לשמוע תאים סרטניים, להכיר את הדגים שאנחנו אוכלים, לדעת מתי ניצודו פילים ועוד

1.דרושים: משקפיים לקופים

האם גם קופי אדם זקוקים למשקפיים לראייה מקרוב כשהם מזדקנים? במאמר שהתפרסם בכתב העת Current Biology, המחברים טוענים שהתשובה חיובית.

חוקרים מסקוטלנד ומיפן עקבו אחרי קבוצה של בונובו – קופי אדם הקרובים לשימפנזה – בשמורה בקונגו, וצפו בהם כשסירקו וניקו זה את פרוותו של רעהו. החוקרים מצאו כי כאשר הבונובו המבצע את הניקוי היה מבוגר – במיוחד אם היה מעל גיל 40 – הוא ישב רחוק יותר מהחבר שניקה, בהשוואה לבונובו הצעירים. נראה שהמבוגרים העדיפו להתרחק כדי להצליח לראות את הטפילים והלכלוך שפלו מהפרווה, בדומה לאנשים המרחיקים את העיתון מעיניהם כדי לקרוא את האותיות הקטנות.

המחקר מראה שעיניהם של קופי אדם מזדקנות בצורה דומה מאוד לשלנו. גם אם לא נראה בקרוב בונובו המרכיבים משקפי קריאה, אולי נוכל ללמוד מהמחקר למה אנשים רבים כל כך זקוקים להם.

2. חורפים קשים

בשנים האחרונות חוו בריטניה וארצות הברית חורפים קשים במיוחד, אשר הביאו עמם קור עז מהרגיל וכמויות שלג גדולות. מחקר חדש שהתפרסם במגזין Nature Climate Change, והמשלב בין דעותיהם של חוקרי אקלים מאסכולות שונות, מציע כי המקור לחורפים קיצוניים אלו הוא שינוי באופי זרמי הסילון עקב התחממות הקטבים והמסת הקרחונים בהם.

זרמי הסילון הם זרמי אוויר בשכבות האטמוספרה העליונות, הנוצרים עקב הפרשי טמפרטורה בין האזור הארקטי לבין האזורים החמים שמדרום לו. החוקרים טוענים כי התחממות הקטבים מחוללת זרמי סילון גליים, וכי הזרמים הגליים נושאים עמם דרומה אוויר קר במיוחד וגורמים לחורפים הקיצוניים.

מחקר זה הביא לראשונה לאחדות דעים בנושא זה בקהילה המדעית. החוקרים סבורים כי כעת יוכלו לשפר את תחזיות האקלים וכך לאפשר לציבור להתכונן טוב יותר לתקופות חורף קשות. 

3. לשמוע סרטן

מנתחים המסירים גידולים צריכים להבחין בין תאים סרטניים לתאים בריאים. משימה זו חשובה במיוחד בהסרת גידולים מהמוח. אם הרופא לא יזהה תאים סרטניים, הוא יסיר רק חלק מהגידול; אם יסיר גם תאים בריאים, הוא עלול לגרום למטופל נזק מוחי בלתי הפיך.

אחת השיטות להבחין בין תאים סרטניים לבריאים בזמן ניתוח היא להאירם בקרני לייזר. הקרניים פוגעות ברקמה ומוחזרות לגלאי, המודד את תבנית פיזור האור. לתאים סרטניים יש מאפיינים שונים משל תאים בריאים, ולפיכך הם מחזירים את האור בצורה שונה. תוצאות הפיזור מתקבלות על מסך, והמנתח יכול לראות את מאפייני התאים בזמן אמת ולהחליט אם יש להסירם. שיטה חדשה, המתוארת במאמר בכתב העת Analyst, תאפשר למנתחים לשמוע את פלט מכשיר הלייזר.

החוקרים פיתחו מערכת הממפה את המידע המתקבל למערכת שמע. כך יוכלו המנתחים לשמוע אם התאים סרטניים או לא, ולנתח בהתאם מבלי להסיט את מבטם למסך.

השיטה טרם נוסתה בהליך קליני, אך החוקרים מאמינים שבעתיד היא עשויה לשפר את המהירות ואת הדיוק של ניתוחים להוצאת גידולים.

4. הַכֶּר את הדג שלך

מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בדק לראשונה את ההשפעות הסביבתיות של מכירת דגים למאכל תחת סיווג שגוי, כלומר מכירת דג תחת שם של דג אחר. על פי ההערכות, כ-30 אחוזים ממכירות דגי הים נעשות תחת שם לא-נכון, בגלל טעויות וכהונאה מכוונת.

המחקר בדק את הקשר בין תדירות הסיווג השגוי של מיני דגים לבין מצב האוכלוסיות שלהם בטבע. המידע על תדירות הסיווג השגוי התקבל מסקירה של פרסומים קודמים, שבהם נקבעה זהות הדגים שנמכרו בעזרת בדיקות DNA.

המחקר הראה שבממוצע, הסיווג השגוי מוביל דווקא לדיג "סביבתי" יותר, כיוון שהדג שנמכר תחת הסיווג השגוי הוא בדרך כלל נפוץ יותר ונשקפת לו סכנת הכחדה פחותה מאשר לדג ששמו מופיע על התווית. עם זאת, נמצאו גם דוגמאות הפוכות, שבהן הסיווג השגוי הוביל דווקא לפגיעה באוכלוסייה בסכנת הכחדה.

5. סליחה, ממתי השנהב שלך?

הציד הבלתי חוקי באפריקה הוביל לאבדן של כשליש מהפילים ביבשת בתוך שבע שנים. למרות איסורים בינלאומיים על מכירת שנהב, הסחר עדיין נמשך ואף מתגבר. יש הטוענים שחלק מהשנהב הנסחר מקורו לא בחיות הניצודות כיום, אלא במחסני שנהב שנצבר לפני העברת האיסור. כדי להילחם ביעילות במסחר הבלתי חוקי, על הרשויות לדעת אם יש בכך ממש – ובאופן כללי, היכן הסוחרים קונים שנהב.

במאמר שהתפרסם בכתב העת PNAS, חוקרים מתארים כיצד תארכו חַטֵי פילים על פי תכולת האיזוטופים של פחמן. החוקרים בדקו 231 חַטִים, שנתפסו בפשיטות של רשויות החוק באפריקה ומחוצה לה. הם מצאו כי 90 אחוזים מהחטים מקורם בפילים שניצודו ב-3 השנים שלפני המכירה, ורק ארבעה הגיעו מפילים שניצודו יותר מ-5 שנים לפני כן – כלומר, מקורו של השנהב בציד של השנים האחרונות, ולא במחסנים.

מחקר זה, ומחקרים אחרים שנועדו לקבוע מאילו אזורים הגיע השנהב, עשויים לעזור באכיפת האיסור על הציד והסחר בבעלי חיים אלו, בתקווה לעזור בשיקום אוכלוסיית הפילים ביבשת.

0 תגובות