בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

618 תגובות

  • לא כזה תמים

    תשובה חלקית ולא מלאה

    נגיפי ECHO מזנים 4, 6, 9, 11, 30. נגיפי מעיים מזנים 70 ו־71. ונגיף מעיים שקיבל את השם פוליו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוכל לפרט בבקשה?

    נגיף הפוליומיאליטיס גורם למחלת הפוליו, אשמח אם תוכל לשלוח לי סימוכין על הנגיפים האחרים שציינת
    תודה
    ארז

  • לא כזה תמים

    אתה מסוגל לחפש לבד

    אבל אם תרצה הנה מקור אחד:

    DAHOUROU G., CRAINIC R. et le Groupe d’étude entérovirus, "Campagnes intensives de vaccination avec le vaccin polio oral : quelles répercussions sur le monde des entérovirus ?", Manuscrit n° 2155/RIP2. 3e colloque du réseau international des Instituts Pasteur et instituts associés, les 14-15 octobre 1999, Institut Pasteur de Paris

    במקור למשל מצוינת ב־Figure 1 הרשימה שציינתי.
    מצוין גם למשל שב־1975 בבולגריה EV71 (נגיף מעיים 71) גרם ל־149 מקרי פוליו (או אם תרצה מחלה עם מאפיינים זהים לפוליו) וכן 545 מקרי דלקת מוח חדה (או בעברית: עוצבה). בסך הכול 44 מקרי מוות.

    מיותר לציין שלא בכל מעבדה בעולם היו נגיפים מעיים זמינים להשוואה כדי לבדוק איזה שיתוק שייך לאיזה נגיף. כפי שמכתב מערכת זה מדגים:
    http://pediatrics.aappublications.org/content/99/1/145.1.extract.jpg

    ידוע שנגיפי מעיים גורמים ליותר מקרי מוות מנגיף הפוליו לפחות בהודו.
    Clinically indistinguishable from polio paralysis but twice as deadly, the incidence of NPAFP was directly proportional to doses of oral polio received
    http://www.whale.to/v/polioaccuteflacid.pdf

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    יתכן מצב בו נגיפים אחרים גם הם תוקפים את מערכת העצבים, אך זה לא מפחית מכך שנגיף הפוליו גורם לשיתוק.

    היות ואני לא דובר צרפתית אני לא יכול לקרוא את המאמר שנתת באופן ביקורתי, וזה שיש נגיפים שגורמים למחלות קשות, לא אומר שלא צריך להפטר ממי שאפשר. העובדה עדיין עומדת על כך שרוב העולם נקי מפוליו וגם משיתוק שנגרם על ידיו.
    מקווה שעזרתי
    אז

  • אוטואימונית

    חיסון והתנהגות של מדוכאי חיסון

    גם לאחר קריאה מעמיקה של התגובות כאן, משהו לא מובן לי - אני מבינה את חשיבותו של חיסון הפוליו האוראלי (מוחלש) ומבינה גם שעדיפה הידבקות במוחלש על פני זו של פוליו הבר, ובכל זאת, ארצה לדעת האם אני (חולת פסוריאטיק ארטריטיס שמטופלת במטוטרקסט מדי שבוע 15 מ״ג) צריכה להיות בבידוד יחסי? איך תראה התמונה הקלינית של אדם בעל מערכת חיסונית מדוכאת במידה ונדבק בנגיף המוחלש? מה יהיו התסמינים?

  • חיים חביב

    מדוכאי חיסון

    שלום אוטואימונית,
    את חייבת להוועץ ברופא.
    מטוטרקסאט היא תרופה ציטוטוקסית המשפיעה על המערכת החיסונית. עם זאת בהמלצות הקליניות של משרד הבריאות לגבי מתן החיסון מצויין כי לא כל המטופלים בתרופות ציטוטוקסיות הם בהכרח מוגדרים כמדוכאי חיסון. הרופא שלך ידע לתת לך תשובה מוסמכת האם את מוגדרת בקבוצת הסיכון או לא. ובכל מקרה, לשם עקרון הזהירות המונעת, הקפידי על הגיינה.
    לנגיף המוחלש תסמיני לואי מועטים ביותר אם בכלל. יכולות להופיע בעיות קלות במערכת העיכול.

  • אוטואימונית

    המשך..

    השיחה עם הרופא המטפל (ריאומטולוג) הייתה מבולבלת מאוד. הא הסביר שישנו דיכוי חיסוני ולכן אני בקבוצת סיכון והסביר שכרגע יש ״בעיה״. קראתי באתר של mayoclinic כי על מטופלים במטוטרקסט לא לבוא כלל במגע עם מחוסנים למשך 3 חודשים (אין כל הנחייה לרחוץ ידיים), בנוסף נכתב כי כל הימצאות בחדר עם מחוסן הינה בגדר סיכון ומחייבת להיות עם מסיכה המכסה אף ופה.
    אודה מאד לקבלת הנחיות רציניות יותר מ״רחצי ידיים במים וסבון״.

  • חיים חביב

    התנהגות של מדוכאי חיסון

    המילנ נאחרונה היא של הרופא.
    בקישור הזה תמצאי את הנחיות משרד הבריאות למדוכאי חיסון.

    http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Immunocompromised
    Pages/default.aspx

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    ראשית ברצוני לציין שאין לראות בתכנים המופיעים באתר כתחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך.

    אם את מדוכאת חיסון, אכן אסור לך לקבל את החיסון ועליך לנקוט בזהירות מונעת. אני ממליץ לך להיוועץ ברופא שלך, ואם את עדיין מבולבלת לפנות לחוות דעת נוספת אצל רופא אחר. צר לי אבל כל מה שאני יכול לעשות זה רק להסביר לך את ההגיון מאחורי הנחיה זו או אחרת, אך אני מנוע מלתת לך ייעוץ רפואי

    כל טוב והמון בריאות

    ארז

  • רוית

    חיסון לילד אסמתי

    יש לי ילדה אסמתית שמטופלת בסטרואידים במשאף על בסיס קבוע ואנלציות וונטולין בזמן התקף.. רציתי לדעת האם יש סיכוי שיהיו לה תופעות לוואי חמורות עקב זה.? ומה הסיכונים לגבי ילדים כאלה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רוית
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, על כן אני מנוע מלתת לך ייעוץ רפואי. אני ממליץ לך להפנות את שאלתך לגורם רפואי מוסמך כמו רופא הילדים, או מומחה למחלות זיהומיות.
    המון בריאות
    ארז

  • חיים חביב

    אסטמה

    שלום רוית,
    בכל שאלה רפואית שכזו יש להוועץ ברופא כדי לקבל תשובה מוסמכת.
    ע"פ ההמלצות הקליניות של משרד הבריאות לגבי מתן החיסון למדוכאי המערכת החיסונית, אנשים המטופלים בסטרואידים טופיקלים או מקומיים כמו באינהלציה אינם מוגדרים כמדוכאי חיסון. לפיכך אין לחשוש מלחסן אותם, והסיכוי (הנמוך ביותר) שיהיו להם תופעות לואי לא שונה מאצל אנשים אחרים. ההנחה היא שילדתך חוסנה בעבר בחיסון המומת ע"פ שגרת החיסונים המומלצת לילדים.

  • הילה א.

    תינוק

    בני קיבל מנה אחת של חיסון מומת בגיל חודשיים, ובגיל ארבעה חודשים כאשר הגענו לטיפת חלב לתת לו את החיסונים השגרתיים, האחות המליצה להוסיף את החיסון המוחלש. מה שאומר שקיבל מנה אחת בלבד של חיסון מומת ולאחר מכן קיבל את המומת והמוחלש יחד. האם יש סיבה לדאגה? אני מאוד לחוצה מהסיבה שאולי חיסון מומת אחד לא מספיק לחסן את גופו כראוי. ובנוסף- כמה זמן ממתן החיסון יכולים להופיע תופעות הלוואי, כמו התפרצות הנגיף חלילה?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום הילה
    ראשית, ברצוני להדגיש כיאין לראות במידע הניתן באתר כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך.

    על פניו מנה יחידה של החיסון המומת אמורה לחסן ביעילות גבוהה, על כן על פי הנחיות משרד הבריאות אין מניעה לתת את החיסון המוחלש אחרי מנה אחת. במקרה (המאוד מאוד מאוד, אבל ממש מאוד לא סביר) שהחיסון מתפרץ, הדבר קורה אחרי ימים ספורים. על מנת שדבר כזה יקרה צריך שיתרחשו שני צירופי מקרים מאוד נדירים: האחד שהחיסון המוחלש יכשל, כלומר 1 למליון, ובנוסף שהחיסון מומת יכשל כלומר 1 ל100, ובל נשכח את הנוגדנים שקיימים עדיין בגופו (אם כי במינון נמוך) מאז ההריון שנותנים שכבה נוספ של הגנה. מדובר בצירוף מקרים מאוד מאוד מאוד נדיר, כל כך נדיר שעדיין לא התרחש בארץ מתוך מליוני הילדים שחוסנו עד היום על כן את יכולה לישון בשקט.
    המון בריאות
    ארז

  • חיים חביב

    חיסון מוחלש לאחר מומת

    שלום הילה,
    הסיכון מהוירוס המוחלש קטן עוד יותר (הוא גם כך נמוך מאוד: אחד למליון בערך) בעקבות חיסון בודד בוירוס המומת. לכן אין באמת סיבה לדאגה. אם תינוקך בריא בד"כ ולא אובחן כחולה במחלה חיסונית כלשהי, את יכולה בהחלט להיות רגועה.
    תופעות לואי מהחיסון המוחלש נדירות ביותר ויכולות להופיע כיומיים לאחר החיסון. תאורטית, תופעות של שיתוק מגיעות אחרי כשבוע מההידבקות, אבל זהו נתון תאורטי. במקרה של ילדך אין סיבה מהותית לדאגה.

  • קרן

    מקרי פוליו הקשורים לחיסון בשנות ה-80

    שלום, שאלתי לפני כשבועיים לגבי מקרי 4 מקרי פוליו שקרו בעקבות חיסון. עניתם לי על התפרצות המחלה שקרתה בסוף שנות ה-80 בעקבות חור חיסוני.

    אני לא בטוחה שהבנת את כוונתי. לא התכוונתי להתפרצות הפוליו בשנת 1988. אלא ל: בין השנים 1983-1987 דווחו 8 מקרי פוליו, 4 מתוכם קרו עם קשר לקבלת החיסון. זה נמצא בדוח מבקר המדינה שבקישור הבא: http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=173&id=0&frompage=30...(%F4%E5%EC%E9%E5)%20%E1%F9%F0%FA%201988
    איך יכול להיות שקרו 4 מקרי פוליו בעקבות החיסון? האם זה לא אומר שהסיכון הוא בעצם הרבה יותר גבוה מ1 למיליון?
    שוב אשמח לקבל הסבר. תודה!

  • חיים חביב

    שנות השמונים

    שלום קרן,

    מקריאה של הדו"ח בלבד קשה להבין מה בדיוק קרה. ע"פ הדו"ח משנת 1971-1987 היו תשעה מקרי מחלה מתוכם 4 קשורים בקבלת תרכיב החיסון. אבל לא ברור מה הכוונה "קשורים לקבלת תרכיב החיסון" ולא ברור על איזה "סיכון רציני" מדובר. התינוקות שחלו קבלו את החיסון המוחלש ללא המומת וחלו במחלה אחרי מנה אחת של החיסון. אבל בשנות השמונים לא היו קיימות הטכנולוגיות שקיימות כיום איתן אפשר לעקוב אחר הנגיף (ריצוף זול ומהיר של דנא מהנגיף) ולכן קשה לדעת האם התינוקות הללו באמת חלו ישירות מהחיסון, או שבגלל שמנה אחת של המוחלש מקנה רק 50% הגנה, התינוקות בעצם נדבקו בוירוס הבר ולכן חלו. הסכנה במקרה כזה היא במתן של החיסון המוחלש בלבד ולא בחיסון משולב כמו במבצע הנוכחי. מכאן שאי אפשר מהדוח הזה להסיק על רמת הסיכון מהחיסון המוחלש.

  • מרדכי

    דיבורים בעלמא 6 מחולי השיתוק קיבלו 6 מנות של OPV

    http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf
    עמוד 104.

    6 אנשים שהם מחצית מכלל החולים בנפת חדרה (11 יהודים, 1 לא יהודי).

  • מרדכי

    8-2 שבועות בין עם זה חי ובין עם זה חי מוחלש

    כתבתם הידבקות בחי=תקופה מסוימת => 8-2 שבועות.
    כתבתם הידבקות בחי מוחלש=תקופה קצרה=>8-2 שבועות.

    כדאי לדייק.

  • מרדכי

    טעיתי הם היו בתכנית חיסונים של 4 מנות

    עמוד 107. רק אחת קיבלה 3 מנות בלבד.
    זה לא משנה אבל את השורה התחתונה. החיסון אינו תרופת קסם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אין תרופת קסם

    לכל טיפול או תרופה יש אהיעילות שלו במצבים שונים, ויעילות אחרת במצבים אחרים. הרעיון הוא לבחור בהסתברות הגבוהה ביותר להצליח, אבל אין זה אומר שזה יעוד אצל כולם. עדיף הגנה חלקית מחוסר הגנה.

  • חיים חביב

    דיבורים בעלמא של מי?

    מרדכי,
    ראשית, הרשה לי להודות לך מקרב לב על הקישור למאמר שציטטת. מאמר מאלף ובעל ערך שלא יסולא בפז.
    לגבי השאלה המקורית, היא לא היתה על ההתפרצות ב1988 אלא לגבי המקרים שלפניה.
    אבל אני מוכרח לשאול האם קראת את המסקנות של הפרופסור המכובד לגבי ההתרחשות בחדרה ב1988, או שאתה נוקט בשיטת "קטיף הדובדבנים" המפורסמת? האם אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שהכותב מהלל ומשבח את תכנית החיסון המשולבת שהביאה להכחדתו של וירוס הפוליו מישראל? (עמוד 137)
    לגבי הסיבה לכך שהחיסון המוחלש (במתן לבדו, יש להדגיש) נכשל בהגנה על חלק מהאנשים, הרי הפרופסור המכובד מתייחס לכך באופן ישיר בעמוד 135 של הדו"ח. הסיבה לכך היא שהמבנה האנטיגני של הוירוס התוקף היה שונה באופן מהותי מהוירוס שניתן בחיסון המוחלש דאז. זהו מקרה ייחודי והפרופסור מתייחס לכך בפרוטרוט בניתוח האנטיגני של הוירוס בעמוד 113.
    אמנם אין לי אינפורמציה מדויקת לגבי המבנה האנטיגני של הוירוס הנוכחי, ועל דמיונו למבנה האנטיגני של הוירוס בחיסון המוחלש, אך חזקה על האפידמיולוגים והמומחים לבריאות הציבור במשרד הבריאות שיש להם את המידע הזה, שכיום (כפי שציינתי בתשובתי) ניתן להשיגו בעזרת שיטות ריצוף דנא ואיפיון אנטיגני יסודי.
    קריאת המאמר הזה רק משכנעת עוד יותר שתכנית החיסון הנוכחית היא הדרך הנכונה להתמודד עם ההתפרצות הנוכחית לפני שמשהו יחלה במחלה, ועל כך יש להודות לך.

  • מרדכי

    8-2 שבועות בין עם זה חי ובין עם זה חי מוחלש

    כתבתם: ״ אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.״

    למה לא לנקוב בתקופה? בייחוד שהיא ידועה לכול! בין 8-2 שבועות. אם נוקבים לחי מוחלש צריך לנקוב גם לחי. לא להשאיר קצווות פתוחים. אתם אמנם כתבתם בהקשר של החיסון החי מוחלש: ״לתקופה קצרה של מספר שבועות״. אז שם ״מסוימת״ וכאן ״קצרה״. לא נכון! שניהם באותו אורך.

    יסלחו לי שאני שולף מהפרהיסטוריה. מסמך מכונן של הנוהל של ארגון הבריאות העולמי (מהדורה ראשונה, כיום אנחנו במהדורה הרביעית 2004):
    http://whqlibdoc.who.int/hq/1989/WHO_EPI_POLIO_89.1.pdf
    ומה כתוב בו? בעמוד שש כתוב שהשלמה של סדרת חיסונים של OPV (מה זה? עשרים שנה לפני כן סבין כתב במאמר מ1960 שהוא מודע שהחיסון שלו לא טוב באזורים טרופיים. הוא המליץ לחסן בחורף. והעלה את האפשרות שNPEV נגיפי מעיים שאינם פוליו יוצרים הפרעה לפעילות הנגיף). או מגע עם הנגיף החי (שיוצא מהגוף בין 8-2 שבועות, אצל אנשים מחוסנים במומת ובהנחה שהצליח בכלל להתפשט למעיים) מעריכים שנותנת חסינות לכל החיים.

    אז אני אחזור חיסון טבעי מהיחשפות לנגיף טוב כמו 4 מנות ויותר של חיסון חי מוחלש. מספר המנות תלויות בין היתר בגורמי סביבה שונים (הכוללים בין היתר מתקפות שילשול, אך גם גורמים אחרים מורכבים יותר או פחות שהמדע עדיין לא עומד אלהים כהלכה).

    בהקשר של איך הנגיף חולף יש לציין שיש רק תיאוריות ואין גיבוי לאותן תיאוריות.

    Questions Unanswered: Recovery from Primary Infections: The mechanism by which the immune response clears a primary poliovirus infection is only partially understood. The unknown identity of cells that are replicating virus in the gastrointestinal tract makes it hard to determine how shedding is terminated. It is possible that poliovirus spreads from cell to cell and that IgA interrupts intercellular transmission. Alternatively, antibody could mediate lysis of infected cells, leading to viral clearance. There are few published data to test these hypotheses

    נ״ב
    חיסון חי מוחלש אינו מספק הגנת מעיים כזו המונעת הפרשה בהדבקה חוזרת. אם יש לכם הוכחה הטוענת משהו אחר, אתם מוזמנים להביא אותה.

    יש תיאוריה די מקובלת שהנגיף המומת מספק הגנה למעיים (induced) רק לאחר מפגש עם נגיף חי או חי מוחלש. יש הוכחות עם זאת שהתיאוריה הזאת אולי לא נכונה ושחיסון מומת יספק הגנה כזו רק אחרי שהגוף כבר נחשף לחי או חי מוחלש. כלומר סדר של OPV ואז IPV או WPV ואז IPV.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הנגיף שוכן במעיים בין 2-8 שבועות בין אם חי ובין אם מוחלש - זה נכון. נגיף חי שדוגר במעיים מביא לחסינות - גם נכון. השאלה היא אחרת, האם אנחנו רוצים הרה נשאים של הגיף החי או המוחלש? האם אנחנו רוצים סיכון בהדבקות אנשים מאוכלוסיות חלשות בריאותית או לא?

    לגבי מאמרים המדברים על עמידות מעיים אחרי מוחלש ומומת, תרשה לי לחזור אליך עם זה.

    ארז

  • מרדכי

    הילול ושיבוח זה אתה מוסיף

    אני בכלל חושב שזה מנהג נלוז ולא ממש אקדמי לתת תארים גדולים לתופעות שלא מבינים לעומק. יש לי כמה מאות מאמרים בנושא פוליו "פור" עליך אז תרשה לי קצת להתבטא, בסדר.

    אתה קראת את המאמר? אני שמח. גם אני. הלאה. בוא נתייחס לשאלה של קרן. ולא נזלוג לירידה על הכותבים (בשרשור או של הפרופסור המנוח).

    1) ציטוט של כותב המאמר:
    Vaccine-Associated Paralytic Poliomyelitis (VAPP) is the major adverse event
    of OPV administration
    2) ציטוט ישיר של ואדים אגול, שים לב שאני אפילו לא נוגע ומשאיר את המונח "מצוין" אז אל תדבר איתי על ניקיון כפיים בבקשה:
    "Moreover, OPV viruses may undergo
    transformation into circulating highly diverged vaccinederived polioviruses (VDPV), exhibiting properties hardly distinguishable from those of wild polioviruses. Were this known 50 years ago, this excellent vaccine might never have been licensed"
    Vadim I. AGOL, "Vaccine-derived polioviruses", Biologicals, 2006, 34,p. 103-108

    3) לפי הפרק על VAPP שהוקדש על ידי הפרופסור המנוח, אפשר לדעת שזה לא ״קשורים לקבלת תרכיב החיסון״ אלא VAPP. שיתוק עקב חיסון הנגרם על ידי נגיף החיסוני ע"ש סבין שאינו יציב גנטית (VRPV שינוי גנטי קטן מ1%, VDPV שינוי גנטי גדול יותר).

    אז לשאלת קרן החיסונים גרמו לשיתוקים. והם גרמו לחיסונים גם אצל כאלו שהתחסנו. לפי הטבלה שבעמוד 95 ניתן לראות שאצל שניים שסבלו משיתוק עקב החיסון (VAPP) זה קרה לא לאחר המנה הראשונה. כלומר הם כבר היו מחוסנים ב־OPV.

    1 ) משנת 1972 בלבד הונהג זיהוי של VAPP בישראל. בעוד שמתן OPV חיסון חי מוחלש המכיל את הסכנה הזאת בישראל הונהג משנת 1961. 11 שנה ללא נתונים.
    2) משנת 1971 ועד 1985 השנה שבה נמצא חולה השיתוק האחרון VAPP. אם מתייחסים לאוכלוסיה היהודית בישראל בלבד (כלומר מנטרלים את האוכלוסייה הלא היהודית) מגיעים לנתון של 19% או 8 חולי שיתוק VAPP מול 42 חולי שיתוק פוליו.

  • חיים חביב

    מנהגים נלוזים

    מרדכי,
    קרן שאלה על השנים שלפני 1988 ואתה תוקף את תשובתי עם ציטוט של טבלה מהמאמר המתארת את הארוע של 1988. התייחסתי בענייניות ובהרחבה למקרה של 88 כתגובה לתשובתך, ואני מתנצל עם קראת נימה של התנשאות בדברי. לא התכוונתי להתנשא אלא ניסיתי לשאול בתום לב למה אתה "בורר" אינפורמציה (לא רלוונטית, דרך אגב) כדי לנסות ולקבוע מסקנות שגויות. אתה מלין על כך שאני מנפק תארים לתופעה שאינני מבין לעומק אבל אתה עצמך מזגזג בין התייחסויות לשאלה וזה לא בדיוק תמים או "אקדמי" גם כן.

    ראשית עליך להסכים לעובדה שהארועים ב1988 לא קשורים לחיסון אלא למקריות מצערת, ולכן אינם תומכים בתאוריה שלך שהחיסון המוחלש מסוכן. שנית, אתה חייב להודות שההכחדה של פוליו בהודו למשל בעקבות תכנית החיסון היא אולי לא "קסם" אבל היא לא פחות ממדהימה והיא תעודת כבוד לחיסון בפרט, ולארגון הבריאות העולמי בכלל.
    ועתה נחזור להערות העניניות שלך לגבי המקרים שלפני 1988.
    1) VAPP הוא תופעה ידועה היטב כיום, ואף אחד לא מתכחש לקיומה, ובכ"ז ההסתברות לVAPP מספיק נמוכה כדי להצדיק שימוש בחיסון. המשמעות של "Major Adverse Event" היא שזוהי תופעת הלואי החמורה ביותר. אבל זו טענה חלשה ביותר. אתה יודע למה? משום שתופעת הלואי הקשה של שחיה בבריכה או בים היא טביעה. משום שתופעת הלוואי הקשה של נסיעה במכונית היא תאונת דרכים. משום שתופעת הלוואי הקשה של חיים הם מוות. מה זה אומר על כל הפעילויות הללו? כלום. פשוט כלום.
    2) ציטוט מעניין אך מה משמעותו? האדון מתנבא על העבר. נו, כולנו "חכמים" לאחר מעשה. אין שום אפשרות לוודא שזה נכון, ולכן אין לציטוט כזה שום משמעות. ולמה אתה בכ"ז משאיר את ה"מצוין"? ולמה שאדון ואדים יקרא לחיסון כזה "מצוין"? אני לא חושב שזה נסיון לסרקזם. אתה יורה לעצמך ברגל.
    3) נכון אתה צודק בהחלט. כל המקרים הללו קשורים לVAPP. אבל אתה שוב בורר את התבן מן המוץ. ראשית, רוב המקרים (81%) בין השנים הללו היו בגלל וירוס הבר. כמו כן שים לב, בעמוד 94 יש חישוב של הסיכון לVAPP ואני מצטט: 1:667000 עבור כל המנות שנתנו, ו 1:264000 למנה הראשונה בלבד. אבל רגע, איך אפשר בכלל להשוות את מה שקרה אז למה שקורה עכשיו? הרי כל המקרים הללו היו כתוצאה מחיסון בוירוס המוחלש בלבד, לרוב אחרי המנה הראשונה שלו, וגם במאמר עצמו מצוטט מחקר המראה שזוהי תופעה שקורית לרוב באנשים עם מערכת חיסונית פגועה (עמוד 93). אז? עד כמה הסטטיסטיקה הזו רלוונטית להיום? כלום. שים לב, סטטיסטיקה שכן רלוונטית להיום מופיעה בעמוד 146, בתחתית הטבלה בפירוש כתוב שלא אותר בישראל VDPV בין 1996 עד 2004. נו? מה תגיד על זה? (על הדרך גם תשובה לכל המתלוננים על העליה בAFP בהודו. להשוות בין הודו לישראל זה כמו בין מלפפונים ועגבניות) נכון, צריך לזכור את הסיכון ל VAPP, ללמוד ממנו ולהבין שהוא פשוט כמעט לא קיים היום בעקבות החיסון הנרחב בוירוס המומת.
    4) 11 שנה ללא נתונים הם 11 שנה ללא נתונים. אין מה לבכות על חלב שנשפך. אתה יכול באותה מידה לבכות על אלפי שנים ללא נתונים. זה חסר תועלת ותוחלת. צריך להסתכל על העובדות עכשיו.
    5) לא הבנתי מה אתה מנסה לאמר בנקודה הזו. 8 חולי VAPP בטווח של 14 שנה הם סטטיסטיקה מצערת. אנחנו יודעים היום קצת הרבה יותר ממה שידענו פעם. וגם המקרה שונה בתכלית אז אין להגרר למסקנות לא נכונות.
    לבסוף אני רוצה להפנות אותך למסקנות של הפרופסור בעמוד 170. אני חושב ששם הוא כן מהלל ומשבח בצורה אקדמית את התוכנית המשולבת, אליה אנו חוזרים היום כדי להכחיד את הזן החודר.
    אין קסמים. יש עובדות. ע"פ נסיון העבר צריך לחסן גם במוחלש כדי להכחיד את נגיף הבר מחדש. זה עבד בעבר, זה עובד בהווה וזה יעבוד בעתיד. נקודה.

  • יוסי

    האם זה נכון שאין אישור לחיסון של FDA, רשות התרופות האמריקאית?

    אם זה נכון- האם זה אומר משהו לגבי הסיכון בהתחסנות?
    תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • יוסי

    אפשר בבקשה קישור? כי שמעתי כבר כמה שאומרים את זה..

    כתוב את זה גם כאן: http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2094870 וגם כאן: http://www.israelhayom.co.il/article/110031
    תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מה בדיוק אתה מחפש?

    הנה קישור לשימוש של החיסון באפגניסטן ב2009:
    http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2009/polio_afghanistan_2009...

    והנה קישור למידע על החיסון באתר הפרוייקט להכחדת המחלה:
    http://www.polioeradication.org/Polioandprevention/Thevaccines/BivalentO...
    שים לב שלמטה יש קישורים נוספים כולל לאחד מהניסויים הקליניים שבוצעו.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יוסי;

    איפה כתוב שיש אישור של FDA?

    תודה רבה גם על התשובה וגם על המהירות.
    אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים שלכם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יוסי
    אני חוזר בי, החיסון אכן לא קיבל את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). עם זאת יש לו אישורים אחרים כמו: הרשות האירופאית, רשות בלגית וארגון הבריאות העולמי. הסיבה שאין אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי היא משום שכרגע אין בכך צורך בארה"ב. אילו היתה מוגשת בקשה ונדחית, תהיה בטוח שהדבר היה מופיע באתר הFDA.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מרדכי

    ארז גרטי חזר בו = אין אישור FDA

    תודה ארז גרטי. על האישור שאין אישור.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אכן חזרתי בי אבל שים לב לדברי

    ה-FDA לא אישר מהסיבה הפשוטה שאין צורך בחיסון בארה"ב. הFDA הינו הרשות האמריקאית למזון ולתרופות. אם אין צורך בתרופה מסויימת בארה"ב, הרשות האמריקאית לא תדון בה. אין הדבר אומר שהיא לא יעילה או לא בטוחה, פשוט לא רלוונטית. הFDA נחשב כתו תקן, כלומר אם משהו קיבל את החותמת של הFDA הוא בטוח ויעיל, אך יש רשויות נוספות מלבדו אשר כן אשרו את החיסון.

    מרדכי ידידי בוא לא נתפס לסמנטיקה.

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • מרדכי

    זה לא סמנטיקה זו ההחבאה של התשובה שלך

    כתבת בנושא "תשובה" לא כל אחד נכנס לכל השרשור ובודק.
    אני מקבל שזה נעשה בתום לב. אבל כשטועים. כותבים את זה בנושא ולא בתוכן ההודעה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מרדכי
    לכל אחד יש את הצורה בה הוא בוחר לענות על שאלות.
    ברוב התשובות שלי אני כותב בכותרת את המלה "תשובה" או "תשובות". זה הסגנון שלי ואני לא מתכוון לשנות אותו.
    כל טוב
    ארז

  • מרדכי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מתוך מאות, אם לא אלפי הטוקבקים שעניתי עליהם בשנים האחרונות, זו הפעם הראשונה שמשהו מעיר לי על סגנון הכותרות. אני אקח את זה לתשומת ליבי. כל טוב ארז

  • ו.

    תסמונת פוסט פוליו?

    כאבים ברגליים ובבטן לילדה כמה פעמים ביום...זה יכול להצביע על מחלה חלילה מהחיסון??( 9 ימים אחרי חיסון בחי מוחלש)
    :(

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    צר לי אבל אני לא יכול לתת ייעוץ רפואי

    למרות שהסבירות שאתה מעלה מאוד מאוד מאוד לא סבירה, אני ממליץ שתפנה לרופא הילדים שלכם.
    רפואה שלמה
    ארז

  • ו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אני שמח לשמוע

    המון בריאות לכולכם ושנה טובה
    ארז

  • אזרח מודאג שעד ...

    טיב ההגנה של החיסון המומת והמוחלש ומטרות הקמפיין

    תודות לחברה מהמחלקה לכימיה ביולוגית על ההסברים בפורום
    קצת חבל ששני הדוקטורים ממשרד הבריאות בכלל מעורבים בתוכן.
    אנו מצפים לקבל ממכון ויצמן גילוי עצמאי ,למול משרד הבריאות שעד כה נראה כלוקה בחוסר הצגת כל הסיכונים והשיקולים שנילקחו ובהתמקדות בשורות תחתונות ופירסומות.

    שאלת הבהרה (אם הבנתי נכון עד כה מהפורום)
    1.האם משרד הבריאות בעצם החל בביצוע הדבקה מכוונת של האוכלוסיה שלא חוסנה בעבר בחיסון המוחלש
    תחת ההנחה שהשמוש בילדים
    *. ימנע את התפתחות הנגיף במעיים לכל הילדים שלא חוסנו מ 1.2004
    *. ידביק את האוכלוסיה המטפלת בילדים בנגיף המוחלש
    ויעורר את מערכת החיסון שלהם.

    *. ידביק את הילדים מסביב בנגיף המוחלש.
    וכך ירחיב את כמות הנחשפים לחיסון ?

    2. רמת היעולות של החיסון החדש הוכחה כגבוהה
    אך רמת הבטיחות ( לאור השינוי שנעשה בו להורדת זן 2)
    לא ברורה מחקרית, ולכן מסתמכים על החיסון המוחלש?

    3.האם נכון שיצרן החיסון המוחלש מצהיר על הצלחה בפיתוח נוגדנים
    ברמה של 85%
    אם כן מדוע לא מבצעים בדיקת דם פשוטה לפני החיסון במוחלש
    האם המניע כלכלי ?

    אם זה המניע היכן אפשר לבצע את הבדיקה כדי להבטיח את שלום ילדינו .

    4. האם כל הלחץ של משרד הבריאות נובע מהזהרות ארגון הבריאות העולמי שלוחץ על ישראל לפעול לפני שיצהיר עליה כמדינה בסיכון ( כמובן לזה יש פן כלכלי)?
    אם לא מדוע באוכלוסיה מחוסנת ברמות גבוהות כמו שלנו לא נותנים
    טיפול רק למוקדי הבעיה ובכל שאר המקומות ממתינים שהסיפור יעלם?
    כפי שנעשה בשנים עברו (2007 )

    5.כיוון שבמשפחתי אנשים מבוגרים בעלי רמת מערכת חיסון נמוכה
    ברור לי שאני נידרש להרחיק את הנכדים מהסבים והסבתות לפרק זמן לאחר החיסון (אם ניקח)
    אבל מה לגבי חייהם השוטפים האם רצוי שיוכלו במסעדה כי בהחלט לצוות יכולים להיות קרובי משפחה שנושאים את הנגיף המוחלש
    ואנו יודעים שלא בכל המקומות (גם המפוארים שבהם) יש שליטה על ההגינה של המטפלים במזון וזו רק דוגמא אחת ..
    האם יכול להיות שבהדבקת האוכלוסיה בנגיף המוחלש אנו יוצרים לאותה אוכלוסיה בדיוק שאנו רוצים להגן עליהם סיכון רציני?

    6.האם בהדבקה כה מסיבית של אוכלוסיה אנו לא מעלים את הסיכון להתפתחות מוטצית פרא בנגיף שיגרום לפגיעה קשה באוכלוסיה הלא מחוסנת או שמערכת החיסון שלה מוחלשת ?.

  • חיים חביב

    ההבהרות

    שלום אזרח מודאג,

    ראשית אקדים ואומר שעם כל הרצון הטוב איננו רופאים או מומחים לחיסון. למרות הסתייגויותך ממשרד הבריאות ומדרך הצגתו את מבצע החיסון, המומחים האמיתיים לאפידמיולוגיה ולבריאות הציבור עובדים שם, ובדעה אחת עם המומחים בארגון הבריאות העולמי החליטו לפתוח במבצע. יתכן ודרך ההסברה של משרד הבריאות לוקה בחסר, אך בשורה התחתונה, מבחינה בריאותית-מדעית (וגם מבחינה פוליטית-כלכלית) יש הצדקה מלאה למבצע. הרבה "יודעי דבר" למינהם מפיצים ברשת מיני שמועות ומידע לא מבוסס. וכמו שאמר חבר טוב שלי, אם אתה לוקח את הרכב לתיקון אצל מוסכניק, מה יש לך לחפש אצל עיתונאי בנושא בריאות? נתחיל בתשובות.

    1. כל התשובות נכונות חלקית. הנגיף המוחלש ימנע אפשרות שילדים שחוסנו בוירוס המומת (ילידי 2004 והלאה) יהפכו לנשאים של נגיף הבר וכך ימנע את התפשטותו באוכלוסיה וכתוצאה גם את הסיכון הנשקף לאוכלוסיה הבלתי מחוסנת או החלשה. ישנו סיכוי לא גבוה מספיק שילדים שחוסנו בוירוס המוחלש ידביקו את הסובבים אותם. אי אפשר לסמוך על סוג כזה של סיכוי כדי ליצור את אפקט העדר הרצוי, ולכן יש לחסן כמה שיותר אנשים. עם זאת הדבקה משנית שכזו יכולה בהחלט לעזור להפיץ את הוירוס המוחלש על חשבון וירוס הבר האלים.

    2. ארגון הבריאות העולמי, ניסויים קלינים, ושימוש נרחב בהודו ובארצות אחרות הראה כי רמת הבטיחות של החיסון המוחלש בו משתמשים במבצע הנוכחי (חיסון המכיל רק זנים 1 ו3 של הוירוס) שווה ואף טובה מזו של החיסון המוחלש בו השתמשו בעבר (חיסון המכיל זנים 1, 2 ו3).

    3. אני לא מכיר את הנתון הזה. אני מבקש לשלוח לי מראה מקום המצטט את הנתון הזה מפי היצרן. אין היום בדיקה פשוטה מהירה זולה ויעילה שבעזרתה אפשר לזהות האם אדם היה או הוא נשא. לעומת זאת החיסון הוא פתרון פשוט, מהיר, זול ויעיל ביותר למנוע התפשטות נגיף הבר.

    4. אי אפשר לשלול אפשרות של לחץ מארגון הבריאות העולמי והאיחוד האירופי. אבל רגע, למה שלא ילחצו? ישראלים רבים מאוד נוסעים ומטיילים בכל העולם לנופש ולעסקים. איזו מדינה שפויה תרשה כניסה של נשאי פוליו וודאיים לתחומה? (בייחוד לאור העובדה שמרבית מדינות המערב כבר לא מחסנות מספר שנים את אוכלוסייתן בנגיף המוחלש כך שיש סכנה מהותית לנשאות רחבת היקף). הנזק הכלכלי והתדמיתי שיכול להגרם לישראל בעקבות התפרצות של פוליו, ואפילו לא התפרצות מגפה דה-פקטו אלא רק חשש להתפשטות רחבה של הנגיף באוכלוסיה, עלול לגרום ל~מליון השקלים שישראל הוציאה על קנייתם של מליון מנות החיסון להראות כמו טיפ למלצר. כך שגם אם הסיכון הבריאותי מההתפרצות הנוכחית נמוך יחסית, השיקול הפוליטי והכלכלי בהחלט רלוונטיים. הארוחה, חביבי, עלולה להיות יקרה ביותר. מדינת ישראל כמדינה מערבית מתקדמת לא יכולה להרשות לעצמה נשאות רחבת היקף של וירוס הבר שהנזק הפוטנציאלי שלו הוא לא רק במישור הבריאותי.

    5. הוריך וכל האנשים בעלי חולשה חיסונית בסיכון הרבה הרבה הרבה יותר גדול מנגיף הבר האלים. חשוב לרגע מה עדיף שהוריך יפגשו, אם כבר הם יחשפו לוירוס, את המוחלש או את וירוס הבר? נגיף הפוליו מזן הבר מידבק ביותר, והוכחה לכך אנו רואים בקצב ההתפשטות המהיר שלו. אם לא ננסה לעצור את התפשטותו ע"י החיסון המוחלש, הוא יגיע בסופו של דבר לאנשים היקרים לנו, החולים והחלשים, ידביק אותם ויגרום לאבדות בנפש. חשוב להבין את זה. חשוב מאוד להבין שהסיכון מוירוס הבר עולה לאין שיעור מהסיכון מהוירוס המוחלש. לכן נכון, יש לנסות למנוע ככל האפשר הדבקות של אנשים חלשים בכל סוג שהוא של הוירוס, ע"י שמירה קפדנית על הגיינה. למען עקרון הזהירות המונעת, הייתי ממליץ לאנשים בעלי חולשה חיסונית להמנע מהתנהגות שעלולה לחשוף אותם לנגיף (וכן, אכילה במסעדות "חשודות" נופלת תחת ההגדרה הזו, למרות שקשה לי להגדיר מסעדה "חשודה" ככזו...)

    6. הסיכוי להתפתחות של "מוטציית פרא" או למה שנקרא ריברסיה של הנגיף המוחלש היא זניחה ביותר באדם בעל מערכת חיסונית בריאה. אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה הסיכוי לריברסיה הוא גבוה יותר (אך עדיין קטן יחסית) משום שהוירוס יכול "לשבת" להם במעיים ולהתרבות במשך חודשים ואף שנים. זו הסיבה העקרית שבגללה יש לנסות ולמנוע חשיפה של אנשים כאלה לוירוס המוחלש. אבל, וזה אבל חשוב מאוד, צריך לזכור שוירוס הבר בעצם לא צריך בכלל לעבור ריברסיה שכזו! הוא כבר אלים ומידבק ומסוכן ביותר לאנשים עם מערכת חיסון פגועה.

    מקווה שעניתי לך על שאלותיך בצורה משביעת רצון. שבוע טוב!

  • תמים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מרדכי

    ניסויים קלינים? ברבים? אפילו אין ניסוי קליני אחד שבודק בטיחות

    יש ניסוי קליני שבודק יעילות.
    http://www.who.int/immunization/sage/8_immunogenicity_of_bivalent_opf_in...

    ככה מזכיר בדרך אגב תופעות לוואי, אבל בהגדרה הוא ניסוי שבודק יעילות. יעילות שלא מעניינת אותנו. ודאי תסכים. כי הגנת נוגדנים אפשר להשיג טוב, ואפילו טוב מאוד עם epIPV.

    הלאה. בעלון מצוין שלא נערכו ניסויים קלינים. http://www.who.int/immunization_standards/vaccine_quality/OPV_bivalent_G...

    בעלון של התלת זני אין ציון של מידע קליני.
    http://drug.fda.moph.go.th/zone_search/files/2C_51_48_Polio%20Sabin.pdf

    ניתנו רק קצת מעל למיליארד מנות של bOPV של GSK. לא נערך פיקוח על תופעות לוואי באופן ישיר. הדרך היחידה זה ניתור עקיף וניסיון להוכיח שהעליה בAFP בהודו נובעת מהשימוש בbOPV (ו/או mOPV שאגב הניסוי שנערך שם על ידי Nicholas Grassly et. al. נעשה בלי להודיע לתושבים שמדובר בניסוי, עבירה על כללי האתיקה ובנוסף לא נבדקו תופעות לוואי). זו בדיקה עקיפה, וניסיון קשה מדי ליצור קשר. ולכן עד שלא הוכח משהו אחר, החיסון הזה אינו נבדק בטיחותית.

    ולפני שאתם מפנים אותי למכון בלגי בלתי תלוי. אז דעו שהוא בדק שש דגימות (לפי הנהלים) והבדיקות שערכו לפי משרד הבריאות שלושה שבועות (נשמע לחלוטין מופרך אבל נעזוב את זה) כללו בדיקת חזות (צבע, ושהנוזל שקוף ללא חלקיקים), זהות (שהוא אכן מכיל נגיפים ע"ש סבין), פוטנטיות (שהם אכן יודעים לעורר את המערכת החיסונית). הבדיקה הזו אין בינה ובין תופעות לוואי הרבה. זה נכון שהתרבית היא MRC-5 שיש מחקר שמראה שהיא פחות או יותר אותו דבר מבחינת יעילות כמו המודל של הקופים או הקופיפים. וזה מוריד סיכון על נגיפים של קופים. אבל זה אולי מכניס למשוואה דברים חדשים. דברים שלא נבדקו. ורק ניתן להוכיח בצורה עקיפה בלבד שהם אולי גרמו לקפיצה מטורפת בהודו בAFP.

  • אזרח מודאג שעד ...

    טיב ההגנה של החיסון המומת והמוחלש ומטרות הקמפיין

    חים וארז - קודם כל תודה על הזמן שהקדשתם לענות על שאלותי
    לאחר שקראתי בעיון את התשובות אשמח ברשותכם לקבל עוד כמה הבהרות

    1."כדי ליצור את אפקט העדר הרצוי, ולכן יש לחסן כמה שיותר אנשים".
    מדוע לפיכך לא מחסנים את כלל הילדים במסגרת בתי הספר בבת אחת
    הסיבה שהציג משרד הבריאות על "אירגון" פשוט נשמע קלוש
    מדינת ישראל ידעה לבצע משימות מסוג זה בזמן קצר בהרבה מהזמן שבו נתגלה ועקבו אחרי התפשטות הנגיף (אם הבנתי נכון כבר מספר חודשים) והמושג הכנת תוכנית מיגירה בטח נהיר להם
    (עוד אחת מהסיבות שהתנהלות משרד הבריאות ניראת מוזרה)
    שלא לדבר על הגבלת תקופת החשיפה של האוכלסיות בסיכון

    2.האם אתם יודעים
    במיקרה הנדיר שילד אכן נפגע מהחיסון כפי שקרה בהודו
    האם מבחינה ביטוחית הילד מכוסה לכל צרכיו לכל ימי חיו?
    או שהמדינה עלולה לטעון שזו היתה המלצה בלבד וההחלטה היתה של ההורים ?

    3.חיים לשאלתך, אישית - אני מעדיף להיוועץ בחוקרים המזינים את הרופאים במידע .
    ועדיף חוקרים שאינם קשורים לחברת התרופות או למנגנון משרד הבריאות. מצאתי את תשובותיכם יותר מפורטות ופחות נוטות לפן הפירסומי שאפיון לדעתי את קמפיין משרד הבריאות .

    4. האם ניתן לקבל לינק למחקר שהזכרתם שבדק את בטיחות
    החיסון המוחלש , להבנתי ,המוגבלת ,כאשר הסירו את נגיף מספר 2
    היו צריכים לבצע פרוטוקול מלא לוודא את בטיחות התרכיב החדש
    זה בדיוק מה שאני מחפש.

    תודה מראש

  • חיים חביב

    המשך הבהרות

    (ארז ברשותך,) שלום אזרח,

    1. לגבי השיקולים הטכניים של מדוע לחסן בטיפות החלב ולא בבתי הספר, אין לי אינפורמציה מדוייקת. זו שאלה לוגיסטית יותר מאשר מדעית, אבל סיבה אחת מאוד הגיונית שעולה על דעתי היא שמרבית המתחסנים כלל לא הולכים לבית הספר (גילאים 0-6 מתוך גילאי 0-9).

    2. לגבי הביטוח, זו שאלה משפטית שאין לי יכולת לענות עליה באופן ראוי ולכן אמנע. אני ממליץ לפנות לעורך דין או לפורום משפטי כזה או אחר כדי לברר הסוגיה הזו.

    3. תודה על המחמאה.

    4. לגבי החיסון הביוולנטי (זה שחסר נגיף מזן 2) הנה קישור למאמר. במאמר הראו כי החיסון יעיל לפחות ואפילו עולה על יעילות החיסון הטריוולנטי.

    כל טוב ושנה טובה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוספת קטנה

    1. הסיבה שלא מחסנים ילדים גדולים יותר היא פשוט כי הם כבר קיבלו את המוחלש

    4. בנוסף לניסוי היעילות ההשוואתי, על פי ארגון הבריאות העולמי ישנם נתונים מ3.2 מליארד החיסונים שניתנו. אנחנו מנסים בימים אלה להשיג את אותם הנתונים.

    שנה טובה והמון בריאות

    ארז

  • עמודים