אסטרואידים, קרחונים, תאי שומן, ציפורים ועוד מחקרים חדשים

מה חדש?

פריצת דרך במלחמה בטיגריס האסיאני

חוקרים מסין ומארצות הברית השתמשו בשתי שיטות במקביל והצליחו להכחיד כמעט לחלוטין את יתוש הטיגרס האסיאני בשני איים בעיר גואנגג'ואו (Guangzhou). בשלב הראשון, החוקרים הדביקו מושבה של יתושי הטיגרס האסיאני בחיידק שמעקר את הזכרים, אך אינו מונע מהם לבצע הזדווגות. נקבות הטיגרס האסיאני מזדווגות רק פעם אחת בחייהן, ולכן הנקבות שיזדווגו עם הזכר העקר לא יביאו צאצאים לעולם. כדי למנוע מהנקבות המודבקות להזדווג בעצמן, החוקרים הקרינו את כל המושבה המודבקת בשלב הזחל וכך עיקרו גם את היתושות הנקבות. במהלך השנים 2016 ו-2017 שוחררו לטבע בסך הכל כ-200 מליון יתושים מודבקים-מוקרנים כאלה, בשני איים בעיר גואנגג'ואו, שעל פי התוצאות גרמו להשמדה כמעט מוחלטת של אוכלוסיית היתושות באזור. לכתבה המלאה לחצו כאן

גן האלצהיימר משפיע כבר בילדות

גן המקושר למחלת האלצהיימר עלול לגרום לירידה בקוגניציה כבר בילדות. APOE הוא גן שיוצר חלבון שאחראי על העברת מולקולות בזרם הדם. אחת הגרסאות של הגן הזה, APOE4, הקיימת ב-15 אחוז מהאוכלוסייה, מעלה את הסיכון ללקות במחלת האלצהיימר בעת זקנה פי שלושה. חוקרים מארצות הברית סרקו נתונים גנטיים של יותר מאלף ילדים ובני נוער, וגילו שייתכן ש- APOE4 מתחיל להשפיע על הקוגניציה עוד לפני הופעת תסמיני אלצהיימר ואפילו לפני הבגרות. החוקרים מצאו שבעלי הגרסה APOE4 קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחני IQ, ושגו בעיקר בשאלות שדרשו הסקת מסקנות. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שהשינויים הקוגניטיביים שמקושרים עם הגן APOE יכולים להופיע כבר בגיל מוקדם, ולהתעצם במהלך החיים." טוענת פרופסור צ'אנדרה ריינולדס, מובילת המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

פיתוח שמפיק אנרגיה מתנועת הברך

חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג פיתחו מכשיר שמפיק אנרגיה מהתנועה של הברך. המכשיר מתלבש על הברך והוא בנוי כמו מנוע קטן וממיר את תנועת הברך בהליכה לתנועה שמעקמת חומר מיוחד, שמייצר אנרגיה עם כל כיפוף. על פי החוקרים, המכשיר יכול לייצר 1.6 מיקרו-וואט של אנרגיה בזמן הליכה נינוחה, כמות אנרגיה שמספיקה להפעלת מכשירים אלקטרוניים קטנים כמו נגן MP3 או GPS. בגלל טווחי התנועה הגדולים של מפרק הברך, כל כיפוף מאפשר למכשיר לייצר כמות יחסית גבוהה של אנרגיה. בניגוד למכשירים לבישים דומים קודמים, שמפיקים אנרגיה חשמלית מויברציות שנגרמות בהם בעקבות תזוזה, המכשיר החדש קוצר ישירות את האנרגיה הביומכנית של מערכת השריר-שלד ובכך מאבד פחות אנרגיה.  החוקרים מאמינים שמכשירים כאלה, שלא צריכים ספק כוח חיצוני, הם הדור הבא של האלקטרוניקה הלבישה. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

דיאגרמה של תהליך הפקת האנרגיה מתנועת הברך | מתוך המאמר, קרדיט: Gao et al.
 

אנורקסיה- לא רק מחלה נפשית?

מחקר גנטי גדול מצביע על גורמים שקשורים לחילוף החומרים, ולא רק גורמים נפשיים, למחלת האנורקסיה. אנורקסיה נחשבת להפרעה נפשית, ונמצאת בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM). חוקרים השוו בין גנומים של כ-17 אלף חולי אנורקסיה וכ-55 אלף אנשים בריאים, וחיפשו הבדלים בין הגנים של הבריאים לחולים. הם הופתעו לגלות שחלק מהגנים שעלו בהשוואה קשורים לחילוף חומרים, כמו למשל היכולת לשמור על רמות תקינות של סוכר באמצעות אינסולין, או היכולת לשמור על רמות תקינות של כולסטרול. החוקרים משערים שייתכן שחלק מתסמיני האנורקסיה נובעים מחילוף חומרים לא תקין, ואף מציעים להגדיר מחדש את האנורקסיה כהפרעה מטבולית-פסיכיאטרית, ולא פסיכיאטרית בלבד, כפי שהיא נחשבת היום. לקריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) לחצו כאן.

מה גורם לקרחון הגדול ביותר באנטרקטיקה להפשיר?

שישה רובוטים מגלים מה גורם לקרחון הגדול ביותר באנטרקטיקה להפשיר. מדף הקרח "רוס", המשתרע על פני 480,000 ק"מ רבוע ובעובי של כמה מאות מטרים, הוא מדף הקרח הגדול ביותר באנטרקטיקה. נתוני לוויין ומחקרים קודמים הראו שרוס מפשיר באזורים שונים מהצפוי בהשוואה לקרחונים אחרים שמפשירים עקב שינויי האקלים הגלובליים. במחקר החדש, כדי לזהות את הגורמים שאחראים על ההפשרה של רוס הטיסו החוקרים מטוס מעליו ושחררו רובוטים לים שנמצא סביבו. הרובוטים תוכנתו להימנע ממגע עם קרח ולמדוד תנאי טמפרטורה ומליחות של המים על פני הים ובקרקעית. נמצא שבעוד שמדפי קרח אחרים באנטרקטיקה מפשרים בגלל זרמי מים חמים פנימיים שנוצרים מהתחממות האוקיינוסים, רוס מפשיר בגלל הצטברות מקומית של חום על פני המים בעונות הקיץ. החוקרים ממשיכים לחקור את השינויים שמתרחשים בקרחונים ומציינים את חשיבותם של השינויים המקומיים ולא רק הגלובליים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

מחקר ישראלי: תאי שומן גורמים לסרטן עור להפוך לאלים וגרורתי

מחקר ישראלי: תאי שומן גורמים לסרטן עור להפוך לאלים וגרורתי. מלנומה היא סרטן של תאי העור, כאשר הוא שולח גרורות, הוא הופך לקטלני מאוד. צוות מחקר בהובלת פרופ' כרמית לוי וד"ר תמר גולן מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תאי שומן בעור מזרזים את התהליך, ומעודדים הפיכת מלנומה לגידול גרורתי. החוקרות גילו כי חלבונים שמפרישים תאי השומן גורמים לתאי הסרטן לייצר כמות גדולה של קולטן לחומר בשם TGF beta, וקליטתו המוגברת מעוררת את תאי הסרטן להפוך לאלימים ולשלוח גרורות. ניסויים בתרבית תאים הראו כי חומר המשבש את פעילות הקולטן מעכב את התהליך הגרורתי, ואף מחזיר את התאים הממאירים למצבם הקודם. הגילוי מעורר תקווה כי החומר הזה יוכל לשמש בעתיד תרופה למלנומה ולסוגים נוספים של סרטן. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון לחצו כאן.


בתמונה: מלנוציטים במחקר, מסומנים בצבע פלואורסצנטי, על שער כתב העת Science Signaling | צילום: מעבדת לוי, אוניברסיטת ת"א

נאס"א בודקים איך חיידקים יעזרו להתיישבות בחלל

חוקרים מנאס"א בודקים בחלל איך מיקרואורגניזמים משנים הרכב של סלעים שקיימים על פני כוכבי לכת אחרים. במחקר "ביו-סלע" (BioRock) החוקרים מנסים לגלות אם נוכל בעתיד להשתמש במיקרואורגניזמים לכריית משאבים חיוניים בכוכבי לכת אחרים או אסטרואידים. בשלב זה, החוקרים בודקים בתחנת החלל הבינלאומית, כיצד שלושה מיני חיידקים גדלים בסלעי בזלת בתנאי מיקרו-כבידה ובכבידה חלשה כמו של מאדים. כשהדגימות יוחזרו לארץ, יחפשו בהן החוקרים יותר מ-20 מינרלים, לראות אם החיידקים הפיקו אותם מהסלע. "אנחנו מקווים להבין איך חיידקים גדלים בסלעים בחלל ואיך נוכל להשתמש בהם בביקורים של בני אדם בחלל או במושבות קבע", אמר צ'ארלס קוקל (Cockell) מוביל המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.


בתמונה: חיידקים הנבדקים במחקר גדלים בסלע בזלת, באדיבות צוות המחקר


עוברי ציפורים מתקשרים אחד עם השני בעודם בביצה

מחקר חדש מראה כי עוברי ציפורים שטרם בקעו מהביצים כבר מסוגלים להעביר זה לזה מידע על נוכחות טורפים. חוקרים אספו  90 ביצים של שחפים כשבוע לפני שהיו אמורות לבקוע, והעבירו אותן למדגרה, מאוחסנות בקבוצות של שלוש. כל יום הם לקחו שתיים מהביצים והשמיעו להן במשך כמה דקות, קריאות אזהרה מוקלטות של שחפים. לאחר מכן הן הוחזרו, והושמו שוב צמוד לביצה השלישית, שלא נחשפה לקריאות האזהרה כלל. כאשר האפרוחים בקעו, החוקרים ראו שהאפרוחים שנחשפו לקריאות האזהרה היו שונים בהתנהגות ובפיזיולוגיה מהאפרוחים שלא הושמעו להם קריאות אזהרה. הממצא המעניין ביותר היה שהשינויים האלו נראו גם אצל האפרוחים שביציהם נשארו במדגרה, ורק חבריהם לקבוצה שמעו קריאות אזהרה, כלומר - המידע עבר בין הביצים באותו הקן. בהמשך מתכוונים החוקרים לבחון כיצד מתרחשת העברת המידע בין הביצים וגם אילו סוגי מסרים שונים  הן יכולות להעביר. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון לחצו כאן.

האסטרואיד שכמעט פגע בנו

הבוקר, יום חמישי ה-25 ליולי, בין השעות ארבע לחמש, חלף אסטרואיד קטן באורך 60-130 מטרים בסמוך לכדור-הארץ במרחק של כ-70 אלף ק״מ בלבד, כלומר פחות מחמישית המרחק לירח. התרסקות של גוף כזה לא הייתה מחסלת את החיים בכל כדור-הארץ, אך היא יכלה להשמיד שטח בגודל של אלפים רבים של קילומטרים רבועים, בסדר גודל של עיר גדולה, או מדינה קטנה. האסטרואיד, שזכה לשם הסימבולי 2019 OK, עקף את כדור-הארץ בכיוון תנועתו, כאילו היה רכב שחותך בפזיזות מימין, והמשיך אל מרכז מערכת השמש, אל מעבר למסלול של נוגה, וקרוב למסלול של כוכב חמה. מכיוון שהוא הקדים ועקף את כדור-הארץ (ולא חלף מאחורינו), במידה וכן הייתה מתרחשת פגיעה, היא הייתה מתרחשת בצד בו השעה היא לפנות בוקר, בדיוק איפה שישראל נמצאה באותו הזמן. האסטרואיד התגלה לפני פחות מחודש, כלומר זה הזמן שהיה מוקצב לנו להימלט במידה והייתה צפויה התרסקות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.


אסטרואידים קרובים אחרים כמו OK2019, מהווים איום ממשי לפלנטה שלנו | תמונה: NASA


0 תגובות