סופגים חיים מהמתים, פעילות גופנית נגד הזדקנות המוח, סכנת צונמי בים האדום ועוד

מה חדש?

  • סופגים חיים מהמתים
  • פעילות גופנית נגד הזדקנות המוח
  • סכנת צונמי בים האדום
  • עבור הדינוזאורים, סוף העולם הגיע באביב
  • החומרים שישפרו את איכות הדימות

סופגים חיים מהמתים

האוקיינוס הצפוני, המכוסה קרח רוב השנה, הוא אחד הימים העניים ביותר במזון, משום ששכבת הקרח חוסמת את רוב האור ואינה מאפשרת קיום של אצות רבות, שהן הבסיס של מארג המזון בים. לכן חוקרים מגרמניה הופתעו לגלות בקרקעית האוקיינוס הצפוני מושבה ענקית של ספוגי ים, שגודלה יותר מ-15 קילומטרים רבועים וגילה יותר מ-300 שנים. החוקרים ניסו להבין ממה מתקיימת המושבה, משום שמעט האצות שמגיעות לשם עם זרמי הים יכולות לספק פחות מאחוז מכמות הפחמן הדרושה למושבה הענקית. החוקרים גילו כי הספוגים ניזונים מהמצע שהם גדלים עליו, ומפרקים תרכובות פחמן מבעלי חיים שמתו לפני מאות שנים ושקעו לקרקעית. במחקר קודם גילה צוות החוקרים הזה כי הספוגים מהמושבה הענקית נעים באיטיות על הקרקעית. נראה כי לאחר שהם מכלים את המצע העתיק באזור מסוים, הם עוברים לאזור חדש. למחקר (באנגלית).   


מושבת ספוגים | מקור: Alfred-Wegener-Institut / PS101 AWI OFOS system

פעילות גופנית נגד הזדקנות המוח

אנשים רבים מפתחים בעיות זיכרון וחשיבה בשלהי חייהם. במחקר שפורסם לאחרונה עקבו אחר רמת הפעילות הגופנית של 404 קשישים בתקופה הסמוכה לסוף החיים. המשתתפים הסכימו לתרום את מוחותיהם לבדיקה לאחר מותם, כדי לאפשר לחוקרים לבחון את הנוכחות של חלבונים הידועים בתרומתם לפעילות חשיבתית תקינה. החלבונים הללו מצויים בצמתים העצביים (סינפסות) המקשרים בין תאי עצב שכנים ומאפשרים את התקשורת ביניהם.

המחקר הראה כי יש קשר חיובי בין רמת הפעילות המוטורית של הקשישים לכמות החלבונים הסינפטיים באזורים במוח הקשורים לתפקוד השכלי ולזיכרון. ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית סדירה, גם בשנות החיים המאוחרות, קשורה לשמירה על שלמות הקשרים בין תאי העצב ועשויה להגן מדמנציה וממחלת אלצהיימר. לכתבה באתר

ככל שקשישים הרבו בפעילות עלתה רמת חלבונים החשובים לקשרים בין תאי העצב במוחם. מתאמנים יחד | מקור: Liderina, Shutterstock
ככל שקשישים הרבו בפעילות עלתה רמת חלבונים החשובים לקשרים בין תאי העצב במוחם. מתאמנים יחד | מקור: Liderina, Shutterstock

סכנת צונמי בים האדום

במהלך מיפוי תת-ימי בקרבת מצרי טיראן בים האדום התגלתה רצועת מצוק תלולה, שבקע צר ועמוק מפריד בינה לבין המדרון שמאחוריה. חוקרים מצאו כי המצוק הוא שריד לגלישת קרקע תת-ימית שאירעה לפני כ-500 שנה וגרמה כנראה לגל צונמי משמעותי, וכי קיימת סכנה מוחשית שקו המצוק יתמוטט ויחולל צונמי נוסף.

הדמיה ממוחשבת של ההתמוטטות האפשרית מעלה שהיא עלולה לגרום לנחשולי צונמי בגובה של 45-10 מטרים שיפגעו בחופי סיני וערב הסעודית הסמוכים, תלוי במידת ההתמוטטות. ההבנה בנוגע לסכנות הטמונות באזור מצרי טיראן חשובה במיוחד עקב עבודות הפיתוח שערב הסעודית מתכננת באזור, ובהן הקמת העיר החדשה ניאום ובניית גשר באורך של 15 קילומטר מעל המצר, בין מצרים לסעודיה. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

צוללת מחקר במצרי טיראן. צילום: The University of Miami/OceanXplorer
צוללת מחקר במצרי טיראן. צילום: The University of Miami/OceanXplorer

עבור הדינוזאורים, סוף העולם הגיע באביב

לפני כ-66 מיליון שנה פגע אסטרואיד ברוחב של כעשרה קילומטרים בכדור הארץ, וגרם לשרשרת אירועים שהובילו להכחדת רוב הדינוזאורים, כמו גם מינים רבים נוספים של בעלי חיים וצמחים, ביבשה ובים. אף שהמועד המדויק של הפגיעה אינו ידוע, חוקרים מאירופה הראו במחקר חדש, המבוסס על ניתוח של עצמות דגים, כי הפגיעה התרחשה במהלך עונת האביב בחצי הכדור הצפוני.

אצל מינים מסוימים של דגים יש מחזוריות עונתית בקצב גדילת העצמות – גדילה מהירה בעונות החמות וגדילה איטית בעונות הקרות או בתקופות רעב. כך נוצרים סימנים בעצמות, בדומה לטבעות בגזעי העצים. בעזרתם הצליחו החוקרים להסיק ממאובני דגים שנותרו מתקופת הפגיעה של האסטרואיד שהיא אירעה בזמן של גדילת עצמות שאינה מקסימלית – כלומר באביב. המחקר עשוי לסייע לנו להבין מדוע מינים מסוימים של בעלי חיים שרדו את פגיעת האסטרואיד בשעה שאחרים נכחדו, ולמה הפגיעה בחלקים מסוימים של העולם הייתה קשה יותר בהשוואה לאחרים. למחקר המלא (באנגלית).

 illustration by Joshua Knüppe, based on research and commissioned by Melanie During
דינוזאור מנסה לברוח | איור: Joshua Knüppe

החומרים שישפרו את איכות הדימות

הקרנה של חומרים בקרינת רנטגן יכולה לגרום להם לפלוט קרינה באנרגיה נמוכה יותר, למשל אור נראה. התהליך הזה נקרא סינטילציה. חומרים סינטילטוריים משמשים בכמה סוגים של גלאים – למשל בסורקי טומוגרפיה ממוחשבת (CT), שממירים קרינת רנטגן לאור נראה הנקלט בגלאי ויוצר תמונת דימות של איברי המטופל.

חוקרים מהטכניון ומהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הראו כי אפשר לשפר מאוד את יעילות תהליך הסינטילציה ואף להשפיע על הכיוון שלו על ידי יצירת מערך מחזורי של צורות בגודל ננומטרי על פני השטח של החומרים המשמשים כסינטילטורים. הגילוי עשוי להקטין את כמות הקרינה המסוכנת הנדרשת לביצוע סריקות CT, לשפר את הרזולוציה של הדימות ולהביא לשיפור בתחומים נוספים הנעזרים בסינטילטורים, כגון מיקרוסקופי אלקטרונים. למאמר המלא (באנגלית).

 

 תמונת דימות בסורק CT | מקור: RAJAAISYA, Science Photo Library
 תמונת דימות בסורק CT | מקור: RAJAAISYA, Science Photo Library