האם יש צורך לחזק את מערכת החיסון? (לא ממש) ואם כן, כיצד? (למרבה הצער, אין קיצורי דרך)

קשה לפספס את ריבוי הכתבות על נגיף הקורונה, SARS-CoV-2 – נגיף שטייל כבר ביותר מדינות מפליקס הארנב. בעודו מתפשט, צצות להן כפטריות אחרי הגשם כתבות רבות בנושא נגיפים, הדבקות, חיסונים והיגיינה – חלקן מדעיות ומבוססות על מחקרים מהימנים וחלקן ניזונות משמועות וממידע שרק מתחזה למדעי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קורא לתופעה אינפודמיה: כמות עצומה של מידע שאת אמינותו צריך לברור ולבחון. כחלק מאותה אינפודמיה, ישנם לא מעט מדריכים אינטרנטיים המסבירים "כיצד ניתן לחזק את מערכת החיסון נגד הקורונה" וממליצים "להעביר את זה הלאה". כמו שנראה, יש להפעיל שיקול דעת ולעתים קרובות עדיף להתעלם מהם.

מערכת החיסון

נתחיל בבסיס: מהי מערכת החיסון, ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מנסים "לחזק אותה"? תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן מפני גורמים זרים התוקפים את גופנו, ובה בעת לשמור על שלמות הגוף. מולקולות ותאי חיסון שונים עובדים בשיתוף פעולה כדי לשמור על הגוף, גם במצב רגיעה וגם בזמן מחלה. ישנם תאים האחראים ללחוץ על "הגז" ומובילים להתקפה, ותאים או מצבים אחרים המאותתים ללחיצה על ה"בלמים" ולכניסה למצב של רגיעה. האיזון העדין הזה בין התקפה לסובלנות כלפי איברי גופנו או כלפי גורם זר הוא שמביא לחיסול מיידי של מחוללי מחלה, תוך פגיעה מינימלית בנו עצמנו.

במידה ואיזון זה מופר, ההרמוניה עלולה להישבר. כאשר מערכת החיסון מוחלשת, היא אינה מסוגלת לגייס את זרועותיה השונות כך שילחמו בצורה מיטבית בגורם הפוגע. הדבר עשוי להוביל לסרטן, ולהדבקות מרובות ונשנות במחוללי מחלה שונים, כמו חיידקים ונגיפים. חולים מדוכאי חיסון או הסובלים מכשל חיסוני עלולים לחלות בזיהומים אופורטוניסטיים, שנוצרים ממחוללי מחלה שבמצב נורמלי לא מזיקים, או בזיהומים שאדם בריא מתגבר עליהם ללא קושי רב.

ומה קורה אם האיזון מופר לכיוון השני ומערכת החיסון "מתחזקת" יתר על המידה? הדבר נקרא מחלה אוטואימונית או דלקת כרונית. כאמור, מערכת החיסון צריכה לדעת מתי לתקוף ומתי להפסיק. אם אין לה את המנגנון המסמן "עצור!" היא תמשיך לתקוף – מעין הילוך שישי בירידה בלי בלמים. גם אם מחולל המחלה כבר לא נמצא במערכת, או התא הסרטני הפוטנציאלי כבר סולק, היא תמשיך בשלה ותלחם במה שנשאר - ובכך תזרע הרס בגוף שלנו. במקרים אחרים היא עשויה לזהות רקמה בריאה של הגוף בתור 'פולשת' ולתקוף אותה וכך לגרום למחלה אוטואימונית. כמובן, אילו הם אינם מצבים רצויים ותקינים, והם עלולים לגרום לתסמינים קשים ואף למוות. חולים במחלות אוטואימוניות או בדלקות כרוניות מקבלים במקרים רבים תרופות מדכאות חיסון כדי לשלוט בתסמינים של המחלה ובהתקדמותה.

גם אלרגיה היא מקרה קלאסי של מערכת חיסון "חזקה" מדי. אנשים בעלי אלרגיות נוטים לפתח תגובה חיסונית נגד חומרים (או בשמם המקצועי 'אלרגנים') שאינם באמת מסוכנים, כמו בוטנים וחומרי מזון אחרים, אבקנים או עקיצות דבורים. במקרים חמורים אלרגיה עלולה להסתיים בשוק אנפילקטי, תגובה קשה ומסכנת חיים.

אם כך, מערכת החיסון, שתפקידה בין היתר לשמור עלינו מהסביבה החיצונית, יכולה לצאת מכלל שליטה. חזק יותר" הוא לא בהכרח "טוב יותר", מילת המפתח היא איזון. ישנם טיפולים שונים שמשחקים על אותו איזון דק. לדוגמה, סוגי סרטן מסוימים משתקים את תאי החיסון כדי שהאחרונים לא יתקפו אותם. טיפול אימונותרפי עובד על ידי ניתוק הקשר, והגברת היכולת של תאי החיסון לתקוף את תאי הסרטן באופן ספציפי ולסלקם מהגוף.

בתמונה: ירקות, פירות, קטניות ודגים | Plateresca, Shutterstock
אנחנו לא בהכרח רוצים מערכת חיסון חזקה יותר. אבל כדי שתעבוד כראוי, כדאי לשמור על תזונה בריאה. בתמונה: ירקות, פירות, קטניות ודגים | Plateresca, Shutterstock

נו, אז מה עם הקורונה?

מתוך הבנתנו כי מערכת חיסון לא מאוזנת אינה אופטימלית, נדייק עתה את רצוננו – כדי להילחם בנגיפים ומחוללי מחלה אחרים נרצה שמערכת החיסון תעבוד בצורה מיטבית ומדויקת, בזמן ובמקום הנכונים. החדשות הטובות הן שבאופן טבעי ותקין היא עושה בדיוק את זה. הדרך הכי טובה לעזור לה היא פשוט "להיות בריאים", או במילים אחרות, לנקוט באורח חיים בריא.

מחקרים מראים כי תזונה בריאה ומאוזנת משפיעה לחיוב על מערכת החיסון. לדוגמה, לויטמינים ולמינרלים שאנו צורכים ישנם תפקידים רבים והם נחוצים גם כדי לתמוך בפעילות החיסונית וכן על מנת לחזק את המחסומים האפיתליאליים שלנו (אותם תאים המפרידים בין הגוף שלנו לשאר הסביבה החיצונית). זה לא אומר שצריך למהר לקנות ויטמינים ותוספים שונים - תזונה מאוזנת הכוללת ירקות ופירות מכילה את המרכיבים שאנחנו צריכים, ומחקרים מראים שתוספים בדמות גלולות ויטמינים אינם מועילים ועלולים אפילו להזיק. כמו תזונה בריאה, גם פעילות גופנית בעצימות בינונית היא חלק אינטגרלי מאורח חיים בריא וכך גם תורמת למערכת החיסון. גם בבידוד לא חסרים אימונים מכוונים ודרכים יצירתיות להזיז את הגוף.

מרכיב נוסף המשפיע על מערכת החיסון הוא המצב הנפשי שלנו. המוליך העצבי דופמין, שקשור בין השאר למערכת הגמול ולתחושת הנאה, מחזק את ההתקפה החיסונית. לעומתו, לחץ נפשי לאורך זמן פוגע בה בצורה ניכרת. כדי לאזן קצת ממצאים עגומים אלה, נמצא גם כי צחוק משפיע על המנגנון המשולב של הורמונים ומערכת החיסון, ומוריד את רמות הקורטיזול, הורמון המופרש בזמני עקה (סטרס). אנחנו לא יודעים אם לצחוק יש השפעה כלשהי לטווח ארוך, אך הוא לפחות לזמן מה הוא עוזר להקל על הלחץ. אם כך, כנראה שהבדיחות שרצות על הקורונה הן דרך נחמדה ויעילה להפיג מתח ולהוריד את השפעתו השלילית על מערכת החיסון והבריאות הנפשית.

גם המצב הנפשי שלנו משפיע על תפקוד מערכת החיסון |  Gustavo Frazao, shutterstock
גם המצב הנפשי שלנו משפיע על תפקוד מערכת החיסון |  Gustavo Frazao, shutterstock

בנוסף, כדי לסגור מעגל, על מנת להוריד את הלחץ הנפשי, ובזמנים אלה של חוסר וודאות, כדאי תמיד לשים לב מיהו אותו מקור אותו אנו קוראים. בכתבה ב"בנגקוק פוסט" דווח כי 75 אחוזים מהידיעות במדיה החברתית התאילנדית כוזבות, וסביר להניח שהרשת הישראלית לא שונה בהרבה. כך שפעם הבאה שאנו קוראים פוסט "העתק הדבק" כלשהו, חשוב שנשים לב מהו מקורו ונשקול את עצותיו - לא רק כי חבל לעלות את לחץ הדם שלנו לחינם, אלא כדי לתת למערכת החיסון שלנו לעשות את עבודתה בנחת

30 תגובות

  • אווה

    מבלבלים את המערכת החיסונית אז היא תוקפת את עצמה.

    מערכת חיסונית חזקה אינה מזיקה. אלא שמרוב שמתישים אותה ומבלבלים אותה לאורך זמן, עם חדירה של חומרים כימיים, היא כבר לא מצליחה לזהות 'שלי או לא שלי'. יש עשרות אלפי חומרים כימיים בתעשיית היופי, האסתטיקה, הפארמה והניקוי ותחזוקה, שחודרים ממש דרך העור, דרכי ההשימה מערכת העיכול... החומרים האלה מצטברים וחלקם דומים להורמונים מסויימים בגוף, ומאפשר להם לחדור. הם חומר מתועש כימי. שהגוף לא יודע להשתמש בהם. ראו את ה- SLS למשל שמצוי בכל סבון ושמפו, שהיה מיועד לניקוי טנקים במלחמת העולם השנייה, ותעשיית הקוסמטיקה אימצה אותו בחום כי הוא זול ומקציף וזמין. והוא חודר גם למוח. ראו את החומרים המשמרים המסוכנים כמו פורמלין שנמצא בכל לאק ובכל מחזק ציפורניים ובחומרי ההחלקה, או שמן מינרלי, שנמצא בכל חמרי הקוסמטיקה כמו פרפין, ווזלין וכד' שזה תוצרי נפט!! הכל חודר לגוף ודופק את המערכת החיסונית שמתחילה להתבלבל ואז 'תוקפת בכל הכוח'. זה שורש הבעיה! זה הגורם. לכן, לא להשתמש בחומרים האלה, להשתמש בחומרים טבעיים שהגוף 'מכיר ומזהה', למרות שהם יקרים הרבה הרבה יותר אבל יעילים פי כמה, ומונעים תחלואה ונזקים לטווח הרחוק. כל מוצרי המדף מכילים חומרים כימיים, משמרים, צבעים, חמרי ריח מתועשים... להימנע מהם ולחזק באופן טבעי אץ מערכת החיסון. זה אפשרי. די לחומרים המתועשים. אבל בשביל זה צריך 'מדענים' מאסכולה אחרת. שיודעת לכבד את ה'טבעי' באמת ולא את התעשייה התאגידית.

  • א

    מחלות אוטואימוניות בפירוש לא נגרמות בגלל מערכת חיסון חזקה

    אולי הסקת את זה מזה נותנים מדכאי חיסון לסובלים מהן, אבל זה הסקת מסקנות שגויה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןמאיה קאהן

    היי א

    יש מגוון סיבות שבגללן יכולה לקרות מחלה אוטואימונית. ברוב המחלות יש גם שילוב של גורמים סביבתיים וגורמים גנטיים.
    לגבי חזקה או חלשה - במחלה אוטואימונית תאי חיסון שמכירים את "עצמי" פועלים נגד עצמי. באופן תקין הגוף פועל כדי למחוק תאים כאלה או לנטרלם בשלל דרכים. כשהאיזון הזה מופר אז עשויה להתחולל מחלה.
    לגבי מדכאי חיסון - כיום נותנים אותם לחולים כדי לדכא באופן כולל את המערכת שמשופעלת ביתר כלפי רקמה או גורם כלשהו בגוף שלנו. הבעיה בתרופות האלה היא שהן לרוב לא ספציפיות ואז ממצב של מערכת חיסון מעוררת, החולה הופך ל'מדוכא חיסון'.

    עמית בנימין

  • מטילדה

    סערה ציטוקינית

    לנוכח מאמר שהציג כאילו סערה ציטוקינית (פעילות יתר של המערכת החיסונית) היא שהורגת את החולים, אודה על התייחסותכם לנושא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    היי מטילדה,
    תוכלי להפנות למאמר שאת מדברת עליו?
    כפי שציינת, הנושא עדיין נמצא תחת מחקר, אך נראה כי יש קשר בין סערה ציטוקינית לבין חומרת המחלה ותמותה. להרחבה בנושא את מוזמנת גם לקרוא את המחקרים שפורסמו לדוגמה כאן https://www.jci.org/articles/view/137647/pdf וכאן https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.04.02.20051565v1. חשוב להגיד שהמחקר האחרון טרם עבר ביקורת עמיתים.

    עמית בנימין

  • מתן כהן

    רק בריאות!

    מאמר ערוך היטב אך ההגדרה של מערכת חיסון חזקה יתר על המידה איננו מדויק ואף מטעה את הציבור ראוי לציין שבמחלה אוטו-אימונית מערכת החיסון לא מתפקדת כתקנה בלי קשר לעוצמות שלה באופן ישיר ולכן לא נכון להגדיר אותה חזקה או חלשה..חיזוק מערכת חיסון דבר חשוב ביותר וכן אמור להעסיק את הציבור! וכמובן בצורות הטבעיות של נחת..פעילות..תזונה..הנם חיוניים ביותר מאשר להתעסק בתרופות פלא זולות שמוכרים. או להתעסק בדיכוי של "קורטיזון" וכאלה..בכל אופן שנהיה בריאים ושמחי לב ותודה מקרב לב על מאמר מבהיר עיניים זה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    היי מתן,
    תודה על התגובה! כמו שציינת, מחלה אוטו-אימונית נובעת בשל סטיה כלשהו מההורמוניה הטבעית של מערכת החיסון. במחלה אוטו-אימונית מערכת החיסון מגיבה כלפי 'עצמי' כאילו הוא זר ודבר זה יכול לנבוע גם בשל אקטיבציה מוגזמת ולא תקינה וגם בשל מחסור באמצעי בלימה או 'סבילות חיסונית' נאותים. אותו חוסר איזון הוא שמחולל את המחלה והרבה מחלות אוטו-אימוניות נובעות ממספר גורמים ולא רק בשל חלבון בודד.
    עמית בנימין

  • רחל

    חיזוק מערכת החיסון

    לעמית בניימין היקר
    מאמר חשוב ביותר לקהל
    נשמח להמלצות קצרות להעלות את רמת העמידות של האוכלוסייה
    תזונה בריאה כוללת ויטמינים מומלצים ויטמין C באיזה כמות
    פעילות גופנית מומלצת . איך להעלות את הדופאמין ולנטרל קורטיזול.
    מה עם אוקסיטוצין והסרטונין ?
    מהניסיון שלנו נושאים אלו מאוד עזרו .
    נשמח לפרסם בעיקר במוקדי ההדבקה ירושלים בני ברק ותל אביב
    בכך תוכל לתרום למיגור המגפה .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    היי רחל,
    באופן כללי במצב תקין אם צורכים את כל אבות המזון ואוכלים בצורה מאוזנת אין צורך ליטול תוספים של ויטמין C. יש מחקרים סותרים כיום לגבי אם ויטמין C עודף יכול לתרום לתגובה החיסונית. מה שכן, תחשבי שויטמין C הוא מומס במים אז כשהדם מגיע לנקודת רוויה של ויטמין C הוא נפטר מהעודפים דרך השתן.
    לגבי פעילות גופנית- יש הרבה מחקרים שמראים שספורט משפיע על רמות ההורמונים שציינת. חשוב לציין שההורמונים האלה תורמים לנו גם נפשית לתחושת האושר. אז בימים אלה כשאנשים סגורים בבית לבד מומלץ לעשות ספורט לא רק כדי לתרום למערכת החיסון אלא גם כי הוא פועל כמעין 'נוגד דיכאון'. בהתייחס לסוג הפעילות- את מוזמנת לפנות אל ה-CDC כאן https://www.cdc.gov/physicalactivity/basics/adults/ כדי לראות מה הם ממליצים.
    בהצלחה,
    עמית בנימין

  • דר שקשוקי

    כולם חכמים כולם..

    ככה אמרו הגששים.אני כבר לא מאמין למערכת הרפאוית..יודעים הכל.. והכל יוצא הפוך..מציע שכולם ירגעו וילמדו את הנושא .כל מומחה אומר משהו אחר..גם ראיתי רופא
    שאמר שלכ צריך לפחד..אפשר להתחבק ולהתנשק ולא חייבים בידוד..ושמעתי גם פרופסור שאמר שזה רק שפעת והעולם בכלל מגזים.

  • נועם

    ובכלל זה לא שפעת או וירוס זה

    ובכלל זה לא שפעת או וירוס זה חומר רעיל שהתבזר בנקודה מסוימת בעולם ועף עם האוויר לכל העולם ואם בכלל זה וירוס כמו שאומרים אז אך כל העולם מדבר על זה כולל משאד הבריאות העולמית שקר והטעיה לציבור בכל העולם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    זה כן נגיף

    הי
    המחלה נגרמת בידי נגיף ממשפחת הקורונה. הנגיף בודד, החומר התורשתי שלו רוצף ויש אפילו תמונות שלו במיקרוסקופ אלקטרונים.

  • מיכל הירש

    אשמח לתמונה או תמונות המראות את הנגיף החדש לעומת נגיף קורונה ישן

    ןאםיש צילומים או כלהוכחה ברורה לקיום הווירוס הספציפי בבדיקות המטוש. לא רישום!! הוכחה בבקשה.
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ניתן לראות את SARS-CoV-2 דרך מיקרוסקופ אלקטרונים – הוא קטן מדי כדי לראות בעין או במיקרוסקופ אור סטנדרטי. לצילומים ממיקרוסקופ אלקטרונים שווה לך להסתכל בקישור הבא- https://www.rferl.org/a/microscope-photos-capture-coronavirus-in-stunnin...
    חוקרים אפילו הצליחו לפענח את המבנה תלת מימדי של אותם דוקרנים שיוצאים מהמעטפת של הנגיף -
    https://science.sciencemag.org/content/367/6483/1260
    כדי לראות כמה דומה הנגיף החדש לקודמו את מוזמנת לעיין פה- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3322934/
    לגבי בדיקות המטוש- כדי לאבחן קורונה לא משתמשים במיקרוסקופ אלקטרונים היום אלא בשיטה הנקראת RT-qPCR.

    תודה רבה,
    עמית 🙂

  • Tomer Aaron

    לפי מה שהבנתי הסיבה העיקרית

    לפי מה שהבנתי הסיבה העיקרית לקריסה של הריאות היא בגלל המערכת החיסונית, הוירוס מעדיף תאים שנמצאים בעיקר בריאות ועד שהמערכת החיסונית מגיבה אליו לוקח 10-14 ימים. בזמן הזה הוירוסים כבר התרבו בתוך הריאות גורמים לגוף תשלוח את התאי דם ה"מתאבדים" שיחד איתם הורסים את כל התאים בסביבה שלהם, הבעיה היא שבגלל שההתרבות של הוירוס נמשכה יחסית זמן ארוך ובאיזור רגיש נהרסים גם תאים חשובים בריאות וזה מה שגורם לצורך של מכשירי הנשמה, רק נשאר לקוות שזה לא מאוחר מידי ועדיין יש לגוף מספיק זמן לבנות תאים חדשים במקום אלה שנהרסו. הייתי רוצה לדעת אם כל זה באמת ככה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    בהמשך לתגובתו של אילןש, הנגיף מדביק בריאות תאי אפיתל. הוא משתמש בתא המודבק כמפעל לייצור כמות גדולה של נגיפים שאז מתפרצים מהתא (והורגים אותו על הדרך) ועוברים להדביק את התאים הבאים.
    מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות מרכזיות - מערכת חיסון נרכשת ומולדת. מערכת חיסון מולדת נכנסת לפעולה מיידית כשגורם זר נכנס לגוף אך למערכת החיסון הנרכשת לוקח כשבועיים-שלושה עד שהיא מאוקטבת ומסוגלת להתכוונן ספציפית נגד הפתוגן. לדוגמה לוקח לנו כשלושה שבועות לייצר נוגדנים 'יעילים' יותר מסוג IgG ולפתח זיכרון חיסוני.
    בפעם הבאה שהגוף שלנו יתקל באותו פתוגן אז יהיו לרשותו גם מערכת החיסון המולדת וגם הזיכרון החיסוני של מערכת החיסון הנרכשת וכך הוא יוכל לפעול נגד הפתוגן במהירות וביעילות רבה יותר מאשר בפעם הראשונה. אגב, זו בדיוק הסיבה שאנחנו מתחסנים. :)

    עמית בנימין

  • גאולה

    לאחרונה מגלים שיש אפשרות

    לאחרונה מגלים שיש אפשרות.להדבק מחדש לאנשים שהבריאו מהנגיף. אז זה לא ממש כמו חיסון וגם לגבי החיסונים מתגלה שאנשים וילדים שחוסנו עדיין מפתחים את המחלה. למה זה קורה לדעתך.

  • אילןש

    זה לא ככה

    נכון ש"תגובת פניקה" של מערכת החיסון מרעה את המצב, גם ללא תגובה זו המחלה גורמת להרס מהיר של הריאות ולמוות. הנגיף מתרבה בתוך תאי הריאות, ואז דופן התא נקרעת, הנגיפים המשוכפלים יוצאים להדביק תאים נוספים, והתא עצמו ששימש מדגרה לנגיף - מת. לכן תגובה חיסונית מאוזנת היא ההבדל בין חיים למוות. אם מערכת החיסון הגיבה היטב, התפשטות הנגיף תעצר. אם לא אז כשל ראות הוא רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן.

  • אמא מודאגת

    כותרת המאמר בעייתית

    אז תגיד לי מה לעשות עכשיו עם הצעירים, שאמרתי להם שישמרו על המערכת החיסונית: לאכול בריא, להתעמל, לצאת לספוג קצת שמש, לרקוד ולשיר, ולעזוב עכשיו את הממתקים והמסכים??!? הם שולחים לי את המאמר שלך ומוסיפים: העצות שלך לא רלוונטיות!
    דחוף תוציא בבקשה מאמר הבהרה. ולידיעתך יש קורלציה הפוכה בין גיל הקורא לבין מספר השורות שיקרא!!!
    תודה.

  • אמא מודאגת

    קורלציה ישרה. לא הפוכה

  • גדי

    קורונה נגיף חלש אין למערכת

    קורונה נגיף חלש אין למערכת החיסון שום בעיה להתגבר עליו רק אל תפריעו ותקחו חולים למקום עם נגיפים קשים יותר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אמנם אנשים עם מערכת חיסון תקינה לרוב מתמודדים בהצלחה גדולה יותר עם הנגיף, אך יש משמעות מאוד קשה להצפת מערכת הבריאות בחולים קשים ולא משנה מאיזה פלח באוכלוסיה. כאשר בתי החולים מוצפים, נפגעים גם חולי לב, סכרת, סרטן ואפילו "סתם" נפגע תאונות דרכים. קריסה של מערכת הבריאות היא בעלת השלכות קשות על כולנו.

  • עומר אימונולוג

    הפעם מאמר לא מוצלח

    ברור שכשאומרים לציבור "חיזוק" מערכת החיסון לא מתכוונים ל"העלאת מצבים פרו-דלקתיים". כל אימונולוג מבין זאת. הכוונה חיזוק המערכת המולדת לרוב, ופוטנציאציה של תגובה אדפטיבית, ולא הורדת מנגנוני הסבילות העצמית.

  • מיכל הירש

    תודה. אכן מוזר לבלבל ככה את

    תודה. אכן מוזר לבלבל ככה את המתעניינים

  • עירית

    דוקא מוצלח מאד!

    לעומר.כאימונולוג אתה שוחה בחומר.המאמר לתפישתי נועד להדיוטות ועוזר להבהיר איך פועלות מערכות הגוף בסיטואציות שונות. אנחנו נוטים להגזים בחשיבותם של מנגנונים בלי להבין איך ולמה.שפו לעמית על מאמר ברור ומחכים.

  • ענבל

    נכון

  • רון וייס

    חיזוק מערכת החיסון

    מאמר מעניין ומחכים. תודה

  • אנונימי

    מלמד

    תודה כתבה מלמדת

  • ליטל

    שאלה:

    שאלה:
    איך בודקים או מאבחנים בוודאות שאכן מערעת החיסון תוקפת את הגוף? ואם יש החלטה שאכן זה התהליך שקורה איך ניתן לטפל ומה ההשלכות של הטיפול על הגוף? הטיפול קצר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןמאיה קאהן

    היי ליטל,

     

    יש דרכים שונות לבדוק שאכן אדם סובל ממחלה אוטואימונית, וזה גם כתלות במחלה עצמה. בנוסף לתסמינים קליניים, בדרך כלל יש בדיקות דם נלוות כדי לראות האם יש "ביו-מרקרים" (סממנים פיזיולוגיים או גנטיים) שמתאימים לאותה המחלה. בודקים גם נוגדנים נגד אנטיגנים של רקמות/איברים מסוימים ולפעמים לוקחים דגימות מהאיבר הפגוע כדי לראות האם יש חדירה של תאי חיסון והרס רקמתי.

    לגבי טיפול – גם זה כאמור תלוי במחלה עצמה. יש למערכת החיסון מגוון זרועות ומחלות מסוימות יכולות להסתמך בזרוע א' יותר מזרוע ב'. הטיפול גם בהתאם וקצת קשה לי להגיד על רגל אחת מה כל האפשרויות. פעמים רבות מטפלים בתסמינים ולא בגורם המחלה עצמה (שלא תמיד ידוע או בהכרח ניתן לטיפול). אזכיר לדוגמה שבמקרים רבים אותם חולים נוטלים תרופות מדכאות חיסון באופן כרוני וממשיכים לעקוב אחרי המחלה שלהם לאורך שנים. מדוכאי חיסון כך נהפכים ליותר פגיעים לזיהומים חיצוניים – לדוגמה בקורונה הם נחשבים לקבוצת סיכון.

    בסוכרת לדוגמה, הטיפול כולל מתן אינסולין באופן חיצוני וניסיון לווסת את רמות הסוכר בדם באופן אנושי או מכני.

     

    עמית בנימין