העכביש טווה קורים בתהליך מורכב ועדין, ועם זאת, הקורים הם מהחומרים החזקים בטבע. איך הוא עושה את זה? ואיך נוכל להשתמש בקורים?

עכבישים שייכים למערכת העכבישנים (Arachnida) שבה כלולים גם קרציות ועקרבים. לכל אלה יש שמונה רגליים, בעוד שלחרקים יש רק שש. נכון להיום מוכרים מעל 52,000 מיני עכבישים, בגדלים שונים ובצורות שונות. עכבישים רבים לוכדים את טרפם בעזרת רשת קורים שאותה הם טווים. רשתות הקורים של העכבישים הן תופעת טבע מרשימה, בעיקר בזכות הצורות המורכבות שהעכבישים יוצרים ובזכות חוזק הקורים. קור העכביש נחשב לאחד החומרים החזקים בטבע. איך עכבישים טווים את הקורים שלהם וממה עשויים סיבי הקורים? השאלות האלה מעסיקות חוקרים מזה עשורים רבים.

קורי העכביש בנויים מחלבונים הקרויים ספידרואינים (spidroins). החלבונים נמצאים בתוך גוף העכביש במצב נוזלי. בדרכם אל מחוץ לגוף העכביש מורחקות מתמיסת החלבונים מולקולות מים, הם נחשפים לסביבה חומצית יותר ויותר ולכוחות שמותחים אותם ודוחסים אותם ובכך החלבונים הופכים במהירות לסיבים מוצקים. מבני החלבונים יוצרים ננו-גבישים באזורים מסוימים של הקור, ובאזורים אחרים הצורות של הקורים פחות מוגדרות. השילוב של המבנים הוא שמאפשר את החוזק יוצא הדופן של הסיבים.


עכבישים יכולים לייצר קורים עם תכונות שונות. פטמות טוויה של גלגלן מהמין Hortophora transmarina. צילום: Jason7825, CC BY-SA 4.0, Wikimedia Commons

החלבונים מיוצרים בתוך לפחות עשרה סוגי בלוטות משי בבטנם של העכבישים. כל בלוטה יכולה לייצר קורים עם תכונות שונות. למיני עכבישים שונים יש סוגים שונים של בלוטות ואין עכביש אחד עם כל העשרה, עם זאת יש עכבישים עם עד שבעה סוגים. החלבונים יוצאים מאיברים הנראים כמו אצבעות קטנות הנקראים פטמות טווייה (spinnerets) שנמצאות בקצה הבטן. קצה פטמות הטווייה מכוסה בעשרות עד מאות צינורות טווייה שדרכם מופרשים החוצה הקורים. העכביש יכול למתוח את קורי המשי, למשוך אותם ולחבר אותם וכך ליצור קורים באורך משתנה. יש עכבישים, כגון עכבישים ממשפחת הגיבנניים, שעל פיסות רגליהם האחוריות נמצאים מסרקי טוויה, קַלָּמִיסְטרוּם (calamistrum), שערות קטנות שמסרקות אלפי קורים דקיקים מיוחדים ומאגדות אותם לצרור חזק – קור צמרירי עם גמישות מרבית.

המדריך ללכידת חרקים

לעכביש נדרשת בין חצי שעה לשעה כדי לטוות רשת והזמן משתנה בהתאם למין העכביש. בסרטון שלמטה נראית עכבישה ממשפחת הגלגלניים טווה רשת גלגל.

ראשית היא מכינה קור משי יחיד – גשר שממנו יהיו שאר הקורים תלויים. השלב הזה קשה מכיוון שהעכבישה שולחת סיב משי בתקווה שהרוח תישא אותו לענף קרוב. אם הקור אכן נדבק, היא פוסעת עליו בזהירות ומחזקת אותו בסיבים נוספים. העכבישה חוזרת על המסלול כמה פעמים ומוסיפה סיבים עד שהקור מספיק חזק בשביל לשאת את משקל הרשת השלמה.

בשלב השני העכבישה טווה קורי יסוד. הם תוחמים את אזור הטווייה של מלכודת החרקים, שהיא האזור העיקרי של הרשת. משסיימה העכבישה לתחום את אזור הטווייה, היא יוצרת קורים מהמרכז החוצה, קורים שנראים כמו חישורים של גלגל – אותם מיתרים קשיחים שמחברים בין הגלגל ומרכזו. לאחר מכן העכבישה טווה קורי משי יבש שמתחילים במרכז הרשת וממשיכים בספירלה עד לקצה, כדי להחזיק את הקורים במקומם. בהמשך היא חוזרת על אותו מסלול ספירלי עם קורים דביקים שמשמשים ללכידת החרקים, ולבסוף היא מסירה את הקורים היבשים שהחזיקו את הרשת. כעת הרשת מוכנה לציד חרקים.


עכבישים משתמשים בקורים לא רק לציד. עכבישת כסופי עם פקעת הביצים שלה  ו צילום: Young Swee Ming, Shutterstock

הרשת הרב-שימושית

לא כל העכבישים טווים רשתות ציד מהקורים, אבל כולם משתמשים בקורים, ולא רק לתפיסת טרף. למשל, עכבישים טווים פקעות משי שיגנו על הביצים שלהם, או משתמשים בקורים כדי לבנות לעצמם מחסות. יש מינים שפולשים אל רשתות ציד של עכבישים אחרים, למשל עכבישים מהמשפחה Mimetidae, המכונים באנגלית "עכבישים פיראטים", מטפסים על הרשת כדי לטרוף את העכביש שטווה אותה.

קורי העכביש הם השראה לשימושים טכנולוגיים רבים, וחוקרים מבינים שביומימיקרי – חיקוי התכונות של בעלי חיים – יכול לתרום בתחומים רבים. נמצא שקורי עכביש מונעים זיהומים, וברפואה נעשה בהם שימוש לחיבור של רקמות. בתחום הפיזיקה, התכונות של קורי העכביש נלמדות לשם פיתוחים אלקטרוניים ואפילו לשם פיתוח של עדשות מגע. חוקרים מנסים לייצר קורים אמיתיים על ידי הנדסה גנטית ובעזרת תגובות כימיות שיוצרות חומרים שמדמים קורי עכביש ואף חומרים חזקים יותר. 

אנו עדיין לא מבינים את קורי העכביש עד תום ושאלות רבות עדיין נותרו פתוחות: מה המבנה המדויק שלהם? כיצד עכבישים טווים אותם? לקורי עכביש יש פוטנציאל מדעי, מחקרי ויישומי רב, וחקירתם ולמידתם עשויות להגשים את הפוטנציאל הזה.

41 תגובות

  • אנונים

    לאיזה כיוון העכבישים בונים את הקורים שלהם?

    שלום.
    רציתי לשאול לאיזה כיוון העכבישים בונים את הקורים שלהם? צפון או דרום?

  • יובל

    קורי עכביש - האם הם נגמרים?

    אם קורי העכביש נגמרים לעכבישים. מה הם עושים?
    האם החלבון מיוצר מחדש בגוף שלהם? או שהם אוכלים אותם?
    תודה יובל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יובל
    את הקורים העכביש מייצר בעצמו מחלבונים. את חומרי הגלם לחלבונים הוא מקבל ממזונו, ואלו אותם חומרי גלם אשר בונים גם את גופו.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • עדן

    Dragline Silk

    האם משהו יודע מהו המונח העברי/ התרגום לDragline Silk?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום עדן
    אחרי חיפושים רבים, התרגום היחיד שמצאתי ונשמע הגיוני הוא "סיב המסגרת".
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3008384,00.html
    אם את מתכוונת להשתמש במונח באחד הדוחות שלך, אני ממליץ לך לציין גם את המונח באנגלית.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • עדן דוידיאן

    Dragline Silk

    לד"ר שמוליק יטאח,
    אני תלמידת תיכון ואני עושה עבודת גמר במעבדה של אורי גת בנושא: ניקוי קצה אמיני של חלבון משי עכביש. במהלך העבודה שכתבתי השתמשתי פעמים רבות במונח Dragline silk ותהיתי האם ישנו מונח מקביל בעברית?

  • ששי

    שאלה

    תוך כמה זמן בערך לוקח לעכביש ביתי לטוות קורים?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום ששי

    לעכביש ביתי ממוצע לוקח בין חצי שעה לשעה לטוות את קוריו, אני מניח שקורים גדולים ומורכבים יותר יקחו יותר זמן.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יוני

  • עידו קמינסקי

    שאלה מצויינת

    העכביש נאלץ לסמוך על מזלו ועל הרוח ופשוט "יורה" סיב משי בתקווה שידבק לענף שכן. לאחר מכן הוא פוסע עליו בזהירות ומחזק אותו בסיבים נוספים עד שהקור מספיק חזק בשביל לשאת את משקל הרשת השלמה.

  • בנצי כהן

    מוח ומורכבות

    מאחר ומוחו של עכביש הינו פשוט יחסית, האם די ביכולותיו של מוח כזה כדי להסביר את יכולותיו בבניית מערכת קורים די מורכבת, מרחבית ופונקציונלית, תוך שימוש מיטבי של בלוטות הפרשת הקורים ?
    איפה 'מקופל' המידע אודות המבנה הדרוש לו ?
    ואיך הוא 'מתורגם' לביצוע הדרוש לו ?
    במובן מסוים, מידע זה צריך להיחות מקופל בדרך כלשהי בגנום שלו, מאחר ועכבישים שונים יוצרים מערכות קורים שונות, ביותר מאשר מבחינה אחת.

  • עידו קמינסקי

    תכנון הקורים

    שאלתך מצויינת, ולצערי תשובתי היא חלקית ביותר.

    ידוע שהעכביש משתמש בעצמים בהם הקורים שלו פוגעים כנקודות התוחמות את הקורים ומשתמש באורך גופו כדי "לחשב" מרחקים. ולכן הוא "יודע" כיצד לתכנן את הקורים.

    העכביש משתמש במערכת העצבים שלו בשביל "לתכנן" את הקורים שלו. ניתן לראות זאת בשתי דוגמאות. האחת היא ניסוי שערכו על השפעת סמים על בניית קורי העכביש (לחץ כאן) ניתן לראות בבירור כי לסמים יש השפעה ברורה על צורת הקורים מכאן שישנו תהליך תכנון מסויים. דוגמא שנייה היא צרעה אקזוטית העוקצת את העכביש ומזריקה לגופו קוקטייל של חומרים המשפיעים על מערכת העצבים שלו ולמעשה משתקים אותו. הצרעה מטילה עליו ביצה, ממנה בוקע זחל שמתחיל לינוק את נוזלי העכביש. לפני שהעכביש נטרף לגנרי, הזחל גורם לו לטוות קורים שיתאימו להתגלמות הזחל. (לאורך כל התהליך העכביש "מסומם").

  • רעות

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    לעכביש ממוצע לוקח כשעה לטוות רשת פשוטה וממוצעת. כמובן שיש עכבישים זריזים יותר, ולעומתם רשתות מורכבות או גדולות יותר.

  • יובל

    האם 20 סוגי החומצות האמיניות הנפוצות מרכיבות את קורי העכביש?

    שלום,
    לאחרונה קראתי כי רוב החלבונים מורכבים מ-20 החומצות האמיניות הללו: איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T).

    רציתי לשאול, האם גם 2 החלבונים המרכיבים את קורי העכביש מורכבים מהחומצות האמיניות הללו? או שמדובר בחלבונים שעדיין לא יודעים מאילו חומצות אמיניות הם מורכבים? אם כן יודעים, תוכל בבקשה לרשום לי את רשימת החומצות האמיניות הללו? אם יש השערות, תוכל בבקשה להגיד לי מה ההשערות?

    מצטער על כמות השאלות הגדולה כל כך בהודעה אחת, אני פשוט נורא מתעניין בקורי העכביש ומעוניין ללמוד את העיניין לעומק ולא "על רגל אחת".

    תודה,
    יובל

  • דר' שמוליק יטאח

    הרכב חומצות אמינו של חלבוני סיב ה Dragline

    שלום לך יובל,

    חומצות האמינו המרכיבות את שני החלבונים שיוצרים יחד את הסיב המדובר הן רק חלק מסויים מאוד מכל ה 20, בדומה לחלבונים מיבניים אחרים.
    במקרה שלנו אלו הן גליצין ואלאנין בעיקר ואליהן מתווספות סרין, גלוטמין וטירוזין.
    הפרולין הוא מקרה מיוחד ומבדיל לעיתים בין שני החלבונים.
    שאר החומצות כמעט ולא נמצאות.
    כל זאת נכון לחלק החזרתי שמהווה את רוב החלבון (כ 95%), החלק הלא חזרתי מונה כ 114 ח"א בסוף החלבון ומשתמש ברפרטואר גדול יותר.
    אפשר להרחיב עוד אם אדרש.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום
    תרשה לי להתחיל ולומר שאין צורך להתנצל על השאלות. אחד המרצים שלי באוניברסיטה אמר פעם "אין דבר כזה שאלה טפשית, שאלה טפשית היא שאלה שלא נשאלה", על כן אם משהו מציק לך תשאל ואני אשתדל לענות.

    כעת ניגש לעניין:

    קורי העכביש מורכבים משני חלבונים עיקריים: Fibronin וSericin. שני החלבונים הללו מורכבים מחומצות האמינו הסטנדרטיות המרכיבות כמעט את כל החלבונים בטבע (למעט מקרים יוצאי דופן של חיידקים ויצורים חד תאיים אחרים). Fibronin הינו חלבון ארוך מאוד בעל 2655 חומצות אמינו. לרצף המלא ולמידע נוסף על החלבון לחץ כאן. Sericin הינו חלבון קטן בהרבה (38 חומצות אמינו). לרצף המלא ולמידע נוסף על החלבון לחץ כאן.

    לפי מה שהתרשמתי ידוע המון על שני החלבונים הללו ברמת המבנית והכימית, אך החלק שעדיין לא מבינים לגמרי הוא אופן טוויית הקורים והפיכתם למבנה כה חזק ומיוחד.

    שמתי לב שנושא קורי העכביש מעניין אותך מאוד, קורי העכביש הינם מבנה חלבוני מסובך ומרתק, אך הוא עדיין מציית לכל חוקי הכימיה והפיסיקה, ואין שם שום רכיבים מסתוריים או קשרים כימיים יחודיים. תרשה לי להמליץ לך לפנות לספרות מקצועית (מאמרים באנגלית) שם אני משוכנע שתוכל למצוא תשובות לרוב השאלות שלך. מנוע חיפוש מאמרים מוצלח הוא www.pubmed.com.

    הנה מספר קישורים שמצאתי שעשויים לעניין אותך. אלו מאמרים באנגלית, ועשויים להכיל מונחים מקצועיים שגם אני אינני מכיר. תרשה להמליץ לך לקרוא את התקציר (abstract) והמבוא (introduction) לפני שאתה מסתער על מאמר כזה:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2658764/?tool=pubmed
    (מאמר חינם)

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12470814
    (מאמר בתשלום - ניתן להורדה בחינם ממחשבים בספריות אוניברסיטאיות)

    בתאבון!

    ארז

  • יובל

    האם הצליחו ליצר קורי עכביש בצורה מלאכותית?

    השאלה מעניינת אותי מאוד, מכיוון שקראתי באתר Ynet בקישור הבא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008384,00.html שכבר הצליחו ליצור קורי עכביש בתא של חרק, זה אירע בשנת 2004, עברו כבר 5 שנים ו-5 חודשים מאז פרסום הכתבה.

    בכל השנים ההלו, לא לקחו את הנושא צעד אחד קדימה וניסו לייצר קורי עכביש מלאכותיים?

    דרך אגב, האתר פשוט מעולה!
    ניתן למצוא פה תשובות לדברים מעניינים מאוד,
    ויש התייחסות לכל אחד ואחד מהשואלים!
    יישר כוח!

    יובל

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום יובל

    ראשית קורי עכביש יוצרו כבר בתאים שמקורם בפרה כבר ב2002 (לכתבה לחץ כאן)

    והנה כתבה נוספת מ 2002 העוסקת בטווית קורי עכביש מלאכותיים על ידי חוקרים מהטכניון (לחץ כאן)

    ולקינוח כתבה חדשה יחסית העוסקת בתגלית משנה שעברה שעל ידי הוספת מתכות כמו אבץ, טיטניום או אלומיניום, ניתן לייצר קורי עכביש מלאכותיים חזקים פי שלושה. (לחץ כאן)

    לקורי עכביש מלאכותיים יישומים רבים בשל חוזקם וגמישותם, על כן חוקרים רבים ברחבי העולם (וגם בארץ) מנסים למצוא דרך פשוטה וזולה לייצר אותם, בין אם זה בתאים ובין אם זה בעזרת ראקציות כימיות של פולימרים. באופן טבעי, היות ומדובר במלאכה לא פשוטה, הדבר לוקח זמן, ונצטרך עוד להמתין לפני שנראה מוצרים מקורי עכביש.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יובל

    קורים מלאכותיים-השאלה בפנים

    תודה על התשובה ארז, בהחלט עזרת לי!
    מצטער על כך שאני שוב שואל כאן שאלה, ועוד דומה כל כך לקודמת, אבל כעת קראתי כי יצרו קורי עכביש בקישור הבא: http://www.hayadan.org.il/wp/zusmannano020803/
    הדבר קרה בשנת 2003, ורציתי לשאול: האם באמת הצליחו לייצר קורי עכביש מלאכותיים אז, או שלאחר מכן גילו כי עדיין לא מדובר בקורי עכביש?

  • עידו קמינסקי

    יובל

    שלום יובל
    מה שהצליחו אז הוא לייצר פולימר המזכיר בתכונותיו את קורי העכביש, אך מסיבות שונות, לא ניתן היה לייצר כמויות מסחריות ממנו. מאז נעשו נסיונות שונים ומשונים, שנכון להיום לא חלה פריצת דרך משמעותית ביוצור המוני של קורי עכביש.

    נסיון אחד שנעשה היה לשים הרבה עכבישים בכלוב ופשוט לאסוף את קורי העכביש שנטווים, העיה היא שעכבישים, מטבעם הינם חרק תוקפני, והם החלו לטרוף זה את זה (בניגוד לתולעי משי למשל)

    נסיון אחר שנעשה היה להנדס גנטית עז שתבטא את הגנים האחראים על יצירת קורי העכביש בחלב, והתוצאה היתה חלב שניתן היה להפיק ממנו את חומר הקורים, בכמות של 1-2 גרם קורים בליטר, שמהם נטוו קורים בצפיפות של 2-3 דנייר (גרם ל9000 מטר).

    הפקת חלב הקורים איננה מספיקה, צריך גם לטוות אותם בצפיפות מתאימה על מנת להעניק להם את החוזק הדרוש. העכביש טווה את הקורים בתנאים מאוד מסויימים של pH, מפל ריכוזי חלבון ולחץ. את תנאים אלו קשה לחקות, אם כי נעשו נסיונות רבים, אך ללא הצלחה ממשית.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יובל

    אך הכוח של קורי העכביש לא טמון בקשרי המימן שבו?

    שלום,
    דבר ראשון, תודה רבה רבה רבה רבה רבה על התשובה וגם על הקישורים המעולים שנתת לי. אך לפני שאני אתחיל להסתער על המאמרים, אני זוכר שבאתר "הידען" כתבו פעם כי מחקר חדש (יחסית לשנת הפרסום של המאמר, שנת 2008) מוכיח כי הכוח של קורי העכביש תמון בקשרי המימן שבו, אם יודעים זאת, אז מדוע אתה כותב שעדיין לא מבינים את הפיכתם של הקורים למבנה חזק כל כך?

    ואם תוכל לענות לי גם לשאלה הזאת, שלא קשורה כל כך לנושא קורי העכביש: איך זה שאתה יודע כל כך הרבה על קורי העכביש? אני חיפשתי ימים ברשת דברים שאתה ידעת להגיד לי בשניות, בעוד שאני בכלל לא מצאתי. אני מדבר על החלבונים המרכיבים את קורי העכביש והמבנה המלא שלהם (שוב תודה).

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום יובל

    ייתכן שהבינו כי קשרי המימן הם אלו אשר מקנים לקורי העכביש את חוזקם, אך עדיין אין הדבר אומר כי מבינים את המבנה לעומק. בעזרת ניסויים שונים ניתן ללמוד על מאפיינים השונים של קורי העכביש (או כל מודל מחקרי אחר), אך מכאן ועד להבין את המבנה על כל מאפייניו הדרך ארוכה מאוד. וגם ברגע שיבינו את המבנה אין הדבר אומר שיצליחו לחקות אותו בהצלחה, אם כן כמו בנושאים רבים אחרים גם כאן רב הנסתר על הגלוי.

    בנוגע לידע שלי, אני אגלה לך סוד קטן. עד לפני שבועיים בערך (כשהתחלנו להתכתב) לא ידעתי על קורי העכביש הרבה מעבר למה שכתבתי בכתבה שלמעלה. את הידע הזה רכשתי מהרשת, ובעיקר מאתרים באנגלית. מידע בסיסי קיים בוויקיפדיה (באנגלית) ומשם זורמים עם הרשת. על מנת לקבל מידע יותר מעמיק קיימים מנועי חיפוש מאמרים דוגמת www.pubmed.com. שם ניתן לקבל סקירות מדעיות מקיפות ומאמרים על מחקרים ספציפים בנושאים שונים ומגוונים (ביולוגיה ורפואה במקרה של pubmed), מידע טכני על חלבונים וגנים שונים, ספרים שלמים שהועלו לרשת ועוד. הידע קיים וזמין ברשת, רק צריך לדעת איפה לחפש.

    בהצלחה!

    ארז

  • גבע

    חיבור בין חלבונים בקורי עכביש?

    שלום,
    לא יכולתי שלא לראות את התשובות שלך לאנשים האחרים כאן, ולזה שכתבת לו שקורי עכביש מורכבים מ-2 חלבונים, אחד מהם מורכב מ-36 חומצות אמינו והשני מ-2655 חומצות אמינו.

    יש לי שאלה, כיצד הם מתחברים זה לזה?
    כלומר, האם כאן טמור מקור הכוח והגמישות של קורי העכביש?
    ועוד דבר, האם קורי עכביש באמת חזקים פי כמה וכמה מחוטי פלדה באותו העובי?

    תודה,
    גבע

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    למידע על הקשר בין החלבונים בקורי העכביש, אתה מוזמן לקרוא את המאמר של שמוליק יטראח, אשר קישור אליו מצורף לתגובה שלו.

  • עידו קמינסקי

    מומחים לעכבישים

    שלום לכולכם

    בעקבות ריבוי השאלות בנושא, ומיעוט הידע שלי, פניתי למספר מומחי עכבישים ששמחו לענות על השאלות באתר ולשתף את הגולשים בידע הרב שלהם. את התגובות שלהם אפרסם תחת התגובה הזאת.

    קריאה נעימה

    ארז

  • אפרת גביש-רגב

    קורי עכביש ועכבישים

    משיטוט באתר כמה דברים קטנים שעלו לי.
    אנחנו משתמשים ב "פטמות משי או פטמות טוויה" ולא במסרקות - במונח מסרקות אנחנו משתמשים לאיבר אחר - יש עכבישים שאין להם קורים דביקים cribellate spiders ובמקום הם יוצרים מעין "דבק פיסיקלי" עם מעין ":אריגה" של מספר קורים כמו שתי וערב ויש להם אברונים שאנחנו קוראים להם מסרקות שעוזרים ביצירת השתי וערב.

    פטמות הטוויה נמצאות בקצה הבטן ולא בקצה חלל הבטן. בחלל הבטן אלו בלוטות המשי כפי שהתייחסת במאמרך.
    חשוב לציין שכל העכבישים בעלי יכולות לטוות קורים אבל לא כל העכבישים משתמשים בקורים ליצירת מטווה / רשת מגורים או מטווה/ רשת ללכידת טרף - ישנם עכבישים שלוכדים טרף ממארב ויש כאלו שאסטרטגיית הטריפה שלהם היא אקטיבית ללא רשת וכמו שציינתי יש עכבישים שייש להם יכולת ליצור קורים דביקים.
    ecribellate אלו רוב העכבישים המוכרים לקהל הרחב והם גם רוב העכבישים הקיימים כיום בעולם וכאלו שאין להם יכולות ליצור קורים דביקים.
    cribellate רשתות גלגל מקורים דביקים לרוב נבנות בזמן קצר יחסית ויש מינים שגם "אוכלים" את הרשת שלהם כל ערב או כל מספר ימים ובונים רשת חדשה לאחר - כך הם ממחזרים את החלבונים וגם ניזונים מכל מיני חרקים קטנים שנתפסו על הרשת אך היו קטנים מידי והעכבישה לא אכלה אותם מיד לאחר שנלכדו.
    ישנן רשתות , לרוב אלו שההשקעה ביצירת הרשת גבוהה יותר, כמו חלק מהמינים בעלי רשתות קריבלטיות (cribellate ) שזמן בנייתן ארוך יותר ויש אף רשתות שהעכבישים מוסיפים ומגדילים אותן עם הזמן אם בעקבות הצלחת טריפה קודמת ואם דווקא בעקבות חוסר הצלחה והשקעה נוספת על מנת להגדיל את ההשקעה בטריפה - מדובר ברשתות שמתפקדות ללכידת טרף כמובן
    אנימציה מעניינת על טווית קורים (בצרפתית)

  • דר' שמוליק יטאח

    קורי עכביש

    אני זה "החוקרים שהצליחו ליצור לראשונה קורי עכביש במעבדה בתאי חרקים", היו מאז התקדמויות, אם הן מסחריות אז לרוב השתיקה יפה להן.

    בכל מקרה, אשמח לענות על כל שאלה שנוגעת לחלבונים המרכיבים את קור העכביש, הרכבם, דרכי היקשרותם ועוד...

    אני מצרף את המאמר האחרון שלי שמוסיף ומאגד את הידוע על התאספות החלבונים המופלאים האלה.
    קבצים:
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/upload/a61db88e5574783f2e0a5152f7fe0abd.pdf

  • יובל

    תחליפים לחלבונים המרכיבים את קורי העכביש

    שלום דר' שמוליק יטאח,

    שמחתי מאוד לראות שאתה נמצא כאן ועוזר לענות על שאלות.
    אז יש לי שאלה-הבעיה בהפקת כמות מספקת של קורי עכביש היא כלכלית? או שמה יש חשש שהחומר לא יתפקד טוב בעובי המתאים?
    תוכל בבקשה לשלוח לי עוד כתבות שלך?

    תודה,
    יובל

  • שמוליק יטאח

    תשובה+מאמרים

    ייצור קורים בשיטה שגילינו מצריכה גידול תאים בתנאים סטריליים והדבקתם בוירוס, התנובה המוערכת של הפקה כזו היא כמה עשרות מיליגרמים לליטר תרבית, בתחשיב עבודה וחומרים יוצא שזה משהו מאוד מאוד יקר.
    לכן לקחתי את זה לכיוון של מערכת מודל ליצירת קורי עכביש והבנה של איך זה קורה.
    זה מתקשר לשאלה הבאה שלך, אני אכן רוצה ליישם עקרונות שהבנתי על חומרים אחרים וכך אולי להצליח לייצר משהו בעל תכונות מכניות משופרות, על בסיס קורי עכביש ועדיין, זול.
    אני עדיין לא יודע איך הסיבים יתפקדו באורך הדרוש (העובי הוא לא הבעייה), בכל פרמטר שבחנתי אותם מצאתי זהות לסיב הטיבעי.
    אני מצרף כמה מאמרים שלי, אם תקרא, תבין יותר.
    קבצים:
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/upload/8d9fcbb261badcdc58e80bec238f4a0e.pdf

  • עידו קמינסקי

    אתר העכבישים הישראלי

    אתר העכבישים הישראלי: http://spiders.gois.co.il/index.html

  • יובל

    מדוע זה לא מצויין כאן?

    שלום,

    ידוע כי קורי העכביש יוצאים מהבלוטות באמצעות לחץ הידרוסטטי, מדוע הדבר לא מצויין כאן?

    איך בכוונתי להתקיף או לעקוץ, האתר מדהים והלוואי שהיו עוד רבים כמוהו, אך לדעתי הדבר חשוב.

    בברכה,
    יובל.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    הכתבות באתר לא מתיימרות לתת סקירה מקפת ויסודית של הנושאים השונים, אלא יותר סקירה כללית ולפעמים גם רק טעימה קטנה, וזאת על מנת לתת חשיפה לנושאים עליהם אנשים (ובעיקר תלמידים) לא לומדים מיוזמתם. על כל פינם הוספתי את הנתון שהבאת לידעתי. תודה רבה לך

    ארז

  • יובל

    לחץ הידרוסטטי

    שלום,

    כבר כמה ימים שלא כתבתי כאן, התגעגעתי.
    אני אומנם יודע שהעכביש טווה את קוריו באמצעות לחץ הידרוסטטי, אבל חיפשתי כמה שעות ברשת ולא מצאתי מידע על לחץ הידרוסטטי מלאכותי.

    כעת, כשלחץ הידרוסטטי כבר מתקשר למידע הנמצא פה, אני מניח שהשאלה שלי תהיה קשורה למידע.

    האם ישנה דרך ליצור לחץ הידרוסטטי באופן מלאכותי? אוכל לקבל קישורים לכתבות בעברית ובאנגלית על ייצור מלאכותי של לחץ הידרוסטטי? ישנה דרך לערוך ניסוי בנושא לחץ הידרוסטטי בחומרים ביתיים?

    תודה,
    יובל.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום יובל

    ראשית ברצוני להסביר מהו לחץ הידרוסטטי. אם נצלול בים, ככל שנעמיק במים הלחץ שיופעל עלינו יגדל בגלל משקל המים שמעלינו. אם נמשיך ונעמיק נגיע למצב שבלי חליפה מיוחדת לא נוכל לשרוד (וזה בהנחה שנתעלם לרגע מההשלכות של נשימת אוויר דחוס במעמקים) בגלל הלחץ העצום שיופעל עלינו, לחץ זה גם קובע את העומק המירבי שמותר לצוללות השונות לצלול בו. לחץ זה נקרא לחץ הידרוסטטי ופירושו "המשקל שעמודת הנוזל מפעילה על עצם הנמצא בתוכו".

    במקרה של קורי העכביש, קיים מאגר של נוזל ממנו הוא טווה את הקורים. הנוזל מופרש מכח לחץ הנוזלים, כלומר ללא צורך בהפעלת שרירים של העכביש - הפרשה ספונטנית (בהנחה שהמאגר פתוח לאוויר). אני מניח שקיימים איזשהם סוגרים שתפקידם להפתח ולהסגר ובכך לווסת את הפרשת הנוזל.

    כעת, ניתן לחקות מאוד בקלות לחץ הידרוסטטי, על ידי מילוי מבחנה (או כוס צרה) בכמות הדרושה של המים ולחבר לחלקה התחתון את העצם עליו רוצים ליצור את הלחץ. על מנת שזה יעבוד צריך שיהיה מעבר נוזלים בין הכוס לעצם (צינור למשל).

    דרך אחרת ופשוטה יותר היא פשוט לחשב מה הלחץ הרצוי ולהשתמש במזרק פשוט על מנת להפעיל את הלחץ הרצוי על העצם.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יובל

    ריאיון עם דר' שמוליק יטאח בנושא קורי עכביש

    דר' שמוליק יטאח הינו מומחה לנושא קורי העכביש ועכבישים. הנה הריאיון שנערך איתו בנושא קורי העכביש, הריאיון עוסק במאמר האחרון שלו, אשר מציג מודל היפותטי מקיף בעבור סיב ה-Dragline, ובכלל, בתחום קורי העכביש. כאשר נשאל בנושא המאמר, הכוונה היא למאמרו האחרון אשר מצ"ב לריאיון.

    ש: כיצד הגעת לידע כה גדול ומרשים בנושא העכביש?

    ת: הידע שלי הוא תוצר של תואר שני ושלישי שעשיתי על הנושא, היה לי גם הרבה מזל בדרך ואוי ואבוי אם היום לא הייתי בעל ידע. חשוב לציין את המנחה שלי דר' אורי גת שהכיר לי את הנושא וליוה אותי בכל דרכיי.

    ש: כיצד הצלחת לבדוק את ההתאמה בין התכונות של הסיב הטבעי ואלו של הסיב הסינתטי?

    ת: תכונות הסיב הטבעי ידועות ונמדדו, תראה שמדדתי כל מה שיכולתי למדוד על הסיבים שלי ומצאתי התאמה.

    ש: האם מקור הכוח של קורי העכביש הוא באמת קשרי המימן שבסיב?

    ת: לדעתי אינטראקציות הידרופוביות משחקות תפקיד לא פחות חשוב גם בתוך הקריסטלים מבוססי האלאנין, גם לקיפול המונומר, אינטראקציות בין מונומרים ובין ננו-פיברילות. לטעמי עדיין יש הרבה לגלות לפני שנוכל להצביע בוודאות על קשר כזה או אחר ונאמר עליו משהו מוחלט שכזה.

    ש: בכתבה הזו, באתר הידעה (http://www.hayadan.org.il/wp/zusmannano020803/), שם מצוין כי חוקרים הצליחו לייצר פולימר המדמה את התפקוד של קורי העכביש בעובי של 5 מיקרון. האם תוכל לכתוב לי את דעתך בנושא הצלחה זו?

    ת:
    המאמר קצת מטעה, פרופ' זוסמן לא עוסק בקורי עכביש עצמם, הם רק השראה שלו, הוא עוסק בין השאר ב carbon nano-tubes ובכלל בסיבים ננומטריים ויש לו הרבה תגליות מרעישות בתחום סיבי ננו, סיבי עכביש מעניינים אותו ברמה של מדוע ואיך הם חזקים כל כך.

    הייחודיות של מה שהוא עשה במאמר שקראת נוגעת לשיטת ייצור סיבים מתמיסה נוזלית שמכילה את החומר הרצוי בממס נדיף, השיטה קרויה electro-spinning.

    ש: האם ADF3 ו-ADF4 הם החלבונים Fibronin ו-Sericin רק בשם אחר, או שמה מדובר בחלבונים אחרים? אם כן, מדוע מכנים את החלבונים ב-2 שמות?
    ת: לגבי החלבונים, יש בלבול...הסריצין הוא סתם חלבון מעטפת שלא תורם לתכונות הסיב עצמו, השחקנים בסיב עצמו הם MaSp1, MaSp2, במקרה של העכביש אותו חקרתי הם קרויים ADF3, ADF4, אבל זהו מקרה פרטי, במאמר הראשון שלי יש הסבר לאיזו משפחה הם שייכים.

    ש: כמה זמן עבדת על המאמר?
    ת: על המאמר עבדתי כשנתיים (המאמר האחרון).

    ש: מה אמור לעשות אותו baculovirus? כלומר, לפי המאמר, סיב המורכב מ-8 חזרות ומעלה טיהר את עצמו מהוירוס, ואילו סיב המורכב מ-2 חזרות לא הראה שום סימנים המנסים לטהר את עצמו מאותו הוירוס. האם המטרה הייתה לבדוק את מספר החזרות המינימאלי, כפי שמתואר במאמר, בעזרת ה-baculovirus? או שמה את המאפיינים המשותפים בין סיב ה-Dragline הטבעי לבין הסיב הסינתטי שייצרתם בעזרת המערכת שלכם?
    ת: הבנת לא נכון לדעתי את העניין. הוירוס הונדס והורבה ואיתו הדבקתי תאים חדשים בכל פעם.
    הסיב לא מטהר את עצמו משום וירוס, וירוס שקודד ל 8 חזרות גרם להיווצרות סיב שניתן היה לנקות אותו הודות לעמידותו, מה שלא קרה ב 2 חזרות.
    purified במובן של ניקוי ולא טיהור וזה משהו שונה לגמרי.

    ש: תוך כמה זמן קורי עכביש מתכלים?
    ת: קורי עכביש הם סיבים על טהרת חלבונים מיבניים בדומה לשיער, במצב יבש, בו לחיידקים יש אפשרות פעולה מוגבלת יש לסיבים כגון אלו עמידות גבוהה מאוד לסביבה ובכלל.
    שים לב שמומיות מתגלות לעיתים עם שיערן המקורי במצב מצויין.
    רשת העכבישה נאכלת לפעמים ע"י העכבישה עצמה על מנת לחסוך במשאב היקר הקרוי חומצות אמינו וממחזרת את החלבונים.

    ש: האם צפויים מאמרים חדשים בקרוב?

    ת: אני סיימתי את לימודיי ולא מתעתד להמשיך באקדמיה, לכן לא אמשיך לפוסט דוקטורט ואני לא צופה ידע שיפורסם כמאמר.

    ימים יגידו מה יהיה ההמשך עם הפרוייקט הזה שכרגע, למרבה ההפתעה סובל ממחסור בסטודנטים שמעוניינים לעבוד עליו.

    יובל: תודה רבה לך דר' שמוליק יטאח על התרומה הענקית לידע שלי ושל רבים נוספים :-)

    דר' שמוליק יטאח: בשמחה רבה...שמחתי לעזור.

    תודה רבה לדר' שמוליק טאח על תרומתו הענקית לידע של כולנו בתחום קורי העכביש ובכלל בתחום העכבישים, כן ירבו כמוהו!

    קבצים:
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/upload/64a06b650df9bd8257728c1386439f97.pdf

  • עידו קמינסקי

    כל הכבוד

    יובל, זאת יוזמה מקורית ומבורכת. אני חייב להודות שכשהעלאתי את הערך על קורי העכביש חשבתי שזה יהיה ערך פיקנטי לסקרנים ותו לא. לא חשבתי שיהיו כאן תגובות ובטח שלא דיון מדעי. כנראה שזה היופי במדע. לכל נושא יש את האנשים שימצאו אותו מרתק ומלהיב, וידביקו גם את האחרים בהתלהבותם.

    ברצוני להודות לך גם על העקשנות והשאלות הרבות. גולשים כמוך הם שמעניקים חיים לאתר, וכמובן תודה גם לדר' יטאח על הנכונות לתרום מזמנך ומהידע שלך לטובת הגולשים באתר.

    כל הכבוד.

    ארז

  • יובל

    תודה על השיבוחים

    תודה רבה לך ארז, אך הכבוד הוא כולו שלי, ואני גם יכול להסביר את עצמי ולהצדיק מדוע אני אומר את זה: האתר הזה הפגיש אותי עם כל כך הרבה מידע חדש בנושא קורי עכביש, הפגיש אותי איתך, ארז, שעזרת לי בכל שאלותיי, וכמובן שעם דר' שמוליק יטאח, שבזכותו נעשה הריאיון הזה.

    לכן, ברצוני להודות לך על היוזמה המבורכת הזו ועל ההשקעה הרבה שאתה משקיע באתר, שלולא ההשקעה הזו, לא הייתי יכול לכתוב את הריאיון הזה.

    תודה לך על כל הבעות התודה, אך אני חייב להגיד שכולן מגיעות לדר' שמוליק יטאח. אני שמח מאוד לשמוע שאתה כתבת שאני יכול להעניק חיים לאתר, לאחר שאתה כתבת את זה, אני מבטיח לך שאני אהיה פעיל יותר בשאר הכתבות בעתיד הקרוב מאוד.

    תודה על השיבוחים,
    יובל.

  • יובל

    גרסא עברית למאמרם האחרון של שמוליק יטאח, נועה ברק ואורי גת

    שלום,

    לאחר זמן מה של עבודה, תרגמתי את מאמרם האחרון של שמוליק יטאח, נועה ברק ואורי גת-A Proposed Model for Dragline Spider Silk Self-Assembly, ומהתרגום הפקתי את הגרסא העברית של המאמר שאותו אני מציג כעת, בעזרתו של דר' שמוליק יטאח שתיקן לי שגיאות קריטיות במאמר.

    דבר נוסף שברצוני לומר-כפי שאמר לי גם דר' שמוליק יטאח, המאמר אינו מושלם, יש בו הרבה משפטים לא מובנים.

    עדיין, זוהי הגירסא המתורגמת היחידה שיש, ולכן, נראה לי שכולנו נצטרך להסתפק בה.

    שוב, ברצוני להודות לדר' שמוליק יטאח, אני חייב לו אלפי תודות רק על תיקון הטעויות הקריטיות במאמר הזה, עוד כמה אלפי תודות על העזרה בהבנת הנושא. מעולם לא יצא לי להכיר אדם עם היקף כזה של ידע שהוא כ"כ עוזר ותורם, מסביר בצורה כ"כ מפורטת את הנושא שבו הוא עוסק וכ"כ סבלני. תודה רבה לך, דר' שמוליק יטאח, אני חייב לציין, אין כמוך!

    כמובן שאודה גם לדר' אורי גת ונועה ברק על כתיבת המאמר המרתק הזה ביחד עם דר' שמוליק יטאח.

    שמתי לב שהנושא הזה קצת חסר חיים, אני מקווה שפרסומים מהסוג הזה פה ושם יצליחו להחיות את הנושא.

    מצ"ב המאמר,
    יובל.

    קבצים:
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/upload/50a1dd2347fcbd8f3678d6b9c

  • לולה

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום לולה

    בתנאים מוגנים קורי עכביש הם עמידים ביותר ומסוגלים לשרוד הרבה יותר מהעכביש עצמו (עד 7 שנים בתנאים מוגנים). אולם התנאים בטבע רחוקים מלהיות מוגנים. ישנן רוחות, אבק, לחות וכמובן פגיעה פיסית של עצמים או בע"ח, דבר המאלץ את העכביש לחדש את הקורים שלו לעיתים תכופות (כמעט מדי יום). הם אוכלים את הקורים הישנים וטווים קורים חדשים. בשלב מסויים, מסיבות אלו ואחרות הם נוטשים את הקורים הישנים, אשר הולכים ומתפרקים לאיטם ללא הטיפול השוטף של העכביש.

    מקווה שעזרתי

    ארז