יד ביונית "עתידנית" - כבר היום, הכדורים הקדומים שסותתו במכוון, הפרחים שרדו כשרוב הדינוזאורים נכחדו, האדם המודרני שבתוך הניאנדרטל וקטן כמו לווייתן
מה חדש?
- יד ביונית "עתידנית" - כבר היום
- הכדורים הקדומים שסותתו במכוון
- הפרחים שרדו כשרוב הדינוזאורים נכחדו
- האדם המודרני שבתוך הניאנדרטל
- קטן כמו לווייתן
יד ביונית "עתידנית" - כבר היום
ידה של אישה שוודית בת 50 נכרתה מתחת למרפק. חוקרים חיברו יד תותבת באופן ישיר לעצמות, לשרירים ולתאי העצב של זרועה, וכך היד הפכה לחלק בלתי נפרד מגופה.
יש לפחות שני יתרונות לטכניקה שבה המפתחים השתמשו. ראשית, כשהיד התותבת מחוברת לעצם, לא צריך להפעיל לחץ חיצוני כדי לחבר אותה לגדם. כך היד גורמת פחות כאב לאורך זמן, ונוח יותר להשתמש בה. שנית, החיבור בין היד התותבת למערכת העצבים מאפשר מעבר דו-כיווני של מידע: מידע מגיע מהמוח אל היד ומשמש להפעלתה, ומידע מגיע מהיד אל המוח וכך הנבדקת מרגישה שהיא נוגעת בעצמים שבהם היד התותבת נגעה. החיבור היה תת-עורי, ולכן המידע עבר בצורה איכותית ויציבה.
המטופלת משתמשת ביד התותבת כבר שלוש שנים. האותות שמגיעים מהמוח לאלקטרודות מאפשרים לה לשלוט בכל אצבע בנפרד, בהצלחה של 95 אחוזים. היא מבצעת מטלות יומיומיות רבות, למשל אריזת מזוודה ובישול, חווה משמעותית פחות כאב מבעבר, ומדווחת על שיפור ניכר ברמת חייה. לכתבה באתר.
מבצעת מטלות יומיומיות רבות, חווה משמעותית פחות כאב מבעבר, ומדווחת על שיפור ניכר ברמת חייה. המטופלת מראה כיצד היא יכולה לאחוז חפצים ביד התותבת | Ortiz-Catalan et al., Sci. Rob., 2023
הכדורים הקדומים שסותתו במכוון
באתרים רבים מתקופת האבן, לצד כלים כמו סכינים, נמצאים גם כדורי אבן קטנים, בקוטר כמה סנטימטרים. לא ברור למה הם נועדו, והיו ששיערו שהם תוצרי לוואי בתהליך היצירה של כלים אחרים. בתל עוּבֵּדִיָה שליד הכנרת נמצאו כמה מאות כדורים כאלו. הם תוארכו ל-1.4 מיליון שנים לפני זמננו, ונוצרו כנראה על ידי בני המין הומו ארקטוס. במאמר חדש, חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות בספרד בחנו 150 מהם, ומסקנתם: תהיה אשר תהיה מטרת הכדורים, מי שיצר אותם עשה זאת בכוונה.
החוקרים סרקו את האבנים בסריקת תלת ממד, ומדדו את הזוויות על הפיאות של הכדורים ואת הסימנים שעליהן. כך הצליחו לשחזר כיצד יצרו אותם. הם גילו שהכדורים נושאים סימנים לסיתות מכוון: היוצרים הסירו עוד ועוד חומר מפני השטח של האבנים, בנקודות המדויקות שנדרשו כדי להפוך אותן לעגולות יותר. מדוע רצו תושבי תל עובדיה ליצור כדורים מושלמים? עדיין איננו יודעים. אך האבנים המסותתות מראות את היכולות והיצירתיות של האנשים הקדומים. למחקר (באנגלית). לכתבה בהרחבה (באנגלית).
תהיה אשר תהיה מטרת הכדורים, מי שיצר אותם עשה זאת בכוונה. כמה מהכדורים שנמצאו בתל עובדיה | מתוך המאמר: Muller, A. et al. Royal Society Open Science (2023)
הפרחים שרדו כשרוב הדינוזאורים נכחדו
לפני 66 מיליון שנה פגע אסטרואיד בכדור הארץ, והוביל לשריפות ענק, גשם חומצי, וענן של אבק ואפר שכיסה את השמש במשך חודשים. 75% מהמינים שחיו אז בכדור הארץ נכחדו. אבל דווקא הפרחים העדינים, כך עולה ממחקר חדש, הראו יכולת מפתיעה לשרוד את האסון.
החוקרים בנו את עץ המשפחה של הצמחים הפורחים, וחישבו בעזרתו את שיעור ההכחדה של מינים ושל קבוצות גדולות יותר, כגון משפחות ושושלות שלמות. הם מצאו שפגיעת האסטרואיד גרמה להכחדה של מינים רבים, אבל קצב ההכחדה של השושלות כמעט ולא השתנה במהלך התקופה הזו. כלומר, בעוד מינים מסוימים נכחדו, מינים מאותה משפחה במקום אחר שרדו. ואמנם, המשפחות של רבים מהצמחים הפורחים שאנחנו מכירים כיום, מסחלבים ועד לתפוח אדמה, הופיעו לפני ההכחדה הגדולה ושרדו אותה.
איך הצליחו הפרחים במקום בו רוב הדינוזאורים נכשלו? החוקרים מעריכים שהיכולת שלהם להסתגל לתנאים משתנים עזרה להם. למשל, פרחים רבים מואבקים על ידי חרקים וחלקם יכולים להיעזר במקרה הצורך גם ברוח. למאמר המקורי (באנגלית).
החוקרים מעריכים שהיכולת של הצמחים להסתגל לתנאים משתנים עזרה להם לשרוד את ההכחדה הגדולה. פרחי שושן | Peter Etchells, Shutterstock
האדם המודרני שבתוך הניאנדרטל
לפני כ-70 אלף שנה יצאה מאפריקה קבוצה של בני המין שלנו, הומו ספיינס, והתפשטה ברחבי העולם. מחקרים גנטיים מראים שכל האנשים הלא-אפריקאים החיים כיום הם צאצאי הקבוצה הזו. באסיה ובאירופה הם פגשו מיני אדם אחרים, הניאנדרטלים, הדניסובים ואחרים. DNA ממאובנים הראה שניאנדרטלים והומו ספיינס העמידו צאצאים יחדיו, ומעט DNA ניאנדרטלי נמצא גם כיום בתאיהם של כל מי שאינו אפריקאי.
אלא שמחקר חדש, בו בחנו החוקרים 180 איש מאוכלוסיות אפריקאיות שונות, הראה שגם אצל האפריקאים יש רצפי DNA שזהים לרצפי הניאנדרטלים. החוקרים גילו שרוב הרצפים הללו היו במקורם גנים של הומו ספיינס, שנכנסו לגנום הניאנדרטלי. זה מתאים למחקרים קודמים, שמצאו שניאנדרטלים שחיו לפני יותר מ-120 אלף שנים נשאו DNA של הומו ספיינס. איך הוא הגיע לשם? החוקרים משערים שקבוצה של בני המין שלנו יצאה מאפריקה והעמידה צאצאים עם ניאנדרטלים, כבר לפני כ-250 אלף שנים. הם לא השאירו אחריהם צאצאים שחיים כיום, אך אפשר לשחזר כמה מרצפי ה-DNA שלהם, שהעבירו לניאנדרטלים. לכתבה באתר.
קבוצה של בני המין שלנו יצאה מאפריקה והעמידה צאצאים עם ניאנדרטלים, כבר לפני כ-250 אלף שנים. ציור בסגנון ציורי מערות של סליל DNA | איור: Shutterstock, Bruce Rolff
קטן כמו לווייתן
צוות חוקרים בינלאומי גילה מאובן של מין בלתי מוכר עד כה של לווייתן, שחי לפני 40 מיליון שנה בים הקדום שכיסה את מצרים של היום. הם קראו לו תותצטוס ראיינסיס (Tutcetus Rayanensis), על שם המלך תות ענח' אמון.
תותצטוס הוא המין הקטן ביותר, ובין העתיקים ביותר, שהתגלה עד כה במשפחת הבזילוזאורידים (Basilosaurid) – הלווייתנים הראשונים שהיו ימיים לחלוטין. המאובן כלל עצמות ראש: גולגולת, לסת, שיניים, עצם הלשון וחוליית צוואר. החוקרים מעריכים שתותצטוס היה כמעט בוגר, אורכו היה כ-2.5 מטרים והוא שקל כ-187 קילוגרם. ניתוח העצמות העיד שתוחלת חייו הייתה קצרה מזו של לווייתנים בני זמננו.
"האבולוציה של הלווייתנים מחיות יבשה ליצורים ימיים מגלמת את ההרפתקנות המופלאה של מסע החיים. תותצטוס הוא גילוי יוצא דופן שמתעד את אחד השלבים הראשונים של המעבר לאורח חיים ימי מלא", אמר השאם סאלם (sallam), מוביל המחקר. למחקר (באנגלית). לריאיון עם החוקר (באנגלית).
"האבולוציה של הלווייתנים מחיות יבשה ליצורים ימיים מגלמת את ההרפתקנות המופלאה של מסע החיים". שחזור של לווייתני תותצטוס | האמן: אחמד מורסי, קרדיט לתמונה: Hesham Sallam - Mansoura University Vertebrate Paleontology Center