אוסטיאופתיה היא שיטת טיפול שמתבססת על עיסוי, מישוש, מתיחות ומשיכות, ומסוגלת על פי תומכיה לטפל במגוון מחלות. אלא שהמחקרים אינם תומכים בכך

ממציא האוסטיאופתיה הגה את שיטת הטיפול הזאת לאחר שאיבד את אישתו ושלושה מילדיו למחלה – והתייאש מהרפואה הקונוונציונלית. המתיחות והמשיכות שמאפיינות אותה נועדו, על פי אחד התיאורים, "לאבחן חסמים ומגבלות בגוף ולשחררם". אוסטיאופתים טוענים כי הם מטפלים במגוון רחב מאוד של בעיות ומחלות, אך האם טענות אלו נתמכות על ידי מחקר מדעי?

המצאת האוסטיאופתיה

את השיטה האוסטיאופתית הגה אמריקאי בשם אנדרו טיילור סטיל (Still) לקראת סוף המאה ה-19. לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, שבה שימש סטיל כאח בבית חולים ולטענתו גם כמנתח בפועל, הוא שָכַל את אישתו ושלושה מילדיו עקב דלקת קרום המוח. סטיל, שראה את הרופאים מנסים ונכשלים להציל את אהוביו, החל לחקור את גוף האדם ולפתח שיטת רפואה משלו. שיטה זו היא השיטה האוסטיאופתית, שמשלבת פילוסופיה רוחנית עם אבחון וטיפול באמצעות ידי המטפל בלבד. למרות טענתו של סטיל כי הוא הוסמך כרופא, אין ראיות לכך. סטיל כתב ספר שמציג את משנתו, ואף הקים אוניברסיטה לאוסטיאופתיה, שלימים נקראה על שמו.

בהקדמה לספרו כותב סטיל: "איני מצטט שום כותב למעט אלוהים וניסיוני האישי [...] מכיוון ששום ספר שכתב איש רפואה אינו יכול להיות לנו לעזר." בהמשך הוא קובע שרפואה המבוססת על תרופות נשענת על ניחושים בלבד, ואף טוען כי רופאים רושמים למטופליהם תרופות למען בצע כסף. הצהרות אלו אינן מעוררות אמון רב בבסיס המדעי-לכאורה של האוסטיאופתיה, למרות טענתו של סטיל כי אוסטיאופת צריך להכיר על בוריין את האנטומיה והפיזיולוגיה של האדם (כיום, האוניברסיטה לאוסטיאופתיה מלמדת גם את יסודות הביוכימיה והביולוגיה של התא).

אנדרו טיילור סטיל | wikipedia, Library of Congress collection
"איני מצטט שום כותב למעט אלוהים וניסיוני האישי". אנדרו טיילור סטיל | Wikipedia, Library of Congress collection

מה זו אוסטיאופתיה?

ארגון הבריאות העולמי מגדיר אוסטיאופתיה כסוג של רפואה מסורתית או אלטרנטיבית. האוסטיאופתיה מבוססת על כמה עקרונות:

1. האדם הוא יחידה דינמית, ובריאותו מושפעת מהגוף, המוח והנפש

2. לגוף יש מנגנוני ויסות עצמי ויכולת ריפוי עצמי

3. המבנה והתפקוד של גוף האדם תלויים זה בזה ונחלקים לחמישה "מודלים":

  א. המודל הביומכני, שאחראי על היציבה ושיווי המשקל

  ב. מודל הנשימה ומערכת הדם, שאחראי על זרימת הנוזלים בגוף (דם, לימפה ונוזל השדרה) ועל הגעת החמצן לאיברים בגוף

  ג. המודל העצבי, שאחראי על המערכת העצבית האוטונומית, על קולטני הכאב ועל הקשר בין המערכת ההורמונלית לעצבית

  ד. המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, שאחראי על הלחצים שמקורם בנפש או בסביבה

  ה. המודל הביואנרגטי, לפיו הגוף שואף לאיזון בין ייצור אנרגיה לבין הוצאת אנרגיה

אתרי האינטרנט של מרפאות אוסטיאופתיות שונות בישראל מונות רשימה ארוכה של בעיות שהאוסטיאופתיה מסוגלת, כביכול, לפתור. הרשימה הנרחבת כוללת כאבי גב וצוואר (ובכלל זה פריצת דיסק), כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש וסחרחורות, כאבי מחזור, פציעות ספורט וניתוחים, זעזוע מוח וטראומות ראש, בעיות עיכול, אסתמה, בעיות התפתחות ומוטוריקה, נוזלים באוזניים ולקויות שמיעה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות הורמונליות, לחץ דם גבוה, ריפלוקס, בצקת והתאוששות של העור לאחר ניתוח קוסמטי, עומס ועייפות של נשים בהיריון, קוליק (כאבי בטן) בתינוקות, בעיות יניקה של יילודים, עקרוּת ועוד.

האבחון מתבצע בעזרת בדיקה ידנית: בחינה של טווח תנועה, נוקשות וגמישות, שינויים בסימטריה ורגישות, וכן שינויים במרקם העור, חום, לחות וכדומה. במרפאות רבות בארץ מציינים כי האוסטיאופת עשוי להסתמך גם על צילומי רנטגן והדמיות CT ו-MRI, וכן על היסטוריה רפואית. אולם חשוב לציין שאוסטיאופתים אינם רופאים ואינם מוסמכים לבצע אבחנות רפואיות.

לאחר האבחון, הטיפול מבוצע על ידי עיסויים מסוגים שונים לאזורים הכואבים או לאזורים אחרים בגוף. ישנם שלושה סוגים עיקריים של אוסטיאופתיה:

א. טיפול סטרוקטורלי – טיפול למערכת השריר-שלד

ב. טיפול ויסראלי – לאיברים הפנימיים

ג.  טיפול קרניאלי – לעצמות הגולגולת ורקמת המוח(!)

נוסף על כך, האוסטיאופת מדריך את המטופל לגבי אורח חיים בריא ושינויים בהתנהלות יומיומית, כגון צורת הליכה, אופי ישיבה, פעילות גופנית וכדומה.

אוסטיאופתיה, כירופרקטיקה ופיזיותרפיה

הטיפול האוסטיאופתי מזכיר מאוד את הטיפול הכירופרקטי וכן את הפיזיותרפיה. אולם בין שלושת הסוגים, ובעיקר בין הפיזיותרפיה לשתי השיטות האחרות, ישנם הבדלים. הם מסוכמים בטבלה שלפניכם:

טבלת השוואתית בין אוסטיאופתיה, כירופרקטיקה ופיזיותרפיה

חקר האוסטיאופתיה: מבט ביקורתי

הטענה שאוסטיאופתיה, כמו תחומי רפואה משלימה אחרים, מסוגלת לטפל במגוון כה רחב של בעיות ומחלות, היא בפני עצמה נורת אזהרה שצריכה לעורר ספק ביכולתה. כמו כל תחום של רפואה משלימה, גם אוסטיאופתיה מתהדרת במחקרים שתומכים ביעילותה. אולם, כמו בתחומים אחרים של רפואה משלימה, רבים מן המחקרים הם מוטים בצורה כזו או אחרת, כפי שיפורט בהמשך. ניתוחי על (מטא-אנליזות), מאמרים שבוחנים כמה וכמה מחקרים באותו תחום, בדקו את היעילות של אוסטיאופתיה – וכן של כירופרקטיקה ולעיתים פיזיותרפיה ושיטות מניפולציה ידנית אחרות – ומצאו כי האוסטיאופתיה אינה יעילה, יעילה מעט או שאין מספיק עדות ליעילותה. כך נמצא, לדוגמה, לגבי טיפול באסתמה, כאבי מחזור, קוליק (כאבי בטן) בתינוקות, כאבי גב תחתון חדים וכאב גב תחתון לא-ספציפי. בעבור כאב גב תחתון כרוני, נמצא שטיפול ידני בעמוד השדרה הוא יעיל באותה מידה כמו פיזיותרפיה, פעילות גופנית או טיפול רפואי סטנדרטי, אולם הממצא מבוסס על מספר מחקרים קטן.

מטא-אנליזה נרחבת שהתפרסמה בכתב העת Chiropractic & Manual Therapies בשנת 2010 העלתה, שרבים מהמחקרים האוסטיאופתיים הם מוטים ושהשיטה אינה יעילה לטיפול בנקע או שבר בקרסול, נקע בלסת, כאב ראש, דלקת אוזניים, כאבי מחזור, אסתמה או קוליק בתינוקות, ואף גרמה לפגיעה בשיקום לאחר החלפת מפרק ירך. רק במקרה אחד השיטה נמצאה כבעלת יעילות בינונית: בהחלמה של חולי דלקת ריאות מבוגרים, על בסיס מחקר יחיד. מטא-אנליזה מוקדמת יותר, משנת 2006, העלתה ממצאים דומים. בנוגע לטיפול בילדים ובתינוקות, המאמר מ-2010 הראה גם כי 80 אחוזים מהאוסטיאופתים והכירופרקטים למדו רק סמסטר אחד – או פחות – של רפואת ילדים, ומעל 70 אחוזים מהם לא התנסו ברפואת ילדים באופן מעשי במהלך לימודיהם. היעדר ההכשרה פוגם, כמובן, ביכולתם לאבחן בצורה נכונה מצבים רפואיים אצל ילדים ותינוקות. מטא-אנליזה משנת 2017, שנועדה לבחון את הכדאיות הכלכלית של טיפולים אוסטיאופתיים,  מצאה שהם אינם יעילים גם לטיפול בכאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי ראש, מניעה של שיתוק מוחין אצל ילדים, מניעה של דלקת אוזניים אצל ילדים ועוד.

מהצד הכלכלי, מחקרים אחדים הצביעו על חיסכון כלכלי מסוים – בעיקר בשל צמצום בבדיקות רפואיות או בלקיחת תרופות. תוצאה זו דווקא מדאיגה, שכן הימנעות מטיפולי רפואה מודרנית לטובת טיפולי רפואה משלימה היא אחת הסיבות שבעטיין רפואה אלטרנטיבית הורגת מטופלים.

כמוזכר למעלה, רבים מן המחקרים סובלים מהטיות שונות. בין ההטיות ניתן למנות מחקרים ללא סמיות כפולה או ללא סמיות כלל (כלומר החוקרים, או גם החוקרים וגם המטופלים, יודעים איזו קבוצה קיבלה טיפול ואיזו קיבלה פלסבו, וידיעה זו יכולה לגרום להטיה בתחושות ובתגובות של המטופלים), טיפולי פלסבו שאינם מתאימים כביקורת לטיפול הניסוי (למשל, נבדקי קבוצת פלסבו שאינם מטופלים במישוש או בעיסוי ידעו שהם בקבוצת הפלסבו, ולכן אין כאן סמיות), מחקרים שבהם הנבדקים בקבוצת הניסוי שונים מהותית מהנבדקים בקבוצת הבקרה מבחינת גיל או מגדר, מחקרים שלא פורט בהם כיצד הנבדקים אובחנו או טופלו, ולכן לא ניתן לחזור על הניסוי ולאמת את התוצאות בצורה בלתי תלויה, מחקרים בהם נבדקים שונים קיבלו טיפולים שונים, כך שקשה עד מאוד להשוות בין הנבדקים, ועוד.

דוגמה לכמה מההטיות האלו ניתן למצוא במחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב העת Complementary Therapies in Clinical Practice. קלייב היידן (Hayden) ושותפתו ברנדה מולינגר (Mullinger) ביקשו לבדוק אם טיפולי אוסטיאופתיית ראש (עיסוי לעצמות הגולגולת) אכן מקלים על תינוקות הסובלים מקוליק. הם חילקו 28 תינוקות לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול פעם בשבוע במשך 4 שבועות, והשנייה הגיעה למרפאה, אך לא קיבלה טיפול. ההורים עקבו אחר תדירות הבכי ושעות השינה של התינוקות, והחוקרים מצאו ירידה של 60 אחוז במשך זמן הבכי ועלייה של 11 אחוז במשך זמן השינה בהשוואה למצב לפני הניסוי, לעומת 20 אחוז ו-2 אחוזים בהתאמה אצל קבוצת הביקורת. לכאורה – שיפור משמעותי. אולם במחקר זה ידעו ההורים לאיזו קבוצה התינוק שייך. כמו כן, היידן עצמו היה האוסטיאופת המטפל. לכן לא הייתה במחקר שום סמיות, ויש חשש רב להטיה. נוסף על כך, קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת היו שונות למדי זו מזו: הראשונה כללה 13 בנים ובת אחת, ואילו השנייה כללה 9 בנים ו-5 בנות; 70 אחוז מהמשתתפים בקבוצת הניסוי ינקו חלב אם מהשד, לעומת 50 אחוז בלבד בקבוצת הביקורת. הבדלים אלה יכולים לספק הסבר אחר לתוצאות שדווחו. ולבסוף, החוקרים אינם מציינים איך התינוקות טופלו, למעט התיאור התמציתי "טיפול אוסטיאופתי סטנדרטי", כלומר לא ניתן לדעת מהו הטיפול המדויק שניתן לתינוקות, ולכן לא ניתן לחזור על הניסוי.

מחקר אחר בתינוקות בדק את ההשפעה של טיפול אוסטיאופתי על משך זמן האשפוז של פגים בבית החולים, ומצא שהטיפול קיצר בשישה ימים את משך האשפוז של הפגים בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת. אולם גם במחקר זה נמצאו הטיות שונות. לדוגמה, שתי הקבוצות זכו לביקורים של אוסטיאופת מאבחן לעשר דקות אבחון ועוד 10 דקות של עמידה ליד האינקובטור ללא טיפול, אך קבוצת הניסוי זכתה גם לביקור של אוסטיאופת אחר לצורך 10 דקות אבחון ועוד 10 דקות טיפול. כלומר, קבוצת הניסוי זכתה ליותר זמן ביקור מאשר קבוצת הביקורת. גם כאן לא צוין מהו בדיוק הטיפול שניתן או מה נעשה ב-10 דקות העמידה. ולבסוף, החוקרים ציינו שחמישה פגים מקבוצת הניסוי הוצאו מהקבוצה עקב בעיות כמו זיהומים ודימומים, לעומת אחד בלבד מקבוצת הביקורת. החוקרים נמנעים מלהתייחס לאפשרות של הרעה במצב הפגים בגלל הטיפול.

מחקר משנת 2015 בחן את היעילות של טיפול אוסטיאופתי בהקלה במיגרנות ומצא הקלה משמעותית בתדירות ובעוצמה של המיגרנות. במחקר זה, כל הקבוצות קיבלו טיפול תרופתי ונוסף עליו טיפול אוסטיאופתי (בקבוצת הניסוי), טיפול דמה (בקבוצת הביקורת, שבה המטפל נגע נגיעות קלות במטופל) או ללא טיפול. החוקרים וידאו לאחר מכן שהמטופלים לא ידעו אם זכו לטיפול או לטיפול דמה. ואולם, החוקרים לא בדקו את המובן מאליו: שכל עיסוי לראש – ולא משנה אם נעשה על ידי אוסטיאופת או מעסה מקצועי – עשוי להועיל. נוסף על כך, ההקלה שנמצאה מבוססת על דיווח של המטופלים עצמם ולא על בדיקות רפואיות.

עיסוי גב כחלק מטיפול | Shutterstock
הטיפול מבוצע על ידי עיסויים מסוגים שונים לאזורים הכואבים או לאזורים אחרים בגוף | Shutterstock

לא מועיל; האם גם לא מזיק?

אוסטיאופתיה היא שיטת טיפול פסאודו-מדעית שנועדה לשמש כאלטרנטיבה לרפואה המודרנית. כמו רוב שיטות הרפואה האלטרנטיבית, האוסטיאופתיה מתיימרת לטפל בעשרות סוגים שונים של בעיות ומחלות, אך למרות 150 שנות הוותק שלה, הבסיס המחקרי המצביע על יעילותה הוא חלקי עד לא-קיים. מחקרים רבים בתחום סובלים מהטיות שונות, וקשה להסיק מהם על יעילות או אי-יעילות של השיטה. 

ואם האוסטיאופתיה אינה מועילה, אולי גם אין בה רע, בבחינת "אם לא יועיל, לא יזיק"? לא בטוח. גם אם אין באוסטיאופתיה נזק כשלעצמה – וכפי שראינו, הדבר אינו מובן מאליו – המטופלים עלולים לשלם מחיר יקר אם הבחירה בטיפול אלטרנטיבי תגרום להם להימנע מטיפול רפואי מודרני.

 

3 תגובות

  • מיכל

    לשון הרע

    כתבה מאוד שטחית, חבל שעושה עוולה לתחום שלם שעוזר להרבה מאוד אנשים.

  • מאור

    וואו כמה שטויות נכתבו כאן

    מביך מאוד

  • אנונימי

    הא הא

    אהא. רק שהכתבה פירטה והסבירה. סתם לכתוב "הכל שטויות" בלי פירוט זה הדבר היחיד שיכול להביך כאן.
    אבל מה אפשר לצפות מאוסתיאופט ודומיו, אצלם הכל מבוסס על סתם לכתוב בלי להתבסס על כלום.