קניונים בהילוך מהיר, הפלזיוזאור עם העור והקשקשים, הסיכון לפגיעת האסטרואיד – קרוב לאפס, המדד המתוק של משבר האקלים, הבונים החופשיים ופרופ' ישראל סילמן, מדען ישראלי מוביל בתחום הנוירוביולוגיה, הלך לעולמו
מה חדש?
- קניונים בהילוך מהיר
- הפלזיוזאור עם העור והקשקשים
- הסיכון לפגיעת האסטרואיד – קרוב לאפס
- המדד המתוק של משבר האקלים
- הבונים החופשיים
-
פרופ' ישראל סילמן, מדען ישראלי מוביל בתחום הנוירוביולוגיה, הלך לעולמו
קניונים בהילוך מהיר
מחקר חדש מסביר איך נוצרו על הירח שני קניונים עצומים, המשתווים בגודלם לגרנד קניון באריזונה. בניגוד לקניון המוכר, שנוצר בתהליך של מיליוני שנים של שחיקת סלעים על ידי מים זורמים, החוקרים סבורים שהקניונים הירחיים נוצרו בתוך פחות מעשר דקות בעקבות פגיעת גוף שמיימי כמו אסטרואיד או שביט, לפני כ-3.8 מיליארדי שנים.
החוקרים השתמשו בצילומים מפורטים של המכתש ושל הקניונים שבו כדי ליצור מפה גיאולוגית ולנסות לשחזר את מסלול הפגיעה האפשרי. ממצאיהם מעלים שכדי ליצור שני קניונים בגודל כזה, עוצמת הפגיעה הייתה אמורה להיות גבוהה פי 130 מהאנרגיה האצורה בכל הפצצות הגרעיניות שקיימות כיום בכדור הארץ. החלקיקים שהתפזרו בעקבות הפגיעה העזה נעו במהירות וחצבו בקרקע את תוואי הקניונים, בדומה לאופן שבו מים יוצרים קניונים בכדור הארץ.
הממצאים מספקים תובנות על ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח ועל התהליכים שקורים בו, ועשויים לתרום למשימות חקר עתידיות. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
נוצרו בתוך פחות מעשר דקות בעקבות פגיעת גוף שמיימי כמו אסטרואיד או שביט, לפני כ-3.8 מיליארדי שנים. קניונים על הירח | NASA/SVS/Ernie T. Wright
שקד אנגלברגהפלזיוזאור עם העור והקשקשים
פלזיוזאורים היו זוחלים ימיים ענקיים עם צוואר ארוך, ארבעה גפי סנפיר וגוף שאורכו הגיע עד 12 מטר. הם חיו לפני 66-200 מיליון שנה. אף על פי שבמשך השנים נמצאו שרידי שלדים רבים שלהם, מתברר שאנחנו עדיין יכולים ללמוד עליהם דברים חדשים. בדיקה של מאובן כמעט שלם של פלזיוזאור, שהתגלה ב-1940 בדרום גרמניה, העלתה שנותרו בו שרידים מאובנים של רקמות רכות. "נדיר מאוד למצוא מאובן עם רקמות רכות, כמו עור ואיברים פנימיים", מסביר מוביל המחקר מיגל מרקס (Marx).
החוקרים בחנו שלוש דגימות של רקמות רכות בגודל של כסנטימטר רבוע, באמצעות שיטות זיהוי ודימות מתקדמות ומצאו שזנב הפלזיוזאור היה מכוסה עור חלק ואילו על הסנפירים היו קשקשים הדומים לקשקשי הזוחלים בני ימינו. לדעת החוקרים, הקשקשים הקשיחים סייעו לפלזיוזאורים לנוע במים במהירות, ובה בעת סיפקו להם אחיזה והגנה כשזחלו על קרקעית הים בחיפוש אחר מזון. הגילוי החדש מאפשר ללמוד עוד על היצורים המרתקים האלה ועל אורח חייהם בתקופה הקדומה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית)
נדיר מאוד למצוא מאובן עם רקמות רכות, כמו עור ואיברים פנימיים. מאובן הפלזיוזאור | מתוך Marx et al., 2025
מאי שדההסיכון לפגיעת האסטרואיד – קרוב לאפס
חוקרים שעוקבים אחר הסיכון להתנגשות האסטרואיד בכדור הארץ ב-2032 הכריזו בעקבות תצפיות נוספות כי הסיכון לכך קרוב לאפס. האסטרואיד 2024 YR4 התגלה בדצמבר אשתקד, וחישובים ראשוניים של מסלולו העלו כי בדצמבר 2032 הוא עלול לפגוע בכדור הארץ. החישובים הראשוניים הצביעו על סיכון של כ-3 אחוז להתנגשות כזו, הגבוהים ביותר שחושבו עד כה. בשבוע שעבר הם החלו לרדת בהדרגה, כפי שחזו המומחים, ובעקבות תצפיות נוספות מתחילת השבוע הודיעו חוקרים במרכז של נאס"א למעקב אחר גופים קרובים לכדור הארץ, CNEOS, כי הסיכון להתנגשות ירד ל-5 אלפיות האחוז בלבד, כלומר 1 ל-20,000. גם מרכז המעקב של סוכנות החלל האירופית הגיע למסקנה דומה. בעקבות זאת שונה הדירוג של האסטרואיד לאפס בסולם טורינו, כלומר – הוא אינו מסכן כלל את כדור הארץ. האסטרואיד, שגודלו נאמד ב-90-40 מטרים, היה עלול לגרום לנזק מקומי כבד לו היה פוגע בכדור הארץ, עד כדי השמדת עיר. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
הדירוג של האסטרואיד שונה לאפס בסולם טורינו, כלומר – הוא אינו מסכן כלל את כדור הארץ. האסטרואיד 2024 YR4 | מקור: ESA
איתי נבוהמדד המתוק של משבר האקלים
בשורה רעה לאוהבי השוקולד שבינינו: מאמר חדש מצא כי משבר האקלים תורם לעליית מחירי הקקאו.
הקקאו אומנם הגיע במקור מהאזורים הטרופיים של מרכז אמריקה ודרומה, אך כיום כ-70 אחוז ממטעי הקקאו בעולם מרוכזים בחגורת הקקאו במערב אפריקה, שכוללת את חוף השנהב, גאנה, ניגריה וקמרון. משבר האקלים מכה קשות במרכז היבשת השחורה וכבר עתה נרשמה שם עלייה משמעותית במספר הימים שבהם הטמפרטורה עוברת את גבול ה-32 מעלות צלזיוס – הגבול העליון של הטמפרטורה המיטבית לגידול קקאו. בנוסף, משבר האקלים מביא לשינויים קיצוניים במשטרי הגשמים: בשנת 2024, לדוגמה, תועדה עלייה של 40 אחוז במשקעים בחודש יולי, שהביאה להצפות ופגיעה ביבול. הרטיבות פוגעת בתהליך הייבוש של תרמילי הקקאו ומעודדת התפתחות עובש. בעקבות זאת רואים ירידה באיכות היבול ובכמותו, שמובילה להתייקרות הקקאו בשווקים העולמיים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
משבר האקלים תורם לעליית מחירי הקקאו. יבשת אפריקה עשויה משוקולד | עיצוב: ליאת פלי באמצעות פיירפליי
הבונים החופשיים
ב-2018 הגתה ממשלת צ'כיה תוכנית לבנות סכר שיציף מתקן צבאי ישן שנבנה בערוץ נחל, במטרה להגן על נהר הקלבווה (Klabava) ועל בעלי החיים בסביבתו. מאז ועד היום העבודות להצפת האזור, שהוכרז שמורת טבע, עדיין לא החלו בגלל קשיים בירוקרטיים. אך הפלא ופלא, בינואר השנה הסכר נבנה במקום האידיאלי והאזור הוצף כמתוכנן. אז מי בנה את הסכר? משפחה של שמונה בונים.
הבונה (Castor fiber) הוא מכרסם חברתי פעיל־לילה גדול שחי בבתי גידול מימיים וידוע כמהנדס סביבה. בעזרת השיניים החותכות הארוכות והחזקות שלו הוא מכרסם גזעי עצים עד שהם נגדעים ואת הגזעים והענפים הוא גורר ובונה מהם, עם תמיכה של אבנים ובוץ, סכרים שבהם הוא גם גר. כך, בעוד האדם מתעכב, הטבע עשה את שלו והבונה מימש את התוכניות ואף חסך לצ'כיה הוצאה כבדה: 1.2 מיליון דולר. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
הפרויקט של הבונים בסרטון בצ'כית
פרופ' ישראל סילמן, מדען ישראלי מוביל בתחום הנוירוביולוגיה, הלך לעולמו
סילמן החל את הקריירה המדעית שלו במכון ויצמן למדע, כדוקטורנט במעבדתו של אפרים קציר. לאחר השתלמות פוסט-דוקטורט בארצות הברית, חזר לישראל בשנת 1968 והצטרף למחלקה לנוירוביולוגיה במכון. בהמשך מונה לראש מרכז נלה וליאון בנוזיו למדעי המוח במכון ויצמן למדע, ואף היה נשיא העמותה הישראלית למדעי המוח (ISFN).
מחקריו התמקדו בחקר האנזים אצטילכולין אסטראז, שממלא תפקיד קריטי בהעברת אותות עצביים על ידי פירוק המוליך העצבי אצטילכולין. אצטילכולין הוא מוליך עצבי חשוב במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ותופס מקום מרכזי בשליטה על תנועת השרירים, בתהליכי זיכרון ולמידה ובפעולות אוטונומיות בגוף. פירוקו על ידי האנזים אצטילכולין אסטראז הכרחי כדי לעצור את הפעילות של תאי העצב או השריר, וכך לאפשר תקשורת עצבית תקינה.
מחקריו של סילמן שילבו ביולוגיה מבנית, ביוכימיה ונוירוביולוגיה, ופרסומיו המדעיים היו לאבן דרך בהבנת המנגנונים של העברת אותות עצביים. הוא פרסם מאמרים מדעיים רבים, ותרומתו העיקרית היא פענוח מבנה האנזים אצטילכולין אסטראז. בשיתוף חוקרים נוספים הצליח סילמן ליצור גבישים של האנזים ולפענח את המבנה התלת-ממדי שלו באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הפענוח הוביל להבנה של מבנה האתר הפעיל של האנזים - האזור שקושר אליו את האצטילכולין. במחקרים נוספים הראה סילמן כי לאנזים יש כמה צורות, שנבדלות זו מזו בדרך שבה הן מעוגנות לקרום התא. סילמן חקר גם את קיפול החלבון, ובחן איך חומרים שונים משפיעים על המבנה השניוני והשלישוני שלו.
סילמן זכה בפרס מייסדי טבע בשנת 2006, ובפרס אילנית-קציר על הישגים פורצי דרך בשנת 2014. גילוייו משמעותיים הן להבנת מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר, והן לפיתוח טיפולים חדשים. מחקריו תרמו גם להבנת מנגנוני הפעולה של רעלים כמו גזי עצבים, שמעכבים את פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז וגורמים שיתוק קטלני.
ד"ר עדי יניב