נגיף הזיקה, הגורם כנראה ללידת תינוקות עם ראש מוקטן, מעורר בהלה במדינות רבות – בעיקר באמריקה הלטינית. היתושים המפיצים את הנגיף מתפשטים בעולם במהירות בגלל ההתחממות הגלובלית, ולברזיל הם הגיעו ככל הנראה לכבוד המונדיאל
רשויות הבריאות בכמה ממדינות אמריקה הלטינית המליצו לאחרונה לנשים לא להיכנס להיריון בתקופה הקרובה. המניע להמלצה מרחיקת הלכת הוא נגיף שגורם ל"קדחת זיקה", מחלה שעד לפני זמן קצר לא היתה מוכרת כמעט בעולם המערבי וכעת מעוררת בהלה במדינות רבות, ובראשן ברזיל. משרד הבריאות המליץ לאחרונה לנשים הרות להימנע מביקור במדינות רבות באמריקה הלטינית, וכן באפריקה ובמזרח אסיה, מחשש להידבקות בנגיף.
מעביר מחלות לאזורים חדשים. יתוש Aedes albopictus| צילום: Shutterstock
תסמיני המחלה שגורם נגיף זיקה כוללים חום נמוך, פריחה קלה, כאב ראש וכאבים נוספים – בדרך כלל לא סיבה לבהלה מיוחדת. ואכן, כשנצפו לראשונה חולים עם סימפטומים אלה בברזיל איש לא התרגש. אולם בסוף השנה שעברה, במקביל לעלייה בתחלואה בקדחת זיקה, נרשם בברזיל זינוק מדאיג גם במספר התינוקות שנולדו עם מיקרוצפלוס – תסמונת שבה ראשו של התינוק קטן בהרבה מהמקובל, ובדרך כלל היא מלווה גם בליקויים קשים בהתפתחות המוח. מאז אוקטובר אשתקד נרשמו בברזיל כ-4,000 לידות של תינוקות עם מיקרוצפלוס, לעומת כ-150 בשנת 2014 כולה.
עם זאת חשוב להבהיר שעד כה לא הוכח קשר ישיר בין הנגיף לתסמונת. הוא נמצא אמנם בדמם של כמה מהתינוקות הפגועים, אך רופאים ומדענים לא גילו עדיין אם הוא הגורם לתסמונת. ידוע גם שיש עוד גורמים למיקרוצפלוס, בהם חשיפת עוברים לרעלנים במהלך ההיריון, צריכת אלכוהול מוגברת של האם במהלך ההיריון ותחלואה של האם במחלות שונות (כגון אדמת).
מיקרוצפלוס בילוד עשוי גם לנבוע ממחלה תורשתית או מתת-תזונה של העובר. מכיוון שרוב האמהות שילדו תינוקות עם מיקרוצפלוס לא עברו בדיקה למציאת נגיף הזיקה, אי אפשר לשלול את האפשרות שהתינוקות שנולדו עם מיקרוצפלוס בברזיל חלו בעקבות אחד הגורמים האלה, בלי קשר לנגיף הזיקה.
בנוסף, יש תיעוד במדינות נוספות בעולם של עלייה בתחלואה בקדחת זיקה בלי שנלוותה אליה עלייה במקרי המיקרוצפלוס. מכאן, שהקשר בין המיקרוצפלוס לנגיף הזיקה אינו ודאי ומוכח, אלא רק השערה המתבססת על קשר אפשרי בין שתי תופעות.
מטיילים בעולם
קדחת זיקה התגלתה לראשונה באוגנדה בשנת 1940 ונפוצה מאז בעיקר ביבשת אפריקה ולאחרונה גם בדרום האוקיינוס השקט. היא מועברת בעקיצה של יתוש אדס מפוספס (Aedes albopictus), שנושא את הנגיף. היתוש הזה מעביר גם מחלות נגיפיות נוספות ומפורסמות יותר, כמו קדחת דנגי, קדחת צהובה ועוד.
המדענים אינם תמימי דעים בשאלה כיצד הגיעה המחלה לברזיל, משם התפשטה כנראה לאמריקה הלטינית וגם לארצות הברית. אחת ההשערות היא שהנגיף הגיע ליבשת במהלך משחקי גביע העולם בכדורגל ב-2014 או בתחרויות הקאנו הבינלאומיות שנערכו כמה שבועות לאחר מכן. אם ההשערה נכונה, סביר להניח שמי שהביאו אותו היו תיירים או ספורטאים מפולינזיה הצרפתית שבדרום האוקיינוס השקט, שם התרחשה לאחרונה התפרצות של הנגיף. בכל מקרה, הגירתו מעידה על הקלות היחסית שבה נגיפים עוברים כיום בין אזורים רחוקים בכדור הארץ.
התפשטות נגיף הזיקה היא חלק ממגמה מטרידה: יותר ויותר מחלות טרופיות שמועברות באמצעות יתושים מתפשטות בתקופה האחרונה לאזורים שלא חוו אותן מעולם. נגיפי הדנגי, הצ'יקונגוניה והזיקה מועברים כולם על ידי יתושי אדס. מסיבות שטרם הובררו על ידי החוקרים, היתושים האלה הפגינו יעילות רבה לאחרונה בהתפשטות למקומות חדשים.
לטענת היידי בראון, פרופסור לאפידמיולוגיה מאוניברסיטת אריזונה, שינויי האקלים וגלובליזציה עשויים לעודד את המגמה הזו.לדבריה יש שלושה גורמים לפחות שמסייעים למחלות האלה להתפשט: מספר היתושים בסביבה, מספר היתושים שעוקצים בני אדם נגועים בנגיף ומספר היתושים ששורדים די זמן כדי להדביק בני אדם אחרים. העובדה שיתושים משגשגים לרוב בסביבות חמות ולחות מחזקת את הסברה שההתחממות הגלובלית מסייעת לבתי הגידול של היתושים להתרחב.
גם גורמים נוספים עשויים לתרום למגמת ההתפשטות של הנגיף בעולם: תנועת האנשים בין מדינות גדולה כיום מאי פעם ומביאה למעבר של מחלות לאזורים חדשים. בנוסף, צפיפות האוכלוסין הגדלה תורמת אף היא למעבר של מחלות מאדם לאדם.
ראש רגיל (משמאל) ומיקרוצפלוס. יש קשר לנגיף? | איור: Shutterstock
האם אפשר להתחסן?
נכון להיום אין חיסון נגד נגיף זיקה. עד כה גם לא הייתה סיבה דחופה למצוא לו טיפול מונע, שכן סברו שהוא גורם למחלה קלה בלבד. רק במקרים נדירים מאוד נרשמו סיבוכים נוירולוגיים בהשפעתו, כמו תסמונת גיליאן ברה שפוגעת בעצבים האחראים על פעילות השרירים. אולי כעת יושקעו המשאבים הדרושים למציאת חיסון.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנוסעים לדרום אמריקה ומרכזה, לאפריקה, לדרום מזרח אסיה ולאיי האוקיינוס השקט, ובמיוחד לנשים הרות, לנקוט באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים. בין השאר מוצע להשתמש בחומר דוחה יתושים, ללבוש בגדים ארוכים, לחבוש כובע ולישון בחדרים מרושתים ומרוססים.
על פי נתוני המרכז האירופי למניעת מחלות ובקרה (ECDC) לא ידוע כרגע על התפרצות של מחלת זיקה באירופה, ונרשמו רק מקרים נדירים ביותר של חולים שהגיעו לשם מארצות אחרות. הגל הנוכחי של המחלה נפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמקסיקו, וכאמור בפולינזיה הצרפתית.
ושוב, חשוב להדגיש שעדיין לא הוכח שקדחת הזיקה היא אכן הגורם למיקרוצפלוס ושדרוש מחקר נוסף בנושא. כל שידוע כרגע הוא שקיים קשר נסיבתי, אך לאו דווקא סיבתי.
