מדע בדקה: רובוט בשונית ומצלמה על האצבע

ה"אינטרנט של הדברים" IoT)) הוא רעיון התופס תאוצה בשנים האחרונות. ביסודו של דבר מדובר על חיבור של מוצרים אלקטרוניים זה לזה באמצעות האינטרנט.

מכשירי חשמל, החל מטלוויזיה וכלה בנורה פשוטה, יצוידו בחיבור אלחוטי לאינטרנט ויוכלו לשדר נתונים על פעילותם ולקבל הוראות לפעולה.

אך בד בבד מתפתחת תעשייה שלמה של האקינג למכשירים חכמים. בסרטון מודגמת התקפה מסוג "war drive" על מנורות חכמות.

 אפשר ליצור התקפה כזו שתשכפל את עצמה על ידי שימוש בפרוטוקול השידור של המנורות עצמן, וכך תפיץ את עצמה בכל המנורות הקרובות זו לזו.

מאז פרסום הסרטון (שיצרו חוקרי אבטחה, ולא האקרים חורשי-רע), שדרגה חברת המנורות את האבטחה כדי למנוע פריצה כזו, אך פריצות דומות נעשות דבר שבשגרה. ההתקפה ששיתקה אתרים מרכזיים באינטרנט ב-21 באוקטובר בוצעה ככל הנראה באמצעות "הדבקה" של מכשירים חכמים בתוכנה זדונית.

כמו תמיד, מדובר ב"מירוץ חימוש" בין מפתחי המכשירים לבין הפורצים, ויש לקוות שפרצות האבטחה יתוקנו במהירות מספקת. 

כרמל שור

3. הגנים הניאנדרתליים: מעטים מול רבים

מאמר חדש מציג השערה, שמיעוט הגנים הניאנדרתליים בגנום האדם נובע מהבדלים בין גודלי האוכלוסיות הקדומות של האדם המודרני והאדם הניאנדרתלי.

הניאנדרתלים היו מין קדמון של אדם, הקרוב אל האדם המודרני. לאחרונה התגלה שבין 1.1 ל- 2.5 אחוזים מהגנום של בני אדם ממוצא לא-אפריקאי החיים כיום הוא ממקור ניאנדרתלי. מכאן שהתקיימו זיווגים בין האדם הניאנדרתלי לאדם המודרני לאחר התפשטות האדם המודרני אל מחוץ לאפריקה.

המאמר, שהתפרסם בכתב העת PLOS Genetics, מציע הסבר חדש לשיעור הנמוך של גנים ניאנדרתליים באדם של ימינו. ייתכן שהאוכלוסייה הניאנדרתלית הייתה קטנה יותר מאוכלוסיית האדם המודרני, ולכן היה בה מגוון גנטי קטן יותר. בגלל השונות הגנטית הנמוכה, לא הייתה תחרות רבה בין גרסאות שונות של אותם גנים באוכלוסייה. לעומת זאת, באוכלוסייה הגדולה יותר של האדם המודרני נוצרה ברירה טבעית חזקה בין גרסאות שונות של גנים. כאשר גנים ממקור ניאנדרתלי חדרו בעקבות זיווגים לאוכלוסיית האדם המודרני, רבים מהם סולקו ונעלמו עקב תחרות עם גרסאות מוצלחות יותר שנמצאו באוכלוסיית האדם המודרני.

ד"ר רון וייס

4. אצבע, הקריאי לי

מכשיר חדש המיועד לעיוורים מסוגל להקריא טקסטים. המכשיר, הנקרא HandSight ("ראייה ביד"), מורכב ממצלמה זעירה, שבמקורה יועדה לאנדוסקופ, המתלבשת על קצה האצבע של הקורא, וכן מגוף עיבוד המורכב על הזרוע. המכשיר מתחבר למחשב, המקריא את הטקסט.

קוראים בקצות האצבעות | תמונה: Lee Stearns

המכשיר גם משמיע רמזים קוליים – צפצופים, או שינוי נימת הדיבור של המחשב – המסמנים לקורא כאשר אצבעו מתרחקת מהטקסט.

אנשים כבדי ראייה יכולים להסתייע גם באפליקציות לסמארטפון המצלמות עמודים שלמים ומקריאות אותם בקול. אך אפליקציות אלה אינן מתמודדות היטב עם טקסטים בעלי עימוד מורכב, כמו עמוד עיתון, והמשתמשים מתקשים לוודא שהמצלמה קלטה את הטקסט כולו.

ג'ון פרויליך (Froehlich) ועמיתיו מאוניברסיטת מרילנד, שפיתחו את המכשיר החדש, מציינים כי עיוורים יכולים לקרוא בעזרתו עד 80 מילים לדקה. קורא ברייל מיומן מגיע לקצב של עד 115 מילים לדקה, ואנשים שראייתם תקינה קוראים כ-200 מילים בדקה בממוצע. 

נתניאל ארמן

5. מותר הכלב מהזאב: יכול לאכול לחם

כמה תכונות מבדילות את הכלבים מהזאבים – ואחת מהן היא יכולתם לאכול מצלחתנו. הכוונה אינה לכך שהם יודעים לבקש יפה, אלא לאנזימי העיכול שלהם: הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של חלבונים המאפשרים להם לעכל פחמימות, ובמיוחד עמילן. הגורם לכך הוא הכפלת הגנים האחראים לייצור חלבונים אלו. לכלבים המודרניים יש עותקים רבים שלהם – עד 34, בגזעים מסוימים. מחקר חדש, שהתפרסם ב-Royal Society Open Science, מגלה שהכפלת הגנים אירעה בד בבד עם הופעת החקלאות.

החוקרים בחנו DNA מ-13 שרידי כלבים מאתרים באירופה ובטורקמניסטן, המתוארכים ל-4,000 עד 15,000 שנה לפני זמננו. הם גילו שהכפלת הגנים, ולפיכך היכולת לעכל עמילן, הופיעה בדרום אירופה לפני יותר מ-7,000 שנה. באותה תקופה החלה ההתיישבות החקלאית באזור, ובני אדם החלו לאכול הרבה יותר עמילן – בעיקר דגנים. לעומת זאת, בכלבים שליוו קבוצות של ציידים-לקטים לא נמצאה הכפלת גנים כזו.

היכולת לעכל עמילן אפשרה כנראה לכלבים לאכול שאריות שקיבלו מבני אדם. המהפכה החקלאית השפיעה על הגנים של ידידינו הטובים ביותר – והשינוי הגנטי אפשר להם להיסמך על שולחננו והשלים את ביותם.

ד"ר יונת אשחר