אורקה קטלן מאוד, תיקון צלקות בלב שבור, התחממות האוקיינוסים שוברת שיאים ואין כמו לשלשת כדי להרגיש בבית.

מה חדש?

  • אורקה קטלן מאוד
  • תיקון צלקות בלב שבור
  • התחממות האוקיינוסים שוברת שיאים
  • אין כמו לשלשת כדי להרגיש בבית
  • ראש מלא ב-💩

אורקה קטלן מאוד

קטלנים (אורקות) הם בין טורפי העל השולטים באוקיינוסים. בעבר תועדו הקטלנים צדים מגוון רחב של יונקים ימיים, ביניהם דולפינים אחרים, כלבי ים ואפילו לווייתנים צעירים. הם גם נצפו בשעה שהטרידו לווייתנים כחולים בוגרים, שהם בעלי החיים הגדולים ביותר הקיימים בעולמנו, אך לא היו ראיות לכך שהם צדים אותם ממש. 

במאמר חדש מתעדים ביולוגים ימיים לראשונה שלושה אירועים של טריפת לווייתנים כחולים, אחד מהם בוגר, בידי קטלנים לאורך החוף הדרומי של מערב אוסטרליה. ייתכן שמדובר באירוע הטריפה הגדול בעולם. במקרה הראשון תועדו 14 קטלנים, רובם נקבות, שהרגו לווייתן כחול בתום קרוב לשעה של עימות איתו. במהלך התקיפה תלשו לו האורקות את סנפיר הגב, קרעו מגופו פיסות בשר ושומן עד שעצמותיו נחשפו, אכלו את לשונו ונגחו בו כדי להתישו ולהטביעו. אחרי שמת ושקע במים, הצטרפו לחבורת הציד עוד קרוב לחמישים מחברי להקתם האחרים כדי להשתתף באכילת הטרף.

"אנחנו רואים כאן חזרה לנורמליות, בזמן שאוכלוסיות הלווייתנים הגדולים וטורפיהם ממשיכות להתאושש," אמרה לניו יורק טיימס רבקה ולארד (Wellard), מכותבי המאמר. "זאת הייתה כנראה רק שאלה של זמן מתי נתעד תצפית כזאת. למרות זאת, תקיפות כאלה הן סימן חיובי לשתי האוכלוסיות". לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המלא (באנגלית).

סרטון של הציד:

תיקון צלקות בלב שבור

צלקות בלב נגרמות לאחר התקף לב או פציעה, ועלולות להוביל לאי ספיקת לב. במחקר חדש, חוקרים פיתחו טיפול לתיקון צלקות בלב באמצעות שילוב של שתי גישות פורצות דרך. הראשונה מבוססת על טכנולוגיה המשמשת כיום בחיסוני mRNA לנגיף קורונה, ומאפשרת ייצור זמני של חלבונים זרים בתאי הגוף. השנייה, הקרויה CAR-T, מאפשרת תכנות של תאי מערכת החיסון, לפגוע בתאים המעורבים ביצירת צלקות בלב. 

הצלקת נוצרת כאשר בעקבות נזק, תאים מסוימים ברקמת הלב נהיים פעילים, מתרבים יתר על המידה, ומייצרים כמויות גבוהות מדי של חלבונים שמטרתם לספק ללב תמיכה מבנית. החוקרים הזריקו לעכברים ננו-חלקיקים היכולים להיצמד לתאי T ולהעביר לתוכם מולקולות RNA שליח, שמכילות הוראות לייצור קולטן. כשהקולטן מוצג על פני תאי T, הם נצמדים לתאים יוצרי הצלקת  והורגים אותם. כשהזריקו לעכברים, בעלי הרבה צלקות בליבם, את הננו חלקיקים הטיפול צמצם את הצלקות תוך זמן קצר, ולעיתים אף העלים אותן לגמרי, ותפקוד הלב השתפר. כעת בודקים אם אפשר להתאים את הטיפול לבני אדם, ואף לפתח בשיטה זו טיפולים למחלות נוספות. לקריאה באתר.

מודל של לב אנושי על רקע של מכשירים רפואיים. Shutterstock, Explode
חוקרים פיתחו טיפול לתיקון צלקות בלב Shutterstock, Explode

התחממות האוקיינוסים שוברת שיאים

טמפרטורות המים הקיצוניות של אתמול הן הנורמה של היום, כך עולה ממחקר שבחן את השינויים שחלו בטמפרטורת פני האוקיינוס במשך כ-150 השנים האחרונות, מ-1870 עד 2019. מהמחקר עולה כי בכל שנה יותר ויותר אזורים חווים גלי חום יוצאי דופן, עד כדי כך שבשנת 2019 ביותר ממחצית משטח פני האוקיינוסים תועדו טמפרטורות שכמעט ולא נמדדו בהם מאה שנים קודם לכן. הממצאים התקבלו באמצעות שיטת ניתוח חדשה של הנתונים: במקום לעקוב אחרי השינוי בטמפרטורה השנתית הממוצעת, כפי שנהוג במחקרי אקלים, החוקרים הסתכלו על טמפרטורת השיא החודשית. 

הממצאים מצטרפים למחקר אחר שמצא כי תכולת החום של האוקיינוסים, כלומר כמות האנרגיה האגורה במים, ממשיכה לעלות במהירות. קצב עלייתה בשנה האחרונה היה המהיר ביותר מאז החלו המדידות ב-1958, שיא שנשבר שוב ושוב זו השנה השישית ברציפות. לקריאה באתר.

הפשרת קרחונים באוקיינוס הארקטי המתחמם | צילום: Tony Skerl, Shutterstock
אפילו מנגנוני הקירור הטבעיים של כדור הארץ כבר מאבדים מיעילותם. הפשרת קרחונים באוקיינוס הארקטי המתחמם | צילום: Tony Skerl, Shutterstock

אין כמו לשלשת כדי להרגיש בבית

חוקרים שביקשו להקל על כוֹסי מחילות להיקלט בביתם החדש והמוגן בשמורה, מצאו כי כששתלו במחילה לשלשת מזויפת והשמיעו קולות מוקלטים של בני מינם, העופות התאקלמו טוב יותר. 

כּוֹס המחילות הוא דורס לילה שחי בדרך כלל במחילות נטושות של מכרסמים בערבות עשב באמריקה הצפונית והדרומית. הוא אוהב שכנים ונוטה להתיישב בקרבתם של כּוֹסי מחילות נוספים. בעקבות התרחבות המרחבים העירוניים בדרום קליפורניה,, אוכלוסיית הכּוֹסים התכווצה ביותר מ-60 אחוז, ועתידו של הדורס נתון בסכנה.

במטרה לעודד כּוֹסים שאיבדו את בתיהם לעבור לאזורים מוגנים פיתחו חוקרי מחלקת השימור האקולוגי בגן החיות של סן דייגו שיטות יצירתיות שיעזרו לדורסים להיטמע בשטחים חדשים. הם לקחו עשרות כּוֹסים שאזור המחיה שלהם עמד להיהרס והעבירו אותם לשמורה מוגנת. כדי לפתות אותם להישאר חפרו עבורם מחילות מלאכותיות, והציבו בפתחיהן אבנים שעליהן התיזו צבע לבן. הצבע חיקה לשלשת של כּוֹסי מחילות, וכך אותת לדיירים החדשים שהמקום בטוח, מאחר שיש כבר כּוֹסים אחרים בסביבה. להעצמת האשליה השמיעו ברקע קריאות מוקלטות של כּוֹסים אחרים. 

בתום כשישה חודשים נמצא שיותר כּוֹסים בחרו להשתקע באזור החדש, לעומת כּוֹסים שהובאו למקומות שלא עברו התאמה מלאכותית. תוצאות המחקר מעידות שלא מספיק להעביר בעלי חיים למקום חדש כדי לשמרם, אלא צריך לדאוג שירגישו מוגנים ולהתאים את המקום לצרכיהם. חשוב לגרום לדיירים החדשים להרגיש בבית. לפרטים נוספים (באנגלית). למחקר המלא (באנגלית). 

כוס המחילות | Ken Bohn/San Diego Zoo Wildlife Alliance
כוס המחילות |Ken Bohn/San Diego Zoo Wildlife Alliance

ראש מלא ב-💩

ממצא ראשון מסוגו מהעבר הרחוק: גולגולת של דג מאובן מלאה גללים. הגולגולת נמצאה במצוקי קלברט עתירי המאובנים, הנמצאים לאורך החוף המפורץ של מרילנד בארצות הברית. רוב המאובנים במקום הם של יצורים ימיים מתקופת המיוקן המאוחרת, לפני 7-11 מיליון שנה. אחד מהגילויים המעניינים היה גולגולת של דג אצטגנון מהמין הנכחד Astroscopus countermani. לאחרונה, בעזרת טכנולוגיות סריקה מתקדמות וניתוח כימי של הגולגולת, גילו החוקרים שהיא מלאה בגללים מאובנים (קופרוליטים), במקום שבו היה בעבר מוחו של הדג. מקור הצואה הוא כנראה תולעים קטנות שמצאו מחסה בגולגולת הדג אחרי מותו וניזונו ממוחו. "התולעת או התולעים שהתחפרו לתוך הדג הקטן הזה היו שאפתניות מעל ומעבר!" אמר לניו יורק טיימס אוצר הפלאונטולוגיה של מוזיאון קלברט במרילנד, סטיבן ג' גודפרי, שהוביל את המחקר. 

החוקרים לא יודעים עדיין אלו תולעים בדיוק התחפרו בגולגולת והשאירו בה את גלליהם. יש יצורים הניזונים מהתולעים ואפילו מגללים, והעובדה שנשמרו זמן רב כל כך מעידה ששיטת המחייה הזו הייתה ללא ספק הצלחה אבולוציונית. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).

Calvert Marine Museum, מתוך המאמר

מאובן של גולגולת של דג מאובן מלאה גללים Calvert Marine Museum, מתוך המאמר