ייצור תרופה בחלב עיזים, מערכת שימש בהתהוות, מכרסמים קדומים עם קרניים ומה הזיעה שלנו יכולה לומר עלינו? המחקרים החדשים

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • זיהום האוויר חוזר
  • תרופה לסרטן בחלב עיזים
  • תזונה בזמן הגירה
  • מכרסמים קדומים עם קרניים
  • זיהום הפלסטיק של הצמחים
  • השירה המורכבת של הקנריות
  • מערכת שמש בהתהוות
  • מה הזיעה שלך אומרת עליך?

זיהום האוויר חוזר

היתרון הסביבתי של מגפת הקורונה, מתברר, היה זמני בלבד. בתחילת חודש אפריל פסרמו חוקרים מארצות הברית ובריטניה מחקר המתאר ירידה של 17 אחוזים בפליטה העולמית של גזי חממה בהשוואה לתקופה המקבילה של השנה הקודמת. כתוצאה מכך איכות האוויר בערים רבות עלתה משמעותית. אך כעת, לאחר שמרבית המדינות שהשביתו חלקים גדולים מכלכלתן החלו לחזור לשגרה, קצב הפליטה עלה באופן חד והוא נמוך כעת רק ב-4 אחוזים ביחס לשנה שעברה. סין, שנפגעה ראשונה מהמגפה, כבר שבה לפלוט גזי חממה בהיקף זהה לימים שלפני התפרצות מגפת הקורונה. לטענת החוקרים העלייה בזיהום הסביבתי לאחר סיום תקופות ההסגר במדינות השונות היתה צפויה, מה שהפתיע אותם היא המהירות שלה. קריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) , לכתבה שלנו על הירידה ברמות זיהום האוויר בימי הקורונה לחצו כאן


תרופה לסרטן בחלב עיזים

חוקרים הצליחו לגרום לעיזים לייצר תרופה לסרטן בחלב שלהן. התרופה סיטוקסימאב (Cetuximab) נגד סרטן המעי מכילה נוגדן שנקשר לקולטן מסוים בתא הממאיר ומונע ממנו להתחלק. כדי לצמצם את העלויות הגבוהה של ייצור הנוגדן, הנדסו החוקרים גנטית עיזים כך שיפיקו את הנוגדן בחלב שלהן. הם הראו שהנוגדן שהופק מהחלב נקשר לקולטן ביעילות זהה לנוגדן המסחרי, ושהוא אף יעיל יותר בגיוס תאי מערכת החיסון להילחם בתאי הסרטן. בנוסף, הנוגדן שמייצרות העיזים מגיע ללא תוספת סוכרית שקיימת בתרופה המסחרית ועלולה לעורר תגובה אלרגית אצל חלק מהחולים. יתרון נוסף שיש לייצור הנוגדן בחלב העיזים הוא כלכלי: התהליך הרבה יותר זול מייצור הנוגדן בתאי תרבית של עכברים, כפי שנעשה כיום. הממצאים אומנם נראים מבטיחים, אך יש לזכור שהמחקר פורסם בינתיים רק בפרסום מקדים וטרם עבר ביקורת עמיתים. קריאה בהרחבה (באנגלית)

תזונה בזמן הגירה

מה אכלו אבותינו כשיצאו מאפריקה ונדדדו ליבשות אחרות, לפני כ-65 אלף שנה? השאלה הזו מעסיקה כבר שנים חוקרים רבים. אנחנו יודעים שהיו קבוצות שנדדו לאורך חופיה הדרומיים של אסיה, באזורים צחיחים ללא בעלי חיים שניתן לצוד אותם. כעת, מחקר חדש טוען שהמזון ששמר על יוצאי אפריקה הקדומים במהלך ההגירה היה: חלזונות. החוקרים בחנו שרידי קונכיות שנמצאו בתוך אתרים של פסולת ביתית מלפני 7,000 שנה באזור הים האדום. הקונכיות היו שייכות לרכיכות מהמין Conomurex fasciatus, מין של חילזן ים, וככל הנראה היו מקור מזון משמעותי של אוכלוסיות שלמות במשך שנים. באזור זה היתה בצורת קשה בשנים ההן, והתנאים היו דומים מאוד לתנאים בזמן ההגירה מאפריקה שנים רבות קודם לכן. למרות שהקונכיות שנמצאו שייכות לתקופה הרבה יותר מאוחרת, החוקרים משערים שייתכן שגם במקרה של ההגירה הגדולה של בני האדם הקדמונים, הרכיכות שימשו כמקור המזון העיקרי. "הממצאים שלנו מראים שבזמנים שבהם מקורות מזון רבים היו דלים, אנשים יכלו להסתמך על הרכיכות המקומיות", אמר הארכיאולוג ניקלס האוזמן, שהוביל את המחקר. קריאה בהרחבה באנגלית
 
קונכיות של המין הנחקר, ויקיפדיה
קונכיות של המין Conomurex fasciatus, מתוך ויקיפדיה


מכרסמים קדומים עם קרניים

לפני חמישה מיליוני שנים חיו בצפון אמריקה מכרסמים עם קרניים. הם היו קרובים לגופרים, חולדי השק, שחיים כיום, אך בניגוד אליהם המינים הקדומים גידלו שתי קרניים קטנות מאזור האף, קצת מתחת לעיניים. עד היום היו ידועים חמישה מינים כאלו, וכעת התגלה מין שישי, שזכה לשם Ceratogaulus cornutasagma, והוא עוזר לנו להבין לאיזה צורך הקרניים האלו התפתחו. החוקרים משערים שהן התחילו בתור בליטות קטנות, שעזרו לגופרים להתחפר באדמה. אך כשהופיעו מינים גדולים יותר הם החלו לבלות פחות זמן במחילות: קשה לחיה גדולה לחפור מאודה שתוכל לגור בה. ככל שגופם גדל, כך הקרניים שלהם גדלו והתארכו, ככל הנראה כדי להגן עליהם מטורפים. "כשאתה מכרסם גדול ושמן שחי בשטח פתוח, כולם רוצים לאכול אותך", אמר ג'ונתן קלדה (Calede), שהוביל את המחקר. הבליטות הקשות שכבר לא היו דרושות לחפירה הפכו לקרניים חדות, שהיו נחוצות להם הרבה יותר. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
Tom McHugh , Science Photo Library
מכרסמים עם קרניים. Tom McHugh / Science Photo Library


זיהום הפלסטיק של הצמחים

זיהום הפלסטיק בים הוא נושא שנחקר על ידי מדענים רבים ברחבי העולם. לפי הערכה, כשמונה טריליון חלקיקי פלסטיק זעירים מוזרמים למי הביוב מדי יום בארצות הברית לבדה. הם מגיעים לסביבה הימית ופוגעים באורגניזמים החיים בה. כעת, מחקר חדש מזהה לראשונה שחלקיקי פלסטיק עלולים לגרום לזיהום גם בקרב צמחי היבשה. חוקרים מסין גידלו במעבדה צמחים מהמין Arabidopsis thaliana בתוך אדמה המכילה חלקיקי ננו-פלסטיק טעונים חשמלית, שסומנו בחומר פלואורוסנטי המאפשר מעקב אחריהם. לאחר כשבעה שבועות מצאו החוקרים שחלקיקי הננו-פלסטיק עברו מהאדמה דרך השורשים, התפזרו ברקמות הצמח השונות והצטברו בהן. התפתחותם של הצמחים שהיו באדמה עם הפלסטיק נפגעה בהשוואה לזו של צמחי הביקורת, שגדלו ללא פלסטיק באדמתם: הם היו קטנים ונמוכים יותר, והשורשים שלהם היו קצרים יותר. החוקרים גילו בתוך הצמחים יותר חלקיקים שליליים מחיוביים, אך טענו שהחלקיקים החיוביים הזיקו לצמחים יותר. נכון לעכשיו לא ידוע אם מעבר לעיכוב גדילה, יש לזיהום הפלסטיק בצמחים השלכות בריאותיות וחקלאיות נוספות. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

צמחים מהמין Arabidopsis thaliana במחקר במעבדה, shutterstock
צמחים מהמין Arabidopsis thaliana במחקר במעבדה, shutterstock


השירה המורכבת של הקנריות

מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר את השירה המורכבת של הקנריות, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו. באביב, ציפורי הקנריות הזכרים (Serinus canaria) שרים כדי למשוך את הנקבות. השירים שלהם הם מבנים מוזיקליים מורכבים: הם מכילים כ-30 אלמנטים קוליים, המכונים הברות, והם חוזרים על כל הברה כמה פעמים ברצף, ליצירת "משפטים" שאורכם כשנייה. זכרי הקנרי שרים את המשפטים ברצף, וכך יוצרים שיר שנמשך לרוב בין 20 ל-40 שניות. בחירת המשפטים בשיר מורכבת גם היא ותלויה במשפטים הקודמים באותו שיר. חוקרים מאוניברסיטת בוסטון בארצות הברית, בהובלת ד"ר ירדן כהן שלמד לדוקטורט במכון ויצמן למדע, הכניסו בהנדסה גנטית שינויים בתאי עצב במוח הקנריות, וגרמו להם לייצר חלבונים שמאירים כשהתא פועל. הם גילו שכשהזכר שר משפט מסוים, לא תמיד אותם תאי עצב פועלים: דפוסי הפעולה תלויים לא רק במשפט הנוכחי, אלא גם באלו שבאו לפניו. לדברי החוקרים, הגילוי יוכל לעזור לנו להבין טוב יותר את המנגנונים של זיכרון לטווח קצר, כיצד הם מתפתחים וגם מה קורה כשהם נפגעים, למשל כתוצאה ממחלה או הזדקנות. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון


מערכת שמש בהתהוות

הכוכב AU Microscopii הוא שמש קטנה, בערך מחצית מהשמש שלנו, וצעירה מאוד, בת 20-30 מיליון שנה, השוכנת כ-32 שנות אור מאתנו. כמו הרבה כוכבים צעירים, הוא עדיין מוקף בדיסקה של סלעים, אבק וקרח, שמהם נוצרים כוכבי לכת. במשך שנים חוקרים מחפשים כוכבי לכת סביב כוכבים צעירים, בתקווה שגילוי כזה יאפשר להבין טוב יותר כיצד נוצרים כוכבי לכת והאטמוספרות שלהם. אחרי עשר שנות חיפוש, הצליח צוות אסטרונומים בינלאומי לאתר ראיות לקיומו של כוכב לכת סביב AU Microscopii. החוקרים שילבו שני סוגי מדידות ונעזרו בטלסקופ חלל, והגיעו למסקנה כי כוכב הלכת הוא מסדר הגודל של נפטון (מסתו פי 58 מכדור הארץ), והוא מקיף את השמש שלו כל 8.5 ימים. הם מקווים כי מחקרי המשך יאששו את קיומו של כוכב הלכת ויסייעו להבין את תהליכי התהוותן של מערכות שמש דומות לשלנו. קישור למאמר
 
 כוכב הלכת שהתגלה, ברקע השמש שלו והדיסקה שלה,NASA Goddard Space Flight Centre
כוכב הלכת שהתגלה, ברקע השמש שלו והדיסקה שלה, NASA Goddard Space Flight Centre 


מה הזיעה שלך אומרת עליך?

חוקרים פיתחו מכשיר לביש לניטור המצב הבריאותי על פי זיעת הגוף. על פי החוקרים, מסין ומארצות הברית, זיעה מכילה מידע רב שניתן ללמוד ממנו על מצבו הבריאותי של האדם. המכשיר בנוי כמדבקה הכוללת מיכל קטן המחולק לתאים רבים, שסמוך לפתח שלהם יש שסתום סיליקון דוחה מים. מדביקים את המכשיר לעור, ליד בלוטות זיעה, והזיעה נאספת לתוכו בקלות באמצעות תעלות המצופות בחומר מושך מים. הזיעה מצטברת בתאים, שבכל אחד מהם יש חומר כימי אחר המשנה את צבעו בהתאם למדד הנבדק, כגון רמת סוכר או חומציות. את התוצאות אפשר לקרוא בעין, או לצלם בנייד ולשלוח לרופאה. בנוסף יצרו החוקרים מעין "תאים כרונולוגיים", שאוספים זיעה בזמנים שונים כדי לאפשר מעקב אחר שינויים המתרחשים בגוף לאורך זמן. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
הפיתוח החדש. קרדיט: Jennifer M. McCann/ Penn State
נדבק לעור ומנתח את הזיעה, Jennifer M. McCann/ Penn State


0 תגובות