ואף על פי כן נוע ינועו, סם מסיבות נגד דיכאון, משתינים ביחד והגנטיקה שהעניקה לחצי עולם שפה
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
- ואף על פי כן נוע ינועו
- סם מסיבות נגד דיכאון
- משתינים ביחד
- הגנטיקה שהעניקה לחצי עולם שפה
ואף על פי כן נוע ינועו
אף על פי שבמהלך האבולוציה איבדנו את היכולת להניע את אוזנינו, גם כיום שלושת שרירי האוזניים שלנו מגיבים חשמלית לקול. כדי לבחון מה משפיע על פעילותם השמיעו חוקרים מגרמניה סיפור לעשרים נבדקים צעירים עם שמיעה תקינה ומדדו במכשיר EMG את התגובה החשמלית של שרירי האפרכסת. כדי לבחון את תגובתם בתנאים מגוונים השמיעו את ההקלטה כל פעם מכיוון אחר, ואף השמיעו לנבדקים הסכת במקביל לסיפור, כדי שיצטרכו לסנן את התוכן ששמעו מבין גירויים קוליים מתחרים.
לאחר הניסוי בחנו את הנבדקים על עלילת הסיפור כדי לבדוק את הקשב ואת הקושי שלהם להתמודד עם קולות הרקע. ממצאי ה-EMG העלו שאחד משרירי האפרכסת הגיב לשינויים בכיוון שממנו בקעה ההקלטה ושריר אחר הגיב יותר כשההקשבה הייתה מאומצת. נראה, אם כן, שלא מדובר רק ברפלקס של פעילות חשמלית אלא בניסיון ממשי של מערכת העצבים ושרירי האוזניים לשפר את השמיעה. לפיכך החוקרים ממליצים לבחון את האפשרות לרתום את הפעילות העצבית של שרירי האפרכסת לפיתוח עזרי שמיעה. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
במהלך האבולוציה איבדנו את היכולת להניע את האוזניים. ילד מושך באוזניו | Yuliya Evstratenko, Shutterstock
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןסם מסיבות נגד דיכאון
לקטמין יש שימושים רבים. הוא החל כחומר הרדמה, מוכר בציבור בעיקר כסם מסיבות, וכעת הוא מאושר גם לטיפול בדיכאון. שש שנים אחרי שמינהל המזון והתרופות בארצות הברית אישר להשתמש בו כתרופה לאנשים עם דיכאון עמיד, האישור הורחב ומותר לתת אותו כטיפול בלעדי, בלי תרופות נוגדות דיכאון אחרות.
החומר שאושר לשימוש נקרא אסקטמין, אחת משתי הצורות המרחביות של קטמין, והוא משווק תחת השם המסחרי Spravato. האישור התקבל בעקבות הצטברות של מחקרים שמעידים כי התרופה בטוחה לשימוש ושיש לה השפעה מהירה וחיובית על תסמיני הדיכאון, גם לאורך זמן. התרופה ניתנת בתרסיס דרך האף, ומחייבת השגחה רפואית למשך שעתיים אחרי קבלתה. במהלכן ייתכן שהמטופלים יחוו תחושת ניתוק, עייפות ועלייה בלחץ דם.
לא ברור עדיין מהו מנגנון הפעולה של קטמין נגד דיכאון. מחקרים מראים שהוא מעודד יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב ומשפיע על פעילות המוליכים העצביים גלוטמט ודופמין. הטיפול כרוך בתופעות לוואי ואינו יעיל עבור כולם, אך יש בו תקווה לסובלים מדיכאון שאינו מרפה. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
התרופה ניתנת בתרסיס דרך האף, ומחייבת השגחה רפואית למשך שעתיים אחרי קבלתה. בקבוקון תרסיס לאף | Shutterstock, Josep Suria
משתינים ביחד
בתרבויות לא מעטות אנשים נוהגים להשתין יחדיו, אחד ליד השני – או ללכת יחד לשירותים ציבוריים. עכשיו מתברר שאנחנו לא המצאנו את הרעיון. אצל שימפנזים, כך עולה ממחקר חדש, להשתין זה מידבק. החוקרים סקרו סרטונים של 20 שימפנזים ממקלט לשימפנזים ביפן, ומצאו שכאשר שימפנזה רואה את חבריו משתינים, יש יותר סיכוי שהוא ישתין גם כן. האפקט לא מאוד חזק – רק כעשירית ממקרי ההשתנה שניצפו התרחשו כאשר שימפנזה סמוך השתין – אבל זה היה יותר ממה שהיינו מצפים לראות לו השימפנזים היו משתינים באופן אקראי. כשהשימפנזה המשתין היה קרוב יותר, חבריו נטו יותר להתחיל להשתין גם הם, ושימפנזים ממעמד נמוך הצטרפו יותר להשתנה בהשוואה לפרטים דומיננטיים.
למה להשתין ביחד? יכול להיות שההשתנה המשותפת נועדה לחזק קשרים חברתיים, או שאולי הם משתינים כהכנה לפעולה שהם עומדים לעשות יחד. יכול להיות גם שהצליל של שימפנזה משתין מעורר את הצורך הזה אצל שכניו – הרי גם אנחנו נוטים לרוץ לשירותים כשאנחנו שומעים זרם מים. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה נוספת (באנגלית).
אצל שימפנזים, כך עולה ממחקר חדש, להשתין זה מידבק. שלושה שימפנזים מהמקלט ביפן | Kumamoto Sanctuary
ד"ר יונת אשחרהגנטיקה שהעניקה לחצי עולם שפה
מחקר חדש מאשש את אחת ההשערות לגבי זהותם של הדוברים הראשונים של השפות ההודו-אירופיות. ניתוח ה-DNA שהופק מ-435 שלדים עתיקים מעיד שתרבות קדומה שמזוהה עם הקווקזים והרוסים היא המקור המשותף לשפות הללו.
לפי החוקרים, הימנאיה (Yamnaya) היתה תרבות של נוודים שצמחה לפני כ-5,000 שנה מהתמזגות של אוכלוסיות שחיו לאורך נהר הדנייפר והתפשטו ברחבי אירואסיה. מאחר שנמצא שההשפעה הגנטית שלהם התפשטה דרך הקווקז לאנטוליה שבטורקיה, החוקרים שוללים את ההשערה המתחרה שלפיה כיוון ההפצה של משפחת השפות היה הפוך. הם טוענים שבנדודיהם, בני הימנאיה הביאו איתם לא רק את הגנים שלהם אלא גם את שפתם, שהסתעפה עם הזמן לשפות ההודו-אירופיות שאנו מכירים כיום. החוקרים אף מצאו שהמידע הגנטי על ההגירות תואם את ההערכות על שלבי ההתפתחות שעברו השפות הקדומות עם התפשטותן.
עם זאת, מגנטיקה של שלדים אי אפשר לדעת באיזו שפה הם דיברו. מה שברור הוא שהשפה לא נולדה מקבוצת אנשים טהורה אחת, אלא שמקורה בערבוב בין אוכלוסיות רבות. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
הימנאיה (Yamnaya) היתה תרבות של נוודים שצמחה לפני כ-5,000 שנה מהתמזגות של אוכלוסיות שחיו לאורך נהר הדנייפר. אילוסטרציה של שבט נודד עם סוסים ועגלות | קסניה ז'ורבל בעזרת DALL-E
