נשים בארצות הברית מחזיקות בפחות מרבע מהמשרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. הרוב הגדול של המדענים והמהנדסים שמופיעים על המסך הם גברים. האם יש קשר בין השניים?
האם לילדים ולילדות כיום יש הזדמנות שווה להיות בבגרותם למהנדסים או מדענים? יש פער ברור בין המינים בתחומים האלו - האם הוא נובע פשוט מחוסר התעניינות וחוסר יכולת של בנות, או שלתפיסות שלנו בדבר מקצועות "נשיים" ו"גבריים" יש חלק בכך? ואם התשובה חיובית, מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה?
נשים הן כמעט חצי (48 אחוז) מבוגרי האוניברסיטאות בארצות הברית, אך מחזיקות רק פחות מרבע (24 אחוז) מהמשרות בתחום ה-STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. הנתון הזה אמנם נמוך, אבל משקף עלייה ביחס לשנים קודמות.
ההתרחקות של נשים ממדע ומתמטיקה מתחילה בגילאי העשרה. שיעור דומה של ילדים וילדות בבית הספר היסודי מתעניינים בתחומים אלו, אך בחטיבת הביניים מתחיל להיווצר פער בין המינים, שמתרחב במהלך התיכון ובלימודים לתואר ראשון, וגם לאחר מכן. בעוד ש-24 אחוזים מהתארים המתקדמים של גברים הם בתחומי STEM, אצל נשים הם רק עשרה אחוזים.
הסיבות לפער רבות ומגוונות. בחלקן הן כנראה תורשתיות: הגנים שלנו משפיעים ככל הנראה על התעניינותנו במדעים ועל היכולות שלנו בתחומים אלו. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שזה אינו כל הסיפור: ההבדלים המולדים לבדם אינם יכולים להסביר את הפער הגדול כל כך בין המינים בלימודים ובתעסוקה.
נראה שחלק מההסבר הוא היחס מהסביבה והעידוד שמקבלים בנים לעסוק במדע וטכנולוגיה לעומת בנות. מחקרים הראו שהורים נוטים יותר לדחוף את בניהם לעיסוקים שקשורים למדע וטכנולוגיה, מציעים להם יותר הסברים מדעיים ויוצרים עבורם יותר הזדמנויות למידה.
ההבדלים המולדים לבדם אינם יכולים להסביר את הפערים בפועל. אשה במעבדה | איור: Shutterstock
יוצאות מהאפלה
ילדים וילדות (וגם נשים גברים) תופסים מתמטיקה ומדע כמקצועות "גבריים". בשנות ה-70, כאשר דיוויד צ'מברס (Chambers) ביקש מחמשת אלפים ילדים לצייר מדען (scientist, שם תואר חסר מגדר באנגלית) רק 28 ציורים הראו נשים מדעניות, וכולן צוירו בידי ילדות. כשהניסוי שוחזר בשנים מאוחרות יותר מספר המדעניות גדל, אך עדיין היו בעיקר מדענים גברים. כשהם מתבקשים לצייר מורה, לעומת זאת, מרבית הילדים מציירים מורות.
שלא במפתיע, התפיסה של "מדענים ומהנדסים הם גברים" נמצאת גם בספרים, סדרות טלוויזיה וסרטים. מחקר של מכון ג'ינה דיוויס למגדר בתקשורת הראה שרק 37 אחוזים מהדמויות העוסקות במקצועות STEM בטלוויזיה ובסרטים האמריקאיים הן דמויות נשיות – קצת יותר משליש. במקצועות מסוימים, כמו פיזיקה או מדעי המחשב, הפער היה גדול עוד יותר. בנוסף, יותר מ-70 אחוזים מאותן דמויות הן דמויות של לבנים. האחוזים האלו נשארו קבועים פחות או יותר בעשור האחרון, כך ששיפור בייצוג הנשי אמנם נראה בהשוואה לעבר הרחוק יותר, אך בשנים האחרונות המצב לא השתנה כמעט.
השליטה הגברית והלבנה במקצועות המדעיים שאנחנו רואים על המסך היא שיקוף של התופעה, אבל היא גם מחזקת אותה: ילדים שרואים את דמויות האלה בסדרות וסרטים לומדים "איך נראים" מדענים, אסטרונאוטים, ממציאים ומהנדסים, ומקבלים זאת כעובדה. בנים, במיוחד ממוצא אירופי, יכולים למצוא בקלות מודל לחיקוי שנראה כמוהם ומגיע מאותו רקע שלהם. לבנות קשה יותר למצוא מודלים כאלו, שימחישו שגם להן יש מקום במעבדה.
מחקרים מראים שלייצוגים בתקשורת, גם דמיוניים, יש השפעה על צורות החשיבה של הקהל ובעקבות זאת גם על הבחירות שלו, כולל הבחירה ללמוד ולעסוק במקצוע מדעי. בעבר דובר על אפקט סקאלי, על שם סוכנת ה-FBI (והרופאה) דנה סקאלי בסדרה תיקים באפלה (X-files). כמעט שני שליש מהנשים העובדות בתחומי STEM אמרו שסקאלי הייתה מודל לחיקוי (role model) עבורן. כאשר שאלו רק את הנשים שהכירו את הדמות, כחצי מהן אמרו שסקאלי גרמה להן להתעניין יותר במדע.
מחצית הנשים שהכירו את הדמות אמרו שהיא גרמה להן להתעניין במדע. הסוכנת והרופאה סקאלי | צילום מסך מהסדרה "תיקים באפלה"
שורי וראי
כיום יש כאלו המוסיפים לכך את "אפקט שורי", על שם אחותו של המלך בסרט "הפנתר השחור" (וביקום הקולנועי של מארוול בכלל). בחוברות הקומיקס היא לוחמת, אך בסרטים היא בראש ובראשונה מדענית, רופאה, מהנדסת ובאופן כללי האדם שכולם סומכים עליו כשיש צורך לשלוף מהשרוול המצאה חדשה שתציל את המצב. היא גם אישה, נערה למעשה, והיא שחורת עור. האם המראה של נערה אפריקאית שהמדע הוא מגרש המשחקים שלה יעודד נשים צעירות ממוצא אפריקאי-אמריקאי ללמוד ולעסוק במדע? עוד מוקדם לדעת, אבל לא מופרך לצפות לכך.
איאנה אליזבת ג'ונסון (Johnson), ד"ר לביולוגיה ימית, כתבה בכתב העת Scientific American על הדרכים שבהן היא מנסה להיות מודל לחיקוי לילדים ולילדות, בעיקר ממוצא אפריקאי. "אני כנראה מבלה יותר זמן בבחירת הבגדים שאני לובשת לביקור בבית ספר תיכון מאשר בבחירת הבגדים לדייט. היות שהילדים רואים מדענית שחורה לעתים נדירות כל כך, אני מרגישה שאני חייבת להיראות 'מגניבה', כדי שהם יראו שיכולה להיות להם קריירה במדע מבלי שיצטרכו לוותר על מי שהם". ג'ונסון בטוחה שהיום שורי עושה הרבה מהעבודה בשבילה: "עכשיו אני יכולה ללבוש מכנסי טרנינג ופשוט להגיד להם לצפות בסרט 'הפנתר השחור'".
הדמויות מהטלוויזיה ומהקולנוע מגיעות לכל בית, ומעצבות במידה רבה את תפיסת עולמם של הילדים הצופים בהן. רוב הנתונים שיש בידינו נאספו בארצות הברית, אך אין סיבה לחשוב שהמצב שונה באופן מהותי בישראל. גם אצלנו ילדות, בעיקר ממגזרים שזוכים לפחות ייצוג וחשיפה כמו ילדות דתיות או ערביות, מתקשות למצוא דמויות לחיקוי ולראות את עצמן בעולם המדעי. אם אנחנו רוצים לשדר לבנות הדור הבא שהן יכולות להיות כל מה שהן רוצות, כולל מדעניות, פיזיקאיות, מתמטיקאיות ומהנדסות – צעד גדול בכיוון הזה יהיה להציג עוד נשים כאלו, נשים שנראות ומתנהגות כמוהן, על המסך שלהן.
