בניגוד למצלמה הדיגיטלית – העין שלנו, כמו שאר החושים, לא תמיד מעבירה למוח מידע מדויק על עוצמת הגירויים שהיא קולטת, אלא מידע יחסי ומשווה.
שתי ההדגמות הבאות מתוך המופע "פיסיקה בכיף" עם ד"ר משה רשפון מדגימות זאת היטב:
 

בהדגמה הראשונה מוקרן פס של אור על מסך בחדר חשוך. מכיוון שהחדר חשוך, פס האור נראה לבן לחלוטין, ועל כך יש הסכמה כללית ("קונצנזוס") בין כל מי שרואים אותו. אך בהמשך ההדגמה מוקרן ליד הפס הראשון פס אור נוסף, בהיר יותר, שהפס הלבן הראשון נראה חום/אפור לעומתו. ההדגמה ממשיכה ומתווספים עוד ועוד פסי אור בהירים יותר ויותר, כך שכל פעם הפס החדש נראה לבן ואלה שקדמו לו נראים לנו יותר ויותר כהים – אף על פי שרק רגע קודם חשבנו שהם לבנים.

 

ההדגמה הזאת ממחישה היטב את האופי ההשוואתי של המידע החושי שאנו תופסים במוחנו. בחושך מוחלט אפילו פס של אור אפור עמום ייתפס כאור לבן בוהק, אך ברגע שנוספים אליו עוד פסי אור אנו משווים אותם אוטומטית לקודמיהם והתפיסה שלנו משתנה.

בהדגמה השנייה נראים שני ריבועים שדרגת הכהות שלהם משתנה באופן הדרגתי מהקצה השמאלי לקצה הימני שלהם. מאחר שהשינוי עדין, אנו מצליחים לזהות את ההבדל בגוון של שני הריבועים רק כשיש הבדל מובהק בין השניים, כלומר כשהם צמודים זה לזה והצד הכהה ביותר של אחד הריבועים צמוד לצד הבהיר ביותר של הריבוע השני. אך גם אז, די אם נסתיר את הגבול ביניהם, ואיתו את המקום שבו ההבדל בין הגוונים חד, ושוב והשוני בין הגוונים יהיה הדרגתי הרבה יותר. במצב הזה כבר יהיה לנו קשה מאוד להשוות את גוני הריבועים, והם ייראו לנו זהים.

ההבחנה בגבול חד וחוסר ההבחנה בגבול שמשתנה באיטיות היא תכונה שמשותפת לכל החושים של בני האדם, ולמעשה לחושיהם של כל היצורים בעלי מערכת עצבים בטבע. דוגמה לכך אפשר לראות בניסוי מוכר (לא ניסינו בעצמנו) שבו לוקחים צפרדע וזורקים אותה למכל מים בטמפרטורה של 45 מעלות. כיוון שמדובר בשינוי טמפרטורות חד, הצפרדע תקפוץ מהמים מיד. לעומת זאת, אם נכניס את הצפרדע למכל בטמפרטורת החדר, ואז נחמם את המים באטיות, הצפרדע לא תרגיש שהמצב השתנה ולא תקפוץ החוצה גם אם נגביר את החימום ונבשל אותה למוות. המצב הזה דומה לכך שאיננו שמים לב שהריבועים האפורים בהדגמה השנייה מתכהים מהקצה האחד לקצה השני של הריבוע, מפני שאין שום קפיצה חדה שתבליט לנו את השינוי. מהצד השני - שינוי חד מאוד במידע חושי יכול לגרום לתחושות מוזרות כמו למשל שהידיים מרחפות באוויר (ראו ניסוי בקישור).

לפרק הקודם: לראות צלילים: חליל האש

לפרק הבא: האוניברסליות של כוח המשיכה

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות