גלאי החיידקים של הזבובים מוצצי הדם, הגנים של הגובה, שלד חיצוני רובוטי למשותקים, חיי החברה של הג'ירפות והדגימה שנעלמה

מה חדש?

  • גלאי החיידקים של הזבובים מוצצי הדם

  • הגנים של הגובה

  • שלד חיצוני רובוטי למשותקים

  • חיי החברה של הג'ירפות

  • הדגימה שנעלמה

גלאי החיידקים של הזבובים מוצצי הדם

זבובים טפיליים שניזונים מדם עטלפים הם בדרך כלל אניני טעם: הם לא יסעדו מכל עטלף, אלא רק מהמין שבחינתם הוא הבציר הנכון. גם במערות שבהן דחוסים יחד כמה מינים של עטלפים, הזבובים הכמעט עיוורים הללו, שאינם מסוגלים אפילו לעוף, לא מתבלבלים ותוקפים רק את המין החביב עליהם.

איך הם מצליחים לאתר את הטרף שלהם? חוקרים מארצות הברית שיערו שזה קשור לחיידקים החיים על עורם של העטלפים. כדי לבדוק את זה הם אספו דגימות של עור ופרווה ממיני עטלפים החיים במערות וניתחו את החומר הגנטי של החיידקים שנמצאו בהן. בנוסף הם ספרו כמה זבובים טפיליים, אם בכלל, נמצאו על העטלפים שמהם נלקחו הדגימות. החוקרים מצאו שלמשפחות העטלפים השונות יש הרכב שונה של חיידקי עור. הם משערים שכל הטפילים העיוורים מזהים את הטרף המועדף עליהם לפי מולקולות הריח שמפרישים החיידקים. בשלב הבא, כדי לאשש את השערתם, החוקרים מתכוונים לבדוק ולזהות את מולקולות הריח הללו. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

זבובים מוצצי דם עטלפים, צילום: עלא יונס
זבובים מוצצי דם עטלפים, צילום: עלא יונס

הגנים של הגובה

קצות העצמות שלנו יש תאי סחוס שאחראים על התפתחות הסחוס והעצם באזורי הגדילה שלהם. ידוע שפעילות התאים הללו משפיעה על אורך העצמות וכתוצאה מכך גם על גובהנו. במחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית רצו לבחון מהם הגֵנים בתאי הסחוס האלה שמשפיעים על הגובה. לשם כך הם השתמשו במאגר נתונים גדול המכיל מידע גנטי של בני אדם רבים מצאו בו 63 גֵנים שהיו פעילים בתאי הסחוס והיו סיבות לחשוב שהם מעורבים בהתפתחות השלד, ביניהם היו גֵנים שאחראים על יצירת קולגן – חלבון שמעניק למפרקים גמישות וחוזק המפרקים ותורם רבות לבריאות העצם. גֵנים נוספים מאלה שהתגלו ממלאים תפקידים אחרים ועד כה לא ייחסו להם קשר לגובה. החוקרים סבורים שמחקרים נוספים על הגֵנים הללו עשוי להניב גילויים חדשים על התפתחות השלד ואולי גם להביא לפריצת דרך בחקר הגובה האנושי. למחקר המקורי (באנגלית).

 

תמונה מיקרוסקופית שלעצם מתפתחת. הפס הכחול למטה נקרא "לוחית גדילה" ובו נמצאי תאי הסחוס המתפתחים שאת מקומם תופסת בהמשך רקמת עצם. מקור: spl
תמונה מיקרוסקופית של עצם מתפתחת. הפס הכחול למטה נקרא "לוחית גדילה" ובו נמצאי תאי הסחוס המתפתחים שאת מקומם תופסת בהמשך רקמת עצם. מקור: spl

שלד חיצוני רובוטי למשותקים

נפגעי שבץ מוחי סובלים לא פעם מפגיעה ארוכת טווח בהליכה, בשיווי המשקל ובקואורדינציה. כדי לשקם אותם בצורה הטובה ביותר, חשוב להתחיל את תהליך השיקום כמה שיותר מהר. קבוצת חוקרים מארה"ב בדקה לאחרונה איך שימוש בשלד חיצוני רובוטי מיד אחרי הפגיעה יכול לסייע למטופלים הסובלים משיתוק חלקי בעקבות שבץ. 

שלד חיצוני רובוטי הוא מכונה חשמלית לבישה שתומכת בגפיים של מי שלובשים אותה ומייצבת אותם, וכך יכולה לסייע לנפגעים ללכת. במחקר השתתפו 14 נפגעי שבץ שקיבלו יחד שני סוגים של טיפולי שיקום: טיפול עם שלד רובוטי חיצוני וטיפול פיזיותרפי קונבנציונלי. הממצאים מעלים שבמהלך הטיפול באמצעות השלד הרובוטי המטופלים הלכו מרחק רב יותר לעומת הטיפול הקונבנציונלי. כל הנבדקים הפגינו שיפור במדדי ההליכה, המהירות והיציבות בסוף תקופת הבדיקה לעומת תחילת הטיפול. בנוסף, הנבדקים שעבדו יותר פעמים עם השלד החיצוני השתפרו יותר במבחני ההליכה בהשוואה לנבדקים שתרגלו פחות עם השלד החיצוני הרובוטי לקריאה בהרחבה (באנגלית): .

אחד מהנבדקים עובר טיפול עם השלד הרובוטי. מקור: Kessler Foundation
אחד מהנבדקים עובר טיפול עם השלד הרובוטי. מקור: Kessler Foundation

חיי החברה של הג'ירפות

במשך שנים רבות חשבנו שהיונקים הגבוהים מעדיפים להסתובב לבדם, אך חוקרים מבריטניה, שסקרו יותר מ-400 מחקרים שהתפרסמו בעשרים השנים האחרונות, הראו שג'ירפות מנהלות מערכת חברתית מפותחת. יש להן חברים שאיתם הן מעדיפות לבלות את זמנן; הן שומרות על קשרים לאורך זמן; והנקבות יוצרות קבוצות ועוזרות זו לזו לגדל את צאצאיהן. הנקבות גם חיות זמן רב יחסית אחרי שכבר אינן פוריות, והסבתות עוזרות בגידול הנכדים – כנהוג אצל בעלי חיים חברותיים מוכרים, כמו פילים, אורקות ובני אדם. 

אז למה בעצם חשבנו שהג'ירפות מעדיפות להסתובב לבד? סיבה אחת היא שאנחנו לא שומעים אותן כמעט: רק לפני כמה שנים התגלה שהן משמיעות קול, מעין המהום, בעיקר בלילה. אבל הסיבה העיקרית היא שפשוט לא הסתכלנו מספיק מקרוב. במשך זמן רב חוקרים בחנו את הג'ירפות מרחוק ולא הבדילו בין פרט לפרט. כשהחלו לערוך מחקרים מדוקדקים יותר, בעזרת מצלמות שאפשרו לזהות כל ג'ירף וג'ירף, התגלתה המורכבות האמיתית. למאמר המקורי (באנגלית).


עדר ג'ירפות.  צילום: rudiPro, Shutterstock

הדגימה שנעלמה

בסוכנות החלל האמריקאית נאס"א מנסים להבין לאן נעלמה דגימת הקרקע שרכב המאדים "פרסבירנס" היה אמור לאסוף - הראשונה בסדרה של דגימות שהוא אמור לאחסן בתוכו עד שאי פעם בעתיד יאספו אותן ויביאו אותן לבדיקה בכדור הארץ. ביום שישי ביצע הרכב קידוח ראשון לאיסוף דגימת קרקע, אך מהנתונים שהגיעו למרכז הבקרה של רכב המאדים עולה כי שפופרת המתכת שבה היה אמור לאחסן את הדגימה נותרה ריקה. הרכב, שנחת במאדים בפברואר השנה, נושא 43 שפופרות איסוף כאלה, והתוכנית היא לשמר בהן לפחות 20 דגימות קרקע מהאתרים שהוא אמור לעבור בהם. לאחר שיאטום את השפופרות הוא אמור לרכז אותן במערום, ובנאס"א מנסים כעת לתכנן משימה עתידית שתאסוף את הדגימות ותביא אותן לניתוח מדוקדק בכדור הארץ. 

"זאת לא ההצלחה ההתחלתית שקיווינו לה, אבל אני משוכנע שהצוות הנכון עובד על זה, ושנמצא פתרון שיאפשר לעשות את זה בעתיד", אמר בכיר נאס"א תומס זורבוכן. להודעה הרשמית (באנגלית). להרחבה על משימת פרסבירנס.