טיפול גני חדש לילדי בועה, צו האופנה העתיקה: פרוות דוב, לייצר דם במעבדה ולהרוג את סרטן העור
מה חדש?
- טיפול גני חדש לילדי בועה
- צו האופנה העתיקה: פרוות דוב
- לייצר דם במעבדה
- להרוג את סרטן העור
טיפול גני חדש לילדי בועה
ילדי בועה סובלים ממחלת "כשל חיסוני משולב חמור" (SCID) הנובעת מפגם באחד מ-20 גנים שונים. המחלה פוגעת בהתפתחות מערכת החיסון, והילדים נאלצים לחיות בתנאים סטריליים כדי לא להיחשף למחוללי מחלות. לפני כמה שנים דווח על ניסוי מוצלח בריפוי גני של ילדים החולים באחד מסוגי המחלה, שנקרא SCID-X. מחקר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מראה כעת הצלחה נאה גם בריפוי גני של ART-SCID.
הגרסה הזאת של המחלה נובעת מפגם בגֵן האחראי על ייצור חלבון שמשמש לתיקון שברים בחומר הגנטי. השפעתו על מערכת החיסון קריטית, מאחר שבמהלך היווצרותה חלק מה-DNA בתאים נשבר ומאוחה מחדש. במחקר החדירו את הגֵן התקין לתאי מח עצם של עשרה חולים ולאחר מכן השתילו את התאים בחזרה בגופם. מעקב שנמשך 3-1 שנים מצא אצל כל הילדים שיפור בתפקוד מערכת החיסון, ואצל ילדים שהמעקב אצלם נמשך מעל לשנתיים מערכת החיסון הגיעה לרמה כמעט תקינה. רוב תופעות הלוואי היו קלות, ומעט תופעות הלוואי הקשות טופלו וכל הילדים החלימו מהן. הצלחת הניסוי מבטיחה אופק חדש לילדי הבועה. למאמר המלא (באנגלית). לכתבה על ריפוי SCID-X. לכתבה באתר.
מעקב של 3-1 שנים מצא שיפור בתפקוד מערכת החיסון. תינוק עם SCID בבית החולים לילדים בלוס-אנג'לס | Peter Menzel, Science Photo Library
ד"ר גל חיימוביץ'
צו האופנה העתיקה: פרוות דוב
לפני 320 אלף שנה, באזור שהיום הוא גרמניה, ישבה קבוצת אנשים סביב דוב שצדו. לא היו אלה בני המין שלנו, שעוד לא היה קיים, אלא ניאנדרטלים או בני מין אנושי קדום אחר. חוקרים שבחנו את העצמות שהותירו אחריהם מצאו סימני חיתוך דקים ועדינים על עצמות הכפה של הדב, מהרגל הקדמית ומהרגל האחורית. הסימנים האלה היו שונים מהחיתוכים הגסים יותר שנראו על עצמות חיות שניצודו לבשר. כמו כן, בכפות הדוב אין כמעט בשר. הסימנים היו דומים לאלה שנמצאו באתרים מאוחרים יותר, שבהם נשחטו בעלי חיים עבור פרוותם. "במקרה הזה אנחנו יכולים לייחס את החיתוכים המדויקים להסרה זהירה של העור", אמר איבו ורהייאן (Verheijen), שהוביל את המחקר.
זוהי אחת הראיות המוקדמות ביותר לפשיטת עור, והחוקרים משערים שהאנשים הקדומים השתמשו בעור הדוב ובפרוותו ללבוש, או כמצע לשינה. כבר בימים הרחוקים ההם, אמר ורהייאן, "אנשים בצפון אירופה שרדו בחורף בזכות פרוות דוב חמות". למחקר (באנגלית).
אחת הראיות המוקדמות ביותר לפשיטת עור. עצם כפה קדמית של דוב עם סימני חיתוך | Volker Minkus
ד"ר יונת אשחרלייצר דם במעבדה
הקץ לתרומות הדם? באוניברסיטת בריסטול בבריטניה יצא בימים אלה לדרך ניסוי ראשון מסוגו במתן עירויים של תאי דם אדומים שגודלו במעבדה. הניסוי יכלול לעת עתה רק עשרה מתנדבים, וכל אחד מהם יקבל כמות של 2-1 כפיות (10-5 מיליליטר) של דם, מכיוון שתהליך ייצור התאים במעבדה עדיין אינו יעיל מספיק להכנת כמויות גדולות.
מטרת הניסוי היא לבחון את בטיחות העירוי, וגם לבחון כמה זמן ישרדו תאי הדם האדומים שגודלו במעבדה אחרי כניסתם לגוף אנושי חי. ההערכה היא שהם ישרדו זמן רב יותר מאשר תאים מתרומת דם, משום שכל התאים שגודלו במעבדה הם תאים צעירים, ואילו בתרומת דם יש תאים צעירים וזקנים ביחד. אם זה אכן יקרה, ייתכן שנוכל בעתיד לצמצם את תכיפות העירויים הניתנים לחולים במחלות דם הזקוקים להם באופן קבוע. בנוסף, ייצור תאי דם במעבדה יוכל לפתור בעיות של מחסור בתרומות דם, ובייחוד לסוגי דם נדירים. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
ייתכן שנוכל בעתיד לצמצם את תכיפות העירויים הניתנים לחולים במחלות דם. אילוסטרציה של עירוי דם | Abscent Vector, Shutterstock
להרוג את סרטן העור
ממצאים מעודדים בניסוי קליני שלב 3 לטיפול בסרטן עור גרורתי. מלנומה היא סרטן אלים במיוחד, מאחר שהתאים הממאירים שלה נוטים להתנתק מהגידול הראשוני, להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים רחוקים. במחקר בדקו שיטת טיפול חדשנית בשם TIL – לימפוציטים חודרי גידול, שמשתמשת בתאי דם לבנים מהגרורות של האדם עצמו, שיודעים לזהות את הגידול ולפגוע בו. את התאים אוספים מאחת הגרורות, ובמעבדה גורמים להם להתרבות ולהיות פעילים ויעילים יותר. אחרי חודש מחזירים למטופל צבא של מיליארדי תאי חיסון שיילחמו בגידול.
המחקר הראה שאצל כמחצית מהחולים שקיבלו את הטיפול הגרורות הצטמצמו, ואצל חמישית מהמטופלים הן נעלמו לגמרי. המטופלים שרדו זמן רב יותר באופן משמעותי ונהנו מאיכות חיים טובה יותר לעומת חולי מלנומה שמקבלים את הטיפול הסטנדרטי המקובל כיום. למחקר המקורי. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בכמחצית מהחולים שקיבלו את הטיפול הצטמצמו הגרורות, וב-20 אחוז הן נעלמו לגמרי. אילוסטרציה של תאי סרטן | Alfred Pasieka, Science Photo Library
ד"ר אילת זאוברמן