הפקת אנרגיה ממימן, העדפתן הגנטית של יתושות והיכן מסתתרים אוקיינוסים תת-קרקעיים?
1. מחקר הדימות הגדול בעולם
מחקר הדימות הגדול ביותר בעולם, שהושק באפריל 2016, כבר הספיק להפיק ממצאים מעניינים מאוד בתחום דימות המוח. הפרויקט הוקם במטרה ליצור את אוסף סריקות האיברים הפנימיים הגדול ביותר בעולם, שיעזור למדענים ולרופאים ללמוד על מגוון מחלות כגון דמנציה, דלקת פרקים, סרטן, התקפי לב ושבץ.
על סמך דימותי מוח שהתקבלו מ-5,000 משתתפים, מצאו החוקרים קשר חיובי בין היכולת לעבד מידע במהירות ובין הגודל של אזורים שונים במוח וחיווט הנוירונים שבהם. כמו כן נוכחו שאנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה הראו פעילות מוחית נמוכה בזמן ביצוע משימת התאמת פרטים פשוטה, כנראה משום שהם צריכים לנצל חלק קטן יותר מיכולותיהם כדי להגיע לאותן תוצאות.
ממצאים אלו אינם אלא הצצה ראשונית לכמות הנתונים האדירה שפרויקט זה אמור להניב בשנים הבאות. התקווה היא שמידע זה יסייע לרופאים ולמדענים להבין טוב יותר כיצד מתחוללות מחלות, ומכאן – כיצד למנוע אותן.
ד"ר יעל גרופר2. מזרקות מים על הירח אירופה
נאס"א הודיעה שלשום בערב כי נמצאו עדויות חדשות לקיומו של אוקיינוס נוזלי תת-קרקעי על אירופה, ירחו של צדק. אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ החלל האבל בחיפוש אחר סימנים לאטמוספרה על הירח הקטן נדהמו לגלות סימנים להתפרצויות בגובה של כ-200 ק״מ מפני השטח שלו. התצפיות, שנערכו ב-2014, זיהו התפרצויות שאינן קבועות או מחזוריות בשלושה זמנים שונים, תמיד מחצי הכדור הדרומי. תצפיות אלו מצטרפות לתצפית אחרת של האבל מ-2012, שבה נראתה התפרצות דומה.
לא ידוע בוודאות מהו החומר שמושלך בהתפרצויות, אך סביר להניח שמדובר בסילוני מים נוזליים, משום שאירופה עשוי בעיקר מקרח מים. סילוני המים מתאיידים מיד בגלל המעבר מלחץ גבוה מתחת לפני השטח אל החלל, שבו הלחץ אפסי.
אירופה הוא הירח השני במערכת השמש שהתפרצויות של מים נצפו על פניו – קדם לו אנסלדוס, ירחו של שבתאי. על סמך חישובים, כמות המים באירופה כפולה מאשר בכדור הארץ, ולכן הוא העצם שסביר ביותר שיש בו חיים במערכת השמש (מלבד כדור הארץ...).
האסטרונומים מקווים שאם יש חיים באוקיינוסים התת-קרקעיים של אירופה, יהיה אפשר לזהותם במזרקות המים בלי צורך לקדוח אל מתחת למעטה הקרח.
ד"ר דוד פולישוק3. העדפה גנטית: כיצד נבחרים קרבנות היתושות?
מחקר חדש מציע בסיס גנטי להעדפת יתושות לעקוץ בקר או בני אדם. המחקר, שנעשה באפריקה, בחן אוכלוסיות יתושים מסוג אנופלס (Anopheles arabiensis) האחראים, יחד עם זני יתושים אחרים, להפצת המלריה באפריקה.
הגנטיקה של היתושים נבדקה כנגד שני פרמטרים: העדפה לעקיצה (בקר לעומת בני אדם) וכן העדפת שהייה (בתים ומקומות סגורים לעומת אזורים פתוחים). יתושים המעדיפים מקומות סגורים קל יותר להשמיד באמצעות קוטלי חרקים.
על סמך מיפוי גנטי ואנליזה ממוחשבת, גילו החוקרים שגן בשם 3Ra קובע את העדפת העקיצה, ולמעשה מספק אינדיקציה גנטית אם היתושה תעדיף לעקוץ בקר או בעלי חיים אחרים, ובהם בני אדם.
לדברי החוקרים, הבנה מעמיקה של התנאים המועדפים על היתושות עשויה להוביל להתמודדות טובה יותר עם הפצת המלריה.
_1.jpg?itok=jp-EeHMO){kind=small}
נתניאל ארמן4. ביקוע מים יעיל יותר
בעשורים האחרונים הולכות ומתבררות תוצאותיה ההרסניות של פליטת חומרים מזהמים לסביבה עקב שרפת דלקים מאובנים כגון נפט, פחם וגז טבעי. בד בבד, גוברים המאמצים למצוא את הדלק של העתיד: נקי, זול וידידותי לסביבה.
גז מימן מוזכר לא פעם כדלק עתידי אידיאלי. הודות לקשרים עתירי האנרגיה בין אטומי המימן, אפשר להפיק אנרגיה רבה מכמות גז קטנה יחסית, ובאופן עקרוני אפשר להפיק את המימן מאחד החומרים הנפוצים בעולם – מים. אך עד כה טרם הצליחו להפיק גז מימן ממים בצורה יעילה וזולה.
זירוז יעיל של תגובות כימיות תלוי, בין השאר, בשטח הפנים שעליו מתרחשת התגובה. קבוצות מחקר מיוסטון ומקליפורניה בדקו חומרים מזרזים חדשניים – והשתמשו כתבנית בחומר מסחרי זול הנקרא קצף ניקל, שיש לו שטח פנים גדול מאוד. כך הצליחו לראשונה לפתח זרז זול ויעיל, העשוי להצעיד קדימה את תחום האנרגיה מבוססת המימן.
ד"ר איתן אוקסנברג5. ים המלח של פלוטו
זמן הסיבוב של פלוטו סביב צירו זהה למשך ההקפה של ירחו הגדול כארון – 6.39 ימים. לפיכך פלוטו תמיד מפנה אל כארון את אותו הצד. לא מדובר בצירוף מקרים – האזור בפלוטו שפונה אל כארון הוא מסיבי יותר, ומכאן סנכרון הזמנים.
אך באזור זה נמצא מכתש עצום, כ-900 ק״מ קוטרו, הנקרא מישור ספוטניק. מכתש זה, שנוצר בהתנגשות מטאור לפני מיליארדי שנים, מכיל בעיקר חומרים נדיפים כגון חנקן ומתאן, ולכן אמור להיות קל יותר – ממצא שאינו הולם את הסנכרון בין פלוטו לכארון. היכן המסה החסרה?
מכיוון שפלוטו עשוי ברובו קרח, וצפיפות הקרח נמוכה מצפיפות המים, ייתכן שהמסה החסרה נמצאת באוקיינוס נוזלי תת-קרקעי עצום, הנמצא מתחת למישור ספוטניק. במחקר חדש בדקו הגיאופיזיקאי הפלנטרי ברנדון ג׳ונסון (Johnson) מאוניברסיטת בראון ועמיתיו את המודל הזה, ומצאו כי מאגר מים כזה יצטרך להיות בעומק (עובי) של לפחות 100 ק״מ ובריכוז מלחים של 30%, כמו ים המלח שלנו. מאפיינים אלה יגדילו את מסתו ויסייעו בפתרון חידת המסה החסרה.
