התרופה החדשה לאלצהיימר, התאים שמרדימים את הגרורות, היצורים שחזרו לחיים אחרי אלפי שנים ומדוע נעלמו הכרישים? המחקרים החדשים של השבוע

מה חדש?

  • מאובנים במרתף המוזיאון

  • חזרו לחיים אחרי 24 אלף שנה

  • המחלוקת על התרופה החדשה לאלצהיימר

  • תאי ההרג שמרדימים את הגרורות

  • מדוע נעלמו הכרישים?

מאובנים במרתף המוזיאון

זרעי צמחים בעלי פרחים עטופים בשתי שכבות הגנה השומרות על העובר החבוי בזרע. גם לזרעים של צמחים חשופי זרע, כמו האורן, יש שכבת הגנה, אך היא מורכבת ממַעטֶה יחיד, המקביל לשכבת ההגנה הפנימית של צמחים בעלי פרחים. שכבת ההגנה השנייה, שהיא המעטה החיצוני שלהם, שונה באופן מהותי מהראשונה וקיומה הוא אחד המאפיינים המעידים על צמחים בעלי פרחים באבולוציה.

אף שצמחים בעלי פרחים התפתחו מהצמחים חשופי הזרע, לא ברור איך התפתחה שכבת ההגנה השנייה של זרעיהם. במחקר חדש ניתחו חוקרים מאובני צמחים בני 126 מיליון שנה, שנאספו לפני כמעט מאה שנים ומאז נשכחו במרתפי מוזיאון. המאובנים השמורים היטב, של צמח חשוף זרע נכחד שלא היה מוכר למדע, כללו זרעים בעלי מעטפת אחת, שעטופה מבחוץ במבנה דמוי גביע. בגלל צורת המבנה, מקומו וכן שרידי מבנים דומים במאובנים קדומים בהרבה, החוקרים משערים שהוא דומה למבנה שהיה אצל אבותיהם הקדומים של הצמחים בעלי הפרחים והפך במהלך האבולוציה שלהם לשכבת הגנה שנייה.למאמר המלא (באנגלית)

חזרו לחיים אחרי 24 אלף שנה

רוטיפרים דלואידים (Bdelloid) הם חיות זעירות ועמידות במיוחד. הם חיים בסביבות של מים מתוקים, מתרבים כבר עשרות מיליוני שנים רק ברביית בתולין - ללא צורך בזכרים, ויכולים לשרוד תקופות של קיפאון או יובש שנמשכות כמה שנים, וכן קרינה קיצונית, רעב, מחסור בחמצן ועוד. כעת מתברר שהדלואידים יכולים לחזור לחיים גם אחרי עשרות אלפי שנות קיפאון. מדענים שאספו דגימות מהאדמה הקפואה, קפאת העד (פרמה-פרוסט) בצפון סיביר, גילו בה רוטיפרים שנכלאו בקרח לפני 24 אלף שנה. לאחר שנתנו ליצורים הקפואים להפשיר הם חזרו לחיים ואף החלו להתרבות. החוקרים הקפיאו את צאצאי הדלואידים הקדומים וכן דלואידים בני ימינו, לאט, בתהליך שבדרך כלל מזיק לתאי בעלי חיים, והפשירו אותם כעבור שבוע. כמעט כולם שרדו את התהליך. פענוח המנגנונים שמגינים על הדלואידים מנזקי הקיפאון יכול לעזור לנו להגן בעת הקפאה על תאים, איברים ויצורים שלמים. למחקר המקורי 

רוטיפרים דלואידים (Bdelloid) , מקור: science photo library
רוטיפרים דלואידים (Bdelloid) , מקור: science photo library

המחלוקת על התרופה החדשה לאלצהיימר

 מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר בשבוע שעבר תרופה חדשה לטיפול באלצהיימר, בפעם הראשונה אחרי 18 שנה. התרופה של חברת ביוג'ן היא נוגדן שאמור לסייע למערכת החיסון לסלק את החלבונים היוצרים צברים (פלאקים) במוח האופייניים למחלה. עם זאת, הניסויים הקליניים בתרופה הניבו תוצאות סותרות, ונראה כי יעילותה מוגבלת מאוד, במקרה הטוב. ועדה מייעצת של המינהל המליצה ברוב גורף שלא לאשר אותה, אך ראשי המינהל התעלמו מההמלצה והחליטו לאשר את התרופה לשימוש, כפוף להמשך הניסויים הקליניים לבדיקת יעילותה. הנימוק הרשמי היה שהתרופה מצליחה להוריד את רמת הפלאקים במוח, גם אם לא נראה שיפור בתפקוד החולים. המאבק על השימוש בתרופה ימשיך להתנהל, והתקווה היא שאישור ראשון של תרופה לאלצהיימר אחרי שנים כה רבות, יעודד עוד חוקרים וחברות להשקיע מאמצים בטיפול במחלה החשובה. לכתבה המלאה 

סריקת מוח רגיל (מימין) ושל חולה אלצהיימר (משמאל) | קרדיט: Alfred Pasieka / Science Photo Library
סריקת מוח רגיל (מימין) ושל חולה אלצהיימר (משמאל) | קרדיט: Alfred Pasieka / Science Photo Library 

תאי ההרג שמרדימים את הגרורות

תאי הרג טבעיים (natural killer cells) הם תאים של מערכת החיסון המולדת, המסוגלים ביו השאר לאתר תאים סרטניים, לחסל אותם, ולהזעיק תאים אחרים של מערכת החיסון. יש להם גם תפקיד חשוב במאבק בגרורות שהגידול המקורי שולח לאיברים אחרים. חוקרים משווייץ גילו כי תאי ההרג לא תמיד תוקפים את תאי הגרורות, אלא מסוגלים לשמר אותם במצב רדום, בלי שיתחלקו ויפתחו גידול חדש. 

החוקרים גילו עוד כי תגובה דלקתית של תאי כבד גורמת לתאי הסרטן להתעורר, משום שהם מפרישים חומר המעכב את התחלוקתם של תאי ההרג. הבנה טובה של מנגנון הרדמת התאים הסרטניים והחומרים המעורבים בו עשויה לאפשר פיתוח תרופות וטיפולים שיעכבו את הופעת הגרורות ויאריכו את חיי החולים. לכתבה המלאה באתר שלנו 

צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של תא הרג ותא סרטן, קרדיט: SPL
צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של תא הרג ותא סרטן, קרדיט: SPL

מדוע נעלמו הכרישים? 

הכרישים הם מבעלי החיים הקדומים ביותר בעולם, והופיעו לראשונה לפני מעל 400 מיליון שנה – לפני רוב צמחי היבשה ולפני שבעלי החוליות יצאו מהמים. בשנים האחרונות אוכלוסיית הכרישים מידלדלת עקב פעילות האדם, בעיקר דיג יתר בים הפתוח.

חוקרים שביקשו לחקור השפעות אפשריות של הידלדלות אוכלוסיית הכרישים ניסו לזהות תופעות דומות בעבר, באמצעות חיפוש אחרי שיני כרישים בדגימות מקרקעית האוקיינוס. הם הופתעו לגלות ירידה חדה באוכלוסיית הכרישים לפני כ-19 מיליון שנה: באירוע קצר נכחדו כ-90 אחוז מהפרטים, ומגוון הכרישים פחת בכ-70 אחוז. ההכחדה הפתאומית אינה קשורה לשום שינוי אקלימי מוכר בהיסטוריה של כדור הארץ, והסיבה לה אינה ברורה עדיין. לדברי החוקרים, אוכלוסיות הכרישים החלו להתאושש כעבור 5-2 מיליוני שנים, אך הן עדיין רק צל של המגוון ועושר המינים שהיו לפני ההכחדה. למאמר המקורי (באנגלית)

 

0 תגובות