למלך הדינוזאורים מצטרפים המלכה והקיסר, חולה פוליו ראשון בארץ מאז שנות השמונים, קרציות ממשיכות לחיות גם שמונה שנים ללא מזון, ועוד.

מה חדש?

  • המלך, המלכה והקיסר?
  • המחשבון האנושי
  • חולה פוליו ראשון בארץ מאז שנות השמונים
  • קרצייה אמיתית: קרציות שרדו 27 שנים במעבדה
  • פרח, תעביר את המלח בבקשה.

המלך, המלכה והקיסר?

מחקר חדש מעלה את האפשרות שהטירנוזאורוס רקס (טי רקס) הענק, שנחשב למלך הדינוזאורים, היה בעצם שלושה מינים ביולוגיים שונים. המחקר השווה בין 38 מאובנים שונים שזוהו בעבר כטי רקסים כדי לקבוע אם ייתכן שמדובר ביותר ממין ביולוגי אחד. מאחר שלמאובני דינוזאורים אין חומר גנטי שאפשר לבחון, ושגם מבחינת האנטומיה נדיר מאוד למצוא שלד שלם של דינוזאור, החוקרים התמקדו בהבדלים בשיניים החותכות בלסת התחתונה ובעובי עצמות הירך של המאובנים. ההבדלים שהם גילו הובילו אותם למסקנה שייתכן שמדובר בשלושה מינים נפרדים של טירנוזאורים. למין הקדום ביותר מהשלושה הם קראו T. imperator, כלומר קיסר הלטאות העריצות. ממנו התפצלו בהמשך שני מינים: מלכת הלטאות העריצות, T. ,regina ומלך הלטאות העריצות, הלוא הוא אותו T. rex שהכרנו.

לא כל חוקרי המאובנים מסכימים שהפיצול והרחבת המשפחה המלכותית מוצדקים. חלקם טוענים כי מלכתחילה יש שונות בין פרטים מאותו מין ביולוגי, ואפילו מבנה העצמות של פרט בודד משתנה בתהליך הגדילה שלו. ייתכן אפילו שמין הטירנוזאורים כולו השתנה פיזית לאורך השנים אך עדיין נשאר מין אחד. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המקורי (באנגלית).

 דגם שלד של טירנוזאור | Millard H. Sharp, Science Photo Library
המשפחה המלכותית מתרחבת. דגם שלד של טירנוזאור | Millard H. Sharp, Science Photo Library

חולה פוליו ראשון בארץ מאז שנות השמונים.

אתמול דווח על ילד (או ילדה) בן 4 שחלה בפוליו, לראשונה מאז 1988. על פי הודעת המשרד "מקור המחלה במקרה זה, מנגיף פוליו תרכיבי שעבר שינוי ועלול לגרום מחלה בקרב מי שאינו מחוסן". ילדי ישראל מקבלים שני סוגי חיסון, הראשון חיסון מומת אשר מקנה הגנה נגד המחלה, אבל לא מונע אפשרות של נשאות שלו במעיים והדבקה של אנשים אחרים, והשני מסוג מוחלש אשר מונע גם נשאות, אבל במקרים נדירים מאוד הנגיף המוחלש עובר שינוי לנגיף פעיל ומסוכן. החיסון המומת, שניתן במסגרת תכנית החיסונים בישראל, מגן על הילדים מתרחיש נדיר כזה, אך ילדים לא מחוסנים בהחלט עלולים להדבק כפי שקרה פה. היעילות הגבוהה של חיסוני הפוליו, והכיסוי החיסוני הטוב בישראל כנראה ימנע מהנגיף להתפשט לכלל האוכלוסייה, אך יתכנו מקרים באוכלוסיות עם כיסוי חיסוני נמוך. זה ארוע נדיר מאוד והוא ממחיש את החשיבות העצומה של חיסון בכל חיסוני השיגרה על מנת למנוע ממחלות שנחשבו לנחלת העבר להרים ראש. לידיעה המלאה.

ילדה מקבלת חיסון נגד פוליו | Fomin Serhii Shutterstock
מקרה ראשון בארץ מאז שנות ה-80. ילדה מקבלת חיסון נגד פוליו | Fomin Serhii Shutterstock

קרצייה אמיתית: קרציות שרדו 27 שנים במעבדה, מהן שמונה ללא מזון.

קרציות שנמצאו באזור צחיח למחצה בקניה הצליחו לשרוד שמונה שנים ללא מזון! הקרציות היו מתנה מעט משונה שקיבל בשנת 1976 חוקר בשם ג'וליאן שפרד מאוניברסיטת בינגהמטון בארצות הברית. הקרציות, מהמין Argas brumpti, ניזונות מיונקים כגון עכברים ובני אדם, וגם מלטאות. בשנים הראשונות נתן שפרד לקרציות לאכול מדם הארנבות, העכברים והחולדות שהיו במעבדות, אך החל מ-1984 כבר לא היה לו מזון זמין והוא נאלץ להפסיק להאכיל אותן. כל הזכרים מתו אחרי ארבע שנים ללא מזון, אך הנקבות שרדו כך ארבע שנים נוספות. לאחר שמונה שנים שפרד חזר לספק מזון לנקבות שנותרו ושתיים מהן חיו עד 2003, 27 שנים אחרי מציאתן. 

לפחות אחת מהנקבות המקוריות גם התרבתה, הרבה אחרי מות הזכרים, והטילה ביצים שבקעו מהן זכרים ונקבות. נראה כי הקרציות אוגרות בגופן תאי זרע למשך שנים רבות, כמלאי המשמש להפריה גם בהיעדר זכרים באזור. צאצאי הקרציות המקוריות חיים עד היום, 26 שנה מאז בקיעתם. "חקר הדרכים שבהן יצורים מתגברים על מצבים מאתגרים יוכל לעזור לנו להבין איך גם אנחנו, ויצורים נוספים, נוכל להתמודד עם אתגרים דומים", טוען שפרד. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המקורי (באנגלית).

קרצייה על מפת אפריקה |  Jonathan Cohen, Binghamton University
שרדו שנים ללא מזון. קרצייה על מפת אפריקה |  Jonathan Cohen, Binghamton University

המחשבון האנושי.

אחד מהכישורים המרשימים ביותר שבני האדם מפגינים היא היכולת לבצע פעולות מתמטיות במוחם. מאחר שבדרך כלל איננו יכולים לערוך מחקרים פולשניים בבני אדם, קשה לחקור איך החישובים האלה נעשים בפועל. אך דבר כזה אפשרי בכל זאת כשמגייסים למחקר מטופלים שבכל מקרה צריכים לעבור ניתוח במוחם.

במחקר חדש בחנו חוקרים מגרמניה את מוחם של תשעה נבדקים ונבדקות החולים במחלת הנפילה (אפילפסיה) בעת שנותחו, ועקבו בעזרת אלקטרודות שהושתלו במוחם אחרי פעילות תאי העצב בזמן שביצעו חישובים מתמטיים פשוטים. החוקרים זיהו תאי עצב שפועלים באופן ספציפי בעת ביצוע של פעולות חיבור, ותאי עצב אחרים שפועלים בפעולות חיסור. החוקיות הזו התקיימה גם כשהפעולה המתמטית הוצגה בסמלים (+ או -) וגם כשהוצגה כמילה ("ו" או "פחות").

"אנחנו יודעים מניסויים עם קופים שגם במוחם קיימים תאי עצב שפועלים לפי חוקים חישוביים מסוימים. לעומת זאת, על בני אדם אין לנו כמעט שום מידע", אמר בריאיום אנדראס ניידר, ממובילי המחקר. המחקר הזה נותן לנו הצצה ייחודית על אופן פעילותו של המוח  האנושי, ועל האופן שבו אנחנו מחשבים כמה שעות שינה יהיו לנו או איזה טיפ לתת למלצרית. למחקר המלא (באנגלית).

אילוסטרציה של מוח עם מספרים | Russell Kightley, Science Photo Library
תאי עצב מסוימים פועלים באופן ספציפי בעת ביצוע של פעולות חיבור, ואחרים בביצוע פעולות חיסור. אילוסטרציה של מוח עם מספרים | Russell Kightley, Science Photo Library

פרח, תעביר את המלח בבקשה.

הצוף בפרחים הוא מעין תגמול שמטרתו למשוך מאביקים, בעיקר חרקים, לכן הוא מכיל סוכר רב. חוקרים מארצות הברית גילו כי דווקא פרחים עם צוף מלוח יחסית משכו יותר מאביקים. החוקרים החליפו את הצוף של חמישה מיני פרחים בצוף מלאכותי, שבחלק מהמקרים הכיל אחוז גבוה יותר של מלחים. הם עקבו אחר התנהגות המאביקים בחממת ניסוי, וראו כי בפרחים שבהם אחוז המלח היה גבוה יותר ביקרו כמעט פי שניים יותר מאביקים. דבורים, פרפרים ומאביקים נוספים ניזונים ממזון דל במלח, כמו צוף, וצריכים להשיג מלחים משתיית מים או אפילו מזיעת אדם. לכן אין פלא שהמאביקים נמשכו אל הצוף העשיר במלח. "ייתכן שצמחים מעלים את כמות המלחים בצוף שלהם כדי למשוך יותר מאביקים", הסביר אחד החוקרים, האקולוג נייט סנדרס (Sanders) מאוניברסיטת מישיגן.  למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).