מהנשמדע 21/9 - מחקרים חדשים ביותר

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

הדרך להאט את התפשטותה של מגיפת COVID-19 , בהיעדר חיסון או תרופה יעילה, היא לצמצם מפגשים בין בני אדם. אולם לסגר יש גם השפעה שלילית קשה על הכלכלה, כמו גם על בריאות הנפש. כעת, חוקרים קנדים פיתחו מודל חישובי שנועד לבדוק איזו אסטרטגיה עדיפה: שיטת הסגר המקומי או שיטת הסגר המלא. לשם כך הם אספו נתונים דמוגרפיים ואפידמיולוגיים, נתוני נסיעות ונתוני בדיקות לנגיף ממחוז אונטריו בקנדה, המונה כ-14 מיליון תושבים. הם סיכמו את נתוני התחלואה באזורים צפופים ובאזורים צפופים פחות. אז הם הריצו הדמיות של המודל כדי לעקוב אחר התפתחות התחלואה עם פתיחות וסגירות שונות של אזורים שונים או של כלל המחוז לאורך שנה – עם פרמטרים שונים של תחלואה ו"קווים אדומים" להטלת סגר. מבחינה איכותית, התוצאות של רמות התחלואה יצאו דומות בשני סוגי הסגר. אולם, אם פועלים לפיה להטלת סגר מקומי, אובדן ימי העבודה נמוך ב-22 אחוז לעומת המודל של סגר כללי. המודל הזה תומך, אם כן, בתוכנית הרמזור שהציע פרויקטור הקורונה אבל יש הבדלים משמעותיים בין המצב בקנדה לבין המצב בישראל כיום, שעלולים להכשיל את הרמזור. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

מה קרה לשמיעה של החולד העירום?

החולד העירום, Heterocephalus glaber, הוא יצור מסקרן מאוד: עמיד לכאבים מסוימים, תוחלת החיים שלו ארוכה מאוד והוא כמעט אינו חולה בסרטן. בנוסף הוא עיוור ובעל שמיעה גרועה. חוקרים מארצות הברית שניסו להבין מדוע השמיעה של החולד העירום לקויה, בחנו את מבנה האוזן שלו במיקרוסקופ אלקטרונים, וסרקו את ה-DNA שלו. הם זיהו מוטציה הגורמת לכך שחלק מהשערות הזעירות הממירות את גלי הקול לאותות עצביים הן בעלות מבנה חריג בהשוואה למכרסמים אחרים. החוקרים גם זיהו מוטציות הגורמות לשינוי המבני של השערות, והם סבורים כי הן השתמרו באוכלוסייה בזכות יתרון הישרדותי שהן מקנות לחולד העירום. הם עדיין אינם יודעים מה היתרון הזה. לפי אחת ההשערות במחילות התת קרקעיות שבהן החולדים חיים יש תהודה רבה, שיכולה להפריע לחולד לזהות את מקור הצליל המקורי ולפגוע בסיכויי הישרדותו בסביבה זו. שמיעה לקויה בתדרים מסוימים יכלה לפתור להם את הבעיה הזו. קריאה בהרחבה על המחקר | לקריאה באתר שלנו על החולד העירום ותכונותיו הייחודיות

עמיד לכאב, בעל תוחלת חיים ארוכה מאוד, כמעט אינו חולה בסרטן. החולד העירום | shutterstock

פטריות עמידות לתרופות

בכל שנה זיהומים פטרייתיים גורמים למותם של כ-1.6 מיליון בני אדם. אחת הסיבות לכך היא שפטריות, בדומה לחיידקים, מפתחות עמידות לתרופות. עד היום, היה ידוע שעמידות לתרופות מופיעה בפטריות בעקבות שינויים (מוטציות) ברצף ה-DNA שלהן. אולם כעת חוקרים מבריטניה גילו מנגנון נוסף להתפתחות עמידות לתרופות - שינויים אפיגנטיים. כלומר, שינויים שמשפיעים על פעילות גנים אך לא על רצף ה-DNA שלהם. זה קורה באמצעות חומרים שנקשרים ל-DNA או לחומרים אחרים בתא, ומשנים את האופן שבו ה-DNA מסודר בגרעין התא. במחקר, חשפו החוקרים שמרי חלוקה (Schizosaccharomyces pombe) לקפאין, שמחקה את הפעילות של תרופות אנטי פטרייתיות. אצל חלק מהשמרים הופיעה עמידות לקפאין שנעלמה לאחר שגידלו את השמרים זמן מה ללא חשיפה לקפאין. התברר שהמקור של עמידות חולפת זו הוא בארגון מחדש של החומר הגנטי של השמרים, שגרם להפסקת הפעילות של גנים מסוימים. הגילוי יכול לעזור לפתח טיפולים חדשים נגד פטריות עמידות, שישנו את האופן שבו החומר הגנטי מאורגן בהן. קריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) | קריאה נוספת באתר שלנו על אפיגנטיקה

פעילות ביולוגית היא אחד ההסברים האפשריים לכמויות הגבוהות של גז פוספין שזוהו באטמוספרה של כוכב הלכת נגה. עד כה עיקר המאמצים לחיפוש אחרי חיים מחוץ לכדור הארץ התמקדו במאדים אך לאחרונה השתמשו מדענים בטלסקופים גדולים כדי לזהות מולקולות כימיות שיוכלו להעיד על קיומם של חיים בתצפיות על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. במהלך התצפיות המקדימות הטלסקופים כוונו קרוב יותר, אל נוגה, ומצאו שם גז פוספין בכמות גדולה - דבר שהיה מאוד לא צפוי. פוסיפין נוצר בטבע על ידי חיידקים או תהליכים לא ביולוגיים כמו ברקים. במקרה השני הגז נהרס מהר מאוד, לכן אם פוספין נמצא באטמוספרה של כוכב לכת בכמות גדולה ולאורך זמן, פירושו של דבר הוא שיש שם מקור שמייצר כל הזמן מולקולות חדשות של הגז. המדענים שביצעו את התצפיות טוענים שהם לא זיהו בנוגה שום תהליכים גיאולוגיים או כימיים שיכולים לייצר כמות כזאת של פוספין, כך שאי אפשר לפסול את האפשרות שיצורים חיים הם אלה שייצרו את הגז. האם זה אומר שיש בהכרח חיים בנוגה? כנראה שלא. הכתבה המלאה באתר מכון דוידסון

 

עונת השריפות של שנת 2020 באזור הקוטב הצפוני, ובמיוחד בסיביר, היא החמורה ביותר שתועדה אי פעם. חוקרים טוענים כעת שהסיבה לכך היא שבמובן מסוים עונת השריפות הקודמת, שהתרחשה בסיביר והייתה חמורה גם היא, עוד לא הסתיימה. באמצעות תצלומי לוויין, חוקרים מתוכנית קופרניקוס של האיחוד האירופי הראו כי חלק לא מבוטל מהשריפות שהתפתחו השנה הן 'שריפות זומבי' (Zombie fires), שמקורן במוקדי אש רדומים שנשמרו בתוך אדמות הכבול עוד מעונת השריפות הקודמת, וששבו לבעור לאחר הפשרת השלגים. אדמות כבול הן קרקעות שמורכבות מחומר אורגני דחוס ורקוב חלקית ולכן הן דליקות מאוד. לפי ההערכות, מאז חודש ינואר השנה פלטו השריפות בסיביר כ-244 מיליון טונות של פחמן, יותר מהכמות שפלטה מדינת וייטנאם כולה במהלך שנת 2017. קריאה בהרחבה (באנגלית)

 

סוס הפז'בלסקי המשובט הראשון

חוקרים פיתחו מכונות מבוססות לייזר שמצליחות לראות עצמים דרך מחסומים. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו מערכת  שמאפשרת לזהות עצמים מבעד למסך קלקר בעובי של 2.5 ס״מ. הטכנולוגיה החדשה, המכונה "דימות לייזר קונפוקלי מפוזר" משתמשת באלגוריתם מיוחד שמנתח את תנועת חלקיקי האור (פוטונים) שהתפזרו, כדי לשחזר את תמונת העצם המוסתר. במעבדה החוקרים השתמשו בלייזר שמאיר לכיוון עצם בצורת הספרה 5, כשביניהם נמצא מסך הקלקר. רק חלק מהפוטונים הצליחו לחצות את המחסום, להגיע אל העצם, ולחזור ממנו שוב דרך המחסום. רוב הפוטונים מתפזרים בדרך. האלגוריתם החדש יודע לזהות את התמונה שמאחורי המחסום על פי הפוטונים שהתפזרו. השימוש בטכנולוגיה החדשה הוא איטי מאוד וסריקה אחת יכולה להימשך אפילו שעה, אולם החוקרים מקווים שהטכנולוגיה החדשה תוכל בעתיד לאפשר למכוניות אוטונומיות לנווט בקלות בגשם ובערפל וללוויינים לצלם מבעד לעננים. קריאה בהרחבה (באנגלית)