מה חדש השבוע במדע? ניאנדרטלים ליד יוקנעם, מוטציה שגורמת להשמנה, אגמים חדשים בגרינלנד ועוד

מה חדש?

 

אלגוריתם למדידת הבנה

חוקרים מאוניברסיטת דארטמות' בבריטניה פיתחו אלגוריתם חישובי שמודד באמצעות גלי מוח עד כמה אנחנו מבינים חומר חדש שנלמד. החוקרים ערכו ניסוי עם 28 סטודנטים - מחציתם התמחו בהנדסה והכירו את עולם המושגים בתחום והאחרים היו חסרי כל רקע בהנדסה. שתי הקבוצות קיבלו הסבר על  חוקי ניוטון, ואז נבחנו על החומר הנלמד בזמן שמוחם נסרק במכשיר MRI. כצפוי, הסטודנטים להנדסה הצליחו יותר מהסטודנטים הטירונים. ניתוח של גלי המוח של הסטודנטים והשוואה ביניהם הראו כי מי שלא למדו את הנושא בעבר מעבדים אותו באופן שונה במוח, בהשוואה לאלה שכבר הכירו את החומר. החוקרים סבורים שהאלגוריתם החדש יכול לעזור לבחון את יעילותן של גישות למידה שונות בעתיד. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן

כיצד קופאות בועות סבון?

בועה קופאת באופן אחיד | צילום: Farzad Ahmadi and Christian Kingett
בועה קופאת באופן אחיד | צילום: Farzad Ahmadi and Christian Kingett

קבוצת מדענים מארצות הברית פרסמה מחקר המתאר כיצד קופאות בועות סבון.  החוקרים מצאו שכאשר מקררים את כל בועת הסבון באופן אחיד לאותה טמפרטורה, נוצרת בהתחלה חזית קיפאון אחידה, אך כעבור זמן קצר מאוד מופיעים זרמים שגורמים לפירוק החזית למאות גבישי קרח קטנים, שמתערבלים על פני הבועה במחזה מרהיב שמזכיר כדור זכוכית דקורטיבי עם "שלג" (Snow globe). גבישי הקרח הקטנים הולכים וגדלים עד שהבועה כולה קופאת. למידע נוסף באתר מכון דוידסון, כולל סרטונים מרהיבים של בועות קופאות: כאן.

מוטציה חדשה שגורמת להשמנה

השמנה לא מוגדרת כתופעה תורשתית. עם זאת מוכרים גורמים גנטיים שמשפיעים על סיכוייו של אדם להשמין. מקרים נדירים וחמורים של השמנה מופיעים כשיש חסר מולד של לֶפְּטִין, חלבון המיוצר על ידי תאי שומן ומדכא תיאבון ולכן מכונה "הורמון השובע". חסר בחלבון גורם להשמנה כבר בילדות המוקדמת. כעת, חוקרים מארצות הברית זיהו אצל שתי אחיות קולומביאניות הלוקות בהשמנת יתר מוטציה לא מוכרת בגֵן ללפטין. כתוצאה מהמוטציה מתקבל ככל הנראה חלבון פגום ולא פעיל. זיהוי המוטציה של האחיות יאפשר לטפל בהשמנת היתר שלהן באמצעות גרסה סינתטית של ההורמון לפטין (מטרלפטין). לקריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) לחצו כאן.

הגנים שמעורבים באי ספיקת לב

צוות חוקרים בהובלת מדענים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה יצר מפה של גנים שמעורבים באי ספיקת לב. החוקרים בחנו 313 לבבות של נבדקים, חלקם בריאים וחלקם סובלים מאי ספיקת לב, ומיפו את ההבדלים בביטוי הגנים שלהם. המפה שיצרו אפשרה להם לבודד גן אחד - PPP1R3A - שנראה שהפעילות שלו מקושרת לאי ספיקת לב. החוקרים הראו בניסויי המשך כי עכברים שאינם מבטאים את הגן הזה, לא פיתחו אי ספיקת לב. "אם נצליח לעכב את הגן הזה בבני אדם, נוכל אולי לפתח תרופה שתגן על מטופלים מאי ספיקת לב" , אמר פרופסור איון אשלי, מוביל המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

קרום של פלסטיק

חוקרים זיהו קרום פלסטיק שמכסה סלעים בחופי מדיירה, אי באוקיינוס האטלנטי השייך לפורטוגל. החוקרים משערים שהקרום נוצר כאשר גופי פלסטיק שנישאו על גבי הגלים, התנפצו שוב ושוב על הסלעים והחלקיקים נצמדו אליהם, בדומה למנגנון ההיצמדות של  אצות וחזזיות. מעבר לעובדה שמדובר בעדות נוספת לזיהום הפלסטיק החמור על פני כדור הארץ, הקרום מסכן את האורגניזמים שחיים על הסלעים ויכול לפגוע בבעלי חיים נוספים במעלה שרשרת המזון. על פי החוקרים, הפלסטיק בחופים מכסה כבר כמעט 10 אחוזים מכל הסלעים בחוף. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן
 
הפלסטיק מכסה כמעט 10 אחוזים מסלעי החוף | צילום מתוך המאמר המחקר: Gestoso et al., Sci. Total Environ., 2019
הפלסטיק מכסה כמעט 10 אחוזים מסלעי החוף | צילום מתוך המאמר המחקר: Gestoso et al., Sci. Total Environ., 2019

חיידקי מעיים שמגנים מפני אלרגיות למזון

חוקרים מארצות הברית זיהו מינים של חיידקי מעיים שמגנים מפני אלרגיות למזון. החוקרים, בהובלת מדענים מבית החולים לילדים בבוסטון, השוו בין דגימות צואה שנאספו מתינוקות שפיתחו אלרגיה למזון לבין דגימות של תינוקות בריאים, ובודדו מיני חיידקים שאולי יכולים להגן מפני אלרגיות. כדי לבדוק זאת, הם עבדו עם עכברי מודל הלוקים באלרגיות למזון והדביקו אותם בחיידקי המעיים שמצאו. החוקרים מדווחים בכתב העת Nature Medicine כי מינים מסוימים של חיידקי המעיים אכן מנעו את התפתחות הרגישות למזון אצל העכברים ואף העלימו את תסמיני המחלה שהיו להם לפני הטיפול עם החיידקים. הם גם הצליחו להראות את האופן שבו חיידקי המעיים משפיעים על מערכת החיסון כדי לספק את ההגנה הזו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

56 אגמים חדשים בגרינלנד

חוקרים מבריטניה גילו 56 אגמים לא ממופים מתחת לשכבת הקרח בגרינלנד. עד כה היה ידוע על ארבעה אגמים כאלה בלבד. אגמים תת-קרחוניים נוצרים כאשר חלק מהקרחון מפשיר והמים נקווים באזורים נמוכים מתחת לשכבות הקרח. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו ממכ"מ חודר קרקע בטיסות מצטברות של יותר מחצי מיליון ק"מ מעל גרינלנד, וכן נתוני מד גובה מבוסס לייזר. הגילוי עוזר לקבל תמונה רחבה יותר על מצב המים הנוזליים מתחת לקרחונים, מה שיכול להשפיע על האופן שבו קרחון מגיב לשינויי האקלים ולעלייה בטמפרטורות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

ניאנדרטלים ליד יקנעם

מאמר חדש, של חוקרים מישראל ומאירופה, חושף איך חיו הניאנדרטלים בשטח פתוח בעין קשיש שליד יקנעם. החוקרים מצאו באתר 12 אלף כלי צור, בנוסף לעצמות אדם, עצמות חיות וקונכייה אחת מעניינת במיוחד, שמתארים התיישבות חוזרת ונשנית של ניאנדרטלים לפני עשרות אלפי שנים, ומראים שהאתר שימש למגוון רחב של פעילויות. "בעין קשיש לא נמצא רמז לסיבת היעלמותו של האדם הניאנדרטלי או להתדרדרות מסוימת באורח החיים לקראת סופה של התקופה", אומרת ד"ר רביד אקשטיין, מובילת המחקר. "נותרו אם כן, שאלות נוספות וסיבות נוספות להמשך המחקר". לקריאה בהרחבה באתר שלנו לחצו כאן

הארכיאולוג ד"ר ראובן ישורון חושף עצמות של בעלי חיים בעין קשיש | צילום: פרופ' אראלה חוברס
הארכיאולוג ד"ר ראובן ישורון חושף עצמות של בעלי חיים בעין קשיש | צילום: פרופ' אראלה חוברס

 

0 תגובות