רובוטים במקום מברשת שיניים, פתרון אפשרי לתעלומת האלמוגים המאירים, הברד כבר לא יורד בספרד ורוצים להתקרר? נסו ללבוש חולצה!
מה חדש?
- רובוטים במקום מברשת שיניים
- פתרון אפשרי לתעלומת האלמוגים המאירים
- הברד כבר לא יורד בספרד
- רוצים להתקרר? נסו ללבוש חולצה!
רובוטים במקום מברשת שיניים
טכנולוגיה חדשה עשויה להחליף את צחצוח השיניים ואת הניקוי בחוט דנטלי. המערכת בנויה ממיקרו-רובוטים זעירים שמורכבים מחלקיקי תחמוצת הברזל, כך שיש להם פעילות כימית ומגנטית גם יחד. המיקרו-רובוטים מצוידים בזיפים שאפשר לשלוט על אורכם ועל נוקשותם, וכך לקרצף את השיניים מרובד החיידקים הדביק ולפרק ביופילמים - מושבות של חיידקים שדבוקים זה לזה ולמשטח השן.
כדי לכוון את תנועת הרובוטים במדויק הרופאים מפעילים שדה מגנטי. הם אף יכולים לשנות את המבנה שלהם למעין מיתרים מוארכים, שנכנסים בין השיניים בדומה לחוט דנטלי. בנוסף, הרובוטים הזעירים מייצרים רדיקלים חופשיים שהורגים את חיידקי הפה. החוקרים בדקו את המיקרו-רובוטים על מערכת שיניים מדומה ועל מודלים שבנו משיניים אנושיות אמיתיות, והראו שהם מנקים היטב את השיניים מחיידקים שגורמים לחורים ולמחלות חניכיים. המערכת יכולה להסתגל למבנה חלל הפה הייחודי של כל מטופל, ובעתיד תוכל לעזור לאוכלוסייה גריאטרית ולאנשים עם מוגבלויות שמתקשים בצחצוח שיניים. למאמר המקורי (באנגלית).
ניקוי שיניים | TADAphotographer, Shutterstock
ד"ר אילת זאוברמןפתרון אפשרי לתעלומת האלמוגים המאירים
מחקר ישראלי גילה שיכולת הפצת האור (פלואורנות, או פלואורסצנציה) שיש לאלמוגים מסוימים מושכת אליהם טרף.
במשך השנים העלו מדענים השערות רבות בניסיון להסביר מדוע האלמוגים משקיעים אנרגיה בהפצת אור, אך אף אחת לא הוכחה. החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בדקו במעבדה איזו מטרה מעדיף חסילון מהמין _Artemia salina_, שאלמוגים נוהגים לטרוף. מטרה אחת האירה באור ירוק או כתום, ואחרת לא האירה כלל. ברוב המקרים העדיפו החסילונים לשחות לעבר המטרות המאירות. כשהחוקרים חזרו על הניסוי עם דגים שרק בקעו (פגיות) שאינם משמשים מאכל לאלמוגים, הם נטו להעדיף דווקא מטרות שאינן פולטות אור. בניסוי נוסף הציבו במים מלכודות המיועדות לפלנקטון, שמשמש טרף לאלמוגים, חלקן עם פלואורנות וחלקן בלי. נמצא שהמלכודות המאירות לכדו יותר פלנקטון.
תופעת השימוש בפלואורנות ללכידת מזון אומנם הודגמה רק על מין אחד של אלמוגים, אך החוקרים סבורים שהיא עשויה לשרת גם בעלי חיים ימיים אחרים, וייתכן שיש לה תפקיד חשוב באקולוגיה התת-ימית. למאמר המלא (באנגלית).
אלמוגים זוהרים בצבעוניות פלואורנית | מקור: אוניברסיטת תל אביב
מאי שדההברד כבר לא יורד בספרד
בעשורים האחרונים האקלים בחצי האי האיברי, הכולל את ספרד ופורטוגל, נהיה יבש מהרגיל, ואזורים מסוימים בו חווים את הבצורת הקשה ביותר שתועדה בהם אי פעם. ההתייבשות נובעת מהתרחבותה של רמה ברומטרית – אזור של לחץ אטמוספרי גבוה – הקיימת באופן קבוע מעל צפון האוקיינוס האטלנטי ומערב אירופה. התרחבות הרמה דוחקת ענני גשם משמי ספרד ופורטוגל אל פנים יבשת אירופה.
כרם ענבים | PIXEL to the PEOPLE, Shutterstock
אור אליאסוןרוצים להתקרר? נסו ללבוש חולצה!
קבוצת חוקרים מסין פיתחה חולצה שמסוגלת לקרר את הלובש בכחמש מעלות צלסיוס, בהשוואה לחום שחש מי שלובש חולצה רגילה. בבד משולבים כמה חומרים שונים, שמגינים על העור מאורכי הגל השונים באור השמש. ננו-חלקיקי טיטניום אוקסיד (TiO2) בגדלים משתנים וציפוי טפלון (PTFE) פועלים כמעין מראות, המחזירות אור אולטרה-סגול, אור נראה ואור תת-אדום קרוב ובכך מונעות ממנו להגיע לעור. חומצה פולילקטית (Polylactic acid), אשר משולבת גם היא בבד, מסייעת ללובש להתקרר בכך שהיא קולטת ופולטת קרינה באורך גל תת-אדום בינוני.
גוף האדם פולט חום לסביבתו בצורת קרינה תת-אדומה כל הזמן, וכך מתקרר. אך מכיוון שחלקה מחמם מולקולות אוויר ומים הנמצאות סביבו, יעילות הקירור נפגעת. הקרינה התת-אדומה הבינונית חשובה במיוחד בתהליך הקירור מכיוון שהיא לא נבלעת על ידי מולקולות אוויר ומים, וכך כשהיא משתחררת החוצה היא מקררת את סביבתה. החוקרים נמצאים כעת במגעים עם יצרני טקסטיל לצורך שיווק החולצה, והם צופים כי אם הם יצליחו להגיע לייצור המוני, החולצה לא תעלה יותר מחולצה רגילה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
4Max, Shutterstock | חולצת טי
