מערכת רובוטית בעיניים, מילים דומות בשפות שונות ומדוע יש כל כך מעט מתכות יקרות בקרום כדור הארץ?
1. שולחן ערוך (גנטית)
פסטה ברוטב כרוב – זוהי המנה שהוגשה בארוחה מהונדסת-CRISPR הראשונה בעולם. CRISPR היא שיטה חדשנית המשמשת לעריכה גנטית ספציפית ביותר, המאפשרת הן להוציא קטע מרצף DNA והן להחדיר אליו קטע.
החוק השבדי קובע כי בניגוד להחדרת רצף DNA זר, הוצאת רצף DNA אינה נחשבת לשינוי גנטי המצריך בקרה חוקית, ולכן מוצרים שעברו שינוי כזה מותרים לאכילה.
כיוון שכך, סטפן יונסון (Jansson), חוקר בתחום הביולוגיה המולקולרית באוניברסיטת אומאה (Umeå), הזמין כתב לארוחה במסגרת כתבה ברדיו. בעוד שהפסטה הייתה רגילה לחלוטין, הרוטב הוכן מכרוב שמקורו בזרעים שעברו עריכה גנומית ב-CRISPR.
ג'נסן דיווח בבלוג שלו שהכרוב היה טעים להפליא, והשניים נהנו מהארוחה.
_1.jpg?itok=jp-EeHMO){kind=small}
נתניאל ארמן2. צליל מכוון
האם מילים הן אוסף שרירותי של צלילים, או שיש חוקיות בשימוש בצלילים מסוימים לציון כלב, או מים, או ברך? המילים המציינות אותו דבר עצמו שונות, כמובן, משפה לשפה, אך חוקרים טוענים כעת כי יש כמה כללים המכתיבים את הצלילים המופיעים בהן.
החוקרים סקרו 6,000 שפות מרחבי העולם ומצאו כי במילים בסיסיות – חלקי גוף, עצמים כגון אבן או מים, שמות תואר כמו קטן או עגול ועוד – ישנם צלילים החוזרים על עצמם בשפות רבות וצלילים הנעדרים כמעט לחלוטין, ממצא שאינו מתאים להשערה של קביעת צלילים שרירותית לגמרי.
כך, למשל, במילה "עלה" מופיעים בדרך כלל העיצורים ב', פ' או ל', וב"שן" לא מופיעים כמעט לעולם הצלילים ב' ו-מ'. העברית אינה עומדת תמיד ב"כללים" – המילים "כלב" ול"חול", למשל, כוללות לרוב את הצליל ס', אבל לא אצלנו.
בני אדם ברחבי העולם מקשרים כנראה צליל מסוים למושג כלשהו ביתר קלות מצליל אחר, אך לא ברור מדוע – ואיך נטייה זו באה לידי ביטוי במהלך התפתחות השפות.
ד"ר יונת אשחר3. סליחה, יש לך רובוט בעין
חוקרים מהולנד ורופאים מאוניברסיטת אוקספורד עשו היסטוריה: לראשונה בוצע ניתוח תוך-עיני בעזרת רובוט. הרופא המנתח, פרופ' רוברט מקלרן (MacLaren), נעזר ביד הרובוטית כדי להסיר ממברנה בעובי מאית המילימטר שגדלה על הרשתית של המטופל וגרמה לאיבוד ראייה בעין אחת.
בניתוחים כאלה חשוב שידו של המנתח תהיה יציבה לחלוטין. אפילו רעד קל ביותר, הנוצר בשל פעימות הלב של המנתח, עלול לגרום נזק למטופל. עד כה, ניתוחים כאלה התאפשרו רק בעזרת האטת הדופק של המנתח ותזמון תנועותיו בין פעימות לבו.
היד הרובוטית, המכונה R2D2, מבצעת פעולות עדינות בתוך העין בעזרת מחט דקיקה שקוטרה פחות ממילימטר. המנתח מניע את המחט בעזרת ג'ויסטיק, וכל תזוזה שלו מניעה את המחט למרחק של אלפית המילימטר בלבד.
אם המערכת הרובוטית תעבור בהצלחה את השלב הניסיוני, רופאים יוכלו להשתמש בה גם לניתוחי עיניים מסובכים יותר, כגון השתלת תאי גזע במצבי עיוורון.
מירי אדלר4. זהב מהשמיים
מתכות יקרות כמו פלטינה וזהב אינן נמצאות בשפע בקרום כדור הארץ, ולא קל להגיע אליהן. לאורך ההיסטוריה, התשוקה לזהב הניעה אנשים להקים מכרות, לסנן עפר מקרקעיות נחלים ואפילו להאמין שאפשר להפוך עופרת לזהב בעזרת אבן הפילוסופים.
מחקר חדש מנסה להתחקות אחר תולדות המתכות היקרות בזמן היווצרות כדור הארץ. לפי המחקר, לפני כ-4.6 מיליארדי שנים ספג כדור הארץ הצעיר מטח של סלעי חלל ששמרו את ליבתו במצב מותך. הלחץ והחום העצומים מנעו את המתכות היקרות מליצור סגסוגות עם ברזל, ולכן הן נשארו בשולי הליבה, בעוד שהברזל נמצא במרכזה. רק מאוחר יותר, בתיווך גופרית, נוצרו סגסוגות ברזל, שנטמעו בברזל שבמרכז הליבה.
המחקר מציע הסבר לכמויות הזעירות של מתכות יקרות בקרום כדור הארץ. לטענת החוקרים, כל המתכות היוצרות סגסוגות עם ברזל נשארו בליבה, ואילו הכמויות הקטנות של מתכות אלה הנמצאות בקרום מקורן במטאוריטים, שהגיעו אחרי היווצרות הקרום.
ד"ר איתן אוקסנברג5. אצבעות אבץ נגד מחלת הנטינגטון
טיפול חדש הצליח למנוע התבטאות של מוטציה גנטית האחראית למחלה נוירולוגית חשוכת מרפא – מחלת הנטינגטון.
הגורם למחלה הוא כנראה הצטברות של חלבון פגום, המקודד בגן פגום העובר בתורשה. החוקרים ביקשו לעכב את ביטוי הגן באמצעות חלבון מהונדס הכולל מבנה הנקרא אצבע אבץ. מבנה זה נקשר באופן סלקטיבי לגן הפגום ומונע את ביטויו.
החוקרים טיפלו ב-12 עכברים החולים במחלת הנטינגטון בחלבון זה, ועקבו אחר הצטברות החלבון הפגום באמצעות סריקות מוח. הטיפול היה אפקטיבי, ובכמה מהעכברים, השפעתו נמשכה עד שישה חודשים לאחר הזריקה הראשונית.
המחקר מדד את הצטברות החלבון, ולא עקב אחר מהלך המחלה עצמה. עם זאת, במחקר קודם הראו החוקרים שיש קשר בין הצטברות החלבון לבין התקדמות המחלה.
הממצאים מעודדים, כמובן, אך כמו תמיד – דרך ארוכה מפרידה בין ניסוי בעכברים לבין יישום קליני בבני אדם.
