים", הסביר. "ציידים-לקטים ידעו, למשל, שהגעתה של ציפור נודדת מסוימת מבשרת על התבגרותן של צפרדעים ממין מסוים. התייבשות הלגונה מנבאת את בקיעתם של זחלים, שמושכים לאזור ציפורים, וכן הלאה. במילים אחרות, אני חושב שיש הרבה דרכים טובות יותר לחזות מתי חיות בר ימליטו, מאשר לספור מחזורי ירח מתחילת העונה". בוודאי, הוא הוסיף, שאין צורך לשמור את התיעוד לכך לדורות הבאים. 

המתנגדים לא טוענים בהכרח שהפרשנות של כותבי המאמר שגויה, אלא שכרגע אין מספיק נתונים שתומכים בה. "ההשערה עדיין יכולה להיות נכונה, ואני אוהב רעיונות נועזים!" כתב הוקס. "אבל הייתי רוצה לראות חקירה יסודית יותר של הסברים חלופיים".