ללמוד בלי מוח, למה כדאי לרעות למה, היתושים שימנעו את קדחת דנגי?, אבחון יעיל של מחלות תוך דקות ו גיל המעבר: לא לנשים (ולווייתניות) בלבד
מה חדש?
- ללמוד בלי מוח
- למה כדאי לרעות למה
- היתושים שימנעו את קדחת דנגי?
- אבחון יעיל של מחלות תוך דקות
- גיל המעבר: לא לנשים (ולווייתניות) בלבד
ללמוד בלי מוח
מדוזת הקופסה הקריבית (Tripedalia cystophora) חיה בסבך שורשי המנגרובים הצומחים באזורים טרופיים. במקום מוח יש לה ארבעה מרכזי חישה נפרדים, שבכל אחד מהם שש עיניים וכאלף תאי עצב. מערכת הראייה הפשוטה הזו מספיקה לה כדי לנווט את דרכה בין השורשים. חוקרים משווייץ ומספרד החליטו לבדוק איך המדוזות מצליחות לנווט אפילו במים עכורים, כשהניגודיות בין השורשים למים נמוכה.
החוקרים צפו ב-12 מדוזות ששחו במכלים עגולים. על הקירות של חלקם נצבעו פסים שחורים על רקע לבן, ועל קירות האחרים פסים אפורים, שייצגו ניגודיות נמוכה יותר. נמצא שמדוזות ששחו במכל עם הפסים השחורים לא התנגשו כלל בקירותיו. אלה ששחו במכל עם הפסים האפורים התנגשו בקירות בתחילה, אך כעבור כמה דקות למדו לתמרן טוב יותר, ולהימנע מהתנגשויות. זו הראיה הראשונה לכך שמדוזות מסוגלות ללמוד, גם ללא מוח.
חוקרים הצליחו בעבר להראות למידה דומה גם אצל שושנות ים, קרובות משפחה של המדוזות, כך שייתכן שהיכולת הזו משותפת לכל המינים במשפחת הצורבים. למאמר המלא (באנגלית).
הראיה הראשונה לכך שמדוזות מסוגלות ללמוד, גם ללא מוח. מדוזת קופסה | Jan Bielecki, Alexander K. Zaharoff, Nicole Y. Leung, Anders Garm, Todd H. Oakley,
אורי ברמןלמה כדאי לרעות למה
את ההשלכות של ההתחממות הגלובלית אנחנו כבר מרגישים ברחבי העולם. אחת מהן היא הפשרת קרחונים, שמובילה בין היתר לעליית פני הים ולשחרור פחמן דו-חמצני לאוויר. הקרקע שנחשפת עקב נסיגת קרחון היא דלה בחומרי מזון ולפיכך קשה לצמחייה להיקלט ולהתפתח בה. ללא התערבות עלולות לחלוף מאות שנים עד שהקרקע תתייצב כבית גידול עשיר.
מחקר שפורסם לאחרונה, בחן כיצד הכנסת למות (Llama glama) לאזור הררי בפרו שממנו נסוגו קרחונים, השפיעה על עושרה של האדמה ועל הצמחייה שגדלה באזור. מתוצאות המחקר עולה שאחרי שלוש שנים של רעיית עדרי למות האדמה הפכה עשירה יותר בחנקן ובפחמן הנחוצים לצמחים וכן חלה עלייה של 57 אחוז בכיסוי הצמחייה בשטח, השפעה מהירה מהצפוי. בנוסף, הלמות העשירו את מגוון הצמחים על ידי נשיאה והפצה של זרעים משטחים אחרים אל האזור. התוצאות מצביעות על תפקידם של בעלי החיים בעיצוב ושינוי של סביבתם - הלמות דישנו והעשירו את האדמה, והפכו את הסביבה לבית גידול טוב יותר עבורן. למאמר המלא (באנגלית).
אחרי שלוש שנים של רעיית עדרי למות, האדמה הפכה עשירה יותר בחנקן ובפחמן. למות בהרי האנדים בפרו | Daniel Prudek, Shutterstock
רוני זולרהיתושים שימנעו את קדחת דנגי?
קדחת דנגי היא מחלה נגיפית מסוכנת, המועברת בעקיצה של יתושות אדס מצרי (Aedes aegypti). בשנים האחרונות נעשו כמה נסיונות להילחם במחלות שיתושים מפיצים באמצעות פיזור נרחב של יתושים זכרים המודבקים בחיידקי וולבכיה. החיידקים גורמים לתמותה נרחבת של זכרים ומפחיתים את היכולת של הנקבות שמודבקות בהם להפיץ מחלות אחרות, כמו נגיפי דנגי. היתושים הזכרים אינם עוקצים, אבל הם עשויים להדביק את הנקבות בהזדווגות, וכך לצמצם את אוכלוסיית היתושים בדורות הבאים, ולהפחית את התחלואה בדנגי.
השיטה הצליחה בכמה ניסויים קטנים, ולאחרונה דיווחו חוקרים על הצלחה מרשימה בניסוי גדול באזור מדאין בקולומביה, שם גרים יותר משלושה מיליון בני אדם. תוך כמה שנים מתחילת פיזור היתושים הנגועים בוולבכיה פחתה התחלואה בקדחת דנגי ב-97-94 אחוזים! לדברי החוקרים, ההצלחה ממחישה שהשיטה עובדת "בעולם האמיתי", וכעת הם מתכוונים להגדיל עוד את היקף הניסויים. לכתבה המלאה באתר.
תוך כמה שנים מתחילת פיזור היתושים הנגועים בוולבכיה פחתה התחלואה בקדחת דנגי ב-97-94 אחוזים. יתוש אדס מצרי על עלה | Milton Buzon, Shutterstock
איתי נבואבחון יעיל של מחלות תוך דקות
חוקרים פיתחו שבב שעשוי לשמש בעתיד ככלי לסריקה ולגילוי מוקדם של מחלות מגוונות, כאלו שנגרמות מנגיפים או מרעלנים וכן סוגים שונים של סרטן. החוקרים בנו שבב שגודלו סנטימטר רבוע, ומונחות עליו מאות אלפי קופסאות סיליקון זעירות שממדיהן לא עולים על כמה מאות ננומטרים. לכל קופסת סיליקון הם קשרו מקטע של DNA סינתטי חד-גדילי, המשמש גלאי לגורם המחלה. כאשר הדגימה הנבדקת מכילה מקטע בעל רצף DNA משלים הוא ייקשר לגלאי. כאשר מקרינים את השבב באור מלמטה, הקופסאות ממקדות אותו בעזרת ננו-אנטנות מיוחדות על פני השטח העליון שלהן ואורך הגל הנפלט משתנה בהתאם למולקולה שנקשרה. החוקרים מדדו את השינוי באורך הגל בעזרת מיקרוסקופ, והצליחו בבדיקה שנמשכה חמש דקות לזהות בדגימה כמויות מזעריות של נגיף. מכיוון שאפשר להטעין על השבב מאות אלפי מולקולות שונות, החוקרים צופים כי הטכנולוגיה תשמש בעתיד כדי לסרוק מגוון רחב של מחלות ולאבחן אותן בשלבים מוקדמים. לכתבה המלאה באתר.
החוקרים צופים כי הטכנולוגיה תשמש בעתיד כדי לסרוק מגוון רחב של מחלות. חוקר מסתכל על שבב ביולוגי | Shutterstock, Thanakorn.P
ד"ר אילת זאוברמןגיל המעבר: לא לנשים (ולווייתניות) בלבד
נשים חיות חלק ניכר מחייהן לאחר שאינן פוריות יותר, בעוד אצל רוב בעלי החיים, הנקבות נשארות פוריות עד סמוך למותן. השערה אחת שמנסה להסביר זאת היא השערת הסבתא, לפיה נשים מבוגרות משתתפות בטיפול בנכדים, וכך מסייעות לילדיהן להעמיד צאצאים רבים יותר.
ההנחה המקובלת היא שהפסקת הביוץ המוקדמת קיימת רק אצל בני אדם ואצל כמה מיני לווייתנים. כעת חוקרים מארה"ב מראים שלפחות בקבוצה אחת של שימפנזים החיה בטבע באוגנדה הנקבות מפסיקות להיות פוריות הרבה לפני סוף חייהן. החוקרים השתמשו בנתונים על 185 נקבות, שנאספו במשך 21 שנים, והראו שהן חיות בממוצע כחמישית מחייהן לאחר הפסקת הביוץ. בדיקה של דגימות שתן שלהן העלתה שנקבות השימפנזים עוברות שינויים הורמונליים דומים מאוד לאלו שעוברות נשים.
נראה שהממצאים אינם נכונים עבור כל השימפנזים בטבע, אלא רק בקבוצה הזו באוגנדה – אם כי החוקרים אומרים כי ייתכן שבעבר נקבות חיו לאחר גיל הפוריות גם באוכלוסיות אחרות. לכתבה המלאה באתר.
נקבות השימפנזה באוגנדה חיות בממוצע כחמישית מחייהן לאחר הפסקת הביוץ. נקבת שימפנזה ובנה | Shutterstock, Jane Rix
ד"ר יונת אשחר