מהנשמדע 6/6 - מחקרים חדשים ביותר

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מחקר חדש חושף ראיות חדשות לכך שלשימפנזים יש תרבות: הם לומדים זה מזה ומעבירים מידע בין חברי הקבוצה. צוות מחקר מגרמניה שעקב אחר אוכלוסיות שימפנזים שונות באפריקה, ואסף במשך שמונה שנים אלפי צילומים מ-40 אתרי טבע שונים במטרה ללמוד האם ישנן התנהגויות חברתיות שנלמדות בתוך האוכלוסייה. החוקרים החליטו להתמקד בהתנהגות האכילה של השימפנזים, ובטכניקה שבה הם מוציאים טרמיטים מהקן.  הצילומים הראו כי קבוצות שונות השתמשו בטכניקות שונות לאיסוף הטרמיטים, סך הכל זוהו 38 טכניקות שונות, שנבדלו בין היתר בתנוחת האיסוף, והשימוש השונה בענפים ככלי עזר להוצאת הטרמיטים מהקן. לעומת זאת, פרטים שהשתייכו לאותה קבוצה השתמשו בטכניקות דומות, ובשילובים ייחודים שאפיינו רק את הקבוצה שלהם. גם טכניקות פחות יעילות הושרשו בקבוצה, דבר שמצביע על התנהגות קהילתית מקובלת שהועברה בין הפרטים השונים. החוקרים סבורים שיש עוד הרבה מה ללמוד על השימפנזים, ומקווים שבעזרת מחקרים דומים נוכל ללמוד יותר על העושר והמגוון התרבותי שלהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) 

טפילים ושינויי האקלים

חוקרים מארצות הברית מנסים לבחון את השינויים הצפויים בתפוצת טפילים בעולם מתחמם והולך.

מאמר חדש סוקר שני עשורים של מחקר בנושא יחסי גומלין בין טפילים ופונדקאיהם תחת שינויי אקלים. בניגוד לרוב המחקר בתחום, שבוחן את השפעתן ארוכת הטווח של טמפרטורה העולה בהדרגה, התמקדו החוקרים בהשפעות המידיות וקצרות הטווח של שינויי האקלים, כגון עלייה בשכיחות גלי חום קיצוניים. גל כזה, שהכה לפני 5 שנים באוקיינוס השקט גרם למוות נרחב של כוכבי ים ממחלה נוראית שהמיסה אותם. עד היום כוכבי הים לא התאוששו מהאסון. התחממות פתאומית של מי האוקיינוסים עלולה להשפיע על טפילים לרעה או לטובה: היא יכולה להגביל את מגוון הפונדקאים הזמינים להם, או לפגוע בתגובת מערכת החיסון של הפונדקאי לטפילים. בגלל מורכבות זו קשה לחזות את השפעת גלי החום על טפילים, פונדקאיהם והמערכת בה הם חיים. במקום זאת החוקרים מציעים לחקור באופן פרטני את הטפילים, כל מקרה לגופו, כדי לחזות האם יהיו לו השפעות הרסניות על המערכת האקולוגיות, כדי שנוכל להתכונן לכך ולצמצם את הנזק. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

מחקר חדש מתעד את השינויים שחלו בהיקף התוצרת החקלאית של חצילים - הירק השני בחשיבותו במדינה האסייתית - בחמישה אזורים שבהם השתמשו בצמחים מהונדסים גנטית. צמחי החצילים הונדסו כך שיהיו עמידים בפני חרקים ועקב כך התנובה שלהם עלתה כמעט בעשרים אחוז. חוקרים מאוניברסיטת קורנל שבארצות הברית בשיתוף פעולה עם המכון למחקר חקלאי בבנגלדש וגורמים נוספים פיתחו את צמחי החצילים העמידים כדי להתגונן מפני  זחלי העש Leucinodes orbonalis, שהורסים בין 30 ל-60 אחוז מהתוצרת החקלאית של החצילים. "במהלך תקופת גידול של ארבעה-חמישה חודשים, החקלאים נאלצים לרסס את הצמחים יותר משמונים פעמים" , אמר טוני שלטון, מוביל המחקר. "התהליך הזה יקר מאוד ופוגע בחקלאים שמרססים ללא ציוד מגן. החצילים המהונדסים מספקים יותר יבול ובה בעת שומרים על סביבה בטוחה". לקריאה בהרחבה (באנגלית)

במחקר שבחן יותר מ-160 פרסומים מדעיים קודמים, נמצא שהמגמה הכללית והמטרידה הנמשכת כבר זמן רב היא של ירידה מתמשכת בכמות החרקים בעולם, בקצב של כמעט עשרה אחוזים בכל עשור מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. מהמחקר התברר שהירידה במספר החרקים איננה תופעה מקומית מוגבלת, אלא כנראה מגמה עולמית, שצריכה להדליק אצלנו נורות אזהרה חמורות. החשיבות של המחקר הנוכחי לעומת קודמיו טמונה בהיקף הנרחב של הנתונים שנכללו בו, המכסים חלק נרחב משטחי היבשה של כדור הארץ, במגוון תקופות ובתנאי סביבה רבים. מכיוון שהחרקים הם אבני הבניין של רוב המערכות האקולוגיות ביבשה, יש לפעול מהר כדי לייצב את המצב ולמנוע קריסה שלהן. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

חלק ממחזור החיים של חיפושית נובר המֵילָה (Agrilus planipennis), כרוך בהטלת ביצים בקליפות עצי מילה (Fraxinus). הזחלים שבוקעים מהן ניזונים מרקמת העץ במהלך התפתחותם, פוגעים בצינורות העצה שבהם מעביר הצמח נוזלים וחומרי מזון מהשורשים לענפים, וגורמים לכך שהעץ גווע ומת. עצי המילה ממלאים תפקידים חשובים במערכות האקולוגיות של יערות רבים, כך שהתמותה הרחבה מסכנת גם מינים רבים נוספים שתלויים בהם לקיומם. כעת, מדענים מבריטניה זיהו גֵנים של עץ המֵילָה שעשויים להקנות לו עמידות בפני החיפושית שהורגת אותם. הם גילו יותר מחמישים גֵנים שונים המשותפים לעצים עמידים שעשויים לסייע בהקניית עמידות נגד החיפושית לעצים שאין להם את הגנים האלה. החוקרים מקווים שעל ידי הכלאה של עצים עמידים, התכונות יופצו הלאה ויהיה אפשר לשקם את אזורי התפוצה של מיני עץ המילה שנפגעו במיוחד. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון 

 

לפני כמאה שנה זוהו לראשונה חיידקים בתוך גידולים סרטניים. מאז ועד היום, חוקרים רבים בעולם מנסים לאפיין את אוכלוסיות החיידקים השוכנים בתוך גידולים סרטניים שונים ולהבין כיצד הם משפיעים על התפתחות מחלות הסרטן. כעת, חוקרים ממכון ויצמן למדע בדקו את קיומן של אוכלוסיות חיידקים בכאלף גידולים משבעה סוגי סרטן שונים. הם השתמשו בממצאיהם כדי ליצור מעין קטלוג של סוגי הסרטן והחיידקים האופייניים להם. להפתעם, החיידקים נמצאו לא רק בתאי הסרטן עצמם, אלא גם בתאי מערכת החיסון שנמצאים בתוך הגידול, ברקמות הבריאות הסמוכות לגידול. בחלק מהמקרים נמצאו חיידקים שייחודיים לגידול בלבד, עם פעילות ביוכימית שיכולה להיות רלוונטית לגידול. ממצאים קודמים והמחקר הנוכחי מעלים את האפשרות שהחיידקים עשויים לעזור לגידולים הסרטניים – בין אם בפירוק חומרים רעילים או אולי בייצור חומרים מטאבוליים חשובים. בעתיד, חוקרים שמתמקדים בתופעה יצטרכו לפענח כיצד ניתן יהיה להשתמש במידע הזה כדי לפתח  תרופות וטיפולים עתידיים לסרטן. קישור למחקר