זוחלים סיננו מזון הרבה לפני הלווייתנים, תופסים (ע)צבים, דגים שוחים לפי התור, כורי הפחם הראשונים וההודים נוחתים על הירח
מה חדש?
-
זוחלים סיננו מזון הרבה לפני הלווייתנים
-
תופסים (ע)צבים
-
דגים שוחים לפי התור
-
כורי הפחם הראשונים
-
נחיתה מוצלחת להודו על הירח
זוחלים סיננו מזון הרבה לפני הלווייתנים
שני מאובני זוחלים ימיים שנמצאו לאחרונה עזרו לפתור חידה, והראו שזוחלים ימיים סיננו מזון מהמים הרבה לפני לווייתני המזיפות.
עד כה לא היה ברור איך הזוחלים הימיים ארוכי החרטום צדו, אך במחקר חדש השוו החוקרים בין שני המאובנים ל-130 בעלי חיים שטורפים במים, והראו שהם דומים במיוחד ללווייתני המזיפות. הם משערים שהזוחלים סיננו מזון ממי הים תוך כדי שחייה איטית ומתמשכת קרוב לפני הים.
מכיוון שמוצאם של הזוחל הקדום ושל היונק הימי שונה לגמרי, ברור כי התכונות הדומות הן תוצאה של אבולוציה מתכנסת, שבה תנאים סביבתיים דומים הובילו להתפתחות מבנה גוף דומה. הזוחל הקדום חי לפני קרוב ל-250 מיליון שנה, בתחילת עידן הטריאס - מיד אחרי אירוע הכחדה שמחק את רוב היצורים הימיים. יתכן שהריק שנוצר בים היה מה שאיפשר לו לפתח את יכולת הסינון במהירות שיא של פחות מחמישה מיליון שנים. ללוויתנים נדרשו לשם כך שלושים מיליון שנים. למאמר המלא (באנגלית).
חי הרבה לפני לווייתני המזיפות. זוחל ימי קדום מסנן מזון מהמים | Artwork by Shunyi Shu, © Long Cheng, Wuhan Center of China Geological Survey
תופסים (ע)צבים
במקומות רבים בעולם, צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה עקב פעילות האדם, ובמיוחד בגלל תעשיית הדיג, ניצול יתר של משאבי הים וזיהום הים. מחקר חדש, שניתח נתונים שאספו במשך 12 שנה פעילי ארגון להצלת צבי ים פצועים שפועל באיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי, מגלה ממצאים מדאיגים.
מבדיקת כ-380 צבים פצועים או מתים שהארגון אסף עולה כי שני שלישים מהפגיעות נובעות מפעילות האדם. רובן נגרמות מהסתבכות בציוד דיג נטוש כמו חוטי דיג, רשתות וחכות. החוטים החזקים נכרכים סביב הצב, חותכים את עורו, פוגעים בשריון וגורמים חנק וקטיעת גפיים. רוב הצבים הפצועים היו צעירים ומספר הנקבות עלה על מספר הזכרים.
החוקרים מסבירים שעיקר הבעיה כיום היא הכמות העצומה של רשתות דיג נטושות, ומביעים תקווה שמחקרם יעלה את המודעות לצורך בפתרון לבעיית הפסולת באוקיינוסים וכך יציל בעלי חיים ימיים רבים. לדבריהם, מסדי נתונים כאלה חשובים מאוד להגנה על צבי הים. למאמר המלא (באנגלית).
במקומות רבים בעולם מצוי בסכנת הכחדה עקב פעילות האדם. צב ים | naushad mohamed
מאי שדהשוחים לפי התור
כשאנשים מנסים לצאת במהירות מחדר צפוף דרך פתח קטן, הם עושים זאת בצורה מאוד לא יעילה: נתקעים וחוסמים אחד את השני, כך שהיציאה כולה נהיית דווקא איטית יותר. יש גם חיות שמראות התנהגות כזו, אבל במחקר חדש, חוקרים הראו שדגים מסוימים יוצאים בצורה מסודרת, ולכן גם יעילה יותר ומהירה יותר.
החוקרים בחנו דגים קטנים מהמין טטרה ניאון (Paracheirodon innesi). הם שמו 30 מהם באקווריום שהיה מחולק לשני מדורים, עם פתח קטן ביניהם. בתחילה כל הדגים היו במדור אחד, ואז לקח אחד החוקרים רשת אקווריום קטנה ובעזרתה "רעה" את הדגים לכיוון הפתח, עד שכולם עברו למדור השני.
להפתעת החוקרים, הדגים לא נדחקו וסתמו את המעבר. הם התגודדו ליד הפתח, אך שמרו על מרחק אחד מהשני ולא דחפו זה את זה, גם כאשר הרשת דחקה אותם אל המחיצה. "אנחנו מפרשים את ההתנהגות הזו ככיבוד של כללים חברתיים, גם במצבי חירום", אמרו החוקרים. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בכללים החברתיים של הדגים בתכנות של רובוטים הנעים בקבוצות. לכתבה המלאה באתר.
ממתינים בסבלנות בתור. דגי טטרה ניאון באקווריום | Dmitry Onishchik, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרכורי הפחם הראשונים
האנשים שחיו בצפון מערב סין לפני 3,600 שנים היו צריכים דלק. הם היו חברה חקלאית, גידלו בעלי חיים והשתמשו בכלי ארד. לצורך עיבוד וייצור הארד, וגם לחימום הבית שלהם, הם היו צריכים אש – אבל שינויי אקלים, וצריכת יתר בשל גידול האוכלוסייה, הגבילו את כמות העצים באזור. הפתרון, לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה: פחם אבן. זה המקרה הראשון המוכר לנו של שימוש שיטתי בדלק המאובנים, והוא מוקדם בכאלף שנים מהשימושים שידענו עליהם עד כה.
החוקרים דיווחו על כמות גדולה של פחם במקום בו גרו אותם אנשים: חתיכות שלו נמצאו בבתים, ובערימות במקומות אחסון מיוחדים. אבק שלו נמצא ליד כלים שונים, ופחם שרוף נמצא באחים ובתנורים. זה היה פחם ביטומני ("שחור"), מאיכות גבוהה, שנכרה ככל הנראה מעורקי פחם במרחק חמישה קילומטרים מהיישוב. כמויות הפחם שנמצאו הובילו את החוקרים למסקנה שאנשי המקום פיתחו מנגנון של כרייה, אחסון ושריפה של פחם בקנה מידה גדול, אולי הראשון מסוגו בעולם. למאמר המלא (באנגלית).
עדויות לשימוש הראשון מסוגו בעולם במשאב כחומר דלק לפני 3,600 שנים. ערמת פחם אבן | New Africa, Shutterstock
נחיתה מוצלחת להודו על הירח
הודו הייתה למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת על הירח, עם הנחיתה המוצלחת של הנחתת "ויקראם" במסגרת משימת צ'נדריאן 3. זוהי גם הנחיתה המוצלחת הראשונה סמוך לקוטב הדרומי של הירח. הנחתת נושאת בתוכה רכב שטח קטן בשם פרגיאן (Pragyan), ושניהם אמורים לפעול במשך יום ירחי אחד, כשבועיים שלנו. המטרה העיקרית שלהם היא לחקור את הרכב הקרקע בקוטב ומאפייניה, בתקווה לגלות אם היא אכן עשירה במים קפואים כפי שמחקרים מרמזים. המשימה ההודית היא הראשונה שתחקור על פני השטח את האתר, שבעוד כשלוש שנים אמורים לנחות בו גם בני אדם במסגרת תוכנית "ארטמיס" האמריקאית. רוסיה נכשלה לפני כמה ימים בניסיון להנחית חללית לא מאוישת משלה באזור הזה, לאחר שהחללית לונה-25 התרסקה בניסיון הנחיתה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אמר כי ההצלחה הזו שייכת לאנושות כולה, וכי היא תסייע למדינות נוספות להנחית חלליות על הירח. לקריאה נוספת (באנגלית).
נחיתה מוצלחת. הדמיית החללית צ'נדריאן 3 על אדמת הירח | ISRO - סוכנות החלל של הודו
איתי נבו