מים על הירח, ריח של דגים, נמלים חזקות, חולדים עירומים, פאנלים סולריים ועוד מחקרים חדשים

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • ריח של דגים, נעים

  • חייהם הסודיים של החתולים השנחרביים

  • על חולדים עירומים, כיבוש ושעבוד

  • מים על הירח

  • ננו-הדפסים בפאנלים סולאריים

  • בני המאיה מסננים מים

  • מה עזר לנמלים להתחזק?

ריח של דגים, נעים

חוקרים גילו מוטציה שמונעת מאנשים להיגעל מריח של דגים.ריחות יכולים לעורר בנו רגשות עזים. ריח של בושם אהוב יעורר בנו לרוב רגשות חיוביים, ניחוח של אוכל מתבשל מעורר לנו את התיאבון ואילו ריח רע של זיעה, אוכל רקוב או דגים יכול לגרום לנו בחילה וסלידה. במחקר חדש, שנערך באיסלנד, התבקשו 11,326 נבדקים לתאר את מידת הנעימות של שישה סוגים של ריחות ולנסות לזהות את מקורם. כשהגיעו לריח של דגים, כמעט כל הנבדקים זיהו אותו מיד ודירגו אותו הכי פחות נעים מששת הסוגים. אולם אחדים מהנבדקים לא זיהו את ריח הדגים כלל ושיערו שמדובר בקטשופ, קינוח כלשהו או פרחים. ״הם אפילו לא היו קרובים לתשובה הנכונה", ציינה רוזה גיסלדוטיר (Gísladóttir), מובילת המחקר. החוקרים ניתחו את ה-DNA של משתתפי המחקר ומצאו את המוטציה שאחראית לתופעה. מדובר במוטציה נדירה מאוד ברוב העולם, אולם שכיחותה באוכלוסיית איסלנד היא יותר משני אחוז. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא התזונה המקומית, שבמשך דורות רבים התבססה בעיקר על דגים, כך שאנשים עם המוטציה יכלו להיות פחות בררנים וכך נהנו מתפריט עשיר יותר. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

חייהם הסודיים של החתולים השנחרביים

החתולים השנחרביים, טורפים בגודל של אריה עם ניבים ארוכים ואימתניים, חיו בעשרות אלפי השנים האחרונות באזורים נרחבים בעולם, אך לפני כ-11 אלף שנים נכחדו, והותירו אחריהם רק עצמות. כעת, חוקרים הצליחו להפיק DNA מעצם של אחד החתולים הקדומים, מסוג שמכונה "שן-סימיטר", ולקבוע את רצף הגנום שלו. בעזרת השוואות לבעלי חיים החיים כיום, הם גם למדו על תכונותיו ואורחות חייו. החוקרים מצאו גנים שהעידו על ראייה טובה, ושנמצאים אצל בעלי חיים שפעילים בשעות היום. גנים אחרים היו קשורים לעצמות חזקות, ולמערכת ריאות ומערכת דם יעילות שתומכות בריצה למרחקים ארוכים. קבוצה נוספת של גנים שהחוקרים בחנו קשורה, לפחות בניסויים שנערכו על עכברים, לקשרים חברתיים, ועשויה להעיד על כך שהשן-סימיטרים צדו יחדיו. "אנחנו חושבים שהם צדו בלהקה, בשיטת ציד שמבוססת על הרצת הטרף עד שהוא מותש, ובשעות היום", סיכם מייקל ווסטברי, שהוביל את המחקר. קריאה בהרחבה באתר שלנו

| איור: חתולי שן-סימיטר בפעולה | איור: University of Copenhagen
חתולי שן-סימיטר בפעולה | איור: University of Copenhagen

על חולדים עירומים, כיבוש ושעבוד

החולד העירום, שנקרא גם "מכרתן עירום" הוא מכרסם מיוחד במינו. הוא חי במושבות תת-קרקעיות שעשויות למנות מאות פרטים והמבנה החברתי שלהן מזכיר מאוד קיני נמלים ודבורים. בכל מושבה יש מלכה, שהיא הנקבה היחידה שמתרבה עם הרמון של 3-1 זכרים, וכל השאר הם פועלים. מאמר שפורסם לאחרונה מגלה שהמושבות הללו יוצאות מדי פעם למלחמה נגד שכניהן: מושבות גדולות פולשות למערכת המחילות של מושבות מתחרות ודוחקות אותן, לעיתים אפילו מחסלות אותן. בנוסף, לפני כ-15 שנה גילו חוקרים באחת המושבות התוקפות פרטים שבשנה הקודמת תועדו כגורים במושבה מותקפת. מתברר שבמהלך הפלישה חולדים עירומים חטפו גורים ושעבדו אותם להיות פועלים במושבה הכובשת, בדומה למינים מסוימים של נמלים "ציידות עבדים". שיטות גנטיות שפותחו שנים רבות לאחר שהתקריות תועדו, אפשרו לחוקרים לאשר כעת כי הפועלים המשועבדים הם אכן צאצאי המושבה המותקפת. החוקרים סבורים שהתוקפנות בין המושבות מעניקה יתרון אבולוציוני למושבות גדולות, שיש להן סיכוי גבוה יותר לנצח בקרב ולכבוש שטחים גדולים. להרחבה על המחקר (אנגלית)
משפחה של חולדים עירומים, shutterstock
משפחה של חולדים עירומים, shutterstock

מים על הירח

שני מחקרים המתפרסמים כעת מציגים נתונים מעודדים בדבר קיומם של מים על הירח. במחקר אחד הראו חוקרים מסוכנות החלל האמריקאית כי קילוגרם של אדמת ירח מכיל לפחות 200 מיליגרם של מים וכנראה אף יותר מגרם שלם של מים באזור הקוטב הדרומי. החוקרים צילמו אזורים בירח בטלסקופ בקרינה תת-אדומה, באורך גל שלא נבדק קודם לכן, המאפשר להבחין בין מים לבין יון הידרוקסיל (OH-) שמצוי גם במינרלים באדמת הירח, ובכך חיזקו ממצאים קודמים שהצביעו על אפשרות של מים על הירח. לדבריהם, רוב המים בפני השטח לכודים בגבישי זכוכית זעירים שנוצרו מפגיעות מטאוריטים בירח.
במחקר השני בחן צוות חוקרים, בהשתתפות פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, את "מלכודות הקור" – מכתשים הסמוכים לקוטבי הירח שאור שמש לא מגיע אליהם ולכן הם קרים מספיק כדי ללכוד ולשמר מולקולות מים. הם הראו כי בניגוד לתפיסה המקובלת, גם מכתשים קטנים מאוד יכולים לשמש מלכודות קור ולאגור מים קפואים, אפילו מכתשים בקוטר של פחות ממטר. הממצאים האלה חשובים מאוד לקראת התוכנית לשגר שוב בני אדם לירח בשנים הקרובות. קריאת הכתבה המלאה באתר מכון דוידסון
 
דגימת חול מהירח, NASA/spl
דגימת חול מהירח, NASA/spl

ננו-הדפסים בפאנלים סולאריים

ננו-הדפסים עשויים להכפיל את היעילות של פאנלים סולאריים. אנרגיה סולארית היא חלופה חשובה למקורות אנרגיה מזהמים, ומקור שימושי לאנרגיה עבור התקנים ניידים ולבישים. לוחות סולאריים יעילים יותר ככל שהם מנצלים יותר מאור השמש שפוגע בהם. אחת השיטות להגברת הניצולת של לוחות סולאריים היא שיפור בליעת האור שלהם באמצעות מבנים פוטוניים: תבניות מחזוריות על פני השטח של הלוח, כשהמרחק בין שני פסים בסריג דומה לאורך הגל של האור, כמה מאות ננומטרים (מיליארדית המטר). בעבר הוצעו שלל מבנים כאלה, אך הם היו מורכבים ולא התאימו לייצור המוני. במחקר חדש, בחנו החוקרים באמצעות סימולציות ממוחשבות את בליעת האור של סריג פשוט יחסית המורכב ממוטות המסודרים בתבנית משבצות (כמו לוח דמקה), ומצאו כי היא עשויה לשפר את הזרם המופק בלוחות סולאריים עשויים סיליקון ב-125 אחוזים. ממצאים אלו מעודדים, אך יש לבצע ניסויים כדי לאשש אותם בעולם האמיתי. התבנית המוצעת פשוטה ופרקטית, כך שניתן יהיה לייצר אותה באופן המוני באמצעות טכנולוגיות סיליקון קיימות – תכונה חיונית עבור טכנולוגיה שימושית. קריאה בהרחבה (באנגלית)

בני המאיה מסננים מים

בני המאיה השתמשו במערכת מתוחכמת לסינון מים הרבה לפני כולם. חוקרים מארצות הברית בחנו את מאגרי מי השתייה ששימשו את תושבי העיר טיקאל בגואטמלה לפני יותר מאלפיים שנה. הם גילו כי התושבים בני המאיה השתמשו במינרל זאוליט (Zeolite), תרכובות גבישית המכילה אטומי צורן (סיליקון), אלומיניום וחמצן שיוצרים יחד מבנה של סריג בעל נקבוביות תלת-ממדיות. עד כה חשבו שהרעיון לסנן מים באמצעות זאוליט עלה לראשונה רק במאה ה-20. לפי השערת החוקרים תושבי העיר טיקאל הגו את הרעיון בהשראת מעיין טבעי המרוחק כ-30 ק"מ, באזור שבו הקרקע רוויה זאוליט והנביעה נקייה מאוד. החוקרים מעריכים שהתושבים הביאו מהמעיין הזה את המינרלים לעיר ובנו באמצעותם מעין מסננת למאגר המים שלהם. "מה שמעניין הוא שהמערכת הזאת עדיין תהיה יעילה היום, ובני המאיה גילו אותה לפני יותר מאלפיים שנה", אמר קנת' ברנט טנקרסלי, ממובילי המחקר. קריאה בהרחבה (באנגלית)
העיר העתיקה טיקאל, משמאל בקטן: צילום באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים של זאוליט, spl
העיר העתיקה טיקאל, spl

מה עזר לנמלים להתחזק?

נמלים חיות בקינים שבהם חיות בעיקר פועלות עקרות וחסרות כנפיים ומלכה פורייה אחת שכמעט לא יוצאת מהקן. מחקר חדש מעלה כעת שאובדן כושר התעופה אפשר לנמלים הפועלות לפתח שרירים גדולים יותר שדרושים להן כדי להרים משאות כבדים בהרבה ממשקל גופן. החוקרים, מאירופה ויפן, השתמשו בסריקות CT ברזולוציה גבוהה כדי ליצור מודלים תלת-ממדיים של המבנים האנטומיים הפנימיים של מלכות נמלים בעלות כנפיים ונמלים פועלות חסרות כנפיים, והשוו ביניהם. הם מצאו כי שרירי הכנפיים של המלכות תפסו נפח ניכר מחלל החזה שלהן. אף שהחזה של המלכות היה גדול מחזה הפועלות, שרירי הרגליים והצוואר שלהן היו קטנים. לעומתן, שרירי הפועלות היו גדולים בהרבה ומסודרים באופן יעיל משמעותית, מה שהגדיל את כוחן בפועל. החוקרים הסיקו מכך כי השילוב הייחודי של אובדן הכנפיים עם הצורך לשאת משאות כבדים במיוחד למרחק רב הוביל להתפתחותם של השרירים הגדולים המייחדים את הנמלים משאר החרקים, ונותנים להן "כוחות על". קריאה בהרחבה (באנגלית)
מלכה ופועלות, shutterstock
מלכה ופועלות, shutterstock

2 תגובות

  • אנונימי

    זה אומר לי שקבוצת הוואטסאפ

    זה אומר לי שקבוצת הוואטסאפ מלאה, תוכלו לפתוח נוספת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןמאיה קאהן

    קישור נוסף לקבוצה