ההורמון שגורם לנשים בהיריון להקיא, תולעת אימתנית טורפת מתור הקמבריון, שבב של נוירלינק הושתל במוח אדם, גם חתולים משחקים "לך-תביא" – בתנאים שלהם ומה גורם לצבע הצהוב של השתן?
מה חדש?
- ההורמון שגורם לנשים בהיריון להקיא
- תולעת אימתנית טורפת מתור הקמבריון
- שבב של נוירלינק הושתל במוח אדם
- גם חתולים משחקים "לך-תביא" – בתנאים שלהם
- מה גורם לצבע הצהוב של השתן?
ההורמון שגורם לנשים בהיריון להקיא
כ-80 אחוז מהנשים חוות בחילות והקאות בשליש הראשון של ההיריון, תופעות שפוגעות מאוד בתפקודם ובאיכות חייהן, ולעיתים אף עלולות לסכן את האם והעובר. חוקרים חשפו לאחרונה גורם אפשרי לכך: רמה גבוהה של ההורמון GDF15.
ההורמון נוצר בכל הרקמות בגוף, אבל במיוחד בשליה ובתאי העובר. לכן רמתו בדם האישה עולה משמעותית בהיריון. החוקרים בחנו נשים עם גֵן שמוביל בשגרה לרמה נמוכה מהממוצע של GDF15, ומצאה שבזמן היריון הן חוו עלייה חדה ברמות ההורמון ונמצאו בסיכון משמעותי לפתח בחילות והקאות קשות. בנוסף בחנו החוקרים נשים שסובלות מתלסמיה, מחלה תורשתית שמובילה לרמה גבוהה של GDF15 בשגרה. גם אצלן רמת ההורמון בדם עלתה במהלך ההיריון, אך לא העלתה את הסיכון לבחילות ולהקאות.
החוקרים הסיקו שהחשיפה לרמות הורמון שונות לפני ההיריון משפיעה על הרגישות של הנשים אליו. הממצאים יכולים להצביע על דרך חדשה למנוע הקאות יתר, באמצעות חשיפה של האם-לעתיד לרמות קצת יותר גבוהות מהרגיל של ההורמון לפני ההיריון. למחקר המלא (באנגלית).
חוקרים חשפו לאחרונה גורם אפשרי לבחילות בהיריון: רמה גבוהה של ההורמון GDF15. ציור של אישה בהיריון | Jane Semina, Shutterstock
אנה ריבקיןתולעת אימתנית טורפת מתור הקמבריון
משלחת מחקר בינלאומית לחקר הקטבים גילתה בצפון גרינלנד שרידים של טורף קדום נכחד. החוקרים מצאו 13 מאובנים, הגדול ביותר מביניהם באורך 30 ס"מ, המזכירים בצורתם את תולעת החץ (Chaetognaths), טורף פלנקטוני שאורכו מגיע ל-3 ס"מ וכנראה יש ביניהם קרבה משפחתית. המאובנים הם בני 518 מיליון שנה לפחות, מתחילת תור הקמבריון, תקופה שבה התרחש זינוק במגוון הביולוגי שהוביל להתפתחות בעלי החיים שאנו מכירים כיום. ליצור, שקיבל את השם Timorebestia koprii שפירושו "חיה מטילת אימה", היו סנפירים בצידי הגוף ובקצהו, פה בעל לסתות ומחושים ארוכים. במערכת העיכול של אחד המאובנים נתגלו שאריות מזון שנראות כמו צדפות. על אף גודלו הצנוע למדי במונחים של ימינו, בעל החיים הזה היה ענק בהשוואה ליצורים בני זמנו שמאובניהם התגלו עד כה. לכן מעריכים שמדובר באחד הטורפים החשובים של אותה תקופה, שתפקידו במארג המזון באוקיינוס מקביל לתפקידם של טורפים גדולים יחסית, כמו כלבי הים של ימינו. למחקר המלא (באנגלית).
ליצור היו סנפירים בצידי הגוף ובקצהו, פה בעל לסתות ומחושים ארוכים. Timorebestia koprii וסביבו מינים נוספים בים באזור צפון גרינלנד | איור: Bob Nicholls/@BobNichollsArt
אורי ברמןשבב של נוירלינק הושתל במוח אדם
איש העסקים אילון מאסק הודיע הלילה בחשבון הטוויטר שלו כי השבב שפותח בחברת נוירלינק (Neuralink) שבבעלותו הושתל בהצלחה במוח של אדם, שמתאושש כרגע מהניתוח. השבב קיבל את השם "טלפתיה", ולפי דיווחי החברה כולל מערך של 1024 אלקטרודות זעירות, הרושמות את הפעילות החשמלית של תאי העצב, יחד עם שבבים המעבדים ומשדרים אותה החוצה וסוללה זעירה הנטענת באופן אלחוטי.
החברה קיבלה אישור מה-FDA לבצע ניסויים בבני אדם במאי האחרון. היא מייעדת את מוצריה לאנשים הסובלים משיתוק בגפיים, על מנת לאפשר להם שליטה בהתקנים שונים כגון טלפונים ניידים, וכך עצמאות גדולה יותר. מאסק הוסיף שתוצאות ראשוניות מההשתלה מראות כי השתל קולט את הפעילות של תאי עצב. יש לציין כי מקור המידע שבידינו הוא הפרסומים של מאסק ושל החברה, ואין כרגע נתונים מדעיים שיאפשרו לבחון את ההליך ותוצאותיו.
האם מדובר במהפכה שתשנה את חייהם של מיליוני בני אדם משותקים? נמתין לראות. לקריאה נוספת על נוירלינק.
השבב קיבל את השם "טלפתיה", ולפי דיווחי החברה כולל מערך של 1024 אלקטרודות זעירות. אילוסטרציה של שבב במוח | Shutterstock, Scarlette2020
ד"ר עדי יניבגם חתולים משחקים "לך-תביא" – בתנאים שלהם
מחקרים הראו שגם חיות מחמד וגם חיות בר נוהגות לשחק, ושלהתנהגות הזאת יש מגוון מטרות ותפקידים. אחד המשחקים הנפוצים בין כלבים ובעליהם הוא משחק ההחזרות: האדם זורק חפץ, הכלב מחזיר אותו וחוזר חלילה. במחקר חדש, חוקרים מאנגליה ערכו סקר אינטרנטי בינלאומי על אותו משחק, אבל דווקא בין חתולים לבעליהם. 924 אנשים ענו על הסקר, ומתשובותיהם עולה שהחתולים שהחזירו את החפץ שנזרק, עשו את זה מעצמם, בלי שאולפו לכך, ורובם החלו בזה מתחת לגיל שנה.
רוב הבעלים דיווחו שהחתולים יזמו גם את תחילת המשחק וגם את סיומו. החתולים הסכימו לשחק רק כשהתנאים היו "נאים בעיניהם": אם החפץ נזרק רחוק מספיק, או שהיה הצעצוע האהוב עליהם. היו שהסכימו לשחק רק במקומות מסוימים, או הביאו את החפץ למיטת בעליהם כדי לשחק דווקא כשהם ניסו לישון. החתולים, אם כן, הם אלו שקבעו את כללי המשחק והיו להם העדפות ברורות. סביר להניח שאם יש לכם חתול, זה לא ממש מפתיע אתכם. למאמר המקורי (באנגלית).
החתולים קבעו את כללי המשחק והיו להם העדפות ברורות - כמובן. חתול וצעצוע | Boyloso, Shutterstock
מה גורם לצבע הצהוב של השתן?
התשובה מתחילה מבילירובין: תרכובת בצבע צהוב-כתום הנוצרת מפירוק מולקולת הֵם, שנמצאת בתאי דם אדומים ובתאים נוספים בגוף. בילירובין מגיע למעי ומתפרק לחומר חסר צבע בשם אורובילינוגן. זה ידוע כ-125 שנים, אך האנזים שאחראי לכך נותר אלמוני. אורובילינוגן מתפרק באופן ספונטני לאורובילין, והוא שמקנה לשתן את צבעו הצהוב.
כעת גילו חוקרים את האנזים האחראי לפירוק בילירובין לאורובילינוגן: בילירובין רדוקטאז. הוא התגלה בחיידקי מעיים ממערכת Firmicutes, שהם חלק משמעותי מחיידקי המעיים שלנו. החיידקים הגדלים בסביבה דלה בחמצן, ולכן קשה לגדלם במעבדה. למרות הקושי, באמצעות ריצוף הקוד הגנטי של החיידקים הצליחו החוקרים לזהות את הגן לאנזים ואף להוכיח את פעולתו.
בילירובין רדוקטאז נמצא במעיים של מבוגרים בריאים, אך שכיחותו בחולי מחלות מעי דלקתיות (IBD) ובקרב יילודים נמוכה משמעותית. זה עשוי להסביר את ריבוי המקרים של צהבת יילודים. הבנת פעולתו של בילירובין רדוקטאז עשויה לסייע בפענוח הקשר שבין חיידקי המעיים לבין צהבת ומחלות מעי דלקתיות. למחקר המלא (באנגלית).
חוקרים גילו את האנזים האחראי לפירוק בילירובין לאורובילינוגן: בילירובין רדוקטאז. כוסות שתן | Shutterstock, Bjoern Wylezich
שירי קרגץ'