איך דגים מנווטים? מטאור ישראלי בשמי נאס"א, גם דבורים לומדות זו מזו, הפילים שבייתו את עצמם ועלוקות נגד חלזונות
מה חדש?
-
איך דגים מנווטים?
-
מטאור ישראלי בשמי נאס"א
-
גם דבורים לומדות זו מזו
-
הפילים שבייתו את עצמם
-
עלוקות נגד חלזונות
איך דגים מנווטים?
במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומצרפת גילו תאי עצב במוחם של דגי זהב (Carassius auratus) שמגיבים למרחק בין הדג לגבול מסוים, וכך מסייעים לו להתמצא במרחב.
החוקרים החדירו אלקטרודות למוח הדג, תיעדו במכשיר הקלטה זעיר את פעילות תאי העצב שלו וצילמו אותו שוחה. הם גילו תאי עצב שפעילותם נחלשת ככל שהדג מתרחק ממשטח כלשהו, כמו קרקעית האקווריום, פני המים, הקירות או מדף שהוכנס לאקווריום. תאים כאלה, החיוניים לניווט ולהתמצאות במרחב, זוהו בעבר אצל יונקים, ציפורים וכעת גם דגים. החוקרים סבורים שבניגוד ליונקים, תאי העצב החדשים שגילו מושפעים גם מכיוון השחייה של הדג ולא רק מהמרחק שלו מהמשטח, אולם נחוצים ניסויים נוספים לבדיקת העניין.
המחקר שופך אור על דרכי הניווט של דגים, ומראה שהשיטה שבה משתמשים יונקים וציפורים נכונה גם לדגים, הקבוצה הגדולה ביותר של בעלי חוליות. למחקר המלא (באנגלית).
החוקרים תיעדו במכשיר הקלטה זעיר את פעילות תאי העצב של הדג. מכשיר ההקלטה, יחד עם מצופים כדי לא להכביד על הדג, מחובר לראש הדג | Lear Cohen, CC-BY 4.0
אורי ברמןמטאור ישראלי בשמי נאס"א
חוקר ישראלי יקבל היום את אחד העיטורים הגבוהים של סוכנות החלל האמריקאית על הישגיו במחקר ובפיתוח משימות חלל. ד"ר אליעד פרץ, בן 40, מדען משימות ומכשירים ראשי בחטיבה לחקר השמש במרכז גודרד של סוכנות החלל בוושינגטון, יקבל את מדליית סוכנות החלל על הישגים יוצאי דופן (NASA Exceptional Achievement Medal), בזכות שורה ארוכה של פיתוחים ומשימות חלל. בין השאר הוא יקבל את העיטור על פיתוח מכ"ם לייזר לחלליות שמיועדות לנחות על הירח שלנו ועל טיטאן, ירחו הגדול של שבתאי; פיתוח כלים לחקר כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות ופעילות הכוכבים שלהן; פיתוח משימה לחקר חגורות הקרינה של כדור הארץ; ופיתוח שיטה להגדלת כושר ההפרדה של טלסקופים קרקעיים. "הפרס הוא מבחינתי ציון דרך משמעותי במסלול יוצא הדופן שזימנו לי החיים", אמר פרץ לאתר מכון דוידסון, "ומהווה אינדיקציה מהותית לחשיבות ואיכות משימות החלל והמחקר המדעי שאני מוביל". לכתבה באתר.
יקבל את מדליית סוכנות החלל על הישגים יוצאי דופן. אליעד פרץ | צילום: NASA
איתי נבוגם דבורים לומדות זו מזו
התפיסה הרווחת לגבי חרקים היא שהם פועלים לפי אינסטינקט, אך מחקר חדש מראה שלפחות חלקם מסוגלים לא רק ללמוד, אלא גם ללמוד זה מזה. החוקרים בנו קופסה קטנה, שאפשר לפתוח בשתי דרכים, וכך להגיע למי סוכר טעימים. הם לקחו דבורי בומבוס ממושבות שונות ולימדו אותן לפתוח את הקופסה. בשלב זה כל אחת מהדבורים למדה שיטה אחת בלבד. אז החוקרים השיבו את הדבורים למושבות שלהן, ונתנו לכל הדבורים במושבה לנסות ולפתוח את הקופסה. כעת אפשר היה לפתוח אותה בשתי הדרכים, אבל בכל מושבה הייתה דבורה שהכירה את הקופסה, ופתחה אותה תמיד באותה שיטה.
הממצאים הראו שהדבורים, כמעט תמיד, בחרו בשיטה שבה השתמשה הדבורה "המדריכה". אפילו אם כמה מהן גילו שאפשר להשתמש גם בשיטה השנייה, הן עזבו עד מהרה את הפתרון החלופי וחזרו להתנהג כמו כולן.
המחקר שאב השראה ממחקרים דומים שנעשו על ציפורים, קופים וקופי אדם. הוא מראה שכמו בעלי החיים הללו, גם הדבורים מסוגלות ללמוד זו מזו בצורה יעילה, שכוללת חיקוי של השיטות המדוייקות בהן חברותיהן משתמשות. לכתבה באתר.
הדבורים, כמעט תמיד, בחרו בשיטה שבה השתמשה הדבורה "המדריכה". אילוסטרציה של דבורה מלמדת את חברותיה כיצד לפתוח את הקופסה | ציור: Diego Perez-Lopez, PLOS
ד"ר יונת אשחרהפילים שבייתו את עצמם
בני האדם בייתו חיות רבות למטרות שונות, מהטלת ביצים ועד רכיבה. החיות השתנו במהלך הביות, כשהאדם בחר את התכונות שהתאימו לו ביותר. אבל למרות המטרות השונות של החיות המבויתות, יש גם דמיון בתכונות שהתפתחו אצלם. הן חולקות מזג רגוע, משחק בגיל מבוגר, גולגולת קטנה ועוד תכונות שיחד קרויות "סינדרום הביות".
בשנים האחרונות החלו חוקרים לתהות אם יש בעלי חיים שאצלם התפתחו תכונות דומות גם בלי שבויתו, כך שהם עברו "ביות עצמי". הבונובו הוצע כדוגמה לתהליך כזה, וגם בני האדם. במחקר חדש, חוקרים הציעו שתהליך דומה התרחש באבולוציה של פילים.
פילים הן חיות רגועות למדי, עם רמות נמוכות של תוקפנות ולחימה. הם יוצרים קשרים חברתיים חזקים, והפילות מטפלות זו בגורים של זו. הם גם משחקים כל חייהם. החוקרים בחנו את הגנים של פילים אפריקאיים, ומצאו כמה עשרות גנים שעברו שינוי גם אצל חיות מבויתות. החוקרים משערים שבזכות גודלם, הפילים לא היו צריכים להתחמק מטורפים או להילחם, וכך יכלו לפתח אופי רגוע ו"מבויית" יותר. לכתבה באתר.
פילים יוצרים קשרים חברתיים חזקים, והפילות מטפלות זו בגורים של זו. שני פילים מברכים זה את זה בשמורה בדרום אפריקה | Johan Swanepoel, Depositphoto
עלוקות נגד חלזונות
חלזונות החיים במים מתוקים עלולים להעביר טפילים גורמי מחלות לבני האדם ששותים את המים. כדי לבדוק אם אפשר להילחם במחלות האלה באמצעות עלוקות שטורפות חלזונות גידלו חוקרים במעבדה עלוקות משלושה מינים הנפוצים באגמים בניו ג'רזי, ולצידן שבעה מינים של חלזונות. נמצא כי עלוקה אחת יכולה לאכול מדי יום חלזונות בערך במשקל גופה (0.97 מיליגרם). באמצעות הדמיות מחשב הם העריכו שעלוקות יכולות להשמיד אוכלוסייה שלמה של חלזונות בתוך חצי שנה.
יתרה מזאת, רק אחד ממיני העלוקות לא היה בררן וטרף את כל מיני החלזונות. החוקרים מקווים כי החדרה של עלוקות מתאימות למקווי מים מזוהמים בחלזונות תוכל לצמצם את אוכלוסייתם ואף לחסל אותם לגמרי. עם זאת, אקולוגים מזהירים כי סביר להניח שהתזונה של עלוקות בטבע מגוונת הרבה יותר, כך שלא ברור איך ישפיעו על מקווי המים שלתוכם יוכנסו. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בסרטון הבא אפשר לראות כיצד עלוקות טורפות חילזון:
תמר לביא