משל אחוות העצים, המעיינות החמים של התמנונות, הדינוזאור שהלך כמו קיפוד והבצורת בארצות הברית - החמורה ביותר מזה 1,200 שנה

מה חדש?

  • משל אחוות העצים
  • המעיינות החמים של התמנונות
  • הדינוזאור שהלך כמו קיפוד
  • הבצורת בארצות הברית - החמורה ביותר מזה 1,200 שנה
  • המוטציה שמאיטה את מחלת ה-ALS

משל אחוות העצים

מספר המשלים הצרפתי הנודע לה-פונטיין סיפר באחד ממשליו המפורסמים על עץ האלון החסון שהתגאה בפני קנה הסוף בכוחו וביציבותו, אך כשהגיעה סופה חזקה הוא נעקר משורשיו בזמן שהסוּף נכפף ברוח ושרד. במפתיע, גם היום אנחנו יודעים מעט מאוד על הגורמים שמאפשרים לעצים לעמוד בסערות. חוקרים מיפן ניצלו הזדמנות שנקרתה בפניהם במזל כדי לחקור את הסוגיה לעומק.

ב-2018 היכתה במקרה סופת הטייפון "טראמי" בתחנת מחקר באיי יפן, שעל העצים שבה הותקנו חיישנים לבדיקת העומסים המכניים הפועלים עליהם. התקרית הלא מתוכננת הזאת העניקה לחוקרים הזדמנות לבדוק מה גורם לעצים להישבר. הם מצאו שבמקומות שבהם צפיפות העצים הייתה נמוכה, כלומר היו מרווחים גדולים יחסית בין עץ אחד למשנהו, העצים נטו להישבר יותר מאשר באזורים  שבהם העצים היו סמוכים זה לזה. התברר שעצים שכנים מספקים זה לזה הגנה ומפזרים ביניהם את העומסים בצורה שמאפשרת להם להישאר יציבים.

בעולם שאנחנו חיים בו היום, שנתון לשינויי אקלים בלתי צפויים שעוד צפויים להחמיר, יש חשיבות רבה למחקרים כאלה, שיוכלו ללמד אותנו להתמודד ביתר הצלחה עם ההשלכות של שינויי האקלים ולתמוך בעצים עם בוא הסערה.

לקריאה בהרחבה (באנגלית) 

עצים שכנים מספקים זה לזה הגנה ומפזרים ביניהם את העומסים בצורה שמאפשרת להם להישאר יציבים. |צילום: Shutterstock, Roxana Gonzalez


המעיינות החמים של התמנונות

ב-2018 הבחינה משלחת מחקר שפעלה ליד חופי קליפורניה באתר יוצא דופן השוכן בעומק של 3,200 מטר, ובו מספר רב של נקבות תמנון מהמין Muusoctopus robustus. התמנונות שנצפו השגיחו על הביצים שלהן, וכשהחוקרים מדדו את טמפרטורת המים בקינים שלהן הם הבינו מדוע הן בחרו לדגור דווקא שם. הטמפרטורה סמוך לביצים הייתה גבוהה בתשע מעלות צלזיוס לעומת הסביבה: 10.5 מעלות באזור הקינים לעומת 1.6 מעלות בלבד מסביב לו.

הסיבה לכך היא המקום שבו בחרו האימהות להטיל את ביציהן, בתוך זרמים שמקורם בנביעות של מים חמים. בזכות הטמפרטורה החמה, עוברי התמנונים שבביצים משלימים את התפתחותם ובוקעים בתוך פחות משנתיים, במקום יותר מעשר שנים שהיו נדרשות להם אלמלא כן. החוקרים טוענים שקיצור זמן הדגירה מצמצם את הסכנה שהביצים ייטרפו. "אנו מאמינים שהאימהות מנצלות את האנרגיה התרמית כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של הרבייה", מסביר האקולוג הימי ג'ים בארי (Barry) שהשתתף במחקר.

לקריאה בהרחבה (באנגלית)


 בזכות הטמפרטורה החמה, עוברי התמנונים שבביצים משלימים את התפתחותם ובוקעים בתוך פחות משנתיים.| צילום: Ocean Exploration Trust, NOAA

הדינוזאור שהלך כמו קיפוד

איך צעדו הדינוזאורים הגדולים ביותר? הסאורופודים, דינוזאורים שהתקיימו כמעט 150 מיליון שנה, עד הכחדתם לפני כ-66 מיליון שנה, כללו את בעלי החיים הגדולים ביותר שחיו אי פעם על פני היבשה, ויכלו להגיע למשקל של עשרות טונות. עד לאחרונה שיערו חוקרים כי הדינוזאורים הגדולים צעדו בדומה ליונקים הגדולים של ימינו, כמו פילים וג'ירפות, שמרימים יחד את שתי הרגליים הימניות או השמאליות, בשעה שהזוג הנגדי תומך במשקל גופם. מחקר שבחן מסלולים של עקבות מאובנות של דינוזאורים, מעלה את ההשערה שהם צעדו בתמיכה אלכסונית, כשרגל ימין הקדמית נעה יחד עם רגל שמאל האחורית ולהיפך. צורת ההליכה הזאת נפוצה בימינו דווקא אצל בעלי חיים קטנים, כמו קיפודים ולטאות. לדעת החוקרים, היא הפחיתה את הסכנה לאובדן שיווי משקל בזמן ההליכה - תכונה חיונית לבעלי חיים כה כבדים.

לקריאה בהרחבה (באנגלית)

צורת ההליכה הזאת נפוצה בימינו דווקא אצל בעלי חיים קטנים, כמו קיפודים ולטאות. | איור: Catmando, Shutterstock

הבצורת בארצות הברית - החמורה ביותר מזה 1,200 שנה

הבצורת שמכה בשנים האחרונות בדרום-מערב יבשת צפון אמריקה היא הקשה ביותר ב-1,200 השנים האחרונות, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change. החוקרים שחזרו על סמך מדידת עוביין של טבעות עצים את מידת הלחות בקרקע בשנים שבהן הן נוצרו. הם מצאו כי רצף השנים שבין 2000 ל-2021 היה 22 השנים היבשות ביותר בחלק הזה של היבשת לפחות מאז שנת 800 לספירה, שהייתה השנה המוקדמת ביותר שאליה הגיעו בשחזור האקלימי. 

בנוסף, מודלים חישוביים מראים כי השפעת האדם על עליית הטמפרטורה העולמית אחראית לכ-40 אחוז מסך עוצמת הבצורת בשנים אלה. כך שלמעשה, העשורים הראשונים של המאה ה-21 כלל לא היו מסווגים כתקופת בצורת חריגה עד כדי כך אלמלא פעילות האדם. על פי התחזיות, הבצורת צפויה להימשך לפחות עד סוף השנה הנוכחית, וקיים סיכוי של 75 אחוז שהיא תימשך גם עד שנת 2030.

לכתבה באתר

הבצורת שמכה בשנים האחרונות בדרום-מערב יבשת צפון אמריקה היא הקשה ביותר ב-1,200 השנים האחרונות. | צילום: Felix Lipov, Shutterstock

המוטציה שמאיטה את מחלת ה-ALS

מדענים ממכון ויצמן למדע גילו מוטציה המעכבת את הופעתה ואת התפתחותה של מחלת ניוון השרירים ALS. עד כה ידועים כ-20 גנים שמוטציות בהם קשורות למחלה, אך בכל המקרים מדובר בשינויים ברצף הגנים האחראי לייצור חלבונים מסוימים. במחקר הנוכחי התמקדו ערן הורנשטיין וקבוצת המחקר שלו ברצפי הבקרה, שהחומר הגנטי שבהם אינו מתורגם לחלבון אלא נקשר לחלבונים המשפיעים על ייצור החלבון. המוטציה גורמת כנראה לעלייה ברמה של חלבון המעכב את התהליך הדלקתי בתאי עצב, והחוקרים גילו כי בחולים שהמוטציה קיימת אצלם, המחלה הופיעה בגיל מאוחר יותר והתפתחה לאט יותר. הגילוי עשוי לסלול את הדרך לפיתוח תרופות חדשות ולהבנה מעמיקה יותר של ALS ושל מחלות נוספות. 

לכתבה באתר