הרצאת TED והסבר כתוב על התפתחות צבעי העור השונים, שהתפתחו בתגובה להסתגלות הגוף לסוגי אקלים שונים בהם רמות חשיפה שונות לקרניים על-סגולות

בכל אזור בעולם יש לאוכלוסייה האנושית המקומית שחיה בו סממנים חיצוניים שמאפיינים אותה. אחד הבולטים שבהם הוא צבע העור. העור מקבל את צבעו מפיגמנט בשם מלנין, שמגן עליו, בין השאר, מקרינה מזיקה ובעקיפין מסייע ליצירת ויטמין D. בהרצאה שלפנינו מציגה נינה יבלונסקי את הטענה שצבעי העור השונים נוצרו במסגרת התאמות הכרחיות שביצע גופנו במהלך האבולוציה לסוגי האקלים שבהם בני האדם חיו ולחשיפה לקרניים על-סגולות באזורים גיאוגרפיים שונים. היא ממחישה זאת על פי נתוני קרינה עדכניים של נאס"א.

קיים קשר הדוק בין צבע העור לבין כמות הקרינה בסביבת המחייה הטבעית. השמש פולטת קרינה על-סגולה שחלקה כלל לא חודרת את שכבת האטמוספרה. אך אפשר לחלק את הקרינה העל סגולה שכן מגיעה לשני סוגים - UV-A ו-UV-B. כ-95 אחוזים מהקרינה הזו היא מסוג UV-A, וזו יכולה לחדור עמוק אל תוך שכבות העור שלנו, לשבור את החלבונים המייצבים את צורת העור, גמו קולגנים ואלסטין, ועוד. כ-5 אחוזים מהקרינה שחודרת את האטמוספרה היא קרינת UVB, שאמנם אינה חודרת אל מעבר לשכבת העור הראשונה, אך היא בעלת אנרגיה גבוה ומסוגלת לגרום לנזק משמעותי בתאים, ולפגוע במבנה התקין של ה-DNA. במדינות חמות, הסמוכות לקו המשווה, יש יותר קרינה על-סגולה מסוג UV-B. למרות הנזק שהיא יכולה לגרום, היא דווקא חיונית ליצירת ויטמין D. במדינות קרות, הסמוכות יותר לקטבים, יש הרבה פחות קרינה על-סגולה, כך שהגוף מייצר פחות ויטמין D אך גם חשוף פחות להשפעה המזיקה של הקרינה.

ויטמין D הוא קבוצה של חמש תרכובות שומניות שממלאות תפקיד חשוב בשמירה על רמות הסידן והזרחן בדם. הוויטמין נוצר במהלך תגובה המתרחשת בתאי העור בין חומר בגוף שנקרא 7-דהידרוכולסטרול, לקרינה העל-סגולה. עם זאת, חשיפת יתר לקרניים הללו יכולה לגרום לסרטן ולבעיות אחרות. הפתרון האבולוציוני לכך הוא פשוט מאוד ומתבטא בחלבון בשם מלנין – פיגמנט שבולע אור באורכי גל קצרים, וגם את אותן קרניים על-סגולות.

המלנין מצוי בעיקר בעור, אך קיים גם בעיניים ובשיער. במדינות חמות, בגלל שפע הקרינה העל-סגולה הגוף יכול להרשות לעצמו לוותר על חלק ניכר מהקרינה, ולכן מייצר כמויות גבוהות של מלנין, שבאות לידי ביטוי בעור כהה, עיניים כהות ושיער כהה. כך הוא מגן על עצמו מההשפעות המזיקות של הקרינה.

הבהלה לויטמין D

במדינות קרות, לעומת זאת, רמות הקרינה הרבה יותר נמוכות ולכן הנזק הצפוי להיגרם לעור בעת חשיפה לשמש נמוך יחסית. מצד שני, בגלל רמת הקרינה הנמוכה הגוף מייצר פחות ויטמין D. כדי לאזן בין שתי המגמות הללו הגוף מפחית באופן משמעותי את ייצור המלנין, דבר שבא לידי ביטוי בצבע עור ובצבעי עיניים ושיער בהירים יותר.

עד לפני כמה מאות שנים הפתרון האבולוציוני הזה עבד מצוי: התנועה של אנשים ממקום למקום הייתה מצומצמת ורוב האנשים חיו כל חייהם באותו אזור גיאוגרפי שבו נולדו. אולם אז החלו אוכלוסיות לנדוד בתוך פרקי זמן קצרים יחסית, ולאזורים שגופם לא היה מותאם אליהם, כפי שקרה בין השאר בעקבות כיבושי האדם הלבן באזור קו המשווה (אפריקה, דרום אמריקה ומזרח אסיה) וייבוא עבדים כהי עור למדינות אירופה ואמריקה. גלי ההגירה הללו התבטאו אצל אנשים לבנים בעלייה במחלות עור, ובראשן סרטן העור, ואצל כהי עור במחלות מטבוליות, ובראשן רככת.

המגמה הזו הולכת וגוברת בימינו בעקבות אמצעי התחבורה המודרניים שמאפשרים לעבור במהירות ובזול בין מדינות רחוקות. כדי להקל על אותם אנשים נוהגים לתת תוספי ויטמין D לאנשים כהי עור החיים במדינות קרות ולחנך לבני עור החיים במדינו חמות להשתמש במסנני קרינה.

עם עליית המודעות לנזקי הקרינה צצה בעיה נוספת – הימנעות מוגזמת מחשיפה לקרינה. בעקבות הידלדלות שכבת האוזון והעלייה בשיעור סרטן העור במדינות דרומיות כמו אוסטרליה, החלו אנשים להשתמש בצורה מוגזמת במסנני קרינה, וכתוצאה מכך חלה עלייה בשיעור המחלות המטבוליות הנובעות מחוסר בוויטמין D. אותה תופעה מוכרת גם אצל אוכלוסיות שמרניות, שהחברים בהן נוטים ללבוש בגדים ארוכים ולהסתיר את כל גופם.

17 תגובות

  • אמיר

    אז למה יש גוונים בעור

    אז למה יש גוונים בעור לא הבנתי

  • מישהו

    נקודה מעניינת לגבי האבולוציה

    נניח שמדענים יפתחו בעתיד רובוט דמוי-אדם. והרובוט יהיה כל כך דומה לאדם, עד כי לא נוכל להבדיל בינו לבין אדם אמיתי (נניח שהוא אף עשוי חומר אורגני ומכיל מנגנון שכפול, כמו יצור חי). ללא ספק רובוט שכזה יהיה הוכחה לתכנון רב. אם כך, מדוע לא האדם עצמו המורכב בהרבה ואף בעל בחירה חופשית שאינה קיימת ברובוט שכזה?

  • יהודית

    כמה זמן צריך לשינוי אבולוציוני

    הי, כמה זמן בערך (לפי השערת המדע) ייקח לאדם אפריקאי שחור שחי דורות רבים באירופה (או לא משנה איפה, לא אפריקה) בהנחה כמובן שלא יתחתנו עם מקומיים.
    2. האם אפשר לומר שהיהודים האשכנזים בהירים ודומים (מבנה כללי לאו דוקא צבע עור) לעתים לאירופאים לא רק בגלל סיבות הטמעות? (נישואין, גרים, אונס וכו) אלא גם בגלל שאלפים שנה הם מספיק זמן כדי לשנות אדם עם תווי פנים מזרחיים לאירופאים יותר?
    3. לכאורה נכתב שהמצב "המסודר" איך שאנו מכירים אותו היום, (כהים באפריקה, בהירים באירופה, סלאבים בעלי פנים מעוגלות יותר, הולנדים גבוהים וכו) קרה במשך מליוני שנה, זה קצת קשה, אמנם היום יש מטוס והגירה, אבל גם בעולם הישן אוכלוסיות שלמות הוגלו, שבטים שלמים יובאו, עמים רבים חיו חיי נוודות ונדידה, אם כך, באיזה שלב זה נהיה פתאום ככ "מסודר" רק לפני 2000-3000 שבטים גרמאניים התפזרו על פני אירופה, והיום היא ככ מוסדרת.. זה נראה אם כל תהליך שלא דורש זמן רב

  • יהודית

    כמה זמן בערך (לפי השערת המדע)

    כמה זמן בערך (לפי השערת המדע) ייקח לאדם אפריקאי שחור שחי דורות רבים באירופה (או לא משנה איפה, לא אפריקה) בהנחה כמובן שלא יתחתנו עם מקומיים.
    *להשתנות ללבן

  • רפאל

    ד"ר ארז שלום. על פי האמור

    ד"ר ארז שלום. על פי האמור בכתבה האם אנשים בעלי עור כהה ''עמידים'' יותר להתייבשות ומכות שמש מאשר אנשים בעלי עור לבן?

  • אורן שדה

    לא מובן לי הקשר בין קרינת אור סגולה לשינויים בגנום האנושי

    הטענה היא שבני אדם כהי עור "פיתחו" כמויות רבות של מלנין כהגנה מפני קרינת אור אולטרה סגולה לא משנה מאיזה סוג. בני אדם בהירי אור איבדו מלנין בעור משום שלא הייתה קרינת אור אולטרה סגולה. זאת אומרת שבמהלך האבולוציה מכהה עור לבהיר עור, גנום האדם ספג פחות קרינת אור אולטרה סגולה. ז"א שקרינת אור סגולה משפיעה על התבטאות גנים שמקודדים ליצירת מלנין?

  • יוסי

    תוך כמה מספר של שנים צבע עור

    תוך כמה מספר של שנים צבע עור ישתנה מבהיר לשחום ולהפך במעבר בין אזורי אקלים שונים?ובטח שבתקופה הקודמת ולא זו המודרנית
    תודה רבה
    תודה רבה

  • עמית

  • אביב אליהו

    שאלה

    אם רוסים יעברו לחיות בתאילנד העניים של ילדיהם יהיו מלוכסנות והאם זה קשור לאקלים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אביב
    תהליכים אבולוציונים הינם תהליכים ארוכים שאינם מתרחשים בדור אחד. אם אדם ממוצא רוסי יעבור לגור בתאילנד, רוב הסיכויים שצאצאיו יהיו דומים לו (בהנחה שלא יתחתן עם תאילנדית). על מנת ליצור שינוי כזה צריך דורות רבים של אבולוציה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מיכל פרל

    תגובה

    "על מנת ליצור שינוי כזה צריך דורות רבים של אבולוציה"
    1) מהו להערכתך אורכו של "דור אבולוציוני"?
    2) על מנת ששינוי יתרחש ושבסופו של דבר יביא לתוצאה חיובית צריכים להתרחש המון שינויים חיוביים נוספים בפרק זמן ארוך מאוד. ניתן לדמות את זה לארכיטקט שרוצה לבנות בניין צריך שתהיה לו תוכנית מתוכננת מראש. לכן מי מכתיב את השינויים? מהו הטריגר שמביא לשינוי? ולמה ספציפית השינוי מתרחש ברצף גנטי כזה או אחר? מי מכוון את סדר הופעתם של השינויים בזה אחר זה? האם הכל זה אקראי?

  • אלון

    שאלה

    "הפתרון לבעיה הזאת בא לידי ביטוי במתן תוספי ויטמין D לאנשים במדינות קרות"

    ויטמין D בלי שמש בכלל עוזר?
    ישראל היא מדינה אמצע האם בעצם חסר לנו ויטמין D ?
    כיצד (ממה) מיצרים ויטמין D ?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום אלון

    לפני שאענה לך, תרשה לי להדגיש כי אין בנאמר בכתבה או בתגובות המלצאה כלשהי או תחליף לייעוץ רפואי.

    ויטמין D קיים בכל מני סוגי מזון כמו דגים עתירי שומן (סלמון, סרדינים, טונה) פטריות שיטאקי, ביצים ועוד. בנוסף לכך קיימים סוגי מזון מועשרים בויטמין D כמו חלב מועשר. מעבר לכך הוא קיים גם כתוסף מזון לבליעה. ישנם מחקרים המגדירים את המחסור בויטמין D כתופעה הפוקדת את העולם המערבי בין אם במדינות קרות או חמות בעקבות התגוננות מהשמש או סתם עבודה במקומות סגורים בשעות האור. היות ו"אמבטיות שמש" שהיו נהוגות בעבר מסכנות אותנו בסרטן העור, ניתן לקחת ויטמין D כתוסף, וישנן מדינות (במיוחד בצפון אירופה) שם מזונות רבים מועשרים בויטמין D, ולשאלתך כן זה עוזר.

    גם כאן בארצנו שטופת השמש קיימת תופעה של מחסור בויטמין D אצל אוכלוסיות מסורתיות, או בעלות חשיפה נמוכה לשמש (עובדי משרדים), אם כי המודעות בארץ נמוכה בהרבה מאשר באירופה.

    ויטמין D2 סינתטי מופק על ידי הפקת חומצת השומן 7-dehydrocholesterol משמן צמר וחשיפתה לקרינת UV, תהליך המדמה את המתרחש בגוף שלנו, וויטמין D3 מופק בתהליך דומה על חומצת השומן ergosterol המופקת משמרים.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • אלון

    כן, עוד שאלות קשורת וקשרות חלקית

    אם דגים כל כך טוב לנו
    יש קשר אבלוצינוי כלומר אכלנו דגים הרבה לפני שאכלנו בשר ועם כן כיצד ארכיאלוגית צדנו אותם.

    שאלה שניה מוזרה קצת אבל חשובה ומענינת
    לבקן (אדם לבן) שאכל גזר נהיה כתום?
    ועם כן יש חומר שאוכלים אותו כנראה סינטטי
    שיגרום לנו להיות שזופים? ושחורי שער?

    שעלה שלישית למה שער לבן גודל יותר טוב ומהר
    משער שחור?

  • שלומי

    תשובות

    1. לגבי הדגים - לא נכון. בני אדם החלו לאכול דגים רק כאשר הם החלו להתיישב ליד ימים ואגמים. לפני זה הם בעיקר אכלו לקט וציד.

    2. דיג קדום של דגים היה נעשה ע"י חניתות באזורים בקרבת החוף.

    3. לגבי הגזר - כל אחד שיאכל כמויות גדולות של גזר באופן יומי יתחיל לקבל גוון כתום, בעיקר לכפות ידיו ופרצופו. אבל באמת צריך כמויות לא קטנות (מאות גרמים ליום). בשנות ה-90 עם נפיצות הדיאטות המבוססות על ירק אחד (בינהם גזר), לא מעט אנשים חוו זאת.

    4. לא ידוע לי על חומר משזף או על חומר משחיר שיער דרך בליעה. ישנם כמובן חומרים רבים העושים זאת דרך מריחה על העור/שיער

    5. קצב גידול שיער - זה פשוט לא נכון.

  • שלומי

    תהיה

    אשכנזים ומזרחים כמובן מציגים נטייה דומה של צבע העור.

    האם עיקרה נובע מהמוצג בסרטון, או שמדובר בהתבוללות?

    תודה.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום שלומי

    על פי המודל המוצג בסרטון מה שמשפיע על צבע אור זה מיקום גיאוגרפי היסטורי של אותו אדם/קבוצה. אותם החוקים חלים גם במקרה של אשכנזים מול מזרחים. אם משפחה מסויימת חיה באזור אקלים מסויים במשך דורות ארוכים, הברירה הטבעית תעבוד לטובת צבע עור מסויים (כהה באזורים חמים ובהיר באזורים קרים). עם זאת, העלת נקודה מאוד מעניינת. היות וצבע העור הוא תכונה מורשת, הרי שהתבוללות, כלומר הזדווגות עם קבוצות אחרות תביא לטריפת הקלפים ויכולים להיוולד ילדים עם צבע עור שלא מותאם לסביבתם. עם זאת בהינתן מספר גדול של דורות, הברירה הטבעית תעשה את שלה ונחזור לחלוקה גיאוגרפית של צבע העור.

    אולם לאור ההתפתחות הדרמטית שחלה במאתיים שנים האחרונות גם ברפואה וגם בדרכי התחבורה, יש יותר מקרים של "התבוללות" ודרכים לעקוף את תהליך הברירה הטבעית בתחום זה ועל כן למיקום הגיאוגרפי יש תפקיד פחות יותר בניבוי צבע העור של האוכלוסייה.

    ומכאן שהתשובה לשאלתך היא כן וכן. גם התבוללות וגם מיקום גיאוגרפי משפיעים על צבע עור של אוכלוסייה.

    מקווה שעזרתי

    ארז