למרות הכותרות הסנסציוניות בסוף השבוע, בחינה אובייקטיבית של העובדות מראה שמערך הבדיקות בישראל יעיל ואמין

בשער גיליון סוף השבוע האחרון של העיתון "מעריב" הופיעה הטענה הסנסציונית: "הבדיקות בישראל משקרות: כך סגרו את המדינה בגלל בדיקות רגישות מדי". טענה דומה העלה עוד לפני כן הכתב ערד ניר בערוץ 12. בגוף הכתבה מועלות טענות רבות, רובן ללא מקור: "מומחים טוענים", "רופאים בכירים סבורים ש", "גורם במשרד הבריאות טוען" ועוד. מטבע הדברים אי אפשר להתחקות אחרי מקורות עלומים, אך את התשתית העובדתית שמאחורי הטענות הללו קל לברר.

בכתבה העלו הכתבים מעיין הרוני ומשה כהן שלוש טענות מרכזיות. ראשית נטען שבדיקות הקורונה בישראל רגישות יותר מאלה שנעשות במדינות אחרות. שנית צוין שבבריטניה מספר המתים לנפש מהמגפה גבוהה כמעט פי ארבעה לעומת ישראל, אף על פי שמספר הבדיקות החיוביות לנפש קטן פי ארבעה. ולבסוף נטען שרבות מהבדיקות החיוביות מגלות למעשה "נגיפים מתים". לכל אחת מהטענות יש תשובה מדויקת וממוסמכת, ובחינה אובייקטיבית של המציאות מעלה שמערך הבדיקות בישראל אמין ויעיל. אבל ראשית יש להבין טעות מהותית שחוזרת שוב ושוב בשיח על הבדיקות לקורונה.

מדוע לבצע בדיקות?

הדיון הציבורי על בדיקות הקורונה מתאפיין לא פעם באי הבנה בסיסית של תפקידן במערכה נגד המגפה. המוטיבציה הפשוטה לקיומן היא לאתר כמה שיותר מוקדם את הנדבקים בנגיף, כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה. בדיקות טובות הן מכשיר חיוני לחקירות אפידמיולוגיות. לכן, כשתפוצת הנגיף רחבה, ושיעור הנבדקים החיוביים גבוה, חייבים לבצע בדיקות רבות ככל האפשר. כך אפשר לפרוש רשת רחבה ולגלות כמה שיותר מודבקים סביב מוקדי ההדבקה.

אבל ההנחה העולה מהכתבה היא שבאורח כלשהו ריבוי הבדיקות או רגישותן דווקא מעצימים את המשבר שהולך ומכריע את מערכת הבריאות. כביכול, "אם נבדוק פחות, מספר החולים יהיה קטן יותר. ואם יהיו פחות חולים, סימן שמצבנו טוב יותר". אבל הטיעון הזה מנוגד למציאות. גם אם לא תבוצע ולו בדיקה אחת ויחידה, ועל הנייר יהיו לנו "אפס מאומתים", מחלקות הקורונה ימשיכו להתמלא בחולי COVID-19 בינוניים וקשים בקצב הולך וגובר. אדרבה – ככל שייעשו פחות בדיקות, יכולתנו למתן את התפשטות הנגיף תצטמצם.

הנתונים מראים שמצבם של כשלושה אחוזים מהנדבקים בקורונה מידרדר והם מפתחים מחלה קשה וחלקם ימותו מהמחלה. רואים זאת באופן עקבי בחצי השנה האחרונה, בלי קשר למספר הבדיקות, שעלה מה-6,000 בדיקות ביממה בתחילת יוני לכ-60 אלף ליממה בסוף ספטמבר.

על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת יוני ועד לכתיבת שורות אלו אושפזו במצטבר בבתי החולים כ-5,000 חולים קשים. 1,400 מהם מתו, 2,750 החלימו אחרי מאבק קשה וממושך במחלה ו-891 עדיין במצב קשה. כל אלפי החולים הקשים הללו היו מגיעים לאותו מצב רפואי בדיוק גם אם לא היו עוברים בדיקה כלל. הדבר היחיד שהיה משתנה אילו היו נעשות פחות בדיקות הוא שלא היינו מאתרים נדבקים ומבודדים אותם בזמן. במצב כזה התחלואה הייתה מתפשטת מהר יותר, ובמקום 5,000 חולים קשים בלבד היו לנו כנראה עוד אלפים רבים, ומערכת הבריאות לא הייתה עומדת בכך.

עיבוד: Na’ama Hallakoun מתוך מאגר הנתונים של משרד הבריאות ומדו"חות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה
היחס בין מספר החולים הקשים החדשים ביממה (הקו החום, מוסט שבוע אחורה) לבין מספר המאובחנים החדשים (הקו הכחול). עיבוד: Na’ama Hallakoun מתוך מאגר הנתונים של משרד הבריאות ומדו"חות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה

הרעיון לפיו צמצום של בדיקות הקורונה יפתור את בעיית העומס בבתי החולים שקול לכך שהילודה תיפסק אם נשים יפסיקו לעשות בדיקות הריון. הבעיה שאיתה אנו מתמודדים היא הנגיף, והבדיקות אינן מקור הבעיה כי אם אחד מהכלים לפתרונה.

בדיקת קורונה – איך זה עובד?

בדיקות הקורונה שנעשות בישראל מבוססות על שכפול חוזר ונשנה של חלק מהחומר הגנטי של הנגיף. אחרי מחזור שכפול אחד נקבל כמות חומר כפולה מזאת שאיתה התחלנו. אחרי עוד מחזור תהיה הכפלה נוספת ונקבל כבר פי 4 מהכמות הראשונית. הכפלה שלישית – פי 8. רביעית – פי 16 וכן הלאה.


המחשה של סבבי השכפול במכשיר PCR איור Shutterstock

כשההתקדמות היא במכפלות, מגיעים במהירות לערכים גבוהים מאוד. אחרי 30 סבבי שכפול נקבל כמות חומר גדולה פי מיליארד מזאת שאיתה התחלנו איתה ואחרי 40 סבבים הכמות הראשונית תוכפל פי טריליון. כל זה כמובן רק בתנאי שבדגימה הראשונית הייתה כמות כלשהי, ולו זעירה, של החומר הגנטי הנגיפי שאנו מחפשים. אם הדגימה נלקחה מאדם שלא נדבק כלל בנגיף, לא יהיה בה מה שיוכפל ונקבל תוצאה שלילית בבדיקה בלי קשר למספר הסבבים.

אחרי כל סבב הכפלה, מנסה מכשיר הבדיקה לגלות אם אפשר כבר להבחין בחומר שאנו מחפשים. ככל שייעשו יותר סבבי הכפלה גדל הסיכוי שכמות החומר הגנטי הנגיפי תחצה את סף הרגישות והמכשיר יצליח לזהות את קיומו. סבב ההכפלה שבו זיהינו לראשונה את החומר מכונה ערך הסף (Cycle threshold ובקיצור – Ct).

אם קיבלנו תשובה חיובית אחרי 12 סבבים בלבד, למשל, נדרשנו להכפיל את החומר רק פי 4,000 בערך לפני שזיהינו את קיומו. לעומת זאת, אם קיבלנו תשובה חיובית ראשונה רק אחרי 25 סבבים, המשמעות היא שבנקודת הפתיחה היה הרבה פחות חומר ונדרשנו להכפיל את כמותו פי 30 מיליון כדי לגלותו. בכך עוסקת שאלת רגישות הבדיקות – כמה סבבי שכפול עובר החומר הגנטי הראשוני שבדגימה עד לקבלת תשובה חיובית.

הרגישות של הבדיקות בישראל

עד כה אישר מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית 176 ערכות שונות לבדיקות קורונה. במדינות אחרות אושרו רבות נוספות, בסינגפור, למשל, אישר ה-HSA המקומי יותר מ-130 סוגים של ערכות בדיקה. יש אם כן מאות סוגי בדיקות של יצרנים שונים המשתמשות בטכנולוגיות שונות.

אישור כל ערכת בדיקה כרוך בהליך תיקוף קפדני: מריצים את הבדיקה שוב ושוב, פעמים רבות, על דגימות בריכוזים שונים שידוע מראש אם הן חיוביות או שליליות ובודקים שהבדיקה אכן נותנת תוצאה חיובית או שלילית כמצופה. כך אפשר לוודא את אמינות הבדיקה ולקבוע את סף הרגישות הנדרש בה.

לפיכך, חלק מהותי בתהליך אישור הבדיקה הוא הכנת הוראות ההפעלה המפורטות, המגדירות באופן חד משמעי איך להשתמש בבדיקה וקובעות את ערכי הסף שלפיהם יודעים אם הדגימה הנבדקת היא חיובית, שלילית או גבולית. חוברת הוראות ההפעלה לבדיקת Allplex של חברת Seegene, שהיא אחת משתי הבדיקות הנפוצות כעת בארץ, כוללת למשל לא פחות מ-82 עמודים.

לאחר שהתיקוף מוודא את ערכי הסף לערכה, הן מקודדות לתוכנה שבמכשיר. 

צילום חלק ממסך ערכת Allplex מתוצרת חברת Seegene לאחר בדיקת שש דגימות: ניתן לראות שהתוכנה היא זו הקובעת, על פי ערכי הסף שנקבעו בה על ידי היצרן, אם הדגימה חיובית לקורונה (אדום) או שלילית (כחול).
צילום חלק ממסך ערכת Allplex מתוצרת חברת Seegene לאחר בדיקת שש דגימות: ניתן לראות שהתוכנה היא זו הקובעת, על פי ערכי הסף שנקבעו בה על ידי היצרן, אם הדגימה חיובית לקורונה (אדום) או שלילית (כחול).

"בישראל כל ערכת בדיקה נבדקת ומתוקפת בשנית גם על ידי המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות", מסביר מנהל המעבדה המיקרוביולוגית בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, ד"ר יובל גפן. "הרצת הבדיקה תיעשה בדיוק לפי הוראות היצרן וגם ערכי הסף לבדיקה חיובית או שלילית הם בהתאם לאותן הוראות. בשום מקרה ההנחיות של המעבדה המרכזית אינן מקלות יותר מאשר אלו של ה FDA. להיפך, המעבדה המרכזית מסייגת עוד ומוסיפה ערכי סף גם לתוצאה ׳חיובית חלשה׳, משמע גבולית. כל מנהלי המעבדות מחוייבים להנחיותיה".

ערכי הסף של הערכה נקבעים אם כן על ידי היצרן ומתוקפים שוב בישראל. אם אין למעבדה אפשרות לקבוע בעצמה את ערכי הסף, מאין עשוי לנבוע הבלבול של הכתבים? בכתבתו של ערד ניר הועלתה למשל הטענה ש"בישראל סף הבדיקה הוא 37 ואילו בארצות הברית 34", ניסוח שחזר כלשונו גם בכתבה במעריב. איך זה ייתכן?

בישראל, בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות משתמשים כאמור בכמה סוגי בדיקות. הערכות עובדות בטכנולוגיות שונות, במכונות שונות ועם חומרים שונים, ועל כן כל אחת מהן זקוקה למספר מחזורים שונה כדי להגיע לסף הגילוי הנדרש בתהליך התיקוף. רואים את זה גם במחקרים השוואתיים – ערך הסף של בדיקה אחת יכול להיות 40 מחזורים, באחרת 35 מחזורים ובבדיקה שלישית רק 32. אפשר לדמות את זה לשלושה אנשים המחזיקים בסכום כסף, האחד בשקלים, השני בדולרים והשלישי ביורו. גם כאשר הערך של כולם שווה, לכל אחד יהיה מספר שונה של מטבעות.

"אין היגיון להשוות בין  ערכי סף של ערכות שונות. כל ערכה עומדת בפני עצמה וכך גם תהליך התיקוף שלה", מדגיש ד"ר גפן.

אם נבחר למשל ערכות אחרות לצורך ההשוואה בין שתי המדינות, נוכל "להוכיח" כביכול שדווקא הבדיקות בארצות הברית רגישות הרבה יותר מאשר בישראל. למשל ערך הסף של בדיקת הקורונה של BGI Genomics, שנמצאת בשימוש בישראל, הוא 35 סבבים, ואילו בדיקת הדגל שפיתח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) דורשת 40 סבבים לאותה מטרה. והרי לנו כותרת הפוכה - "הבדיקות בישראל לא רגישות מספיק – בארצות הברית משתמשים ב-40 סבבים ובישראל רק 35". מובן שכותרת כזאת תהיה גם שגויה.

מתוך חוברת ההפעלה של בדיקת ה-PCR של ה-CDC: סף חיובי ב-40 מחזורים
מתוך חוברת ההפעלה של בדיקת ה-PCR של ה-CDC: סף חיובי ב-40 מחזורים

תמותה ובדיקות בבריטניה ובישראל

הכותרת הבאה הופיעה באותיות ענק באדום ולבן על רקע שחור מאיים במוסף העיתון, עיצוב שמרמז כי נחשף כאן מידע חמור ומרשיע: "מספר המאומתים בישראל גבוה פי 4 מבריטניה; מספר המתים – נמוך פי 4". למה איננו כמו בריטניה? מדוע מספר המאומתים שלנו גבוה כל כך ביחס למתים? האם זה מצביע על כך שמשהו בנושא הבדיקות אינו תקין?

למעשה ההיפך הוא הנכון: מספר המתים פה עד כה הוא נמוך יחסית לא למרות מספר החולים המאומתים הגבוה אלא מכיוון שמספרם גבוה. כשעושים בדיקות רבות מצליחים לאתר ולבודד נשאים רבים כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, עוד לפני הופעת התסמינים, כשהאדם כבר מידבק אבל עדיין אינו יודע זאת. כך ממתנים את ההתפשטות ומצמצמים את התחלואה והתמותה.

אין היגיון רב בכמיהה "להיות כמו בריטניה". הממלכה המאוחדת מדורגת בעשירייה הראשונה בעולם במספר מקרי המוות מקורונה יחסית לגודל האוכלוסייה, ולמעשה, ההערכה היא שהמספר האמיתי של קורבנות הקורונה בבריטניה גבוה אף יותר מהמספר הרשמי. ישראל, לעומת זאת, נמצאת נכון לכתיבת שורות אלו רק בסביבות המקום ה-50 ברשימה.

מצבה הקטסטרופלי של בריטניה אינו מקרי. באמצע חודש מרץ, בתחילת ההתפרצות של המגפה, הכריז ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על מדיניות של "שאיפה להגיע לחיסון עדר". הרעיון היה לבקש ממי ששייכים לקבוצות סיכון לבודד את עצמם ולהניח לנגיף להדביק במהירות את שאר האוכלוסייה, בהנחה שהתחלואה החמורה והתמותה בקרב אנשים צעירים ובריאים תהיינה נמוכות. לכן גם לא השקיעו בהתחלה בהקמת מערך בדיקות יעיל ומספר הבדיקות שנעשה היה נמוך בהרבה ממספר החולים בפועל.

כך קרה שבאמצע מרץ כמעט אחת מכל שלוש בדיקות בבריטניה הייתה חיובית. משמעות הדבר היא שמעט הבדיקות החמיצו כמויות עצומות של נשאים באוכלוסייה, והמאותרים היו טיפה בים במה שנוגע ליכולת לאתר מדביקים ולבודד אותם. לשם השוואה, בישראל אנחנו כיום בנקודה הגרועה ביותר עד כה על הגרף, אך עדיין רק כעשירית מהבדיקות יוצאות חיוביות. כך שאפילו כיום אנו מצליחים לאתר חלק גדול מהמדביקים, לבודד אותם ולעצור חלק משמעותי מתפוצת המחלה. אלמלא כן המצב בארץ היה גרוע יותר באופן משמעותי.

שיעור הבדיקות החיוביות בבריטניה (בכחול) ובישראל (אדום) מתוך our world in data
שיעור הבדיקות החיוביות בבריטניה (בכחול) ובישראל (אדום) מתוך our world in data

להנהגה הבריטית נדרש זמן יקר כדי להבין שהמצב יוצא משליטתה ולשנות את המדיניות ב-180 מעלות. באמצע מרץ כבר הופעלו בבריטניה צעדים חריפים למיתון ההדבקה ומספר הבדיקות הוכפל כמעט פי חמישה בתוך חודש וחצי – מ-15 אלף בדיקות במרץ ליותר מ-70 אלף בראשית מאי. הצעדים האלה הביאו לירידה תלולה בשיעור הבדיקות החיוביות. בריטניה יצאה מהמשבר, אך שילמה מחיר כבד: במהלך החודש וחצי האלה שעברו עד להשתלטות על התחלואה מתו כ-40 אלף איש בממלכה המאוחדת ויותר ממאה אלף אושפזו.

לא ברור כלל ההיגיון בתלונה על כך שישראל פורשת רשת בדיקות רחבה, מאתרת את רוב הנדבקים, מאטה את התפשטות המחלה ומצמצמת את התמותה. העובדה שלא נכנסנו לנעליה של בריטניה, עם בדיקות מועטות ותמותה עצומה, איננה "כישלון" כלל, אלא דבר שראוי להתברך בו עד כה. דווקא כעת אמון הציבור הולך ויורד ואיתו ההקפדה על ההנחיות, ובהתאם לכך עולות התחלואה והתמותה. כתבות סנסציוניות בתקשורת שמערערות את אמון הציבור באמצעות דיסאינפורמציה יכולות רק לתרום למגמה הזאת.

האם הבדיקות מגלות גם נגיפים שאינם פעילים?

טענה נוספת שהועלתה בכתבה, מפי פרופ׳ יורם לס, הייתה ש"הבדיקה עלולה שלא להבחין בין נגיף חי לנגיף מת". את הטענה העלה לראשונה פרופ׳ לס במכתב פומבי שכתב למנכ''ל משרד הבריאות חזי לוי ב 26 ביוני, סמוך לתחילת גל התחלואה השני ההולך ומתגבר. מטרתו הייתה לנסות לשכנע את לוי שהעלייה ההולכת וגוברת במספר החולים המאומתים אינה מעידה על עלייה אמיתית בתחלואה. כותרת המכתב הייתה "כולם בריאים, הנגיף מת", והמסר היה שמספר המאומתים משקף רק עלייה במספר הבדיקות שמגלות "שאריות של נגיפים מתים" אצל אנשים שכבר נדבקו והחלימו, כנראה בגל הראשון. לפיכך חזה לס שאין ולא יהיה כל גל שני ושכולם רק "לוקים במחלת נפש הנקראת חרדה".

תחזיתו התבדתה לחלוטין, כפי שיעידו משפחותיהם של 1,400 המתים ו-5,000 החולים הקשים בישראל מאז תחילת יוני, כמו גם המצב המחמיר והולך בבתי החולים. קל להבין מדוע התחזית הייתה שגויה אם בוחנים את הידע המדעי אודות אותם "נגיפים מתים" והסיכוי לגלות אותם.

כשבוחנים את הממצאים המחקריים על השינויים שחלים לאורך זמן בכמות הנגיפים אצל אדם שנדבק רואים שאין כל סיבה הגיונית לצפות שהבדיקה תמצא מחלימים רבים.

במאמר שפורסם כבר באפריל ב-International Journal of Infectious Diseases, נבדקה מידת הרגישות של הבדיקה לגילוי הנגיף (PCR) לאורך שלבי ההתפתחות של המחלה. להלכה הבדיקה אכן אינה יודעת להבדיל בין נגיף פעיל לבין נגיף שהגוף כבר סיים להילחם בו אך טרם פינה את שאריותיו מהגוף, שכן בשני המקרים יש נוכחות של חומר גנטי של הנגיף. עם זאת, מהמחקר עולה שכמעט תמיד רמת הנגיף בגוף יורדת מתחת לסף הגילוי תוך שבועיים לכל היותר.

במקרים נדירים יחסית אכן נדרש לגוף זמן ממושך יותר לפנות את שרידי הנגיף אחרי חיסולו. בעקבות זאת היו מקרים בהם אנשים נתקעו בבידוד בהמתנה לתוצאה שלילית בבדיקה אף על פי שכבר החלימו. לכן כשהתבררו תהליכי השינוי בנוכחות הנגיף בגופם של הנדבקים שונו התקנות, וחסרי תסמינים משוחררים כיום מבידוד עשרה ימים לאחר שאובחנו, ללא צורך בבדיקה. אך התופעה מאפיינת מקרים קיצוניים בלבד, וכאמור כמעט תמיד הנגיף מפונה מהגוף בתוך שבועיים ולא יימצא יותר בבדיקות. אין לפיכך בסיס לטענה שהבדיקות מזהות מספר גדול של נדבקים לשעבר שכבר החלימו.

ראיה נוספת לכך היה אפשר לראות בישראל באמצע מאי, כששיעור החיוביים מבין הנבדקים היה אפסי – 0.3 אחוז מכ-5,000 בדיקות. לאן נעלמו אז אותם נשאי נגיף מת שכעבור חודש לס טען שהם נותרו מהגל הראשון? פשוט אין כמעט אנשים כאלה.

להימנע ממדיניות של יען

מערך בדיקות הקורונה בישראל כיום הינו אמין, יעיל ומקיף, ויש בו שיעור נמוך של טעויות לכאן או לכאן. אין גם בעיה של עודף בדיקות כי לא יכולה להיות בעיה כזאת: מבחינה רפואית ואפידמיולוגית כל המרבה לבדוק, הרי זה משובח, כי אז אפשר לתפוס יותר מדביקים פוטנציאליים ולרסן את הפצת הנגיף הלאה.

הפחתת היקף הבדיקות או איכותן כדי לצמצם את מספר המאומתים היא מדיניות של יען. מי שמצפה שאם לא נאבחן את הנדבקים הם פשוט ייעלמו – מכחיש את המציאות, כפי שהמחישו היטב רבבות המתים בבריטניה. זה הלקח האמיתי מהמשפט בשער של מעריב: מעט בדיקות משמעותן מקרי מוות רבים.

עיתונות אחראית נדרשת להביא עובדות מבוססות, ולתת במה למחשבה הרבה, המומחיות והעבודה הקשה שאנשי מקצוע כה רבים משקיעים כדי להיאבק בהתפשטות הקורונה ולהציל חיי אדם ולא ללכת שולל אחר ססמאות וטיעונים שכל מומחה בתחום יכול להפריך בקלות. כתבות המעדיפות רייטינג על פני עובדות עלולות לסכן חיים, פשוטו כמשמעו. וכולנו נשלם על כך את המחיר.

תודה לד"ר שי פליישון על היעוץ המדעי לכתבה

 

45 תגובות

  • החולה של שרדינגר

    רענון בסטטיסטיקה

    מישהו יודע מה הרגשיות והסגוליות של בדיקות הקורונה המהירות (אנטיגן)? האם שימוש ב-3 בדיקות יכולה לשפר את הסיכוי לתוצאה כוזבת מבחינה סטטיסטית? יודע שזה לא הנושא של הכתבה, תודה מראש.

  • אנונימי

    אשמח להסבר למקרה הבא

    איך אפשר להסביר בדיקת pcr חיובית, יו עם אחכ בדיקה שלילית.
    כאשר בשבוע שלפני אותו ילד עשה 3 בדיקות אנטיגן שיצאו שליליות. האחרונה יומיים לפני בדיקת ה-pcr.
    הרי אם הוא מאומת אז לא הגיוני שזה יעבור אחרי יומיים.אלא אם נדבק הרבה לפני. אבל אז לא הגיוני שיצא 3 פעמים לא מאומת בבדיקות האנטיגן. כמובן שהוא לחא סיפטומים.

  • אנונימי

    שוב אתם משקרים

    https://cormandrostenreview.com/report/
    מסתבר שב-35 מחזורים, מגיעים לשיעור false-positive של עד 97%.

  • יואב ניסים

    עוד שאלות ותהיות

    אור, אנחנו רוצים מדעית לוודא תמיד שאנחנו לא עושים cherry picking של data. ושאנחנו מסתמכים על בסיס נתונים רחב מן הסתם. ממה שאני רואה, יש כאן מגדל קלפים שעומד בדיוק על זה. מעט מידע סלקטיבי. 1.לקחת הוכחה לכאורה שבדיקות ה-PCR אמיתיות מתוך מחקר אחד בלבד, של 13 אנשים (או 71) אנשים, שאינו RCT שתוכנן כדי לבדוק את אמיתותן כלל וכלל. 2. לקחת מחקר של תמותה עודפת, אחד, ללא ביקורת עמיתים, ואתה סומך את ידך עליו בלבד. 3. בחרת נקודה אחת בלבד - ניו יורק - בהשוואה של קורונה אל מול שפעת הספרדית. נקודה ספציפית שעוזרת לך לבסס טענה.
    אם היינו לוקחים עוד data points כאלה, הטענה היתה מתרסקת לחלוטין. יותר מכך, אם אתה עושה שיקלול של תוחלת חיים שאבדה, הקורונה נופלת מהשפעת הספרדית בקנה מידה מאחר ותוחלת החיים הממוצעת שאבדה של נפטר קורונה עומדת על שנה בממוצע בעוד שבשפעת הספרדית זה גבוה בהרבה (הגיל הממוצע של המתים שם היה נמוך משמעותית). 4. אפילו ארגון הבריאות העולמי כבר סב על עקביו ופרסם הודעה שבדיקות ה-PCR רלוונטיות לצד ממצאים קלינים ולא בפני עצמן. 5. אני לא מכיר עדויות או מחקרים לכך שישנה הדבקה של אסימפטומטים. כל הקונספט הזה חדש ל-2020. מחקרים כאמור בשבדיה, בסין ובארהב שמראים שאין הדבקה כזו.
    הקלטות של רופאה בכירה מה-who במסיבת עיתונאים שאומרת מפורשות שהתרומה של זו אם ישנה לא מניעה את המגיפה. 6. ישנם לא מעט מחקרים שלא נאמר אמירות של בכירי הרפואה הציבורית על כך שמסכות אינן מונעות הדבקה. ההיבריס האנושי...
    זה היה במקרה הטוב סוג של best effort. לא מעבר. 7. כ-30 מחקרים נכון להיום שמראים קורלציה רופפת עד כדי אפס קורלציה בין סגרים לתמותה 8. המודלים והאנשים שמאחוריהם (בלי שמות) שחזו קטסטרופות בתחילת המגיפה, ממשיכים עכשיו בחיזויים הללו, למרות הכשלונות של המודלים הללו בכל המדינות. אלא עם הסגרים ואלה בלי 9. שבדיה, פלורידה, ועוד כמה מקומות בעולם, הדקוטות כהשוואה אחת לשניה... כולן מראות שהאמצעים והניסיונות לעצור וירוס הן אשליה. 10. כבר אי אפשר להסתיר את העובדה שישנה נטיה אם לא הוראה ברורה של כתיבת קורונה בתעודת פטירה של אדם בלי קשר למה באמת הרג אותו. כל מה שצריך זה PCR חיובי.
    יש לי רעיון. בוא נבדוק לכל נפטר גם E-colli ונוסיף אותו לסיבת המוות... נו באמת. 11. הרשות הפלסטינית. אין שם בדיקות, מסכות, סגרים, בידודים, חיסונים (!!!). והתמותה שם בינואר נמוכה פר קפיטה מישראל משמעותית.
    נראה למישהו שההסבר ש"המוטציה" עוד לא הגיעה אליהם משכנע מישהו? זה סתם נתפס כעוד תירוץ של אלה שכבר כשלו בניבוי וממשיכים לחפש תירוצים להמשך הכישלונות. 12. אז כן. יש תמותה עודפת. ויודע מה. נניח שהיא באמת 3.6 מליון.
    בחשיפה ראשונה עולמית של וירוס חדש שעכשיו כבר הפך אנדמי, קצר את האוכלוסיה הקשישה והחלשה.
    האם זה מוצדק להכניס את העולם לטרללת בגלל 3.6 מליון מתים, כשיותר מ-8 מליון מתים בעולם אלקטיבית כתוצאה מעישון?
    שעוד מליונים (מתים מסכרת) כי הם לא יודעים בריאות מהי וחשוב להם לאכול עוד עוגיה מתועשת בחסות הממסד הרפואי שיצמיד לעוגיה ליפיטור, ועוד כמה כדורים להורדת הסוכר? האם זו סיבה לכפות עלי חיסון?
    לשלול את זכויותי? העלות והנזק של הבדיקות והסגרים יכלה לצייד את ישראל בעוד עשרות בתי חולים, להקפיץ את מערך הבריאות הציבורית 30 שנה קדימה.
    בעולם הנזק לפי יוניסף הוא תמותה של כ-2 מליון ילדים מתחת לגיל 5 בשנת 2021 והכנסה של כ-150 מליון ילדים חדשים למעגל העוני. אם היינו משתמשים בכסף הזה לתרופות וניתוחים שאינם בסל היינו מצילים יותר מאלפי מתי הקורונה. וכאלה שגילם נמוך משמעותית מ-70. הניתוח לא הצליח. והחולה מת.

  • יואב ניסים

    לגבי הרציונל של ביצוע הבדיקות

    יש פה הרבה הנחות שאינן מאומתות ואף מופרכות.
    הסיבה המובאת לריבוי בדיקות היא כדי לקטוע שרשראות הדבקה. במחקר הקטנטן שאמור להראות את יעילותן של הבדיקות, ישנם או 71 או 13 אנשים שנבדקו ונמצאו חיוביים (עדיין ממתין לתשובה לשאלה הקודמת). כלומר פרט ל-3 הפרהסימפטומטיים, ישנם או 10, או 68 אנשים שלכאורה יש להם קורונה. האם הגילוי של כמות מיניאטורית של הנגיף, גם אם נניח שהוא פעיל, אומרת בבירור שהאדם מדבק? אני חושב שישנם די הותר עדויות בעולם כבר שאסימפטומטיים אינם מדבקים, החל משבדיה, לווהאן, וכלה בארהב. כל הניסיון החדשני הזה של קטיעת שרשראות הדבקה נכשל לחלוטין. ההנחה שיש איזו השפעה לסגר על התמותה גם היא תמוהה לאור הנתונים שהצטברו, גם מחקרית ( מעל 20 מחקרים), וגם בבחינת הגרפים של התמותה באירופה ובארהב. לא ניתן לראות קורלציה בין סגרים לתמותה.
    אשמח לראות אילושהן ראיות לכך שהסגרים בישראל בלמו משהו פרט לאמירות בסיגנון "ברור ש". לצד האנלוגיה הכמעט מזלזלת על בדיקות ההריון, אפשר לראות גרפים רבים של תחלואה ותמותה טובים משמעותית משל ישראל לצד מיעוט בדיקות, כמו ברשות הפלסטינית למשל.
    אני די בטוח שהוירוס לא מפלה אותם, ושהם משמעותית פחות מקפידים ובעלי פחות אמצעים מאלה שיש לנו כאן בישראל. זו קצת דמגוגיה לעשות השוואה לא ראויה כזו לבדיקות הריון.
    אולי נשווה את זה גם לבדיקות הגלוקוז בדם? הרי אין קשר.
    יש הבדל עצום בין חיפוש פיסת חומר גנטי בעזרת בדיקה רב שלבית, מורכבת, עם אלמנטים לא מעטים של שגיאות פוטנציאליות שמוכפלות, לבין בדיקה ישירה של אינטראקציה עם חוצר ספציפי כמו בדיקת הריון.
    מעבר לכך, יש מחקרים שקושרים את בדיקת ההריון להריון אמיתי, בעוד שנוכחות של פיסת rna ויראלי בגוף שלי אינה הוכחה למחלה או למצב מידבק. לפחות אני לא ראיתי אף מחקר שמוכיח את זה. יש לרובינו אינספור וירוסים וחיידקים בגוף. הם לא עדות למחלה.
    יש לרובינו סטרפטוקוק בגרון. זה לא אומר שאנחנו מדבקים בדלקת גרון. לי אישית יש הרפס שיוצא על השפתיים פעם בשנה. הוא נמצא אצלי בגוף, אך אני לא מדבק פרט לכשהו מייצר פצע. הפרנויה הזו סביב הדבקה אסימפטומטית הפכה את החיים לחלוטין.
    אם יש לכם מחקרים או הוכחות לכזו אשמח לראות אותם.

  • יואב ניסים

    המאמר המקושר של בדיקות ה-PCR

    היי, ראיתי מספיק עדויות לכך שהבדיקות אינן עושות עבודה נכונה בלשון המעטה בשימוש הרחב שהן משמשות כיום, אבל תהיתי לגבי הנתונים במחקר שאמור להראות שהבדיקות מאוד מהימנות.
    כשהגרפים של התמותה והחולים נעים במתאם של 0.99 לגרפים של כמות הבדיקות... צריך לעצור ולהבין שמשהו לא תקין. בכל אופן, במחקר כתוב כך:
    From a total of 71 laboratory-confirmed cases, three presymptomatic patients and 10 patients with entirely asymptomatic infections were identified אני לא מצליח להבין מה הכוונה שיש בניסוי 71 פציינטים שאובחנו בקורונה, ומתוכם 10 הם אסימפטומטיים ו-3 פרהסימפטומטיים. אם laboratory confirmed cases הכוונה ל- PCR, אז איך ייתכן שבחקר יש התייחסות רק ל-13 מתוכם בבדיקות PCR?
    ואם laboratory confirmed cases הכוונה לבדיקות תרבית, אז מדוע רק 13 התגלו בבדיקות ה-PCR? אשמח להבין מה אני מפספס במחקר הזה.
    שאגב... ממש ממש קטן... נ.ב. היעלמות החוצר הגנטי לאחר 14 יום עי זיהוי ערכי ct גדולים מ-35, אינם בהכרח הוכחה לכך שרף "הכניסה" למחלה זהה או קשור. חמיטב זכרוני במחקר, הבדיקות של החולים המאובחנים היו עם סבבים של 25 בערך.

  • שוקי

    GBI

    לפי דבריך כאן בארץ משתמשים עם הערכה של חברת GBI הסינית. על כך אמר ד"ר רועי צוקר, שמקובל לבדוק "שלשה" גנים של וירוס כדי לחזק את אמינות התוצאה. אבל החברה הנ"ל בודקת רק גנום אחד בלבד בניגוד למקובל. איך על סמך בדיקות אלו אפשר להאמין לתוצאות הבדיקה?

  • קולו

    לנתן וליאו

    נתן: השאלה חסרת משמעות.
    ראשית, השוואה בין שני פרמטרים בלבד לא תגיד אף פעם דבר, כי יש כל כך הרבה פרמטרים נוספים במשוואה: התנהלות תרבותית, ריחוק מובנה, גודל משקי בית, התנהלות עם מסיכות וכו׳. אבל במקרה הזה יש אפקט נוסף והוא מה גורם למה. אפשר באותה לוגיקה להגיע למסקנה שכבאים גורמים לשריפות ומעילים גורמים למוות מקור, כי במקומות בהם יש יותר כבאים יש יותר שריפות, ובארצות בהן אחוזי לבישת מעילים הם הגבוהים ביותר יש גם הכי הרבה מקרים של מוות מקור. וליאו, הבעיה בדרך כלל עם בדיקות שליליות/חיוביות לסירוגין היא בזנב המחלה, בעיקר אצל אחוז קטן מהאנשים שלא מצליח לפנות את הנגיף מהגוף. הידבקות חוזרת, אם יש כזו (וזה נמצא להיות די נדיר) בדרך כלל לא נמצאה להיות ארוכה כיוון שבגוף כבר יש נוגדנים. זה אפשרי, אבל חלון ההזדמנויות לבדיקה חיובית הוא כנראה קצר למדי. אין ממצאים ברורים על זה עדיין למיטב ידיעתי, אבל כן יש ממצאים ברורים שמראים שיש אנשים למשך זמן של חודשיים-שלושה ממשיכים לקבל תשובות גבוליות בבדיקות PCR, לכן נראה לי שזו האופציה הסבירה יותר.

  • נתן

    מספר בדיקות גדול == פחות מתים

    ביפן 4.5 מליון בדיקות
    בישראל 7.5 מליון
    איפה אחוז תמותה יותר גבוה ?

  • ליאו

    הידבקות חוזרת והבדיקה שתתבצע

    אם הייתי חולה בקורונה והחלמתי, וכעבור זמן X אני ניבדק שוב, יכול להיות שהבדיקה תצא חיובית פשוט כי מישהו הדביק אותי עוד פעם ופשוט הגוף שלי מייצר מלא נוגדנים כדי להילחם במחלה? אשמח לפירוט על הסיטואציה (בדיקה לאדם שכבר החלים בעבר, ואולי פשוט הגוף שלו נילחם בנגיף ששוב פעם ניסה לתקוף אותו)

  • קולו

    לאורן הסטודנט

    היי אורן, המסמך הוכן ונחתם על ידי קבוצה של מדענים שכבר זמן רב מקדמים תפיסות שאינן מבוססות מדעית, ובראשם מייקל יידון (שהיה VP בפייזר עד 2011). בגדול יש שם הרבה מאד שימוש בשלל מושגים טכניים במסמך שלא אכנס אליהם, אבל טענת השורה התחתונה שם פשוטה: בדיקות ה PCR אינן אמינות ומובילות להמון חיוביים שגויים. בלי להיכנס לעובי הקורה מול המחברים המכובדים, המציאות הפשוטה היא שעורכים סקרים עצומים באמצעות PCR ומספר החיוביים אפסי כשהאוכלוסייה בריאה. בחודש שעבר ערכו סקר PCR ענק בווהאן, על 10,000,000 איש ומצאו 300 מאומתים. שוב: מצאו 0.003% חיוביים, כלומר חסם תחתון לסגוליות של 99.997%, אפילו אם מניחים שכל התוצאות החיוביות הללו שגויות (והן מן הסתם לא).
    https://www.nature.com/articles/s41467-020-19802-w סקר נוסף נערך בהונג קונג, על 1.8 מיליון איש ומצא 38 מאומתים.
    https://edition.cnn.com/world/live-news/coronavirus-pandemic-09-15-20-in... בקיצור שום אקרובטיקה בימולקולרית מאולצת של מייקל יידון וחבריו לא תצליח להתמודד עם התוצאות בשטח - אין כמויות גדולות של חיובי כוזב בבדיקה הזו. פשוט אין - עובדתית.

  • אורן , סטודנט

    תודה .

    תודה .
    היה מאוד משכנע לראות רשימה מרשימה של אנשים , אגב חיפשתי גם מידע על רובם , לכן נראה לי כאמין להביא את זה לכאן .

  • אורן, סטודנט

    ביקורת עמיתים

    https://cormandrostenreview.com/report/ אשמח לקרוא את תגובתכם למצורף.

  • 99

    תשובות שונות

    איך יכול להיות שלאותו בנא מבצעים מספר בדיקות והתשובות שונות? חיובי שלילי שלילי חיובי?

  • איש

    כתבה נהדרת ומקצועית

    כתבה נהדרת ומקצועית
    תענוג לקרוא דברים מקצועיים ומבוססים

  • דני

    פולס פוזיטיב

    פרופסור גרוטו וסדצקי התנגדו לבדיקות המוניות בטענה שככל שבודקים יותר אנשים בריאים, אחוז (לא כמות) התוצאות חיובי כוזב עולה.
    https://twitter.com/GLZRadio/status/1263421950854082560/photo/1
    ועוד שאלה שלא ראיתי שעניתם, האם יש השוואה לגבי הקיטים שמשתמשים בהם בארץ כמה סבבים עושים במעבדות שונות בארץ (הבנתי שאין אחידות, בניגוד לטענה להוראות יצרן) ובחו"ל?

  • אורית

    תודה. מעניין מלמד ואמיתי!!!

    תודה

  • שני

    בחוברת ההפעלה של בדיקת

    בחוברת ההפעלה של בדיקת הקורונה מצויינים אחוזי הfalse possitive וfalse negative?
    תודה

  • קולו

    לשני

    בהחלט.
    צריך להבחין בין הנתונים הללו (שנגזרים מהרגשית - sensitivity ומהסגוליות - specifity) בתנאי מעבדה, אנליטית, ובתנאי שטח, קלינית.
    לגבי הנתונים האנליטיים אפשר למצוא אותם למשל בחוברת של Seegene שקושרה בכתבה, בפרק 12 - Performance Evaluation, החל מעמוד 68. ואני מעתיק לך מתגובתי הראשונה למטה את המשך ההסבר כדי שיהיה ברור מדוע הרגישות והסגוליות האנליטיות הן רק תחילת הדרך כדי להבין את הרגישות והסגוליות בפועל ואיך אפשר להעריך גם אותן: אחוז השגיאה״ של בדיקת קורונה מסוג זה מוגדר על ידי שני מספרים, ״סגוליות״ ו״רגישות״.
    סגוליות משמעה עד כמה הבדיקה טובה בזיהוי נגיפי קורונה בלבד ולא מתבלבלת עם נגיפים אחרים ומייצרת מה שנקרא ״חיובי כוזב״ - זיהוי אדם שאין לו קורונה בטעות כחיובי.
    רגישות משמעה עד כמה הבדיקה מצליחה לזהות אדם שיש לו קורונה ולא לפספס אותו בטעות ולקבוע שהוא שלילי כוזב. בבדיקות אנליטיות (כלומר - בתנאי מעבדה, כשמריצים את הבדיקה על דגימות שידוע אם הן חיוביות או שליליות) נמצא במחקרים רבים מאד שהסגוליות והרגישות של בדיקות הקורונה בהם משתמשים הינם מעולות - קרובות מאד ל 100%: אין כמעט לא חיוביים כוזבים ולא שליליים כוזבים.
    בפועל, מחוץ למעבדה, יש כמובן שיקולים נוספים שנכנסים למשחק. למשל אם יש זיהומים צולבים (נניח למשל אם פיפטה שנטבלה בדגימה אחת נטבלת שוב בדגימה אחרת ומזהמת אותה) נקבל חיובי כוזב. לחלופין אם הדגימה נלקחה באופן לא מקצועי, ולמרות שיש לאדם הנדגם קורונה אין די חומר על המטוש, נקבל שלילי כוזב.
    אבל מה שרואים בבדיקות רבות של המערכת (וכמו כן כפי שפירטתי בכתבה - בחודש מאי בארץ) גם בפועל, ולמרות הבעיות הנוספות הללו, הסגוליות נשארת מעולה, מעל 99.7%, ולגבי הרגישות - קשה יותר להעריך בדיוק אבל מדובר גם פה על אחוזים של קרוב ל 100% אם מדובר על דגימה שנלקחה כמו שצריך מאדם שאינו ממש בתחילת או לקראת סוף המהלך הויראלי של המחלה.
    בין השאר ראו את זה יפה גם במחקרים שבדקו את התפלגות תוצאות ה Ct של בדיקות חיוביות. למשל פה -
    https://www.researchgate.net/publication/343225212_Comparison_of_viral_l...
    בדקו זאת עבור מעל 30,000 דגימות חיוביות, וראו שאחוזים בודדים (כ 5%) נמצאים אפילו קרוב לערכים הגבוליים (שגם הם כאמור חיוביים). המאסה היא באופן מובהק ב Ct נמוכים יחסית. מקווה שזה עונה על השאלה.

  • קולו

    לנגבי

    העלית הרבה נקודות וקשה להתייחס לכולן בהרחבה כי הן דורשות דיון מעמיק יותר. אכן אין טעם בבדיקות לבדן. כפי שנכתב, הבדיקות הן מכשיר שמאפשר חקירות אפידמיולוגיות.
    הרעיון הוא שהן אכן יהיו חלק ממערך שלם, ובמקביל (ולכן ההחלטה על הסגר) להוריד את התחלואה כדי שאפשר יהיה להשתלט עליה. מרגע שהכל יותא משליטה באמת אין טעם. אבל אנחנו עוד לא שם ויש לקוות שגם לא נהיה. לגבי המשפט על ״כל יום ישנם עשרות אלפי מבודדים בטעות, כי מערכות האיכון לא מדויקות מספיק״, אני לא מכיר הערכה כזו. יש לך הפניה למקור שמאפשר לבחון את ההצהרה הזו? טעויות בוודאי שיש אבל קשה להאמין שבסדרי גודל כאלה. המשפט ״כל נפטר *עם* קורונה, נספר ברשימות, גם אם הוא נפטר מהתקף לב״ לא עומד במבחן המציאות. ופשוט לא מתקבל על הדעת סטטיסטית.
    תקצר היריעה פה להסביר מדוע, אבל אם אתה רוצה יש לי פוסט על זה פה -
    http://123kulu.com/uncategorized-he/האם-מנפחים-את-התמותה-מקורונה/

  • נגבי

    לקולו

    אם כל יום מתגלים 7000 חולים, וכל אחד מהם מכניס לבידוד, נניח כ 15-20 איש שהיו איתו במעגל הקרוב בשבועיים האחרונים. אז גם אם מערכות האיכון ממש ממש מדויקות, ועל כל חולה הנכנסו רק 2 מבודדים בטעות, מגיעים לכ 15000 טעויות כאלה ביום. כמובן, יש כפילויות של מבודדים, אבל נתתי הערכה ממש מפרגנת לדיוק האיכון. אני מכיר כל כך הרבה מבודדים שניסו בצדק לקבל פטור מהמערכת ולא הצליחו, שקשה לי להאמין שיש מישהו במדינה שלא מכיר כאלה (כבר כ 12% מאוכלוסיית המדינה חויבה בבידוד...) לגבי הנפטרים עם קורונה- לא טענתי שזה נובע מניפוח מגמתי, הבנתי שאלה הנהלים של WHO. אני רואה שבפוסט שלך התייחסת לזה, אבדוק את עצמי שוב. בכל מקרה- לגבי נשאיםף חולים וחולים קשה בוודאי שהמספר גדל ככל שמספר הבדיקות עולה, גם אם זה לא פרופורצייונלי בהכרח להחמרת המצב בפועל (כי אסימפטומטיים, ויראליות נמוכה, חולים או חולים קשה *עם* קורונה)

  • נגבי

    החיסרון שבבדיקות מרובות

    אם מסתכלים נטו מנקודת מבט רפואית, יכול להיות שיש צדק בטענה שלך, שאין טעם לעצום עיניים בכוח וצריך להרבות בבדיקות ככל האפשר.
    אבל צריך להציג כאן שתי הסתייגויות חשובות.
    ההסתייגות הקלה יותר היא, שבפועל אין מערך אפידמיולוגי לטיפול באלפי נדבקים, שרבים מתוכם הם למעשה רק נשאים לא מזיקים ואולי אפילו לא מדבקים, וממילא כל יום ישנם עשרות אלפי מבודדים בטעות, כי מערכות האיכון לא מדויקות מספיק- כל זה יוצר תחושה בציבור של דחיה וחוסר רצון לשתף פעולה. ממילא המערכת לא מצליחה להשתלט על כל כמות הנשאים והמבודדים שמסביבם. לכן זו חוכמה מאוד קטנה להגיד שהגדלנו את מספר הבדיקות, ואנחנו מהמובילים בעולם בזה, כל עוד אין מערך שתומך בפרוצדורות שקשורות לזה. ההסתייגות הקשה יותר היא, שלא מדובר באתגר רפואי בלבד אלא אסטרטגי מדיני חברתי, וזה דורש התייחסות בהתאם. אם מדינת ישראל הופכת לאדומה בגלל שיש מלא נשאים לא מזיקים, יש לזה השלכות משמעותיות על חיי היום יום של הרבה אנשים. מעבר לכך, גם מספרי החולים קשה והמתים מתנפחים, כי (על פי עדויות רבות) כל נפטר *עם* קורונה, נספר ברשימות, גם אם הוא נפטר מהתקף לב. אז אם בחודש רגיל נפטרים 100 אנשים מהתקף לב (רק בשביל הדוגמה, אני לא מכיר את הנתונים), אז בחודש הנוכחי סטטיסטית 20% מהם מאומתים לקורונה, אז הם יספרו כמתי קורונה. העליה בתחלואה הקשה ובנפטרים מאוד קשורה גם לזה, וההשלכות על הסגרים, הפרנסה, סחר חוץ, תסכול, אלימות וכו'- כולם מיוחסים בין השאר לזה.
    לכן האמירה "כמה שיותר בדיקות אפשריות" היא לא נכונה. היא צריכה להישקל באיזון המתאים בין שאר השיקולים, כשצריך גם לנסות להבין איפה אנחנו כבר עושים יותר ממה שאנחנו מסוגלים להתמודד, ומה הגבול העליון למספר בדיקות שמעליו אנחנו כבר לא מוסיפים אינפורמציה שחשובה מספיק כדי שתהיה שווה את ההכבדה הרוחבית שכרוכה בתוצאות כאלה.

  • ניר צבר

    מקריאה בחוברת ההפעלה של בדיקת

    מקריאה בחוברת ההפעלה של בדיקת ה-PCR של ה-CDC שבקישורכם, טבלאות 4, 5, 14, 16 ו-B1, נראה שבדיקה עם מספר סבבים של 36 מזהה אפילו RNA בריכוז של פיסה בודדת של למיקרוליטר. האם אין חשש שבדיקה כל כך רגישה תזהה שאריות חסרות משמעות של וירוס שנשאר אחרי החלמה?
    שים לב לאיור 3A במאמר https://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES.2020.25.32...

  • יושרה ונתונים מדעיים

    פרופסורים מהרווארד חקרו וכתבו

    פרופסורים מהרווארד חקרו וכתבו מאמר לפיו ב-34 סבבים בערכות מדעיות איכותיות יש סיכוי של 50 אחוזים שמדובר בחומר גנטי ולא בוירוס פעיל, וכמובן 37 סבבים מעניקים תוקף מדעי של ״מה שבטוח אולי״. יש כמה מומחים לבדיקות אלו בארץ שטוענים אותו דבר (ראו פרסום דוקטור מאוניברסיטת בן גוריון בשבוע שעבר). מכל מקום - ככל שיש כיסוי רחב יותר וגם מדויק יותר של האוכלוסיה, ומתמקדים באנשים חולים, או אנשים שבאו להתאשפז, או אנשים קשישים, או אנשים שנמצאו במגע עם חולה קורונה, כמובן שנקבל (1) יותר מאומתים, (2) מתים וחולים קשה לפחות כאחוז מהאוכלוסיה הכוללת של חולים בישראל. איך יודעים? (א) תראו שיש יותר נפטרים מתחילת המגיפה הקשה לעומת שנה ממוצעת בהיוון הגידול באוכלוסיה, (ב) תראו שבחתך חודשי בכל בית חולים כמה מאושפזים קשה היו בשנה רגילה מסרטן, מחלות לב, שפעת וסיבוכיה וכו, ותראו אם באמת יש יותר חולים קשה השנה, או שהמספרים מתקזזים באופן פלאי, כשממוצע הגילאים נשאר דומה לשנים קודמות. (ג) במדינה עם מספר מיטות ורופאים נמוכים יחסית לעולם המערבי, מתרחש פה נס - למרות שיעור התחלואה הגבוה מאוד, שיעור הקטלניות (מתים מאומתים מסך המאומתים) מהנמוכים במערב! אולי כי הבדיקות רגישות?....

  • קולו

    לניר צבר

    היי ניר,
    בדיקת PCR, בגלל יכולות השכפול שלה, אכן רגישה מאד.
    אבל בבדיקות לגילוי קורונה לא משתמשים ב PCR, הבדיקה המוכרת למשל לאקדמאים שהשתמשו בזה בתואר או במחקרים וכו׳.
    PCR היא בדיקת endpoint, ושונה בתכלית מבחינת דיאגנוסטיקה מבדיקת ה qPCR (או אם לדייק - RT-qPCR) בה עושים שימוש בבדיקות הקורונה. פשוט לא אותו דבר, ועל זה נאמר - מוטב חוסר ידע מידע חלקי, כי אותם אנשים טועים ומטעים.
    אם אתה מעוניין לראות קורלציה בין מספר הסבבים לבין גילוי קליני של מאומתי קורונה, יש מחקר נהדר של צוות מהרווארד (עם מייקל מינה שתמיד מוציא מאמרים באיכות הגבוהה ביותר וזכור ממחקריו פורצי הדרך בעניין החצבת ובעניין הבדיקות המהירות לקורונה) . ממליץ לקרוא - https://www.researchgate.net/publication/343225212_Comparison_of_viral_l...

  • קולו

    גילוי נאות

    לבקשתך, א׳ מסתורי יקר, גילוי נאות: אני, קולו אור, איני עובד או קשור בשום דרך שהיא ל״תעשיית הבדיקות״ (whatever that is) או לתעשיית התרופות או לכל תעשיה אחרת.
    אין לי כל אג׳נדה או אינטרס למעט הרצון והשאיפה לעזור לאנשים להבין את האמת בתוך מבול הדיסאינפורמציה ולתת כלים כדי לראות שלא דרך העדשה המעוותת של עיתונות לא אחרית וסנסציונית.
    לגבי ד״ר פליישון, אין לי מושג במה הוא עובד ונעזרתי בו במספר נקודות טכניות בכדי לוודא מולו שהבנתי נכון מידע שמופיע במאמרים ומקורות רבים. הוא הרשים אותי כאדם מקצועי וחסר פניות ששולט בחומר. לא לקבל דברים כמובן מאליו - מצוין.
    פרנויה - פחות כדאי.
    צריך להיזהר לא לבלבל בין השניים. הכתבה רצופה לכל אורכה בסימוכין הישר מהמקורות בכדי שאפשר יהיה ללכת ולחקור באופן עצמאי ולראות האם אולי שגיתי בקריאה או באינטרפרטציה של משהו (למרות שעברו על החומר שני עורכים מדעיים שונים - מכון דוידסון קפדנים להפליא בלוודא שלא יוצא תחת ידם מידע לא מאומת).
    אם רוצים לעמת את מה שהובא בכתבה מול ״שמועה, נגיד שמועה מבוססת״ שאת/ה מעלה, אז לא נותר לי אלא לאחל רק בריאות כי אין לי כלים לענות או אפילו להתייחס.
    אשמח לשמוע על הפניות למקורות אמינים שמערערים על נקודה כלשהי שהעליתי. בדגש על - אמינים. תודה.

  • א

    גילוי נאות אינו מספק ומנסה להסתיר

    ד"ר פליישן לפי גוגל פשוט מייעץ בתחום הקורונה. כמובן שהאינטרס שלו ברור.
    היות ושאבת לדברייך את הפרטים הטכנים ממנו הריי שהוא הטעה אותך לגמריי. המון דברים טכנים פשוט לא נכונים.
    לדוגמה, הסייקלים יכולים להיות 50 אבל מה שחשוב זה הct. לא ממש נתת מה הct בישראל מול ארהב או כל מקום אחר. מבטיח לך שהוא שונה לגמריי. היום אחרי הביקורות והבדיקות החזירו אותם למוטב. למה? כי עמדו לסגור את בתי החולים וזה הפסד גדול מדי למרות ההכנסות מביצת הזהב. אז היום המעבדות יוצאות כנגד הבדיקות המהירות שגונבות להם את הלקוחות.
    את המאמר שלך אני מגדיר כלא מקצועי, כניסיון להלבין משהו מלוכלך וזה לא מקובל בשום קנה מידה. הגילוי הנאות שלך לא טוב ולא ראוי.
    לגבי מסתורי, אני ד"ר לביוכימיה שעשה את כל השיטות שאתה רושם בידיים שלו. לך תבדוק שוב את המעבדות ותביא צילומים שמוכיחים מה שאתה רושם כי הכל עבודה בעיניים ושמעתי זאת ממקור ראשון. רק לידיעה, 30% מהתוצאות לפחות טעויות מובנות ובישראל מעל 60% הם טעות וזה לא כולל את הפדיחות של זיהומים.
    לא התייחסת אפילו לעובדה שמפרשים את התוצאות בארץ. אף פעם לא ניתקלתי בפירוש של תוצאות pcr שאי אפשר לפרש כי או שיש או שאין. אבל על זה לא כתבת מה שמחזיר לגילוי הנאות.
    שיהיה בהצלחה, הצטרפת לתעשיית השקר!!!

  • 33

    עלייה בחיוביים לא מעידה על רגישות

    אני רוצה להבין משהו, אם לא נעשה שום שינוי בסוג הבדיקה ובצורת קריאתה בין 2 הגלים, אז עצם העלייה לא מוכיחה על כלום.
    משום שעם אותה הרגישות המדוברת הגענו לעשרות בודדות (לא זוכרת כמה בדיוק) של חיוביים לאחר הגל הראשון.
    אם לא היה שום שינוי בבדיקות, אחוז החיוביים לא היה אמור לעלות.
    התשובה פשוטה- כנראה שעלו מספר החיוביים, שוקינג אה? רגישות יתר יכולה להיות הסבר למספר גדול של חיוביים, אבל לא לעלייה פתאומית באחוז החיוביים.
    וסתם באופן כללי, בלי להכנס לפרטים קטנים, זה מגוחך בעיני שאנשים טוענים להסתרות/קוסנפירציות/שקרים של הממסד הרפואי ע"י נתונים של הממסד עצמו, לדוגמה, פתאום כולם רצים עם נתונים של מספר מתים וחולים משפעת בשנים שעברו, למה אתם מאמינים לנתונים האלו? זה פורסם עי גופים אפלים שרוצים להשתלט על העולם, מאיפה האמון?
    ודאי שזה טוב לכפור ולנסות לסתור כל טענה שמעלים בפניך, אבל בדרך פחות מגוחכת. וכמו שמנסים להפריך את טענות הממסד המדעי (וגם הרפואי) אז שישקיעו אנרגיה בכמות זהה בנסיון לסתור את הטענות נגד.

  • קולו

    ליעקובו ול-א׳ המסתורי

    יעקובו:
    ההשוואה בכתבה היתה אכן בין בדיקות הנמצאות בשימוש נרחב הן בישראל והן בארצות אחרות.
    אם נכנסים לקישור אודות ״176 הבדיקות המאושרות על ידי ה FDA״ אפשר לראות שם בין הקיטים המאושרים גם את אותן 2 בדיקות המופיעות במכתב של משרד הבריאות: BGI ו Seegene. כך שבקשתך להשוואה כבר מולאה במלואה.
    לגבי אותה הצהרה של המשנה למנכ״ל משרד הבריאות - אשמח להפניה, לא מוכר לי. א׳ המסתורי:
    כל מה שנרשם דווקא מדויק ואף ממוסמך.
    אם את/ה טוען אחרת - נא לספק הפניות אמינות כדי שאפשר יהיה לבדוק. תודה.

  • א

    תגובה

    אתן דוגמה, אתה כתבת שפועלים לפי דרישות הקיט ושבארהב מבצעים 40 סבבים לעומת 35 בישראל. אם זה נכון הריי שאין עבודה לפי הפרוטוקול שכן הקיט דורש 40 וסף הרגישות היא מתחת ל34. אז זה ממש לא נכון שבארהב רגישים יותר. אם תקרא מאמרים סף הרגישות הממוצע של כמה קיטים הוא מתחת ל35 וגם זה בהתחשב באיזה מכונת pcr משתמשים. בארץ גם "מפרשים" תוצאות דבר שאינו הגיוני ואינו נתפס כי התשובה חייבת להיות חד משמעית!!! לפחות כשאני התעסקתי עם pcr זה היה ככה.
    דבר נוסף, למה אין גילוי נאות של אינטרס הכותב וגילוי נאות של אינטרס היועץ של המאמר? האם אתה או היועץ מתוגמלים או עובדים בתעשיית הבדיקות?
    דבר נוסף, איך אתה מסביר את השינוי בתחלואה מרגע שהגיע בדיקות ה15 דקות הריי לא ממש השתנה משהו ולא היה אמור להשתנות דבר בתחלואה בזמן המועט.
    דבר נוסף,לפי השמועה הורידו את סף הרגישות (נגיד שמועה מבוססת) אזי כל מה שרשמת אינו מדוייק ומציג אג'נדה (גילוי נאות לתת?).

  • מחפש אמת

    כתבה ממומנת !

    תודה, זה בדיוק מה שחשבתי. כתבה ממומנת !

  • 33

    לגבי טענת 15 הדקות

    לפי מה שפורסם, רק בכמה סניפים של קופח כללית יוצבו המכשירים של 15 הדקות.
    ודאי שזה לא מספר שיוכל לשקף פער, אולי ככל שיתרבו יוכלו לראות תוצאות.
    בכל מקרה, כתוב שהם "יחלו להשתמש בזמן הקרוב" וזה פורסם ב27.09, יתכן מאוד, שבהתאם להרגלי ארצינו המיוחדת, זה עדיין לא נכנס לשימוש.
    https://www.themarker.com/technation/1.9189910

  • סתם אחד

    זה מה שגרוטו אמר

    זה מה שגרוטו אמר
    https://news.walla.co.il/item/3388208 אבל זה רק ציטוט חלקי, לא ברור מתוך איזה הקשר הוא אמר את זה.

  • יעקובו

    לא הוכחתם כלום

    תראו בבקשה השוואה בין בדיקות שמקובלות בישראל לבין אותן בדיקות בעולם.
    כמו כן ץסבירו אץ ההצהרה של המשנה למנכל משרד הבריאות שאמר בעצמו שב 2 מעבדות יכולות להתקבל תוצאות הפוכות

  • א

    רגישות הבדיקה

    מה שרשמת אינו מדויק. bgi לפי הוראות הקיט מבוצעים 40 סבבים אבל הct נמוך מ35. למעשה ניתן גם להוריד ולעלות לפי רצון המעבדה. תכלס, המעבדות מרוויחות המון כסף ומשם האינטרס המובהק לזהות עוד ועוד מקרים. גם האינטרס של הכתבה הנוכחית ברורה, לתת מאמר כאילו מדעי להצדיק. יש המון טעויות אבל דבר אחד ברור, נועד להוריד את הלהבות לאחר שהבינו שעובדים על אנשים. עוד נקודה, מאז שהכניסו את הקיט של ה15 דקות יש פחות תחלואה, מעניין לא?

  • מחפש אמת

    נכון שזה..

    מצחיק?

  • קולו

    מה שחסר לכולנו

    אני לא חושב שיש היגיון רב בלהשוות בין קורונה לסארס למשל מבחינת בדיקות ותמותה.
    הסיבה שסארס לא הצליח כמו אחותו הצעירה היא בדיוק בגלל שמהלך המחלה והתקופה בה החולה מדביק שונים מאד בין המחלות.
    קורונה היא מוצלחת מאד בהתפשטות בגלל שאנשים רבים מפיצים אותה מבלי לדעת שעליהם להיזהר, אם בגלל שהם אסימפטומטים ואם בגלל שהם פרה-סימפטומטיים.
    סארס, לעומת זאת, מידבק בעיקר בתקופה הסימפטומטית, ולכן קל יחסית להבחין ולבודד אנשים ולמנוע את ההדבקה.
    מאידך, אחוזי התמותה בסארס גבוהים משמעותית מבקורונה.
    בקיצור, השוואות עשויות גם לבלבל ולא רק להבהיר דברים. לגבי ה 3% - הגרף צורף, כך שאפשר לראות שהיחס קבוע למדי באזור ה 2.5% עד 3% לכל אורך הדרך. לפיכך אין הבדל בתשובה בין אם השאלה היא לגבי נקודת זמן מסויימת, או בממוצע כללי.

  • אנונימי

    מה שחסר לי

    חסרים לי נתונים השוואתיים, האם יש לנו יכולת לכמת נגיפים אחרים (כמו שפעת סארס) מבחינת, בדיקות וחולים/מתים
    בנוסף ה3% שציינת זה מתוך מספר הנדבקים בכל נק זמן? או סה"כ, ואם בכל נק זמן האם יכולה להיות הטייה אם בפועל יש כמות כפולה שלא נדבקה, או בכל מקרה המתאם יישמר?

  • קולו

    לגיא

    ״אחוז השגיאה״ של בדיקת קורונה מסוג זה מוגדר על ידי שני מספרים, ״סגוליות״ ו״רגישות״.
    סגוליות משמעה עד כמה הבדיקה טובה בזיהוי נגיפי קורונה בלבד ולא מתבלבלת עם נגיפים אחרים ומייצרת מה שנקרא ״חיובי כוזב״ - זיהוי אדם שאין לו קורונה בטעות כחיובי.
    רגישות משמעה עד כמה הבדיקה מצליחה לזהות אדם שיש לו קורונה ולא לפספס אותו בטעות ולקבוע שהוא שלילי כוזב. בבדיקות אנליטיות (כלומר - בתנאי מעבדה, כשמריצים את הבדיקה על דגימות שידוע אם הן חיוביות או שליליות) נמצא במחקרים רבים מאד שהסגוליות והרגישות של בדיקות הקורונה בהם משתמשים הינם מעולות - קרובות מאד ל 100%: אין כמעט לא חיוביים כוזבים ולא שליליים כוזבים.
    בפועל, מחוץ למעבדה, יש כמובן שיקולים נוספים שנכנסים למשחק. למשל אם יש זיהומים צולבים (נניח למשל אם פיפטה שנטבלה בדגימה אחת נטבלת שוב בדגימה אחרת ומזהמת אותה) נקבל חיובי כוזב. לחלופין אם הדגימה נלקחה באופן לא מקצועי, ולמרות שיש לאדם הנדגם קורונה אין די חומר על המטוש, נקבל שלילי כוזב.
    אבל מה שרואים בבדיקות רבות של המערכת (וכמו כן כפי שפירטתי בכתבה - בחודש מאי בארץ) גם בפועל, ולמרות הבעיות הנוספות הללו, הסגוליות נשארת מעולה, מעל 99.7%, ולגבי הרגישות - קשה יותר להעריך בדיוק אבל מדובר גם פה על אחוזים של קרוב ל 100% אם מדובר על דגימה שנלקחה כמו שצריך מאדם שאינו ממש בתחילת או לקראת סוף המהלך הויראלי של המחלה.
    בין השאר ראו את זה יפה גם במחקרים שבדקו את התפלגות תוצאות ה Ct של בדיקות חיוביות. למשל פה -
    https://www.researchgate.net/publication/343225212_Comparison_of_viral_l...
    בדקו זאת עבור מעל 30,000 דגימות חיוביות, וראו שאחוזים בודדים (כ 5%) נמצאים אפילו קרוב לערכים הגבוליים (שגם הם כאמור חיוביים). המאסה היא באופן מובהק ב Ct נמוכים יחסית. מקווה שזה עונה על השאלה.

  • ניר צבר

    באותו מחקר נמצאה הפחתה מובהקת

    באותו מחקר נמצאה הפחתה מובהקת של העומס הויראלי (עליה ב-Ct אל מעל ל-29) בבדיקות של אנשים א-תסמיניים עם התקדמות גל-המגיפה לשבוע השישי (ואז המחקר הסתיים)

  • אנונימי

    גיא

    שאלה שלי זה אחוז שגיאה של בדיקה
    וזה לא ברור
    מפני שיש אי וודאות שונה
    לכל ממצא
    ואף אחד לא אומר שאין לבדוק
    אלא כמה גבולים יש?
    כמה הזיהוי קרוב לסף כימות?

  • קולו אור

    לאריאל

    אתה צודק שבדיקת PCR לא יכולה להעריך את כמות החומר בכל סבב, אלא שכאן (ובבדיקות הקורונה כולן) לא מדובר על בדיקת PCR כי אם בבדיקת qPCR (או אם לדייק - RT-qPCR), שכן מאפשרת זאת, על ידי סמנים לומינסנטים יעודיים לגנים הנבדקים, ושהגלאי במכשיר קורא ומשערך אחרי כל סבב.
    ראה למשל החלק הימני בצילום המסך של ערכת Seegene שצירפתי.
    באיחולי השתכנעות ובכלל :-)

  • אריאל

    לא משכנע בכלל

    הרי לא מוסכם במדע שpcr לא מסוגל להאריך כמות של חומר, ופה אומרים שהקיטים האלה יכולים להאריך כמות מספיק טוב בשביל להפריד בין וירוס פעיל ללא פעיל?

  • שמוליק

    כל כך חבל שמשרד הבריאות לא מפרסם את זה

    משרד הבריאות הפקירו את זירת התקשורת למכחישי הקורונה והקונפירטורים.
    מסתובבות ברשת הרבה טענות מהסוג הזה (שאין לי ספק שאינם נכונות) ומשרד הבריאות מתעלם מזה וחבל.
    הם מסתפקים בסירטונים קצרים עם סיסמאות לא משכנעות. והתוצאה העצובה היא שחלק הולך וגדל מהמדינה לא מאמינים שהקורונה היא באמת איום חמור ומסוכן. וזה חבל מאוד!

  • מחפש אמת

    נחש מה, לא כל מי שלא מסכים איתך הוא "מכחיש"

    יא פאשיסט
    עד שלא יתנהל דיון ציבורי אמיתי ללא רגשות (כי לאף! אחד לא איכפט מה אתה מרגיש או חושב).
    תנהלו דיון מדעי פתוח מיבלי להשתיק קולות מתנגדים ואולי אז ניקח את מסע ההפחדה הנואש ברצינות. הכתבה הזו רק מחזקת עד כמה "הם" בלחץ שאנחנו לא בלחץ.
    כתבה ממומנת ובעלת אג'נדה חד כיוונית.
    מי שחושב שיש איזה שהו פן מדעי לכתבה זה, לא יודע מה זה מדע !