מדע בדקה: ספינות טרופות, עלים כחולים ויין עתיק

1. ספינות טרופות במעמקים

קבוצת חוקרים בינלאומית, בהשתתפות המרכז לארכיאולוגיה ימית של אוניברסיטת סאותהמפטון, בחנה את ההשלכות של עליית פני הים בעקבות עידן הקרח האחרון.

הקבוצה סקרה את קרקעית הים בקרבת חופי בולגריה בים השחור, בעזרת שני כלי שיט הנשלטים מרחוק. האחד מצלם תמונות וסרטונים תלת-ממדיים של קרקעית הים ברזולוציה גבוהה, והאחר הוא כלי חדיש ומהיר המסוגל לשאת מכשירים גיאופיזיקליים רבים.

החוקרים מדדו וצילמו את קרקעית הים עד לעומק רב מאוד (1,800 מ'), לאורך 1,250 ק"מ של קו החוף – יותר מכלל אורך הגבולות של מדינת ישראל. תוך כדי כך מצאה הקבוצה למעלה מ-40 ספינות טבועות, ובהן כמה מכלי השיט העתיקים ביותר שנחקרו. ספינות אלה נשמרו היטב הודות לריכוז החמצן הנמוך בעומק הים. 

בתמונה הראשית: מודל משוחזר של ספינה טרופה | מקור: Rodrigo Pacheco-Ruiz 

נטע רוזנטל

2.הצמח הכחול שמאט את האור

מקור האנרגיה העיקרי של צמחים הוא בתהליך הפוטוסינתזה, במהלכו אנרגיית השמש משמשת את הצמח כדי להפוך פחמן דו-חמצני ומים לסוכר ולמולקולות חמצן. בתהליך מעורב הכלורופיל הירוק, פיגמנט שנמצא בתוך אברון הכלורופלסט. לצמחים יש יכולת מרשימה להתאים את עצמם לסביבת המחיה שלהם, וכך למשל צמחים באזורים עם קרינת שמש חזקה במיוחד מגנים על עצמם באמצעות עלים אדומים.

הבגוניה הטווסית (Begonia pavonina) הקרויה על שם עליה שזוהרים בכחול, ריתקה מדענים במשך שנים. מחקר שהתפרסם בכתב העת nature plants שופך אור על הסיבה האבולוציונית לצבעה המיוחד. מכיוון שהבגוניה גדלה באופן טבעי בקרקעית החשוכה של יערות הגשם, מעט מאוד אור מגיע אליה, מה שמקשה עליה לבצע פוטוסינתזה.

החוקרים בחנו את הכלורופלסט של הבגוניה במיקרוסקופ אלקטרונים וזיהו סידור מיוחד במבנה שלו שמאפשר ניצול יעיל יותר של אנרגיית השמש. כתוצאה מכך גם האור הירוק והאדום נבלעים בכלורופלסט, בעוד שהכחול מוחזר לסביבה – מכאן צבע העלים המיוחד. הסידור המיוחד גם מאט את האור הנקלט, ומגדיל את האנרגיה הכימית שהצמח יכול להפיק בכעשרה אחוזים. כך הבגוניה מתאימה את עצמה לסביבה החשוכה, ומנצלת באופן מרבי כל פוטון שנקרה בדרכה.

זוהר העלים הכחול של הגוניה הטווסית | תמונה: Clivid 

3. כאב מידבק

חוקרים מאוניברסיטת אורגון גילו כי עכברים השוהים בחברת עכברים שסובלים עשויים לפתח סף רגישות נמוך לכאב.

במהלך מחקר שעסק בסימפטומים של גמילה מאלכוהול ומסמים, הבחינו החוקרים שעכברים מקבוצת ביקורת, אשר אוכסנו בכלובים משותפים עם עכברים בגמילה, גילו רגישות מוגברת לכאב בהשוואה לעכברים ששהו בסביבה נפרדת. החוקרים מצאו שהתופעה אינה תלויה באינטראקציה פיזית בין העכברים, וכי מצעים משותפים בכלוב מספיקים כדי לקבל את אותו האפקט. החוקרים שיערו, אפוא, כי חוש הריח הוא האחראי להעברת המידע בין העכברים. תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב העת Science Advances, מצביעות על הצורך בתכנון קפדני של ניסויים מדעיים בחיות מודל, ומעלות את השאלה אם תופעות דומות עשויות להתרחש בבני אדם.

אלכס קרצר

4. שיתוף פעולה משכר

כשארכאולוגים ממילווקי גילו תל קבורה בדרום-מערב גרמניה שתוארך לאזור המאה החמישית לספירה הם קיוו למצוא בתוך הקבר שלד שיעזור להבין מי היה הנקבר ומדוע הוא זכה שתל קבורה יבנה לכבודו. בשל האדמה החומצית באזור, השלד עצמו נעלם כליל אבל כמה חפצים שנקברו עימו נשמרו במצב טוב.

בינהם גם שני כדי ברזל גדולים שהכילו להערכת החוקרים משקה אלכוהולי שהוטמן לטובת המסע הארוך של הנקבר אל העולם הבא.

החוקרים שלחו משקע שנמצא בתחתית אחד הכדים לניתוח מעבדתי ופענחו את הרכיבים של המשקה וריכוזיהם. הם מצאו שמדובר בתמד (מכונה לעיתים יין דבש) שמבוסס על שעורה, דבש ושמרים בתוספת עשבי התיבול מנטה ועוקצנית. בשיתוף פעולה עם מבשלה מקומית הם שחזרו את המשקה ולמרות שטעמו לא בדיוק מתאים לחיך המודרני, טועמי המשקה דיווחו על משקה "שאפשר לשתות", בעל טעם מעט מר ויבש עם טעמי מנטה, דבש ועוקץ אלכוהולי מורגש עם 8% כוהל בנפח.

ד"ר איתן אוקסנברג

5. שקרים מדרדרים את המוח ב"מדרון חלקלק"

מחקר שהתפרסם בכתב העת Nature חושף: אמירת שקרים קטנים מקהה את רגישות המוח לרגשות השליליים הקשורים בכך, ועלולה לעודד אותנו לספר שקרים גדולים יותר בעתיד.

המשתתפים במחקר חולקו לצמדים; לכל משתתף הוצגה תמונה של כד מטבעות, והוא התבקש לשלוח לבן זוגו אומדן של מספר המטבעות בכד. לחלק מהמשתתפים נאמר שאם ישלחו אומדן מופרז, יפיקו מכך רווח על חשבון בן הזוג. משתתפים אלה התחילו להגזים בהערכותיהם. ההגזמה עוררה תגובות חזקות באמיגדלה, אך ככל שהניסוי נמשך, ההגזמות גדלו ואילו תגובות האמיגדלה דעכו.

לדברי אחד החוקרים, ד"ר ניל גארט (Garrett), "התגובה הנחלשת של המוח לפעולות חוזרות של חוסר יושר משקפת כנראה תגובה רגשית מופחתת למעשים הללו. הממצא מתאים לידיעותינו, שהאמיגדלה מאותתת על סלידה ממעשים שאנו רואים כבלתי מוסריים. במחקר בדקנו רק חוסר יושר, אך ייתכן שאותו עיקרון תקף גם ללקיחת סיכון ולהתנהגות אלימה." 

ד"ר עידו מגן