השאלה המקורית: מה ההבדל בין שריר שנקרע, שריר שנמתח ושריר שנתפס?
יובל
פציעות ספורט הן דבר לא נעים. הן יכולות לגמור לספורטאים מקצוענים את הקריירה, או לעלות להם בחודשים ארוכים של טיפולים כואבים וניתוחים. בין הפגיעות הנפוצות ביותר נמצאים נזקים לשרירים, שמתמודדים עם אתגרים קשים במהלך פעילות מאומצת ודי במהלך לא זהיר אחד כדי לגרום להם נזקים חמורים.
את הפציעות האלה כולנו יודעים לדמיין. אחרי הכול, מי מאיתנו לא חווה מעולם כאב של שריר תפוס? אבל מה בדיוק ההבדל בין פציעות יומיומיות קלות לבין פציעות חמורות יותר שעלולות לרסק לספורטאי את הקריירה?
שריר תפוס
השרירים הם רקמה שמורכבת ממספר רב של תאים מאורכים בעלי מבנה של גליל, התאים האלה נקראים סיבי שריר והם מסודרים במקביל. מצב שבו שריר "נתפס" או מתכווץ נגרם בעקבות מאמץ יתר שאנחנו מטילים על הסיבים האלה.
התאים שמהם השריר מורכב זקוקים לחמצן כדי להפיק אנרגיה ועושים את זה בתהליך שקרוי "נשימה תאית". כשאנחנו מבצעים פעילות גופנית מאומצת וממושכת, כמות החמצן שמגיעה לתאי השריר אינה מספיקה כדי להפיק מספיק אנרגיה בתהליך הנשימה התאית, ולכן התאים מתחילים להפיק אנרגיה בתהליך אחר שנקרא "מעגל קורי".
תוצר הלוואי של התהליך הזה היא חומצת חלב, או חומצה לקטית, וכשזו מצטברת בשריר היא גורמת לכאב שמכונה "שריר תפוס" או "התכווצות שרירים". הכאב הזה נעלם בהדרגה כשחומצת החלב מנוקזת מהשריר. הטיפול נעשה על ידי עיסוי, מתיחות וחימום האזור – כולם דברים שמסייעים לחומצת החלב להתנקז מהר מהשרירים.
שריר מתוח ושריר קרוע
קרעים בשריר קורים הרבה פחות, והם מתחלקים לשלוש דרגות חומרה:
לקרע בדרגה הראשונה נהוג לקרוא גם "מתיחת שרירים", ולרוב מקורו בנזק מזערי שנגרם לסיבי השריר. בדרך כלל הגוף יגיב לכך בכיווץ השרירים הסובבים את מקום הפציעה, כדי למנוע תנועה מיותרת ולאפשר לרקמה להתאושש ולהחלים.
מערכת שרירי השלד | איור: ויקיפדיה
הטיפול המיידי בשרירי מתוח עם קרע חלקי הוא הנחת קרח על האיבר כדי למנוע מהקרעים ומשטפי הדם להתפשט וכדי לצמצם תהליכי דלקת. כמו כן מומלץ לנוח כדי לאפשר לגוף להחלים כראוי ולבנות מחדש את סיבי השריר.
שני סוגי הקרעים האחרים נבדלים זה מזה ברמת החומרה שלהם ובטיפול שהם דורשים. קרע בדרגה השנייה נגרם כשכמה סיבי שריר נקרעים אך השריר כולו עדיין מחזיק מעמד. קרע בדרגה שלישית הוא קרע שלם של השריר – מצב נדיר שדורש אבחון מדויק ולעתים אף ניתוח.
גורמים רבים יכולים לגרום לפציעות שרירים, והעיקריים שביניהם הם הפעלה של השרירים נגד כוח חיצוני גדול בהרבה, עייפות של השריר שגורמת להפעלה מאוחרת ולא מדויקת שלו, מאמץ ממושך והצטברות של נזקים מיקרוסקופיים בשרירים, וחבלות חיצוניות. כדי להפחית את הסיכוי לפציעות בשרירים מומלץ להקפיד על "תחזוקה" נכונה שלהם, שכוללת חיזוק השרירים ועבודה על גמישותם. שיפור הגמישות משפיע מאוד על היכולת של השריר לעמוד במתיחות ובלחצים. כמו כן, חימום יעיל של השרירים לפני האימון ואחריו משפיע באופן חיובי על הפחתת הסיכונים. ולבסוף, רבים ממליצים על "תחזוקה כללית של הגוף" שכוללת ג'קוזי, עיסוי מקצועי ומנוחה.