נמלים עם שריון, חללית ישראלית חדשה, תרופה לפרוגריה ומין ביולוגי חדש. מקבץ מחקרים חדשים

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  •  טיפול תרופתי לכבד שומני
  • השריון המינרלי של הנמלים
  • תרופה ראשונה לטיפול בפרוגריה
  • תוכנית לבראשית-2
  •  וידאו של מין ביולוגי חדש
  • הניסוי המוצלח של SpaceX 
  • המאזן של כדור הארץ השתנה

טיפול תרופתי לכבד שומני

אנשים עם משקל עודף, חולי סוכרת מסוג 2 ואנשים עם עודף שומנים בדם נמצאים בסיכון ללקות במחלת כבד שומני. עודפי סוכר ושומן מצטברים בכבד ונאגרים בו, וכך עלולים לגרום לדלקת ואף לשחמת הכבד - תופעה שבה רקמה צלקתית מחליפה את הרקמה התקינה של האיבר החיוני. הפתרון היחיד כיום למצב הזה הוא השתלת כבד. כעת, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בשיתוף הטכניון ובית החולים רמב"ם, הציגו לראשונה טיפול תרופתי שעשוי לשפר בעתיד את מצבם של חולי כבד שומני. הטיפול החדש מבוסס על חומצת האמינו גליצין. ממחקרים קודמים אנחנו יודעים שמצבם של אנשים עם כבר שומני החמיר אם חסר להם גליצין בגוף. במחקר הנוכחי, החוקרים הראו שמתן גליצין בתזונה שיפר את מצבם של עכברים חולי כבד שומני. בהמשך הם פיתחו תרופה על בסיס גליצין, שהראתה יעילות בטיפול בחולים וגם כטיפול מונע. עם זאת יש לזכור כי הניסויים נעשו על עכברים מסוג מאוד מסוים ויידרשו מחקרים נוספים על מנת לבחון את הטיפול על בני אדם. למחקר המלא

השריון המינרלי של הנמלים

חוקרים מארצות הברית גילו שנמלים מסוימות מייצרות שריון מינרלי, שמכסה את כל גופן. הנמלים הן מהמין Acromyrmex echinatior, ושייכות לקבוצה של נמלים גוזרות עלים: הן מגדלות פטריות על מצע של עלים שהן גוזרות ולועסות, והפטריות מהוות את מקור המזון העיקרי שלהן. החוקרים הבחינו במקרה בציפוי המינרלי על השלד החיצוני שלהן, ובדיקה העלתה שהוא עשוי מסידן פחמתי ומגנזיום. עובי הציפוי הוא רק שבעה אחוזים מהעובי הכולל של השלד, אך הוא מעניק לו חוזק רב: השלד המצופה קשיח פי שניים. נראה ששריון מגן עליהן בשעת קרב: כשהחוקרים הציבו נמלים עם השריון המינרלי ונמלים שהשריון הוסר מהן מול נמלים גדולות יותר, הנמלים בעלות השריון התמודדו בהצלחה רבה יותר עם היריבות. סידן פחמתי הוא מינרל נפוץ למדי בעולם החי, ומשמש לייצור מגוון מבנים, מקונכיות ועד קליפות ביצים. זוהי הפעם הראשונה שהוא התגלה אצל חרק בוגר, אך החוקרים משערים ששריון דומה עשוי להימצא גם אצל חרקים אחרים, ופשוט עדיין לא גילינו אותו. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

נמלת Atta cephalotes (מימין) תוקפת נמלת Acromyrmex echinatior צילום: Caitlin M. Carlson
נמלת Atta cephalotes (מימין) תוקפת נמלת Acromyrmex echinatior | צילום: Caitlin M. Carlson

תרופה ראשונה לטיפול בפרוגריה

מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) אישר לראשונה תרופה המאריכה בשנתיים וחצי את חייהם של ילדים חולי פרוגריה, מחלת הזדקנות מואצת המובילה למוות במהלך גיל ההתבגרות. התרופה, לונפרניב (Lonafarnib), מפריעה לפעילותו של חלבון פגום בשם פרוגרין. בחולים, החלבון נקשר לגרעין התא ופוגע ביציבותו ופעולתם של מנגונים שתפקידם לתקן פגיעות ב-DNA. התרופה מונעת מהחלבון הפגום להיקשר לגרעין וכך מקטינה את השפעותיו המזיקות. פרוגריה היא מחלה נדירה, בכל העולם חיים כ-400 חולים, ולכן תכנון הניסוי הקליני לבדיקת יעילות לונפרניב היה מורכב ביותר. התרופה נוסתה על כל חולי הפרוגריה בארה"ב, כ-20 איש, ולא נותרו חולים שיכולים לשמש כקבוצת ביקורת. במקום זאת נתונים על שאר חולי הפרוגריה בעולם שימשו כקבוצת ביקורת חיצונית לניסוי. אישור התרופה הוא התקדמות משמעותית בחקר הפרוגריה ובטיפול בה. עם זאת, לונפרניב אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת במעט את התקדמותה. החוקרים מקווים לפתח בעתיד תרופות יעילות יותר, ואולי אף לרפא את מחלת הפרוגריה. להרחבה (באנגלית)

תוכנית לבראשית-2

עמותת SpaceIL הציגה בבית נשיא המדינה את התוכנית לחללית הישראלית השנייה לירח, בראשית-2. על פי התוכנית זו תהיה משימה מורכבת יותר מזו ששוגרה לפני כמעט שנתיים, והסתיימה לאחר שורת הצלחות בהתרסקות בשלבי הנחיתה הסופיים. בראשית-2 אמורה להיות מורכבת משתי נחתות, כל אחת תנחת באתר אחר על הירח, ומלוויין שימשיך להקיף את הירח. על פי התוכנית, המשימה תשוגר בעוד כ-3.5 שנים, במחצית הראשונה של 2024, ועלותה צפויה להיות כ-100 מיליון דולר, בדומה לעלות של המשימה הקודמת. גם במיזם הזה צפויה להיות שותפתה התעשייה האווירית, שבנתה את בראשית-1, אך הפעם צפויים שותפים נוספים, בהם גופים בינלאומיים. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון
 
הדמיה ראשונית של מתווה המשימה העתידית. מקור: SpaceIL
הדמיה ראשונית של מתווה המשימה העתידית. מקור: SpaceIL

 

וידאו של מין ביולוגי חדש

חוקרים מארצות הברית זיהו מין חדש של מסרקנית (Ctenophora), יצור ג'לטיני הדומה מעט למדוזה, בעומק של כארבעה ק"מ מתחת לפני האוקיינוס. המסרקנית החדשה, שקיבלה את השם המדעי Duobrachium sparksae, היא שקופה למחצה, אורכה כ-8-6 ס"מ, ושתי זרועות ארוכות באורך של כחצי מטר יוצאות מגופה ויכולות להסתלסל ולהתכנס חלקית פנימה. לאורך גופה נמצאים קווי כיווץ שמחלקים אותה לעשרה 'פלחים', ובחלקם האחורי נמצאות שורות של ריסים. לדברי האוקיינוגרף ומוביל המחקר מייקל פורד, היצור זז כמו "כדור פורח שקשור לקרקע בשני חוטים". המין החדש זוהה על סמך צילומי וידאו של הגשושית התת-ימית Deep Discoverer, ועל כן נדרשו החוקרים למאמץ כפול ומכופל כדי לאמת את התגלית. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

Duobrachium sparksae , קרדיט: NOAA
Duobrachium sparksae , קרדיט: NOAA

הניסוי המוצלח של SpaceX 

החברה האמריקאית עשתה הלילה עוד צעד לכיוון טיסה למאדים, כשהשלימה כמעט בהצלחה ניסוי מורכב בטיל השיגור הגדול של Starship, המיועד לשגר חלליות מאוישות ליעדים מרוחקים, בהם הירח ומאדים. בניסוי הנוכחי הטיל, שגובהו כ-50 מטרים, המריא לגובה 12.5 קילומטרים מאתר הניסויים של החברה בטקסס, ביצע כמה תמרונים, בהם היפוך, טיסה אופקית וחזרה לטיסה אנכית לקראת הנחיתה סמוך לכן השיגור. הוא אמנם נחת בדיוק במטרה, אבל במהירות גדולה מדי, התפוצץ ועלה בלהבות, 6:42 דקות לאחר השיגור. בחברת SpaceX העריכו מראש שהסיכוי לנחיתה מושלמת אינו גדול, והתייחסו לניסוי כהצלחה. "לחץ הדלק היה נמוך לקראת הנחיתה, מה שגרם לפגיעה בקרקע במהירות גבוהה, אבל קיבלנו את כל הנתונים שאנו צריכים. כל הכבוד לצוות!", צייץ בעלי חברת SpaceX אילון מאסק בטוויטר, והוסיף "מאדים, אנחנו באים!". לצפייה בניסוי

המאזן של כדור הארץ השתנה

כמות החומרים המלאכותיים שהאדם מייצר גדולה כעת מכמות החומרים הביולוגיים בטבע. כך עולה ממחקר של רון מילוא וצוותו במכון ויצמן למדע. החוקרים מצאו כי בתחילת המאה העשרים היו בכדור הארץ רק כ-3.5 מיליארד טונות של חומרים מעשה ידי אדם בהם בטון, אספלט, חצץ, מתכות, פלסטיק וזכוכית, והם היו כשלושה אחוז מהביומסה - כמות החומר החי הכוללת צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים. ב-120 השנים שחלפו מאז, כמות הביומסה פחתה מעט עקב פעילות האדם, אך כמות החומרים המלאכותיים זינקה בערך ל-1.1 טריליון טונות, ולמעשה בימינו עברה את מסת החומר הביולוגי. "עם התובנות העולות מהמחקר מגיעה גם האחריות שלנו", אמר מילוא למכון דוידסון. "עלינו לחשוב איך הפעולות שלנו משפיעות על הסביבה ובסופו של דבר גם עלינו". לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

0 תגובות