MRI לפרטי פרטים, ציד במשקל כבד, קוקטייל ההזיות של הפרעונים, דיו מוליך במקום אלקטרודות וטורף את הצוף
מה חדש?
- MRI לפרטי פרטים
- ציד במשקל כבד
- קוקטייל ההזיות של הפרעונים
- דיו מוליך במקום אלקטרודות
- טורף את הצוף
MRI לפרטי פרטים
מכשירי MRI (דימות בתהודה מגנטית) מאפשרים להתבונן ברקמות ללא ניתוח פולשני. הם עוקבים לשם כך אחרי האותות המוחזרים מהפרוטונים באטומי המימן שברקמה כשמשרים עליהם שדה מגנטי חזק. כדי לקבל תמונות ברמת ההפרדה (רזולוציה) הנחוצה לצרכים רפואיים ומחקריים רגילים אפשר להסתפק במכשירים בעוצמת שדה מגנטי של 1.5 או 3 טסלה, ומכשירים של 7 טסלה משמשים בעיקר למחקר.
כעת הושגה קפיצת מדרגה משמעותית, כשבצרפת פותח מכשיר MRI חזק במיוחד, בעוצמה של 11.7 טסלה, שמספק חדות חסרת תקדים. המכשיר מאפשר לראות פרטים קטנים במיוחד, כמו מבנים זעירים ברקמות המוח שלא מתגלים במכשירים חלשים יותר.
יש להביא בחשבון שהשימוש במכשירי MRI בעוצמות כה גבוהות אינו פשוט: מדובר בטכנולוגיה יקרה ומורכבת הדורשת תשתית מתקדמת, צוות מיומן ושהייה בשדה מגנטי חזק שעלול לגרום לתופעות לוואי. ככל שהטכנולוגיה תתפתח, ייתכן שנראה מכשירים חזקים דומים נכנסים לשימוש רחב יותר, במחקר וברפואה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה על MRI. לקריאה על fMRI.
המכשיר החדש מספק תמונות חדות של רקמות זעירות. השוואה בין תמונות של המוח האנושי שמתקבלות מ-MRI בעוצמות שדה מגנטי של 3, 7 ו-11.7 טסלה | מקור: Boulant et al. 2024
ציד במשקל כבד
אורקות (Orcinus orca), שמכונות בטעות לווייתן קטלן, הן בעצם דולפינים גדולים. הן מרבות לצוד בקבוצה ומסוגלות לתקוף כמעט כל חיה. כעת חוקרים מציגים עדות נוספת ליכולות הציד המרשימות שלהן: ציד כריש לווייתני – הדג הגדול באוקיינוס.
החוקרים עקבו אחרי להקת אורקות במפרץ קליפורניה וצילמו אותן צדות. הם גילו שחברי הלהקה הקיפו את הכריש ונגחו בו בחוזקה עד שחדל לנוע, ואז הפכו אותו ושסעו את בטנו בשיניהם, סמוך לכבד שלו. הכבד של כרישים עשיר בשומנים חיוניים ובחומרים מזינים אחרים, ובדומה למנהגם שתועד בעבר כשצדו מינים אחרים, נראה שגם כאן הכבד הוא מטרת ציד מרכזית.
"אורקות מתמחות בציד הטרף שזמין באזורי המחיה שלהן. הלמידה מאפשרת להן לאמץ מגוון התנהגויות, כולל אלו שקשורות לשיחור מזון", אמר אריק ריבס (Rivas), מכותבי המאמר. לדעת החוקרים מדובר בראיה להתפתחות של התמחויות ציד ספציפיות אצל אורקות. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
הכבד של כרישים עשיר בשומנים חיוניים ובחומרים מזינים אחרים. אורקה נוגסת בבטנו של הכריש המותש | מקור: Kelsey Williamson
קוקטייל ההזיות של הפרעונים
חוקרים מאוניברסיטת דרום פלורידה חשפו ראיה מוחשית ראשונה לנוכחותם של חומרים מעוררי הזיות (הלוצינוגנים) במצרים הקדומה. השרידים נמצאו בספל מצרי עתיק מהמאה השנייה לפני הספירה, המעוטר בדמות ראשו של בס (Bes), אל הפוריות, הריפוי וההגנה. הם מאששים תיעודים כתובים ומיתוסים על טקסים שהיו נהוגים במצרים העתיקה.
באמצעות שיטות בדיקה כימיות מתקדמות, כמו ספקטרוסקופיה, זוהתה בדגימות שנלקחו מהדפנות הפנימיות של הספל תערובת של סמים פסיכדליים, נוזלי גוף ואלכוהול. בדיקות DNA מצאו בספל חתימות גנטיות של שלוש משפחות צמחים: רובם היו ימלוחיים (Nitrariaceae), חלק אחר נופריים (Nymphaeaceae) ועוד אי אלו באשניים (Cleomaceae).
החוקרים סבורים שהתערובת שימשה בטקסים מאגיים, כנראה של פוריות. היא תובלה בדבש, שומשום, צנוברים, ליקוריץ וענבים, כדי שתיראה כמו דם. לדברי מוביל המחקר דווידה טנאסי (Tanasi), "זה ממצא ייחודי. לראשונה זיהינו את החתימות הכימיות של כל מרכיבי השיקוי". למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
מעוטר בדמותו של האל בס, אל הפוריות, הריפוי וההגנה. הספל המצרי | מקור: Tanasi et al
דיו מוליך במקום אלקטרודות
EEG היא בדיקה רפואית נפוצה שמסייעת באבחון מצבים כמו אפילפסיה, פגיעות ראש, הפרעות שינה ועוד. במהלך הבדיקה מצמידים לראש המטופל מערך של אלקטרודות שמנטרות מבחוץ את הפעילות החשמלית של המוח. לבדיקה יש חסרונות רבים: מערך האלקטרודות מסורבל, הרכבתו אורכת זמן רב, שיער הראש עלול להפריע והנבדקים נאלצים לשבת שעות באותו מקום בתנוחה מגבילה.
כעת חוקרים מאוניברסיטת טקסס מציעים פתרון חלופי: הדפסת האלקטרודות על הראש. החוקרים פיתחו מעין דיו שמוליך אותות חשמליים. את הדיו הזה מדפיסים באזורים ספציפיים על הקרקפת, שם הוא מחלחל בין השערות, מגיע אל העור ומתייבש. החוקרים בדקו את הטכנולוגיה על חמישה מטופלים והשוו אותה לאלקטרודות רגילות. האלקטרודות המודפסות הצליחו להקליט פעילות חשמלית מהמוח ביעילות דומה ואף סיפקו אותות איכותיים זמן רב יותר מאלקטרודות רגילות. "המחקר שלנו עשוי לחולל מהפכה באופן שבו יתכננו בעתיד ממשקי מוח-מכונה לא פולשניים", אמר חוזה מילאן, מצוות המחקר. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
דיו מוליך חשמל מודפס על גבי הקרקפת באופן מותאם אישית לנבדק, מתייבש, ומקליט את הפעילות המוחית. נבדק עם הדיו הייחודי על הקרקרפת | מקור: Nanshu Lu
טורף את הצוף
כשאנחנו חושבים על בעלי חיים אוכלי צוף אנחנו מדמיינים לרוב דבורים ופרפרים. אבל לא כל אוכלי הצוף הם בעלי כנפיים, וחלקם הם אפילו יונקים: מכרסמים, יונקי כיס, קופים ואפילו טורפים כמו גֶּחָנִים ונימיות נראו מלקקים צוף.
לאחרונה פורסמה תצפית שבה נראה זאב חבשי (Canis simensis), מין במשפחת הכלביים שחי בהרי דרום אתיופיה, ניזון מצוף שהוא מלקק מפרחי צמח הקניפהופיה (Kniphofia foliosa). החוקרים, שמשתתפים בתוכנית לשימור הזאב החבשי, המצוי בסכנת הכחדה, רואים את התופעה כבר שנים. כעת הם תיעדו שישה זאבים שאכלו צוף. בין השאר ראו שבעת אכילת הצוף נדבקת לחוטמו של הזאב אבקה, וכך הוא עשוי להאביק את הצמח הבא שממנו יאכל.
נחוץ מחקר נוסף כדי להוכיח שהזאב הוא אכן מאביק של הצמח: צריך לבדוק אם הפרחים שליקק הזאב הופכים לפירות או שמא הליקוק הורס אותם. צריך גם לברר מי עוד מאביק את הצמח, מהו חלקו היחסי של הזאב בכך והאם יש אבולוציה משותפת של הצמח והזאב, שפיתחו תכונות שיתאימו אותם זה לזה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
עשוי לתרום להאבקה. זאב חבשי מלקק צוף מפרח של צמח הקניפהופיה | מקור: Adrien Lesaffre