ראשית אל תזיק

אתמול פרסמה "מועצת החירום הציבורית" (מח"צ) – התארגנות של פעילים שמבקשים לצאת נגד אופן הניהול של משבר הקורונה בישראל – סרטון שהציג את ה"אני מאמין" של חבריו בנוגע לחיסוני הילדים נגד נגיף הקורונה. הסרטון הזה בעייתי משלוש סיבות עיקריות: בראש ובראשונה, הוא עומד בניגוד לחוות הדעת של ארגונים רפואיים מובילים בעולם, ובכלל זה מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית; שנית, יש בו לא מעט אי-דיוקים והצגה מטעה של מידע מדעי; והכי חמור, עולה ממנו המסר, גם אם רק במשתמע, שעדיפה הדבקה לא מבוקרת של ילדים במחלה חדשה, שאנחנו עדיין לא לגמרי מבינים את השלכותיה, על פני מתן חיסון שיגן עליהם מפניה.

החיסונים הראשונים נגד נגיף הקורונה אושרו למבוגרים לפני כמעט שנה באישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), וכעבור זמן קצר גם בישראל וברוב מדינות העולם. לפני כמה חודשים קיבל החיסון של חברת פייזר אישור מלא, לאחר שניתן למאות מיליוני בני אדם בכל רחבי העולם. הפרופיל הבטיחותו שלו מוכר ברמה טובה מאוד, כולל תופעת לוואי נדירה שהתגלתה בתוך חודשים ספורים בזכות ערנות של אנשי המקצוע בישראל. כמות הידע המדעי שנצבר על החיסון הזה בשנה האחרונה היא אדירה.

לפני כחצי שנה אושר החיסון של פייזר גם לבני נוער מגיל 12 ומעלה, אחרי מחקר קליני שאישר את בטיחותו גם לקבוצת הגיל הזאת. גם עליו הצטבר כבר הרבה מאוד מידע, שהסרטון מתעלם מחלקו. כעת אישר ה-FDA את החיסון במינון מופחת גם לילדים. רבים מטובי המוחות הרפואיים בעולם בחנו את הראיות ואת התרחישים האפשריים, שקלו אם התועלת מהחיסון עולה על תופעות הלוואי והכריעו שכן. התהליך כולו היה שקוף, פתוח וזמין גם כעת לצפייה ביוטיוב. זמן קצר לאחר מכן אושרה הפצת החיסון לילדים גם בישראל.

נגד הקונצנזוס המדעי המאוד רחב הזה יוצא כעת הסרטון של מח"צ, שמסתמך במידה רבה על מעמדם של חבריו, שחלקם אכן רופאים מומחים, אך אינו מציג גיבוי לדברים בראיות. הציפייה הראשונה מאנשי רפואה מומחים היא שיגבו את קביעותיהם בראיות ומחקרים. 

כמות הידע המדעי שנצבר על החיסון נגד קורונה בשנה האחרונה היא אדירה. צילום: Studio Romantic Shutterstock

אי-דיוקים רבים

לא נעבור כאן על כל האי-דיוקים בסרטון, אלא רק על הבולטים שבהם. בניגוד לנאמר בסרטון, החיסון לא נבדק רק על 1,500 ילדים שחוסנו, אלא על כפליים מזה. הניסוי לא נמשך רק חודשיים, אלא חודשיים ממועד מתן המנה השנייה בדומה למה שנעשה בניסויים הקליניים של בני הנוער והמבוגרים וכמו שסביר לעשות בזמן מגפה עולמית. כמו כן, ההשפעות הישירות של חיסונים על הגוף מורגשות כמעט תמיד רק במהלך החודשיים שאחרי מתן החיסון. אחרי פרק הזמן הזה האירוע נגמר – החומר הפעיל בחיסון סולק מהגוף כבר מזמן, מערכת החיסון הגיבה, למדה ודעכה מחדש למצבה רגיל, והמחוסנים נשארים עם נוגדנים ועם זיכרון חיסוני. זה נכון לכל חיסון בכל טכנולוגיה, ויש לנו ניסיון של למעלה ממאה שנים שמעיד על זה.

הנגיף, לעומת זאת, הוא סיפור אחר. נתונים מישראל מלמדים שבערך ילד אחד מכל 900 ילדים שנדבקו יחלה במחלה משמעותית שתדרוש את אשפוזו בבית חולים. אחד מכ-1,300 צפוי לחלות קשה. כמו כן, אחד מכ-3,200 שנדבקו בקורונה צפוי לחלות בדלקת רב-מערכתית (PIMS) מסכנת חיים מהסוג שמחייב אשפוז במחלקת טיפול נמרץ. בסרטון, אגב, מצוין מספר נמוך הרבה יותר, שאינו עומד בקנה אחד עם נתוני ה-CDC ושל איגוד רופאי הילדים בישראל. 

בנוסף הסרטון משווה, כנראה מטעמים רטוריים, בין שיעורי התחלואה של ילדים ושל קשישים. ההשוואה הזאת לא רלוונטית בכלל. העובדה שקשישים אכן נמצאים בסיכון הרבה יותר גדול לחלות קשה או למות מקורונה לא יכולה לשמש הצדקה לאי-הגנה על ילדים.

אף שהסכנה שנשקפת  לילדים מקורונה אינה גבוהה, זאת לא רולטה שהורה שקול שדואג לשלום ילדיו ירצה לסובב. בנוסף, לפי הערכות בישראל, כאחד מכל מאה ילדים שנדבקו בקורונה סובל מתסמינים מתמשכים של המחלה (תסמונת לונג-קוביד), שעלולים להימשך שבועות רבים ואפילו חודשים. זה לא קטלני, אבל זה בהחלט פוגע באיכות החיים של נפגעי התסמונת. 

במחקר שנעשה במרכז הרפואי שניידר בפתח תקווה, המתמחה ברפואת ילדים, תוארו מקרים של ילדים ללא מחלות רקע ואפילו ספורטאים שבעקבות המחלה התקשו לעלות במדרגות. הסיכון הזה חייב להיכנס למערכת השיקולים של כל הורה.

אף שהסכנה שנשקפת  לילדים מקורונה אינה גבוהה, זאת לא רולטה שהורה שקול שדואג לשלום ילדיו ירצה לסובב. | צילום: IrinaPhVideo Shutterstock

החלופה הנוראה לחיסון

הסרטון של מח"צ מתייחס בביטול לחומרת המחלה. מדהים שצריך עדיין להזכיר את זה אחרי כמעט שנתיים של מגפה – הקורונה, או בשמה הרשמי COVID-19, היא מחלה סופר-מידבקת שהדביקה מאות מיליוני בני אדם בתוך זמן קצר וסביר להניח שבמוקדם או במאוחר כולנו ניחשף לנגיף מחולל המחלה. במצב כזה, אפילו תופעות נדירות יחסית מתבטאות בהרבה מאוד חולים והאחוזים הקטנים מקבלים שמות ופנים. 

לעומת מה שלדעתנו מבטא זלזול בוטה במחלה, ניכר שיוצרי הסרטון מוטרדים מאוד דווקא מטיפול מונע מציל חיים. הם מתעלמים בתוך כך מנתונים שהצטברו על מאות מיליוני בני אדם שכבר קיבלו את החיסון של חברת פייזר, ועוד רבים שקיבלו חיסונים של יצרניות אחרות. אנחנו יודעים מאחיהם הגדולים, שקיבלו את החיסון בקיץ האחרון, שהחיסון בטוח לבני נוער, יעיל, מונע הדבקה ומונע מחלה קשה – כולל התופעה המסוכנת של דלקת רב-מערכתית (PIMS) שלדעתם החיסון עלול לא למנוע.

זה מוביל לדבר האחרון, שלא נאמר במפורש אבל עובר כחוט השני בפרסומים רבים של "מועצת החירום הציבורית": ההנחה המובלעת שלא נורא שילדים יחלו. וזאת הנחה בעייתית מאוד.

חברי מח"צ מרבים לצטט את הכלל הרפואי הבסיסי "ראשית, אל תזיק" (Primum Non Nocere). בואו נחשוב לרגע מה זה אומר בדיוק? כשהוועדה המייעצת ל-FDA ניגשה לדון בחיסוני הילדים, השאלה שהוצגה לחבריה הייתה "האם התועלת של החיסון עולה על הסיכונים?" התשובה, שניתנה ברוב מוחץ של 17 תומכים מול נמנע אחד, הייתה חיובית. במהלך הדיון הוצגו כל תופעות הלוואי המוכרות, הועלו תרחישים רבים של תחלואה והתחסנות וההמלצה שרשויות הבריאות בארצות הברית אימצו פה אחד הייתה לחסן את הילדים.

נכון, חיסון איננו ממתק, ויש לו תופעות לוואי. אבל השאלה איננה אם הוא בטוח במאה אחוז אלא האם התועלת שלו עולה על הסיכון. אנחנו חיים בתקופה מורכבת, של מגפה עולמית המלווה בעומס מידע, שחלק ניכר ממנו אינו מדויק. בשלב הזה כבר די ברור שכמעט כולם ייחשפו לנגיף בשלב זה או אחר. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא אם נרצה שילדינו יחשפו אליו עם שכבת הגנה בטוחה ויעילה או שיתמודדו עם הנגיף לבד. 

ביקורת היא חלק חשוב מהשיטה המדעית, אבל את הביקורת חובה לבסס תמיד על ראיות ונתונים.